וייטנאם מחכה לישראל?

עסקת ענק בתחום הנשק הקל, ומגעים רבים לעסקאות נוספות, הופכים את וייטנאם ליעד מרכזי של חברות ישראליות רבות. "יש בוייטנאם פוטנציאל גדול", אומר ליאור קוניצקי, המשנה למנכ"ל מכון הייצוא. האם הוא יתממש?

הנשיא שמעון פרס בביקורו בווייטנאם (צילום: לע"מ)

מצעד הבכירים מהתעשיות הביטחוניות וממערכת הביטחון, שביקרו במהלך קיץ 2012 בוייטנאם, אינו מותיר מקום לספק: המדינה בדרום מזרח אסיה סומנה כיעד מרכזי לפעילות ולמכירות. אך האם וייטנאם תהפוך ללקוחה משמעותית של התעשיות הביטחוניות הישראליות? הפוטנציאל נחשב לגבוה.

לווייטנאם כמה סכסוכי גבול עם שכנותיה, שדוחפים אותה להצטייד במערכות נשק חדישות. בנוסף, השלטון המרכזי רוצה לאבטח הרבה מוקדים אסטרטגיים, במטרה להבטיח את שרידותו. אחד מסכסוכי הגבול הנחשבים קטנים יחסית מתנהל בין וייטנאם ללאוס סביב שטחים ביערות הגשם, אבל קיימים במקביל גם סכסוכים על איים ושטחים בים. אחד מהם מתרכז באייי ספראטלי - קבוצה של למעלה מ-700 איים קטנטנים ושוניות בחצי הדרך בין שפך נהר המקונג לדרום הפיליפינים.

נושא הבעלות על האיים סבוך כמעט כמו הבעיה המזרח תיכונית: עילות לתביעת בעלות יש לסין, טאיוואן, הפיליפינים, מלזיה, ברוניי וכמובן וייטנאם. כל אחת מהן החלה לאוורר את המסמכים המצהיבים שברשותה, החל מהרגע בו התברר שבמדף היבשת נמצאים מאגרי גז ונפט גדולים. בשני אירועים שונים לאורך שנת 2011, אף הותקפו בידי סין ספינות וייטנאמיות שערכו סריקות מקדימות לקראת חיפושי נפט. סכסוך גבול נוסף קיים באזור איי פארסל, ולאורך גבולות קמבודיה.

עד כה לא התפתחו הסכסוכים אלה ליותר מאשר חילופי אש מזדמנים, אך בהחלט אפשרי שהעימותים "יעלו מדרגה".

ידידות שכזאת

וייטנאם מוגדרת כיום על ידי האמריקאים כמדינה ידידותית מאוד. זה גם מאפשר לחברות אמריקניות לספק לה נשק מסוגים שונים. מערכת היחסים בין ישראל לוייטנאם התחממה מאוד במהלך שנת 2011, ולאחר חודשים ארוכים של מגעים מאחורי הקלעים, ההתחממות זו באה לידי ביטוי בביקור ממלכתי שערך במדינה הנשיא הישראלי שמעון פרס, שהיה מלווה בעשרות אנשי עסקים הישראליים, רבים מהם בכירים מהתעשיות הביטחוניות. וייטנאם, כך מסבירים בישראל, זקוקה לכמה סוגים של נשק, בהתאם לסכסוך הגבול שיש לה באזורים שונים. שוק משמעותי בווייטנאם הוא בכל הקשור ל"ביטחון המולדת" HLS - כאן מדובר במערכות ציתות ומעקב ועד לאמצעים לפיזור הפגנות.

מתיחות הייתה קיימת מאז ומתמיד בתוך וייטנאם בין צפון לדרום והשלטון המרכזי ער למצב ורוצה שליטה. מומחים אומרים כי וייטנאם רואה בישראל מקור לידע ולציוד, בהם רוצה הממשלה לצייד בעיקר את "הצבא העממי של וייטנאם", השם של כל הכוחות המזוינים במדינה. מבנה הצבא שואב השראה מצבא השחרור העממי של סין. הצבא מתחלק לכוחות היבשה (הכוללים כוחות עורף אסטרטגיים ומשמר גבולות), הצי, חיל האוויר ומשמר החופים.

