חיל הים 2.0 - הדור הבא

עמי רוחקס דומבה על המהפכה הטכנולוגית שעוברת על חיל הים 

צילום: דו"צ

בשנים האחרונות עוברת על זירת הים מהפכה טכנולוגית, שמשנה את יכולות חיל הים הישראלי מקצה לקצה: מכ"מים ארוכי טווח, שנותנים תמונה אווירית מלאה בזמן אמת, תקשורת לוויינית, המאפשרת שיתוף מידע ומטרות בין הכלים בים לתחנות החוף, תקשורת טקטית בין זרועית, שמאפשרת לסטי"ל לשתף מטרות עם מסוקי קרב, כלים בלתי מאוישים מעל ומתחת למים ומערכות הגנה אווירית מתקדמות. ואלה רק חלק מהשינויים.

הכלת השינויים הללו מתאפשרת בעיקר הודות למרכז התקשוב והתקשורת של חיל הים. מדובר במרכז שמספק פתרונות מחשוב לכלי השיט ותחנות החוף, וגם אחראי לחבר את חיל הים למערך השילוביות הבין זרועית של צה"ל, שמוביל אגף התקשוב. אחד הפרויקטים המרכזיים של המרכז הוא פיתוח מערכת השו"ב לספינות הסער 6 החדשות. במרכז משרתים בוגרי "תלפיות", אנשי תוכנה, תקשורת וסיסטם. בחיל הים מסבירים שאחד האתגרים העיקריים הוא בהיבט שימור ההון האנושי במרכז - בעיקר קצינים מדרגת סרן ורב סרן, שמהווים את שדרת הניהול הטכנולוגית. זה לא פשוט לאור התחרות מול השוק הפרטי, ואחד השינויים שעשו בחיל לאחרונה בכיוון זה הוא לחבר את אנשי המרכז ללוחמים. הם מפליגים, ומהווים חלק מתהליך המבצוע של המערכות על הכלים.

מערכת נשק כ-Plug&Play

אחת המטרות של מרכז התקשוב היא לאפשר חיבור סנסורים ומערכות נשק בכלי השיט בתצורת Plug&Play, כמו שמחברים התקן זיכרון נייד למחשב והוא מזוהה מיד. בכלי שיט צבאי, עם מערכות שמגיעות מיצרנים שונים, זו משימה לא פשוטה. מבצוע של יכולת כזו תאפשר לחיל הים להיות אדיש לדרישות הטכנולוגיות של היצרנים השונים בארץ ובעולם. במילים אחרות, חיל הים יפסיק להיות לקוח שבוי של יצרני הסנסורים ומערכות הנשק.

"חלק מהדברים עושים בתוך הבית. בעיקר את השו"ב", אומר גורם בכיר בחיל הים. "וגם נותנים כך תמיכה למערכות ל"א, נשק וכו'. אלו המערכות שמרכיבות את חליפת הלחימה בכלי השיט. ישנו גם נושא השילובים של מערכות הלחימה השונות בכלי - סנסורים, מערכות נשק ושו"ב. כל המידע מהמערכות צריך לייצר תמונה מותכת בחדר הבקרה של כלי השיט. זה תחום שצובר משמעות בשני העשורים האחרונים".

בספינת הסער 5 השו"ב הגיע מאלביט, חליפת הלחימה והל"א באו מרפאל ואלישרא ואת השילובים עשתה התעשייה האווירית. "השילובים לקחו הרבה זמן ונתקלו בקשיים, ובסוף החליטו בחיל להחזיר את הביצוע הביתה", אומר אותו גורם. "בסער 6 התכנון המקדים של מערכות התקשוב, כולל השו"ב וחליפת הלחימה, היו של חיל הים, במטרה להפוך את השילובים לתהליך יותר מהיר. את השו"ב לסער 6 מפתחים בלעדית בחיל הים".

 

תמונת קרב משותפת

במציאות המבצעית של חיל הים, כל כלי השיט, כולל תחנות החוף, מרושתים במערכת השו"ב החדשה. אמנם לכל כלי יש האפיון הייחודי שלו, אבל כולם נמצאים על פלטפורמה סטנדרטית, שמאפשרת להעביר מידע ומטרות בין הישויות השונות.

