לקחי האש הסטטיסטית

מהקרב בבינת ג'בל ועד לסג'עייה, ממלחמת לבנון ה-2 ועד ל"צוק איתן", השימוש והפקת הלקחים של צה"ל במערך האש במרוץ השנים

צילום: דובר צה"ל

דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון מ-2007 נכתב כי: "...במלחמת לבנון ה- 2 נורו יותר מ–170 אלף פגזי ארטילריה והתחושה הייתה כי היקף ירי שכזה הינו מופרז ואינו מוצדק. תחושה זו באה לידי ביטוי גם בדו"ח וועדת ברודט שהגיעה למסקנה בין השאר, ש:"כוח האש שהופעל במלחמה על ידי הפצצות מהאוויר ואש ארטילרית היה עודף במידה רבה...והתמורה שהתקבלה הייתה נמוכה".

היקף הירי "המופרז" הינו האמירה העיקרית שנצרבה בתודעה ביחס להפעלת הארטילריה הקנית במלחמת לבנון ה–2, יחד עם התהייה לגבי אפקטיביות ורלוונטיות הפעלת האש הסטטיסטית במתאר שכזה. 

לאש הסטטיסטית ישנם 2 יתרונות משמעותיים במשימת הסיוע לתמרון, האחד הוא זמינות האש והשני הוא היכולת לכסות תא שטח נתון בהיעדר מודיעין מדויק. במלחמת לבנון ה-2, מרבית הפעלת האש בסיוע ישיר הייתה עד 7-15 דקות מרגע ההפעלה, לעומת מעגלים ארוכים יחסית בהפעלת מטוסי הקרב. מרבית הפעלות הקרב למשימות סיוע היו מעל שעה, מרגע בקשת הכוח המתמרן. קבוע זמן שאיננו רלוונטי בהיתקלות כוח מתמרן. כחלק מלקחי המלחמה, הושקע מאמץ רב בחיה"א לשיפור התהליכים וקיצור משך הזמן למתן סיוע ישיר לכוחות המתמרנים. שיפור זה בא לידי ביטוי בלחימה ב'צוק איתן" אך קבועי הזמן לסיוע ישיר וצמוד לכוחות ע"י אש מדויקת מהאוויר, נשארו לא רלוונטיים בקרב התמרון. ישנן לא מעט דוגמאות לכך, למשל בהפעלת האש ע"י אוגדת עזה ב'צוק איתן' בנוהל 'חניבעל': תוך דקות מרגע ההפעלה ע"י האוגדה, העסיקו יחידות הארטילריה 7 מטרות בו זמנית. פצצת הקרב הראשונה הוטלה כ– 50 דקות מרגע ההפעלה על מטרה אחת. במקרה הפעלת האש לחילוץ בסג'עיה, תקיפת הקרב הראשונה התבצעה כחצי שעה לאחר שהאגד הארטילרי סיים להעסיק את כלל המטרות שנקבעו. חשיבות הזמינות ויתרונה המשמעותי של הארטילריה הקנית בנושא זה עולה גם מלקחי כוחות הקואליציה בעיראק ואפגניסטן. 

יחד עם זאת, חשיבות הזמינות איננה עומדת מעל לכל. הפעלת הכוח בכלל ובתוך כך הפעלת האש הסטטיסטית בפרט, צריכה להיות בהתאם לעקרונות המלחמה ודיני הלחימה. צה"ל משקיע רבות בתכנון פעולותיו באזהרת האוכלוסייה, ופועל בהתאם לעקרונות היסוד של דיני הלחימה: עקרון הצורך הצבאי, השימוש בכוח מותר כל עוד נעשה לשם השגתה של תכלית צבאית. עקרון האבחנה, החובה להבחין בין לוחמים ומטרות צבאיות שאותם ניתן לתקוף במסגרת הלחימה ובין אזרחים ואובייקטים אזרחיים שאותם אסור לתקוף באופן מכוון ויש למנוע ככל הניתן את הפגיעה בהם. עקרון ההומניות ועקרון המידתיות, למרות האפשרות שאזרחים ואובייקטים אזרחיים ייפגעו אגב פעילות לחימה, יש לדאוג שהנזק הצפוי אינו מופרז ביחס לתועלת הצבאית הצפויה. 