לפי הערכות עדכניות, משרתים בצבא כ-500,000 קצינים וחיילים. הממשלה גם מארגנת מיליציות מקומיות בפרובינציות וכוחות משטרה מקומיים. מעורבות הכוחות החמושים בחיי החברה במדינה הצטמצמה בהדרגה החל משנות ה-80. גורם בכיר במערכת הביטחון אמר לישראל דיפנס, כי וייטנאם היא מדינה צומחת עם ציוד צבאי רוסי וסיני מתיישן. היא ניצבת בפני מספר איומים צבאיים משמעותיים, ולכן זקוקה ליכולות מערביות ולטכנולוגיות מתקדמות. לדברי הגורם, ישראל היא בת ברית קלאסית - מדינה עם טכנולוגיה צבאית מוכחת בשטח, ללא כל פרמיה מדינית ואילוצים אחרים, ועם נכונות להעברת יכולות וידע. הגורם מעריך כי וייטנאם תהפוך בשנים הקרובות ללקוח משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות ולבת ברית בהרבה מובנים. הוא הוסיף כי רמת השיתוף לא תהיה גבוהה כמו עם הודו, אבל בהחלט משמעותית.

בתחום הביטחוני, הווייטנאמים רוצים כמה דברים עיקריים - השבחה של ציוד ישן כמו מטוסים ומסוקים. מערכות ארטילריה מתקדמות, ספינות משמר מהירות, מערכות מכ"ם אווירי ומערכות תקשורת מתקדמות. יש כבר מגעים שנחשבים "רציניים" בין כמה תעשיות ביטחוניות ישראליות ובין משרד ההגנה של וייטנאם, לאחר שבשנה שעברה נחתמה עסקת ענק בין וייטנאם ובין חברת הנשק הישראלית IWI, שבמסגרתה מקימה החברה הישראלית מפעל נשק על אדמת וייטנאם. היקף הפרויקט נאמד בלמעלה מ-100 מיליון דולר. השנה, מרבית המגעים המתנהלים בין גורמים ישראליים לויאטנאמים, עדיין לא הבשילו לכדי עסקאות משמעותיות. "מדובר בממשל מאוד ריכוזי אבל זה מבטיח", לדברי המקורות בישראל, "הליכי רכש קצרים יחסית. הממשל בוייטנאם דואג לשרידותו ורוצה לדעת מה קורה כדי למנוע הפתעות. זה יוצר ביקוש למערכות מעקב שונות בתחומי התקשורת ואופטיקה".

"בתחום ביטחון הפנים", אומר ליאור קוניצקי, המשנה למנכ"ל מכון היצוא, "וייטנאם היא שוק פוטנציאלי טוב. המשרד לביטחון לאומי מגלה ענין בכמה פרויקטים שמבוססים על ציוד שישראל פיתחה לרמות גבוהות. יש בווייטנאם כמה אינטגרטורים גדולים בתחום ביטחון הפנים והמגעים נערכים בעיקר אתם". אחת החברות הוויינטנאמיות החשובות היא GTEL, שנמצאת בבעלות ממשלתית, ולפי כמה מקורות מנהלת כבר מגעים עם חברות ישראליות לציוד בטחון פנים מתקדם.

מכון היצוא נעזר בציר הכלכלי בנציגות ישראל בווייטנאם, ולפי המידע שיש בידי המכון, נציגים של כמה מהאינטגרטורים יגיעו לכנס בנושא ביטחון פנים, שמכון הייצוא יערוך בישראל בחודש נובמבר. ליאור קוניצקי אומר עוד, כי מהמגעים עד כה נראה כי בתחום ביטחון הפנים יהיה ביקוש גבוה גם לציוד להגנת נמלי תעופה ומתקנים אסטרטגיים. הוא מעריך כי חוזים ראשונים בתחום הציוד לביטחון פנים יחתמו בשנתיים הקרובות ."יש בווייטנאם פוטנציאל גדול, והם יודעים בדיוק מה ישראל יכולה לתת להם בתחום הזה", מסכם קוניצקי.