"יש אווירה של אלימות אבל לא חזרנו עשר שנים אחורה"

אור הלר יצא לשטח ושמע ממפקד חטיבת אפרים על האתגרים בגזרת מערב השומרון, על רקע ההסלמה באלימות והמשקעים של "צוק איתן"

סמוך למוצב צופים של צה"ל באזור קלקיליה, אפשר לראות היטב את כל מרכז הארץ גם ביום מעונן וגשום. דף המסרים הרשמי של צה"ל מתגאה בכך שהאלימות במזרח ירושלים בחודשים האחרונים לא גלשה לתחומי הגדה, שנשארה בסך הכול רגועה למדי. אלא שמאחורי השקט היחסי בשטחים עומדת עבודה קשה של הרבה מאוד אנשים. אחד מהם הוא אל"מ גיא ברגר, מפקד חטיבת אפרים, החטיבה המרחבית האחראית על מערב השומרון, האחראית בין היתר על אזור העיר קלקיליה.  

ברגר הוא צנחן על פי הספר, מה שבסלנג הצה"לי היו מכנים "צהוב": גבוה, ראש גדול, עם הבנה עמוקה של טקטיקה ואסטרטגיה בחטיבה המורכבת עליה הוא מופקד. ברגר צמח בחטיבת הצנחנים, בגדוד 101 ובמגלן, פיקד באינתיפאדה השנייה על סיירת הצנחנים, מפקד גדוד 202, ומפקד בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים. 150 אלף מתנחלים מתגוררים בתחומי חטיבת אפרים  שאותם הוא צריך לאבטח.

אחרי הקיץ הביטחוני המורכב שעבר על המדינה בכלל ועל צה"ל בפרט, אנחנו מסיירים בג'יפ של ברגר באזור קלקיליה, בגדר ההפרדה, ובציר חוצה שומרון. 

"במהלך כל 'שובו אחים' היינו בפעילות נרחבת נגד החמאס בגדה", מספר ברגר בראיון לישראל דיפנס

"ניהלנו גם לפני פעילות, אבל העמקנו את המערכה בחמאס ב'שובו אחים' וב'צוק איתן'. זה התרכז בשלושה תחומים עיקריים: מעצרי פעילים כמו משוחררי שליט ואחרים, כל אדם שעוסק בטרור, מאבק נגד אגודות צדקה, דעוות כותלות למיניהן, ואגודת ספורט שהייתה כאן, שהבחור שלה נעצר בנמל התעופה בן גוריון בידי השב"כ. כל מי שקשור לחמאס אנחנו עוצרים אותו, חיפושי אמל"ח כמו למשל בסלפית, במהלכם מצאנו קרל גוסטב ואפוד ומחסניות, ופעילות שלישית היא תפיסת כספי טרור. כל הדבר הזה חיבר אותנו לתשתית שהשב"כ אמר עליה שהיא תשתית חמאס אסטרטגית שבראשה עומד בכיר חמאס, סלאח ערורי, שיושב באיסטנבול שבטורקיה, ואחד האנשים המרכזיים ברשת הזו הוא ריאד נאצר שהוא מכפר בגזרתנו, דיר קאדיס. הוא היה איש המפתח של כל ההתארגנות. 

"התשתית הקימה חוליות שפעלו בג'נין, חברון, רמאללה וקלקיליה. מתוך 'שובו אחים' והמערכה נגד החמאס עלינו על החוליה הזו. 'שובו אחים' אירע סביב הפיוס בין החמאס לפתח אבל מבחינתנו אין הבדל בפעילות, וגם לצד השני. למנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית זה הדליק הרבה נורות אדומות ההתארגנות הזו. אנחנו קוראים לזה תשתית על-גזרתית. היו שם 150 אלף דולר שאיתם הם קנו כלי רכב וכלי נשק והם רצו לעשות הפיכה בגדה ולהשתלט על הרשות בדומה למה שהחמאס עשה בעזה לפני עשר שנים כמעט. הם התחילו להניע את התשתית על בסיס פיגועי ירי אבל בקצה הם רצו לעשות הפיכה צבאית נגד הרשות כדי שחמאס יהיה בשלטון".

איך הקרינו האירועים בקיץ על גזרת חטיבת אפרים?