הלחימה הא-סימטרית

בלחימה הא-סימטרית בכלל ובאזורנו בפרט, פועל האויב מתוך ובכסות הסביבה האזרחית. לחימת האויב איננה סטטית, הוא איננו פועל מעמדות קבועות אלא מנצל את הסביבה האזרחית להציב מכשולים שונים בפני כוחותינו (מטענים, מלכודים, בורות מיקוש, וכד') ונע בכל ממדי התווך הקרקעי: על פני השטח, בתוך ובין בניינים, על גבי גגות ובקומות גבוהות, מתחת לפני הקרקע וכיו"ב. האויב מנסה לכפר על נחיתותו הצבאית ע"י היטמעות בסביבה האזרחית, ניהול קרב תוך ניידות והיעלמות מתמדת, אופן פעולתו איננו מאפשר איתור מדויק ובזמן קצר של מיקום האיום ולכן במקרים רבים לא ניתן להפעיל אש מדויקת בסיוע לכוחות. יתרה מזאת, בתנועת הכוחות אל היעד, הם נדרשים לשבש את יכולת האויב לאתר ולפגוע בכוחותינו, יש צורך בבידוד מרחב הלחימה לשם אבטחת פעילות כוחותינו. לשם כך, נדרשת יכולת כיסוי שטח נתון באש אשר תלווה את הכוחות ותדכא את יכולת האויב לפעול כנגד כוחותינו. עדויות משדה הקרב בכל התקופות מוכיחות, שהשפעתה הפסיכולוגית של הארטילריה חריפה לא פחות מהשפעתה החומרית ואולי אף חשובה יותר. תחושת חוסר האונים של חיילים מופגזים מרחוק והקושי הנפשי להמשיך ולמלא את משימתם, חוזרים וצפים מעדויות חיילים שחוו הפגזות. במחקר שערך הצבא האמריקאי, התברר שהפגזה ממושכת הייתה הגורם הראשי לתופעות הלם קרב. הארטילריה הקנית הינה זמינה יותר, מסוגלת לכסות ברצף שטח גדול יותר וכמעט איננה מושפעת מתנאי ראות ומזג אוויר. כמו כן, בשל הפיזור הטבעי של הירי, הפעלת האש הסטטיסטית איננה מצריכה איתור ברמת דיוק גבוהה וחד ערכית של מיקום המטרה. 

בחינת אפקטיביות האש הסטטיסטית למשימת הסיוע הישיר הינה מורכבת, שכן אין משימתה להשמיד כוחות אויב או מטרות תשתית, אלא דיכוי לוחמיו במטרה למנוע פעולה כנגד כוחותינו. היטיב לתאר זאת רס"ן עידן קרפל אשר היה קש"א גדס"ר הצנחנים בקרב במרון–א–ראס: "אצלנו בגדס"ר לא הייתה שאלה לגבי אפקטיביות האש הארטילרית". כאמור, זמינות האש יחד עם מגוון סוגי התחמושת (נפיץ, עשן ותאורה) הינם יתרון מובהק של מערך הארטילריה הקנית והפעלתה באופן מידתי, לשם צורך צבאי מובחן וברור, סיוע קרוב לכוחות המתמרנים, תמשיך להיות משימה רלוונטית למערך הארטילרי.

יחד עם זאת, אין זה מספיק לבחון את אפקטיביות האש במשימת הסיוע הישיר, נכון יהיה לבחון אף את יעילותה; היקף הירי שנורה במשימות הסיוע הישיר השונות אל מול המדדים החייליים המקצועיים, שהיו מקובלים במלחמת לבנון ה-2.

מסיכום חיל התותחנים למלחמת לבנון ה-2 עולה כי כ- 50% מהירי בסיוע ישיר היה בהיקף גדול מהמדדים המקצועיים בהתאם למוגדר בטבלאות העסקת מטרות. הסיבות לכך נעוצות בין השאר בעובדה שהכוחות המתמרנים עשו שימוש מועט במרגמות (חלק מהיחידות לא יצא לקרב עם המרגמות) וכן הפעלות חפוזות ללא נוהל קרב מעמיק ותכנון מטרות מוקדם. מעבר לכך, המדדים החייליים אינם נותנים מספיק ביטוי להיקף הירי הנדרש לשם דיכוי האויב, עיקר המדדים מתייחסים למשימת כיבוש מסורתית כנגד מערך חי"ר מחופר. 

לאור זאת, ניתן לומר כי במלחמת לבנון ה-2, הארטילריה הקנית הייתה אפקטיבית במשימת הסיוע הישיר אך יעילותה הייתה בינונית.

