לוחמה בטרור, העידן החדש

אור הלר בלוט"ר צה"ל: הטרור משתנה וגם היחידה ללוחמה בטרור של צה"ל, שמתאמנת היום גם על חילוץ בני ערובה מרכבות נוסעים. אור הלר הצטרף לאימון הלוט"ר, וזכה להיחשף מעט לאופן פעולתה

שלוש בלילה. מכללת קריית אונו. בימים לומדים כאן להיות עורכי דין ואנשי עסקים. בלילות עוסקים במשהו אחר לגמרי: חילוץ בני ערובה חטופים כאשר קנה קלצ'ניקוב מוצמד לראשיהם וחגורת נפץ מחוברת לגופם. מבני המכללה הופכים למעין שטח אימונים עבור היחידה ללוחמה בטרור (לוט"ר) של צה"ל.

זה התרגיל המסכם בקורס משק"י לוחמה בטרור. את הידע שצברו בשחרור בני ערובה הם יעבירו הלאה, ליחידות ההשתלטות וההתערבות של צה"ל, הכוחות המיוחדים והסיירות המובחרות.

אחרי שמתקבל המודיעין המדויק על המבנה שבו מוחזקים בני הערובה, מתחילים לתכנן את המבצע ומתחלקים למספר כוחות. ה'קופים', כינויים של הלוחמים המשתלשלים בחבלים דרך חלונות ופתחים בלתי צפויים אחרים, מטפסים על הגג. צוותים אחרים נערכים עם ערכות פריצה וסולמות בגבהים שונים, כאשר הצלפים עם רובים חדשים לטווח של 1,200 מטר, תופסים עמדות מול חלונות בהם אפשר לראות את המחבלים.

ואז בשנייה אחת, הכל מתפוצץ

הלוחמים פורצים מכל הפתחים האפשריים למבנה בין שתי קומות, אחרי שלוחם מצוות לסילוק פצצות של יחידת "יהל"ם" בהנדסה הקרבית מנטרל מטען שהציבו המחבלים. הכל נגמר מהר מאוד. ה"חוטפים" מוטלים על הארץ. חוקרים את ה"חטופים" לראות שאין מחבלים שהתחזו להם, ומנטרלים את המטענים המוצמדים על גופם.

על כל התרגיל הזה מפקד סגן אלוף ליאור קינן, מפקד הלוט"ר, שהוא בית הספר המרכזי ללומה בטרור, שיושב ב"מתקן אדם" של צה"ל במרכז הארץ, ותפקידו להכשיר את היחידות המובחרות בצה"ל בפרט, ובמערכת הביטחון כולה, למשימות של חילוץ בני ערובה ולתרחישים נוספים שהטרור עלול להציב. שתי היחידות המרכזיות לחילוץ בני ערובה הן היחידה המשטרתית המיוחדת (ימ"מ) וסיירת מטכ"ל של אגף המודיעין בצה"ל, אבל יכולות לוט"ר קיימות גם ביחידות מובחרות אחרות, כמו הקומנדו הימי, יחידת החילוץ בהיטס 669, יחידת "שלדג" של חיל האוויר ועוד.

הם מתרגלים פריצה למטוסים, לאוטובוסים ולבתי ספר, וגם חידוש מהתקופה האחרונה: תרחיש של רכבת נוסעים שנחטפת בידי מחבלים, המשוחררת גם היא בפריצה לילית.

"בגלל שאין לרכבת קרונות עודפים, אנחנו עורכים את האימונים ברכבות אמיתיות, בלילה, בתחנת לוד, כשאין אנשים. הרכבת זה מתאר מאד רלוונטי", מספר קצין בכיר ביחידה, אבל לא מדובר בכלי תחבורה יחיד שעלול להפוך יעד לחטיפת נוסעים. "אנחנו עורכים אימונים לחילוץ גם מתוך אוטובוס, מטוס, ואונייה".

אלא שקצין זה מודה שמה שהולך טוב בתרגילים לא תמיד יעבוד כך בעולם האמיתי: "איום הייחוס כיום בעולם הלוט"ר הוא בעיקר מסעות הרג. עשרה מחבלים שנכנסים לתוך ישראל, חס וחלילה, זה אירוע חמור הרבה יותר מפיגועי מיקוח שידענו בעבר. למשל, רק לפני כמה חודשים מחבלים מהג'יהאד העולמי נכנסו למפעל באלג'יר ולקחו בין 300 ל-400 בני ערובה. בדרום הארץ (מול הגבול המצרי בסיני) ובצפון (מול רמת הגולן הסורית) יש כיום אנשי ג'יהאד עולמי, שמנצלים את התרופפות השלטון המרכזי".

מרכז ידע ללוט"ר

סא"ל ליאור קינן החל בתור לוחם ביחידת הכלבנים של צה"ל 'עוקץ', וטיפס מעלה עד לתפקיד סגן מפקד היחידה. בקרוב יתמודד על הפיקוד על יחידת הכלבנים או על הפיקוד על היחידה לאבטחת בכירים בצה"ל. במקור הוא מקיבוץ כפר עזה, וכיום גר ברחובות.