"ב'שובו אחים' וב'צוק איתן' ראינו עלייה באירועים שאנחנו קוראים להם 'פטיש חם': אירועי זריקת אבנים ובקבוקי תבערה על הכבישים, מטענים, ניסיונות דריסה, ומאד חיזקנו את תשתית התיעוד שלנו בצירים. זו אחת המסקנות שלנו מהחטיפה בגוש עציון ב-12.6, אבל גם עוד לפני זה עסקנו בכך. המצלמות יעזרו לזהות רכב חטיפה ולסגור עליו מעגל. זה מגביר אחיזה בשטח. תגבור סדרי הכוחות שקיבלנו פה, את גדודי המילואים הגדולים שלנו עם עוד פלוגה, של יוצאי דובדבן, חטיבת כפיר ויחידת עוקץ, וכך יצא שהתושבים פה ביישובים לא הרגישו כמעט את העלייה באירועים האלימים. להיות עם סד"כ גדול זה פעולה מרסנת. אצל התושבים פה בגזרה, אצל חלקם, 'צוק איתן' עבר לידם. ב'צוק איתן' היו תושבים שהתלוננו שאי אפשר לשלוח את הילדים ללונה פארק בתל אביב כי יורים שם רקטות. אמרתי להם 'חבר'ה אם זו הבעיה שלכם, אז אני שמח כי זה אומר שחיילי המילואים עושים פה עבודה טובה. 'צוק איתן' יושב בתודעה של הפלסטינים פה ויש לו גם השפעה מרסנת. ויש גם מרסנים כלכליים. לא חזרנו עשר שנים אחורה".

איך מתבטאת פה העלייה באירועים האלימים מאז הקיץ?

"היו פה הרבה אירועי אבנים, מטעני הבשלה (צמיג בוער על הגדר שיכול להתפוצץ), היו פה הרבה אירועי ירי. בדרך כלל, אנחנו מתמודדים פה עם הפרות הסדר בלי ירי חי. ב'צוק איתן' היו מוקדי הפגנות של מאות אנשים, ובגלל הרמאדאן עיקר ההפגנות היו בלילה, כולל ירי זיקוקים ו'קלע דוד'. ב'צוק איתן' נהרג פלסטיני אחד בגזרה פה בעיירה בית ספא. הייתה פעולה מאד שקולה אבל מאד נחושה".

אתה יכול להחזיק היום את הגדה כמעט אך ורק עם כוחות מילואים ולשחרר כוחות סדירים באופן מהיר ללבנון ולעזה?

"היו לי פה כוחות מילואים מאומנים ומוכנים למשימה שלהם. רובם יוצאי חטיבת כפיר. מפקד הגדוד של הגזרה שלנו עכשיו למשל (גזרת צופים - א.ה.) יעשה פה את המילואים שלו ופה הוא יעשה גם את צו שמונה שלו. אני פוגש פה מ"פ במילואים שמספר לי שזה צו 8 רביעי שלו בגזרה: 'חומת מגן', 'עופרת יצוקה', 'עמוד ענן' ו'צוק איתן'. אני לדעתי מח"ט המילואים היחיד כמעט שגייס ב'צוק איתן' את כל חטיבת המילואים שלו וגם נלחם איתה, את המלחמה של איו"ש עם איך שהיא מתבטאת כאן. אמרתי להם לחיילי המילואים בשיחת הסיכום: תדעו לכם שגם בסיבוב הבא פה אתם תגיעו לפה. התמהיל פה הוא תמיד גדוד תותחנים, גדוד שיריון, וגדוד חי"ר במילואים. ב'צוק איתן' היו הרבה אירועי מטענים כולל רכב תופת במחסום חוצה שומרון. זה מישהו שהיה יכול להתפוצץ באריאל או בקדומים עם בלוני גז ועצרו אותו במחסום. זה לא מטענים של לבנון, אבל מטען כזה ועושה בהחלט בעיות. קח דוגמא כפר ושמו א לובן ליד בית אריה עופרים. בכל ימות השנה הם עובדים שם והנה הכל נדלק ב'צוק איתן' ונעצרים 12 פעילים של פח"ע עממי של אבנים ובקבוקי תבערה. יש גם מבוגרים שמשלמים לצעירים להוציא פיגועים. המערכה נגד החמאס היא מערכה מתמשכת, ומבחינתנו גם אחרי שדברים נרגעו אנחנו ממשיכים לכסח דשא. פעולה נחושה ואגרסיבית וזכרונות חומת מגן עם הטנקים ברחובות גרמו לזה ש'צוק איתן' עבר לרוב התושבים לידם. 

