"ישראל צריכה להשקיע בלווייני תקשורת"

מחקר שנערך על ידי חברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן מנסה לגעת בנקודות החוזק של תעשיית החלל הישראלית. בעוד הוא חושף כי בישראל יש טכנולוגיה מתקדמת במחיר טוב, במציאות אין הרבה קונים

היכולות של תעשיית החלל הישראלית קורצות למדינות שונות בעולם, בעיקר בשל יחס עלות-תועלת מצוין. בישראל אפשר לקנות יכולות מתקדמות במחיר זול. יחד עם זאת, כדי למנף את היתרון הזה למזומנים, ישראל צריכה לבצע שיתופי פעולה, והרבה מהם.

הסיבה לכך טמונה בעובדה שמדינות לא רוצות לרכוש לוויינים כמוצר מדף, אלא הן רוצות לרכוש גם את הטכנולוגיה בכדי לייצר לעצמן תעשיית חלל מקומית. וכאן, אם לומר זאת בלשון המעטה, טמון הכלב.

"יש דרישה לרוחב פס"

"לישראל יש יכולות מתקדמות במחיר טוב", מסביר אמאן פאנו, יועץ בכיר לתחום הביטחון, התעופה והחלל בחברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן. "הרבה מדינות באירופה מודאגות מתחרות עם ישראל. בגלל היכולת לייצר במחיר טוב. הישראלים טובים מאד בלווייני ביון. במנועים. האירופאים טובים יותר בלווייני תקשורת ולווייני ניווט. "למרות זאת, בישראל חוששים משיתוף פעולה טכנולוגי. הבעיה היא שהיום כל מדינה רוצה לחלוק טכנולוגיה".

הדברים שאומר פאנו מבוססים על מחקר גדול שביצעה החברה, אותו מימנה סוכנות החלל האירופאית, מתוך מטרה לראות איזה ערך מוסף יהיה לשיתוף פעולה עם תעשיית החלל הישראלית. "השוק הישראלי אינו גדול מספיק למשוך ספקים גלובליים של תעשיית החלל. ההוצאה השנתית של ישראל על חלל היא קטנה מאד ביחס לעולם. אם אתה שחקן של מאות מיליארדים, ישראל היא שוק קטן. מדובר בתעשייה מובילה ביכולות הטכניות, לא בגודל".
 
פאנו מסביר כי אחד השווקים המתפתחים בתחום החלל הוא זה של לווייני תקשורת שמספקים פס רחב. דרישה זו אינה מפתיעה לאור המציאות המסחרית והביטחונית המשופעת ביישומים רבים שדורשים תקשורת מהירה - החל בלחימה ברשת, הפעלה גלובלית של כוחות מיוחדים, דרך גלישה באינטרנט ועד ניהול חברות בינלאומיות מבוזרות. בכל וקטור פעולה הלקוח בסופו של דבר רוצה לוויין שיספק לו תקשורת נתונים מהירה כערוץ ראשי או כערוץ גיבוי.

"שוק הלוויינים צובר מומנטום. רוצים תקשורת מהירה ומודעות מצבית, ולוויינים הם חלק מהארכיטקטורה הזו. צבאית ומסחרית. עבור תקשורת צריך לוויינים יותר גדולים שיספקו יותר רוחב פס. בהיבט של מודעות מצבית יש דרישה ללוויינים זריזים. הלקוחות היום רוצים יכולת לפתח לוויינים מהר (קבוע הזמן הממוצע לפיתוח לוויין בארץ הוא כ-3 שנים)", אומר פאנו. מעבר לשיתוף הפעולה כמשוכה, פאנו מונה עוד שני חסמים עיקריים לתעשיית החלל הישראלית - אין מספיק תקציב ויש התחייבות להסכם ITAR.

"התקציב צריך לשקף את הרצון של המדינה לפתח את התחום וכרגע בישראל ההשקעה בתעשיית החלל נמוכה באופן יחסי לאירופה. בהקשר ה-ITAR, באירופה מחפשים דרכים ורכיבים כדי לא להיות תלויים בהסכם הזה. המטע"ד הוא החלק החשוב בלוויין, וישראל מצוינת בזה. השיתוף פעולה עם ישראל נחוץ בגלל היכולות לפתח מטע"דים מתקדמים במחיר טוב".