את ההאחדה של המערכות השונות לאותו "צינור נתונים" בונים על בסיס טכנולוגיית DDS של החברה האמריקאית. תשתית זו גם משמשת את צה"ל ליישום השילוביות הבין זרועית וגם לשיתוף פעולה עם חילות זרים, ואפשר להעביר באמצעותה מטרות בזמן אמת בין פלטפורמות ומערכות שונות.

לקראת סוף השנה ישיק חיל הים גרסת מערכת שו"ב מותאמת לקישוריות הבין זרועית. בפעימה הראשונה ספינות יוכלו לדבר עם פלטפורמות קרקעיות כמו טנקים. בפעימה אחר כך ספינות יוכלו לדבר עם מסוקי קרב ומטוסים. המטרה היא לסגור מעגלים במינימום זמן, ללא גורמים מתווכים.

"בתרגיל האחרון הצלחנו להוריד את נתוני המכ"מ של הסטי"ל, לשדר אותם לחוף בפס רחב, ולראות אותם ברשת במתקן חוף. משם אפשר אחר כך להעביר אותם לחיל אוויר לבניית תמונה משותפת ים-אוויר, כולל העברת מטרות. היכולת להעביר מטרות ממכ"מ אדיר שמותקן על סטי"ל למסוקים ומטוסים קרב היא שיפור יכולות משמעותית. עד סוף השנה זה אמור להיות מבצעי", מסביר הגורם מחיל הים.

"עוד מהלך שעשה חיל הים בשנים האחרונות הוא לספק כמעט לכל כלי השיט מערכות תקשורת לוויינית. זו קפיצת מדרגה. אם יש מערכת בחוף שמנהלת את פקודות המבצע, אתה יכול להעביר את כל המידע בזמן אמת, בזכות רוחב הפס, והקצין בספינה יפתח את הדפדפן כמו שהוא עושה זאת על החוף. יש לזה השפעות על מערכות פיקוד ושליטה, כמו טלפון אדום בספינה ושידור חוזי בזמן אמת".

בתחום הכלים הבלתי מאוישים חיל הים נמצא בצומת דרכים. צה"ל צריך להחליט אם הוא מקדיש יותר כסף להצטיידות בכלים כאלה, שיחליפו כלים מאוישים בחלק מהמשימות, או שנשארים על אש נמוכה. "עם יכולות התקשורת הלווייניות אפשר להפעיל כלי לא מאויש למגוון משימות. כיום החיל מפעיל מספר כלים מועט. אין עדיין מפלג כלים בלתי מאוישים", אומרים בחיל הים.

"בכלים על מימיים אנחנו כבר מוכנים טכנולוגית. בהיבט של כצב"מים יש כל מיני מוצרים ורעיונות, אבל זה עדיין בחיתולים. לשלוט על כלי מתחת למים ללא ערוץ קשר זה מאתגר. פיתחנו אלגוריתם לניווט אוטונומי שיכול להתמודד עם האתגר הזה, ובעתיד יהיה אולי שיתוף פעולה עם התעשיות. אם יחליטו ללכת על כלים בלתי מאוישים לזירה הימית בסד"כ גדול, בעוד 15-10 שנים נגיע ליחס הפעלה של כלים לא מאוישים / כלים מאוישים כמו בחיל האוויר היום".

אולי יעניין אותך גם

פלייטיקה העבירה 600 שרתים לענן במספר ימים ללא פגיעה בפעילות העסקית

 "באמצעות VMware Cloud on AWS פלייטיקה הקימה תוך ימים ספורים סביבת פיתוח חדשה עבור מאות מפתחים. בנוסף, העברנו בהצלחה 600 מכונות ווירטואליות (VM)| ל- VMware Cloud on AWS, תוך שימוש ב-HCX להרחבת טביעת הרגל שלנו, ללא הפרעה לפעילות העסקית וללא שינוי במדיניות כלשהי או בתהליכים פנימיים", הסביר ארז רחמיל, סמנכ"ל IT ופיתוח בחברת פלייטיקה