בית הספר ללוחמה בטרור של צה"ל הוקם בשנות השבעים של המאה הקודמת כאשר ברקע חטיפת מטוס "סבנה" ב-1972, ורצח התלמידים במעלות ב-1974. הרעיון היה להקים גוף שירכז את כל ההדרכה והלימוד ללוחמה בטרור.

כל היחידות המיוחדות והסיירות בצה"ל עוברות בו הכשרות מיוחדות בארבעה תחומים עיקריים: קליעה וצליפה, אבטחה, פריצה ו'קופים', כלומר השתלשות בחבלים, וכן הסוואה.

מכל אירוע טרור בעולם מפיקים ביחידה לקחים שמועברים ליחידות המובחרות של צה"ל. כך תחקרו באחרונה גם את חיסולו של אוסמה בן לאדן בידי "אריות הים", המקבילה האמריקנית ליחידת הקומנדו הימי של חיל הים, שייטת 13.

"לא חווינו אירוע טרור קלאסי כבר הרבה שנים", אומר הקצין הבכיר. "אבל בטרור העולמי יש כיום קשר רעיוני. אנחנו צריכים לתת לזה מענה אמיתי. הרבה שנים חשבנו שנחווה אירוע בבית ספר, אבל היום אנחנו מבינים שהאירוע יהיה הרבה יותר מורכב".

איך עובדת מערכת היחסים שלכם עם הכוחות המיוחדים שאתם מדריכים?

"יחידת התערבות צריכה להגיע תוך 45 דקות לאירוע. אנחנו משקיעים הרבה בשיתוף פעולה בין סיירת מטכ"ל לימ"מ, למשל. אנחנו צריכים להכשיר להם את הצוותים. אנחנו עובדים גם מול היחידות האלה וגם מול יחידת 'מצדה' של שירות בתי הסוהר וגם מול יחידות של השב"כ והמוסד. זה חלק מהחזון של בית הספר".

איפה עומדת היום היריבות המפורסמת בין סיירת מטכ"ל לימ"מ בכל הנוגע לשחרור חטופים? האם העניין הזה כבר הוסדר בתוך המערכת?

"אחד הדברים החשובים שעשו לפני שלוש שנים היה להסדיר את הדברים בין היחידות. ביחידות הבינו שאין צורך בזה. ברגע שאתה בא ואומר שיש יחידה מרכזית שזה העיסוק שלה, שזה הימ"מ, ואגב בחלק מהדברים היא גם יותר טובה, וברגע שמטכ"ל מבינים שהעיסוק העיקרי שלהם זה המבצעים המיוחדים ותוך כדי תהיו יחידה משנית ותעזרו לימ"מ בנושא שחרור חטופים במקרה הצורך, העניינים מוסדרים לגמרי".

כלומר, במידה ונחווה עוד אירוע כמו חטיפת החייל נחשון וקסמן ז"ל ב-1994, יקראו לימ"מ הפעם לבצע את פעולת החילוץ ולא לסיירת מטכ"ל?

"בוא נלך על אירוע יותר קל מבחינת ההחלטה. אם יהיה מחר בבוקר אירוע בקניון עזריאלי בתל אביב, אז יקראו לימ"מ. שני מפקדי היחידות עובדים עכשיו על איך מחלקים כוחות במקרה של שני אובייקטים שונים שמושכים כוח, כלומר אירוע מפוצל. מי מפקד על זה? מי אחראי? צריך להסביר ליחידות האלה מה אתה רוצה מהן. בסיירת מטכ"ל לא כל היום צריכים להיות בכוננות לשחרר אוטובוסים חטופים, ברגע שאתה אומר להם שזו הכשירות המשנית שלהם.

"לזכותם ייאמר שזו יחידה כל כך טובה ומוכשרת שהיא יכולה לעשות גם וגם וגם, בעוד שהימ"מ זה אנשים שעושים את זה עשרים ושלושים שנה, וזה יתרון בפני עצמו".

אפשר היום לחלץ בני ערובה בחיים כאשר גם הצד השני עושה הפקת לקחים מחטיפות עבר ומשתכלל כל הזמן?

"לטעמי, כן. זה אפשרי. זה מחייב אותנו לתחבולות בלי הפסקה. יש את יחידת המו"מ המטכלי"ת שאנחנו מביאים בתרגילים ול'שולחנות עגולים'. הם עובדים הרבה לא רק באירועי מו"מ צבאיים ויש להם משקל מכריע באירוע כזה. אם נבוא באופן הבנאלי מהדלת, כנראה שנכשיל את המבצע. יש היום טכנולוגיות טובות. פיצוצים למיניהם, ועד הגעות שקטות ליעד. קח את הרוסים למשל. יש שם יחידת לוט"ר מעולה ובכל זאת עשו שם טבח וירו אחד בשני בחילוץ שהיה להם מול מחבלים צ'צ'נים. זו יחידה מעולה עם הרבה מאד כוח.