לצד ההזדמנות בהתפתחות שוק החלל העולמי, כולל זה של לווייני הביון, עולה השאלה האם גם במקרה זה הקהילה הבינלאומית תקדם מנגנוני בקרה על הפצת הטכנולוגיה כמו למשל הסכם MTCR בהקשר טילים בליסטיים ומל"טים. "החלל מקודם כסביבה של שלום. לכן, יהיה קשה ליישם רגולציה סביב מרוץ חימוש חללי. אבל אם חושבים על זה, כבר היום זה תחום די מפוקח. צריך לזכור כי שיגור הלוויין דורש טילים, ולכן במקום לפקח על הלוויין, מפקחים על הליך השיגור", מסביר פאנו.

שירותי חלל מנוהלים

אחת המגמות המתפתחות עליהן מצביע פאנו במחקרו היא תחום שירותי חלל מנוהלים או בשמם האחר Satellite Managed Services. בעוד פעם היו אלו תשתיות ממשלתיות, ההאטה הכלכלית בעולם והצטמקות תקציבי הממשלות הביאה לכך שמדינות ולקוחות מסחריים מעדיפים במקרים מסוימים להשכיר שירותי לוויין. מדובר במגמה שכבר קיימת היום בשוק צילומי הלוויין, כאשר לקוחות יכולים לרכוש צילומים מחברות שמנהלות לווייני תצפית. אותה מגמה קיימת גם בשוק התקשורת כאשר הלקוח יכול לקנות רוחב פס לווייני. לפי פאנו, שווקים אלו יגדלו עוד יותר בעתיד.

האם ישראל יכולה להיות שחקן בשירותי חלל מנוהלים?

"בשביל זה, אתה צריך תשתית חזקה של לוויינים בחלל ואתה צריך אקו-סיסמטם של צרכנים. בהיבט זה, תלוי מאד איזה שירותים התעשייה הישראלית תחליט למכור. יש היום כבר חברות ישראליות בתחום כמו חלל תקשורת וגילת רשתות לוויין. צריך לזכור שכמו בשירותי תקשורת קרקעיים או סלולריים, גם כאן הלקוחות רוצים אמינות ורציפות של השירות. צריך לתת לצרכנים את האמינות הזו. זה רכיב מפתח", מסביר פאנו.
 
מה צריך לעשות?

"להתחיל להשקיע בלווייני תקשורת. לשתף פעולה עם אירופה בנושא. זה שוק גדול. להמשיך להקים שותפויות עם סוכנויות חלל בעולם כמו הקוריאנית. לא צריך להגביל אותם רק למתארי מדינה - מדינה (G2G) אלא לפתוח גם למתארי מדינה - חברה מסחרית. תעשיית החלל של ישראל צריכה להיות עצמאית ביכולת לשתף פעולה עם קולגות בעולם", אומר פאנו.
 
"צריך לחשוב אולי על הקמת ועדת שיווק משותפת לתעשיות החלל בישראל. למסד את התעשייה בצורה דומה כמו שעשתה ישראל בתחומים אחרים - למנף את מערכת החינוך לתוך התעשייה. בצד המסחרי, צריך לזכור שבלווייני תקשורת הגודל כן קובע. צריך יותר רוחב פס. שיתופי פעולה עם מדינות אחרות, כולל אירופה, יכולים להביא לפריצת דרך בהקשר זה".

האם תתאפשר השקעה ישירה של אירופה בתעשיית החלל הישראלית? 

"זה תלוי בסוכנות החלל הישראלית. יש כבר שיתוף פעולה דומה היום. למשל, בפיתוח שעונים אטומיים על ידי חברת אקיוביט שמצליחה להשתתף בתכנית החלל האירופאית. כדי לקבל מימון אירופאי, סוכנות החלל של ישראל צריכה להעמיד תשתית מתאימה שתאפשר זאת".

אולי יעניין אותך גם

מפגש בין בכירי הנהגת ארה"ב וסעודיה. צילום (ארכיון): AP

"מסר לאיראן": ארה"ב שולחת עוד סיוע לסעודיה

משרד ההגנה האמריקני הודיע על העברה של מטוסי קרב, מערכות הגנה אוויריות חדישות וחיילים נוספים לסעודיה. טראמפ: "סעודיה הסכימה לשלם על כל הסיוע שאנחנו מעבירים להם"