לאן מועדות פני איראן בתחום האוויר והחלל?

אפשר גם כי בעתיד נחזה בהעברת טכנולוגיה וזכויות הרכבה של מטוסי קרב סיניים באיראן. כמו גם, ייתכן ואיראן תצטייד במערכות מרוסיה וצרפת

youtube

הסכם הגרעין עם איראן נחתם לאחר שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אישרה שאיראן עמדה בהתחייבויותיה. הסרת הסנקציות הכלכליות שחררו אנחת רווחה גדולה בקרב מנהיגי והעם האיראני. לאור הפריחה הכלכלית הצפויה אין ספק שאיראן תנסה לשפר ולשדרג גם את כוח האוויר והחלל שלה לאחר שנים ארוכות של מצוקה.

עד המהפכה האסלאמית שהנהיג חומייני בשנת 1979 היה חיל האוויר האיראני אחד הגדולים והמתקדמים באזור וייתכן שאף בעולם. הציוד היה בעיקר אמריקאי וכלל מטוסי קרב מדגמי F-14 ו–F-4 (כ-500 מטוסים בסה"כ), מטוסי תובלה C-130 הרקולס, מסוקי סער כבדים מסוג C-47  צ'ינוק, מסוקים בינוניים תוצרת חברת בל  וכן מסוקי קרב מסוג קוברה.

לאחר ההפיכה ומאוחר יותר בשל הסנקציות חלה ירידה דרמטית ביכולות חיל זה שכינויו השתנה לThe Islamic Republic of Iran Air Force – IRIAF . האיראנים ניסו להתגבר על הקשיים באמצעות קניבליזציה בין כלי הטייס הקיימים, ייצור חלקי חילוף באמצעות התעשייה המקומית, רכישה בשוק השחור וייצור עצמי של כלי טיס.   

חיל האוויר של הרפובליקה האיראנית מכיל כיום שאריות מהמטוסים האמריקאים אותם רכש לפני 1979, מטוסי מיראז' F-1 ומיג 23 שנמלטו מעיראק לאיראן במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991, מטוסים סיניים וממטוסים מתוצרת עצמית הקרובים ביכולותיהם למיג 21. כמו כן טסים בחיל האוויר האיראני מטוסי מיג 29, מתקדמים יותר, שאף שודרגו במהלך השנים. רוסיה הייתה המדינה היחידה שסיפקה לאיראן מטוסי קרב לאחר ההפיכה.

אין ספק שלא מעט מדינות ותעשיות תנצלנה את ההזדמנות בה איראן משדרגת את כוח האוויר והחלל שלה ותנסינה למכור את מרכולתן. מספר נקודות למחשבה עולות בהקשר זה. יש להניח שהפנייה הטבעית יותר תהיה לכיוון רוסיה הן בשל המורשת החיובית והן בשל האיכות. במקביל לאפשרות שדרוג נוסף של מטוסי המיג 29 תיתכן רכישת מטוסי סוחוי 30, מיג 31 ומיג 35. לא נראה שהתעשייה הסינית מהווה מקור הצטיידות אפשרי מכיוון שהמטוסים המבצעיים נחותים בביצועיהם ממקביליהם ואילו מטוסי הדור החמישי עדיין בשלבי פיתוח.

תיתכן גם פנייה לשוק הצרפתי על מנת "להתחבר מחדש למשפחת העמים". בהקשר זה ניתן לציין גם רכש מסיבי אפשרי של מטוסי נוסעים מתקדמים המהווים גם הם מרכיב חשוב בכוח האווירי. גם בנושא ההגנה האווירית אנו רואים את פירות ההסכם בדמות אספקה קרובה של מערכות הגנה האווירית תוצרת רוסיה.

בשבת, 24.1.2016, ביקר נשיא סין שי ג'ינפינג בטהראן, ונפגש עם המנהיג העליון ח'מינאי ועם נשיא איראן רוחאני. על הפרק – הגדה עצומה של היקף הסחר בין שתי המדינות. לאור העובדה כי מזה שנים מתקיים שיתוף פעולה בין סין לאיראן בתחום הרכש הביטחוני (בעיקר בתחום הטילים נגד כלי שיט) לא מן הנמנע שאיראן תצטייד גם במיטב המטוסים הסיניים. 

אפשר גם כי בעתיד נחזה בהעברת טכנולוגיה וזכויות הרכבה של מטוסי קרב סיניים באיראן (בתחום זה נודע על כוונה לייצר באיראן מסוקים רוסיים מדגם קאמוב 52). העובדה כי סין מפתחת מטוסי קרב מדור חמישי, יכולה להקפיץ את יכולותיה של איראן בתחום האווירי באופן ניכר, אם יימכרו מטוסים אלה על ידי סין.

מעל האטמוספרה

אם נגביה מעל האטמוספרה, מעניין יהיה לבחון את פעילותה של איראן בתחומי הטילאות ההתקפית מזה, ותוכנית החלל (לוויינים ומשגרים) מזה. ארה"ב הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצומים ומגבלות על תוכניות הפיתוח הטיליות של איראן, בעוד ששר ההגנה האיראני ציין (18.1) כי ארצו לא רק שלא תחדל מפיתוח טילים בליסטיים, אלא אף תמשיך את תוכנית הניסויים ותציג פיתוחים חדשים.

בתחום החלל, שהיווה מאז שנות התשעים כסות אזרחית לגיטימית לפיתוחים של איראן בתחום הטילאות, צפויה מגמה של שיתופי פעולה עם מדינות אחרות, וסנונית ראשונה ניתן לראות בהודעת ראש תוכנית החלל הרוסית קומארוב (20.1) שציין כי במגעים עם איראן עומדת על הפרק הכשרה של איראנים כטייסי חלל, במתקני החלל הרוסיים, וכן ייצור של לוויינים רוסיים עבור איראן.

יום תעשיות החלל האיראניות יתקיים בראשית פברואר, וכבר החלו להופיע ידיעות בכלי התקשורת הרשמיים באיראן על חשיפה של משגר לוויינים חדש. הערכתנו כי אפשר ומדובר בהצגה נוספת של משגר הלוויינים הגדול "סימורג" המתקרב לשלב ניסויי הטיסה שלו. אם איראן תפתיע ותציג משגר לוויינים חדש לחלוטין, הא זו הפתעה רבתי – במיוחד לאור העובדה שמשמעות הדבר כי פותח בחשאי תחת משטר מגבלות חמור על העברת טכנולוגיות טילים לרפובליקה האסלאמית. נקל לשער מה תוכל איראן להשיג ללא בקרה ופיקוח.

אין ספק שמעבר לצורך לעקוב אחר התפתחות פרויקט הגרעין האיראני נידרש לעקוב גם אחר השינויים שיחולו בכוח האוויר והחלל האיראני.

 

אולי יעניין אותך גם

מנכ"ל האיגוד, עו"ד יורם הכהן. צילום: איגוד האינטרנט הישראלי

בקרוב: כתובת מלאה בעברית לאתרי אינטרנט ישראלים עם הסיומת ".ישראל"

הגוף הבינלאומי שמנהל את השמות וכתובות האינטרנט בעולם אישר את בקשת איגוד האינטרנט הישראלי להקצות את ".ישראל" כסיומת המדינתית לשמות המתחם (דומיינים) בעברית. בעתיד הקרוב ניתן יהיה להשתמש בשמות מתחם בשפה העברית באופן מלא