הלחימה הא-סימטרית ובתוכה ה"אויב הנעלם" מציבה קושי באיתור מדויק ובזמן אמת של כל אחד ואחד מהאיומים על הכוח המתמרן. האש הסטטיסטית היא חלק ממערך האש, משול הדבר לחלק מתזמורת הכוללת בתוכה כלי נגינה שונים (אש מדויקת מהאוויר, יבשה, ואש סטטיסטית). כשם שבניגון יצירה כל כלי הנגינה על הבמה אך לא כולם משתתפים, כך גם לגבי האש הסטטיסטית – היא חלק בלתי נפרד ממערך האש, חשובה מאד בסיוע לתמרון ויש לוודא את הפעלתה בהתאם לייעודה ויתרונותיה.

אופן הפעלת האש הארטילרית ב'צוק איתן' מראה על יישום לקחים רבים, שהופקו ע"י חיל התותחנים: לא נעשה ניסיון ל"ציד" או שיבוש ירי התמ"ס (תלול מסלול) ע"י הפעלת אש ארטילרית. משימתה העיקרית של האש הסטטיסטית הייתה בהקשרי הפעלת הכוח המתמרן: הכנה באש לשטחים פתוחים, בטרם הפעלת הכוחות וסיוע ישיר בעת פעולת הכוחות. הפעלת האש הייתה ברובה אל מול מטרות מתוכננות, שנקבעו תחת קריטריונים ברורים ובבקרת המפקדות. היטיב לתאר זאת מפקד מרכז האש של אוגדת עזה אשר במלחמת לבנון ה-2 היה מפקד הסיוע החטיבתי של חטיבת הנח"ל. הקצין מתאר כי במלחמת לבנון ה-2 במסגרת הקרב הקשה בע'נדורייה הופעלה אש ארטילרית רבה וכי הדבר נבע, בין השאר, מעצם העובדה שלא היו מספיק מטרות מתוכננות מראש להפעלת האש, כך יצא שבלהט הקרב התווספו עוד ועוד מטרות לירי בסיוע ישיר לכוחות החטיבה. ב"צוק איתן" בהיותו האחראי על הפעלת האש האוגדתית דאג לדרוש מהכוחות לתכנן מראש מטרות ארטילריה בסמיכות לכוחות. תכנון מוקדם זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בהפעלת האש הארטילרית בהפעלת נוהל ה"חניבעל" והסיוע הישיר לכוחות חטיבת גבעתי בלחימה באותו הבוקר. כ- 85% מהירי בוצע לעבר מטרות אשר תוכננו מראש והפעלת האש הייתה בפק"לי ירי קטנים (10 פגזים בכל הפעלה). השימוש בפק"לי ירי קטנים אפיין את מרבית הפעלות האש בסיוע ישיר ע"י הכוחות השונים ב"צוק איתן" (למעט הפעלת האש לחילוץ כוח גולני בסג'עייה) וזאת בהתאם למדיניות שנקבעה בפיקוד הדרום. הפעלה זו, כשנעשתה בהתאם לצורך המבצעי מביאה לידי ביטוי את מימוש עקרון המידתיות.

דוגמה נוספת להפקת הלקחים בהפעלת האש הארטילרית בין מלחמת לבנון ה-2 ו"צוק איתן" ניתן לראות בהשוואה בין היקף הירי שבוצע בקרב בבינת ג'בל, אל מול היקף הפעלת האש בסג'עייה. בכל עימות ישנם מספר קרבות אשר נחרטים בזיכרון כקרבות קשים, כך היה בלחימת כוח גולני בבינת ג'בל במלחמת לבנון ה-2 ובלחימת גולני בסג'עייה. היקף הנפגעים בקרב בסג'עייה היה כמעט פי 4 יותר מהלחימה בבינת ג'בל, כולל פגיעה ברמות הפיקוד הבכירות של החטיבה. לעומת זאת, היקף הירי הארטילרי הכולל בסיוע ולחילוץ הכוחות בקרב בבינת ג'בל היה גדול פי 3.

בהשוואה בין שתי המערכות ביחס צריכת התחמושת הארטילרית בחישוב לקנה וליממת לחימה עולה כי במלחמת לבנון ה-2, כמות הפגזים הממוצעת לקנה ליום לחימה הייתה 16.5 (תא"ל, מיל' יעקב זיגדון, "הרבה אש, מעט מחשבה"), ולעומת זאת ב"צוק איתן" היקף הירי הממוצע לקנה ליום לחימה היה כ–11 פגזים (בהתאם לנתוני תחקיר אג"ת). יתרה מכך, על פי תחקיר פיקוד דרום, היקף הירי שבוצע בפועל היה קטן בחישוב ליממת לחימה, היה קטן בפועל מהתכנון וההקצאה טרום המערכה. ההפתעה לכאורה מהיקף הירי הכולל שבוצע ב"צוק איתן" נובעת לטעמי מהפער בין היקף ימי הלחימה המעטים אשר היו צפויים בהתאם לתוכניות טרום המערכה, ובין היקף ימי הלחימה שהיו בפועל ב"צוק איתן" (יותר מהמתוכנן).

