טנק הפרא - התשובה הישראלית לשריון הרוסי

לאחר מלחמת יום הכיפורים חיפשו בצה"ל תשובה לשריון הרוסי. אחד הפתרונות הוא טנק הפרא - מג"ח שעליו מותקן משגר רב קני של טילי תמוז. פרטים חדשים על הכלי

מלחמת יום הכיפורים השאירה את צה"ל עם יכולת מוגבלת להתמודד עם השריון הרוסי שהיה בידי מצרים וסוריה. בצה"ל חיפשו דרך להגדיל את טווח השמדת הטנקים של האויב. הפתרון הגיע מכיוון רפאל שפיתחה את טיל התמוז בתחילת שנות ה-80 (ידוע גם כספייק). אז היה מדובר בטיל לטווח של 8 ק"מ שיכול לפעול ביום והתברר שהוא מאד יעיל נגד השריון הרוסי. 

אבל מה לעשות עם הטיל הזה? אחד הרעיונות היצירתיים הגיע מכיוונו של אל"מ (מיל') בני בית אור שרצה לבנות פלטפורמה לירי טילי תמוז שתראה כמו טנק. הרעיון היה שטנק כזה ישתלב בטור שריון רגיל ולקראת מגע יפתיע את האויב. לצורך כך פותחה הפלטפורמה בחברת רפאל, משם עברה לייצור בתעש, ובשנת 1982 נקלטה בצבא ביחידת 'מורן'. 

זו הייתה יחידה של התותחנים שהוקמה סביב טנק הפרא ופעלה בדרום הארץ. התכלית שלה הייתה להתכונן ליום פקודה, אם וכאשר, טורי השריון המצרי ינועו שוב לכיוון ישראל. בית אור היה המג"ד הראשון של היחידה. לימים הוקמה גם יחידת מיתר שהפעילה את הפרא בצפון, ועם הזמן יחידת מורן השתלבה לתוך מיתר. 

עד 2005 הגדוד לא ביצע פעילות מבצעית וכל תכליתו הייתה להתכונן בסודיות למלחמה של שריון בשריון. מלבד מעטים בצה"ל שהכירו את הפרא, הפלטפורמה הייתה חשאית לחלוטין. עם הזמן צה"ל הצטייד בטנקי מרכבה והמג"ח עליו מבוסס הפרא כבר לא יכול להשתלב ביניהם בצורה שלא תעלה חשד אצל האויב. אולי זו אחת הסיבות שהצנזורה הסכימה לבקשת אתר 'פרש' לחשוף את הכלי בחודש יולי השנה. 

ב-2005 החליטו להפעיל את טנק הפרא פעם ראשונה בלבנון. לאחר מכן הוא פעל גם בלבנון השנייה (527 טילים), עופרת יצוקה (27 טילים) ובצוק איתן (433 טילים). כמו גם באירועים שבהם צה"ל מגיב באופן נקודתי לזליגות מסוריה. 

טנק הפרא מבוסס על מג"ח M60 שמצויד בצריח מוגדל המכיל משגר טילי תמוז (ספייק NLOS) בעל 12 קנים. הצוות כולל 4 אנשים. מפקד, נהג ו2 כוונים של הטיל. בפרא מותקנת מערכת בשם 'רז פראי' של רפאל שמספקת תמיכה בירי של טיל התמוז. מרגע הירי, מעוף הטיל לוקח בין 40-60 שניות עד להשמדת המטרה במרחק מירבי של 30 ק"מ. תפקיד הכוון הוא לזהות את המטרה ולנהג את הטיל שיש לו מצלמה בקצה, עד להשמדה שלה. 

הצוות של הפרא, על אף שהוא פועל תחת התותחנים, מיומן בתחזוקת המג"ח כמו כל צוות שריון. בין הפעולות שחברי הצוות יודעים לעשות אפשר למצוא טיפול במנוע, החלפת זחל ויש ביחידה גם חוליה טכנית. 

יכולת הדיוק של טיל התמוז מאפשרת לפגוע במטרות 'נעלמות' שיוצאות מחלון או פועלות רגלית. בין היתר, הפרא יודע להתמודד עם חוליה שמתפעלת משגר, אופנועים, ותצפיות של האויב, כולל כאלו בתוך מבנים. היעילות של הכלי מאפשרת לסגור מעגל ירי (Sensor-To-Shooer) בפרק זמן קצר מאד. כדי למנוע נזק שיורי, אם במהלך מעוף הטיל מחליטים לבטל את המשימה, הכוון יכול לנהג את הטיל לקרקע ולמעשה לרסק אותו כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים. 

הטווח של טילי התמוז מאפשר לפרא לעבוד מתוך תחומי ישראל בעימותים צמודי גבול. יחד עם זאת, אם וכאשר יהיה צורך בפעילות חוצת גבול, הפרא יכול לשרוד בשטח 48 שעות בצורה עצמאית. כולל מזון, דלק ותחמושת. 

למרות החשיפה בתקשורת וההסתברות הקטנה למלחמת שריון בשריון, טנק הפרא צפוי לשרת את צה"ל גם בשנים הקרובות כחלק מהאמצעים המדויקים של חיל התותחנים הפועלים לצד הירי הסטטיסטי. בעימותים האחרונים הוכיח הפרא שמשוואה הכוללת תגובה מהירה יחד עם הדיוק של טילי התמוז, מהווה גורם מרתיע גם בסביבת לחימה א-סימטרית

אולי יעניין אותך גם

מנכ"ל האיגוד, עו"ד יורם הכהן. צילום: איגוד האינטרנט הישראלי

בקרוב: כתובת מלאה בעברית לאתרי אינטרנט ישראלים עם הסיומת ".ישראל"

הגוף הבינלאומי שמנהל את השמות וכתובות האינטרנט בעולם אישר את בקשת איגוד האינטרנט הישראלי להקצות את ".ישראל" כסיומת המדינתית לשמות המתחם (דומיינים) בעברית. בעתיד הקרוב ניתן יהיה להשתמש בשמות מתחם בשפה העברית באופן מלא