"קח לדוגמא אירוע של הפעלת מטען סלולרי, הפעילו אותו ב-31.8. נוסע רכב, שמים לו צמיג בוער, רוצים שהכוח ייצא החוצה ויכבה את הצמיג ואז להפעיל עליו את המטען עם האומים. על רכב ממוגן זה לא יעשה כלום. חיילים הנמצאים מחוץ לרכב, יכולים להיהרג ברדיוס של חמישים מטר".

מה אתה יכול לומר על מעורבות חמאסית בגזרת חטיבת אפרים? יש היום תאי חמאס עם תשתיות שמנסות להוציא פיגועים משמעותיים?

"היה לנו פה מקרה שבו אצל עצור אנחנו מוצאים מעבדת חבלה בבית. אתה רואה פה תשתיות יותר מורכבות ממה שאנחנו מכירים. הייתי פה מפקד סיירת צנחנים ב-2004 ואז היה עץ חוליה מסודר. היו קרבות ירי ו'סירי לחץ' (נוהל קרב במהלכו סוגר צה"ל על בית מבוקש בשטחים - א.ה.) אבל ידעת מול מי אתה נלחם. היום זה שני חבר'ה שקמים בבוקר ומחליטים לעשות פיגוע. זה לא המחבלים שהיינו מוצאים פעם בשכם. אלה חבר'ה צעירים בני עשרים ובני 16, יוצאים לזריקות אבנים ופיגועי ירי, כמו למשל ליד תחנת דור אלון בכביש 443 לירושלים. זו חוליה מקומית אבל אסור להתבלבל, זו חוליה מקומית מאורגנת מכפר מזוהה חמאס. חלק מהמעצרים מסתיימים בירי וצריך לעשות אותם מסוערבים. יש עצורים שאומרים בחקירה: 'ראיתי מה קרה בעזה ב'צוק איתן', וזה משפיע עליהם לצאת לפעילות. יש בימים האלה אווירה של אלימות אבל לא חזרנו עשר שנים אחורה. 

"יכול להיות שמישהו מהמחבלים יש לו אבא שעובד בישראל ויש פה הקשר כלכלי שמרסן את השטח. יש משוחררי עסקת שליט שיושבים בעזה ומנסים להכווין חוליות פה בקלקיליה. זה לא בן אדם וחצי אלא חוליה יותר מאורגנת".

מה מצבה של ה"אינתפידה הלבנה" בכפרים הפלסטיניים בלעין ונעלין שנמצאים תחת אחריות החטיבה? 

"גם שם אנחנו פועלים בצורה טובה וזה נרגע. הם מנציחים את הסכסוך על הגדר. סביב 'צוק איתן' זה מאד החמיר. הם מתקשים לגייס היום פעילים. איפה שיש השחתה של הגדר אנשים נעצרים. יש לנו חופש פעולה ומימוש של שליטה מבצעית. אנחנו פועלים לא רק על הצירים אלא גם בדרכים ובכפרים".

איך פועל התיאום הביטחוני עם המנגנונים הפלסטינים? 

"באחרונה הוציאו שוטרים פלסטינים אזרח ישראלי בן שישים מכפר סבא שהלך לעשות קניות בקלקיליה כדי לחסוך כמה לירות. 'צוק איתן' והתקופה האחרונה הראו שהפוטנציאל של ההסלמה קיים כאן. בעקבות פגועי הדריסה שמנו בטונדות בתחנות אוטובוס. הטרמפים לא נפסקו אבל יש פחות".

כקצין צנחנים היה לך קשה להיות פה בקיץ כשהמוקד של הלחימה היה בעזה?