מעיון והשוואה בכלל נתוני הפעלת האש הארטילרית לסיוע ישיר בין מלחמת לבנון ה-2 ומערכת "צוק איתן" ניתן לומר כי האש הארטילרית הייתה אפקטיבית במשימת הסיוע הישיר ויעילות הפעלת האש הסטטיסטית במערכת "צוק איתן" הייתה טובה יותר.

מהפעלת האש הארטילרית במלחמת לבנון ה–2 ישנם לקחים רבים, חלק ניכר יושם במערכת ב"צוק איתן" ויש להמשיך ולחתור ליישום הלקחים האחרים. האש הסטטיסטית הינה רלוונטית גם בלחימה א-סימטרית אך בעיקר בהקשר הפעלת הכוח המתמרן, לאש הסטטיסטית אין יתרון בביצוע משימות מערכתיות כנגד אויב במאפייני גרילה. זמינות האש הארטילרית ומגוון התחמושת הם המעטפת הצמודה של המסתייע. 

שיפור יעילות האש

בכדי לשפר את אפקטיביות ויעילות האש הסטטיסטית בלחימה שכזו נדרשים בין השאר: אימון הכוחות (דרג יורה, קדמי ומתמרן) בתכנון והפעלת אש בסיוע ישיר בשטח אורבאני ומורכב. שיפור דיוק האש הארטילריה הקנית – משימה כגון "בית 57 אש" איננה משימה למערך הארטילריה הקנית, אך יחד עם זאת, שיפור דיוק האש הסטטיסטית יאפשר הפעלה יעילה יותר בשל הצורך בכמות תחמושת קטנה, שתאפשר מימוש טוב יותר של עקרון המידתיות והאבחנה ותאפשר הפעלה אפקטיבית יותר של הארטילריה הקנית. שיפור יכולת בקרת האש – הלחימה בשטח האורבאני מציבה קושי בטיווח היחידות ובבקרת אש מתמשכת. שיפור יכולות בקרת האש בשטח האורבאני אפשרי בעיקר ע"י מכ"מים ארטילריים המוקצים לטובת המערך. מערכות שו"ב – חיזוק יכולות הדרג הקדמי במערכות שו"ב ותקשורת להפעלת האש. הדבר יאפשר תכנון מטרות איכותי יותר, מבוקר, בשפה משותפת עם יחידות האש ויאפשר זמינות טובה יותר של האש המסייעת. משימת הדיכוי – בחינת המדדים החייליים להעסקת מטרות וקביעת פק"לים מתאימים למשימת דיכוי יכולת האויב הפועל במאפייני גרילה.

בהבנת רלוונטיות האש הסטטיסטית בכלל והארטילריה הקנית בפרט, נכון יהיה לדון בעתידו של המערך, שכן מדובר במשק של אמצעים שרובם ככולם בני למעלה מ-4 עשורים. בלי להיכנס למספרי סד"כ ופלטפורמות, ברורה המשוואה המחייבת תחילתו של חידוש המערך בכדי להבטיח אורך נשימה ל 4 עשורים הבאים. מכאן ברור הצורך בתותח חדש, בעל יכולות משופרות: טווח ארוך, קצב גבוה יותר וירי תחמושת מתקדמת. יכולות אלו יאפשרו הגברת זמינות האש, לטווחים ארוכים יותר והגברת יעילות ההפעלה. 

ביום בו נדע בכל רגע נתון את מיקומו של כל חייל מכוחות האויב, ברמת דיוק גבוהה בכל ממדי התווך הקרקעי בכל שעות היממה ובכל מז"א, אזי נכון יהיה לבחון מחדש את אמרתו של קלאוזוביץ כי: "המלחמה היא ממלכת אי-הוודאות" ובתוך כך את הצורך בהפעלת אש סטטיסטית בלוחמה א-סימטרית בשטח אורבאני. 

 

תא"ל (מיל') בני מר, קצין ארטילריה בכיר, ראש מטה פיקוד הצפון לשעבר. כיום סמנכ"ל ייעוץ בחברת s.b.m