לעמוד הפייסבוק של ישראל דיפנס - לחצו כאן 
https://www.facebook.com/israeldefense

"קצת אחרי אירוע משט ה'מרמרה' (מאי 2010) הגיע לכאן גנרל רוסי והצגנו לו את האירוע והוא יושב מופתע ושואל 'תגיד לי למה לא יריתם טיל והטבעתם את האונייה?' הגישה שם שונה לחלוטין.

"אם יהיה אירוע שאנחנו נדע לתקוף כראוי, נוכל לתת אחוזי הצלחה טובים. גם בחטוף אחד. זה מאד מאד תלוי. אם עכשיו ישימו חטוף עם ארבעה שומרים שמחזיקים לו קנה לראש ותהיה להם התרעה מודיעינית ומיקוש זה יהיה מאד מאד קשה".

אבל גם בפעולת השחרור של נחשון וקסמן ז"ל ב-1994,  כשהיה מודיעין טוב, ראינו שזה קשה עד בלתי אפשרי לחלץ היום חטוף בחיים?

"נכון, אבל אם היינו חווים היום אירוע כמו נחשון וקסמן אני משער שאחוזי ההצלחה היו טובים יותר בזכות הלקחים שהופקו. ופה אני חייב להגיד לך משהו בסוגריים. אני אזהר במה שאני אומר אבל יש לי תחושה שלפעמים אנחנו מאדירים את יכולתו של האויב. יש לנו יתרון רציני מאד על האויב ולכן אם נכנס לאירוע כזה עם מודיעין טוב ומו"מ אנחנו יכולים לעשות תוצאה טובה. הדבר אפשרי. זה קשה מבעבר. קח את אולימפיאדת מינכן, זה אירוע שלא נחווה. זה לא יהיה כמה חובבנים שקושרים דלת בסמרטוט.

"לשם אנחנו מכוונים. אין תרגיל שאנחנו עושים שאתה לא מתרגל מטען בדרך או תרגיל שאתה בודק איך אתה מחלץ בני ערובה בלי לעלות על מטען נוסף.

"אנחנו מתרגלים תרחישים מורכבים מאוד, מתוך הבנה שאירוע רע עלול להביא אותנו למקום לא טוב ברמה האסטרטגית כמדינה. אירוע כזה שבו ידינו לא על העליונה זה לא טוב".

יש לקח מפרשת גלעד שליט, למרות שלא היה ניסיון מבצעי לחלץ אותו?

"ברמה הפרקטית של תורת לחימה לא. אני משער שזה יגיע. זה דבר שמעניין אותנו. אני לא בטוח שמה שנדע ישנה את תורות לחימה ביחידה".

איך יישמתם את לקחי פרשת ה'מרמרה' ביחידה מבחינת מה שאתם מלמדים את שייטת 13 ועוד יחידות מיוחדות?

"אנחנו מכשירים ביחידה את ה'פאסט רופ' (טכניקה לגלישת לוחמים בחבל ממסוקים כפי שנעשה בהשתלטות על המרמרה א.ה.) לכל הצבא. רק חמש יחידות עושות 'פאסט רופ' כיחידות השתלטות: הימ"מ, יחידת לוט"ר אילת, סיירת מטכ"ל, שלדג ושייטת 13. 'פאסט רופ' אמור להיות גל ב' בהשתלטות. חלק מהבעיה ב'מרמרה' הייתה תמונת המצב המודיעינית ועוצמת ההתנגדות החזויה. השינוי הוא שעכשיו לא יהיו חבלים שבהם אתה נותן לאויב לקשור את הקצה. מסוק לעולם לא יגיע לבד. הוא יגיע עם מערך צליפה וקלעים. הכוח יגיע עם לוחמים רבים והוא יידע להוריד אותם בקבוצות גדולות. החבל לא נוגע יותר בקרקע.

"המחבלים יכולים לאיים עם כל מה שהם רוצים אבל אתה תבחר איך אתה מגיע למגע הראשון. מגע אלים הוא הפיתרון הקל, והכי חשוב זה להגיע במקביל. טוב שזו הייתה השייטת באירוע ה'מרמרה'. כל יחידה אחרת הייתה סופגת שם הרוגים באירוע כזה. היו שם מאות אנשים נגד לוחמים בודדים. וכל עוד אתה לא מפעיל כוח אתה בבעיה. פיתחנו מספר יכולות חדשות שלא ניתן לפרט עליהן.

"אחרי האירוע ישבנו עם לוחמי השייטת וזה מעורר הערכה איך הם ידעו לבקר את עצמם. בזכותם העניין של קרב המגע נכנס חזק מאד בבית ספר. פעם היינו עובדים על מסה. והיום על טכניקה. זה הביא גם להרבה פחות פציעות באימונים. השייטת עובדת קשה מאד על קרב מגע".

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין "ישראל דיפנס" מספר 14

אולי יעניין אותך גם