"אשתי אמרה לי שהיא שמחה בפעם הראשונה שאני בשטחים. ההישג הנדרש פה הוא אחר. אנחנו מבינים היטב שההשפעה של עזה ושל הצפון על מה שקורה פה זו היא מיידית. ההיערכות שלנו תואמת את האיום ולא את השקט היחסי בשטח. אנחנו לא מתבלבלים. גם אם נראה שיש פה שקט. באיו"ש בשש-שבע שנים האחרונות נעשה תהליך בבניית גדודי המילואים. המילואים פה הם קריטיים כי את הכוחות הסדירים צריך לשחרר כמה שיותר מהר לצפון ולעזה. 

"התפקיד שלי זה לאפשר למי שמעליי לנהל את עזה כזירה עיקרית. לי כמח"ט חשוב להבין פה את הלך הרוח שמושפע גם מאל ג'זירה. אני שמח שמדברים עכשיו על החמרת ענישה על פח"ע עממי. הכביש הזה שבו אנחנו נוסעים בשקט עכשיו, היה ב'צוק איתן' קטסטרופה".

אל"מ גיא ברגר מתכוון עכשיו להישאר בצבא כמה שיתאפשר לו. לקבל פיקוד על חטיבת מילואים ובהמשך להתמודד על חטיבה סדירה, עם החלום של כל צנחן: לחזור ולפקד על חטיבת האם, חטיבת הצנחנים. 

ברגר משתייך לדור המפקדים בצה"ל שאת השירות הסדיר שלהם העבירו בקו בלבנון, בקבוצת המוצבים שברצועת הביטחון: "העברתי בלבנון את כל השנים הראשונות שלי בצבא בין 1996 ל-2000. זו הייתה תקופה מאוד מעצבת בהקשרים המקצועיים. כל חוט חשבת שהוא מטען. היו מעבירים לנו בקשר מילים לא ברורות ואז גילינו שיש לך עוד 24 שעות במארב. הייתי מ"מ במוצבי טייבה ועיישייה. היום אתה אומר לחייל 'מארב של 96 שעות' הוא חושב שהשתגעת. הבנו היטב מה אנחנו עושים שם. בתחילת שנות האלפיים, כשהייתי מפקד סיירת, המורכבות באיו"ש הייתה מאוד גדולה. אתה הולך בתוך כפר ולוקח באופן סביר שיירו עליך. עכשיו, עשר שנים אחרי, אנחנו מנסים לחזק חדות. עד שלפני שנה התייחסנו לאיום פריפריאלי ושמים מארבי זיג ושם 'אלמנות קש' בבתים. אין לנו מטרה להגביר חיכוך אלא לתפוס מקומות שבהם זורקים אבנים על הציר. דווקא בעזה יש פיתוחי ידע מאוד מעניינים. אני כמפקד בא"ח צנחנים העברתי את הלשביי"ה משטח פתוח לשטח בנוי. היום אין חייל בצנחנים שלא ביצע אימון רטוב. היום בבא"ח יש תווך תת קרקעי. אני חושב שפיתוח הידע עובד טוב מאד. כלקח מלבנון השנייה ההכשרה על שטחים בנויים השתפרה משמעותית. היום תבוא לבא"ח צנחנים, יש שם מסעות של שלושים ארבעים קילומטר. שבוע מלחמה הוא שלושה שבועות. ובתרגילים תראה טנקים וחיל הים וחיל האוויר".

כצנחן אפשר להניח שאתה תומך בחזרה לאימונים של אופציית הצניחה מעבר לקווי האויב?

"אני חושב שלצבא מערבי נכון שיהיו הרבה יכולות. יכול להיות שיהיו בצניחה נפגעים. אנחנו יודעים להצניח כלי רכב ואוכל מים יחד עם הכוח הצונח, כדי שיוכלו לצאת להתקפה". 

אולי יעניין אותך גם

תא"ל (מיל') ירון לוי (צילםו: רונן טפלברג)

"ההתקדמות בתחום הבלתי מאוישים בזירה הימית היא מרשימה אם כי איטית"

תא"ל (מיל') ירון לוי, סמנכ"ל אלביט מערכות התייחס בכנס הכלים הבלתי מאוישים לכלים בלתי מאוישים בזירה הימית. למעלה מאלף איש לוקחים חלק בכנס, המתקיים באולם אבניו בקריית שדה התעופה