ה-C השישי יצא לדרך

מאמר מעורר מחשבה של גל הירש: המפיכה הבאה בעניינים הצבאיים (RMA) תהיה עוצבות C6ISR. ה-c השישי מתייחס ליחידות קומנדו. איך זה קשור ללחימה של העידן החדש?

צילום: זיו קורן

רבות נכתב על כך שמאז תום מלחמת העולם השנייה אנו ערים לצמצום בהיקף הלוחמה ה"קלאסית'": לוחמה בעצימות נמוכה, מבצעים שאינם מלחמה (Operations Other Than War), לוחמה א-סימטרית ועוד שלל מושגים התפתחו בנסיון לאפיין את טבע העימותים החדשים.

נראה, כי ריבוי השמות מבטא בעיקר מבוכה ופער בהבנה, בפרשנות ובבניית דרכי התמודדות. לפנינו מסע ארוך ורב דורות בדרך ליצירת קלאסיקה של תופעת המלחמה כפי שהיא נראית היום. היריב השתנה. הוא נעשה מתוחכם, מהיר, מגוון, ויש לו חתימה מודיעינית נמוכה. הוא משתמש בתשתית המתקדמת שבנה העולם החופשי, הנאור, החפץ בשגשוג ובקדמה. הוא משתמש במנגנוני המדינה ובמגבלותיה כ"מנגנון חוק'" כדי לתקוף את המדינה ואת אזרחיה. הוא מסתנן ב-"תמימות" דרך מעבריה הרשמיים, הופך משאבים אזרחיים לנשק קטלני (מטוסי נוסעים או דשן חקלאי, למשל), מקיים זיקה גבוהה לפעילות פלילית ולארגוני פשיעה ומקשה מאוד על ארגוני הביטחון של המדינה לעמוד בקצב הלמידה והשינוי שלו.

ארגוני ביטחון מדינתיים מבוססים על נהלים, על חקיקה, על ניהול והתנהלות הירארכית והם "כבדים" - דבר המאפיין במיוחד את צבאותיהם, שעיקר ייעודם בהגנת גבולות המדינה מפני איומי מדינות אחרות. מהתמודדות עם אויב שיש לו כתובת, וחתימתו יציבה וברורה, עבר העולם למאבק בתאים, ארגונים ושברי ארגונים - יריב בעל ריבוי כתובות שרובן "כתובות קש". מדובר ביריב המתאפיין בחתימה מטושטשת וזהות מורכבת, הפועל בשטחים רב ממדיים ובמחסה האוכלוסייה. בנוסף, גם המדינות היריבות החלו זה מכבר לעשות שימוש במתודות שכאלו, ובהפעילן טרור מדינתי "מסודר" באמצעות שליח, הן חותרות לא-סימטריה ומעדיפות ארגז כלים בו יכולות לא תקניות, לא קונבנציונאליות ולא צבאיות במובהק.

מטריצת אתגרי הביטחון

נכון לתת סימנים באתגרי הביטחון של מדינות ולחלקם לביטחון, להגנת המולדת ולהגנה צבאית. בכל אחת מן הקטגוריות האלה מתקיימת חלוקה להיבטים טקטיים, אופרטיביים ואסטרטגיים. כך אנו בונים מטריצה בת תשעה מרחבים שונים, לכל אחד ייחודיות משלו ודרישות משלו. ביטחון מוענק לאזרחי המדינה על ידי גורמי אבטחה אזרחיים ומשטרתיים, הגנת המולדת מחייבת רב ארגוניות ואינטגרציה בין שירותי ביטחון ורשויות המדינה. הגנה צבאית דורשת מהצבאות להתמודד עם פולש או איום אחר המחייב צבא לתמרן במרחב בצורות הקרב השונות.

הצורך להתמודד עם האיומים השונים שצוינו, מחייב מצביאות עליונה, ניהול-פיקוד ברמה גבוהה, זיקה הדוקה, תיאום, תרגול וגיבוש תפיסתי-תורתי בין גורמי ביטחון, שיטור, משרדי ממשלה, צבאות, שירותים חשאיים ועוד. מדינה שרוצה לבנות חומה אפקטיבית מול טרור וחתרנות, צריכה לעבור מאוסף לבנים לחומת מגן והדבר מחייב מנהיגות וכושרי אינטגרציה מתקדמים. על המדינה לייצר מנגנון הדומה לרב-שקעים, אליו יתחבר כל אחד ממשרדי הממשלה וכל אחד מארגוני הביטחון, השיטור וההצלה. יתחבר ויהפוך מיידית לנגן בתזמורת.

היותו של היריב מיוחד ושונה, מהווה מגמה ההולכת ומתבררת כיציבה ומתמשכת בזירות העימות. אלה מגמות ברורות אך הדבר הדורש שינוי הוא אופיו של המענה המדינתי. מול תופעות אלה על מדינה לבנות מענה מיוחד הן ב-security, הן ב-HLS והן בהגנה מפני איום חיצוני, ב-defense. מענה מיוחד עד כדי מהפכה! המהפכה בעניינים הצבאיים (RMA) נתפסת בעשורים האחרונים בעיקר כעניין טכנולוגי. לא די בכך, כבר אין לנו ברירה-אנו ניצבים בפתחה של המהפכה הבאה. מול אתגריו של יריב כזה – נדרשת מהפיכה תפיסתית-ארגונית- לאומית המשולבת בטכנולוגיה.

לנוסחת ה-C4ISR המוכרת כל כך (Command Control, Computing, Communication, Intelligence, Surveillance, Reconnaissance) חסר כיום גורם מפתח.

ה-C השישי

בספריהם חילקו אלווין והיידי טופלר את התפתחות המלחמה לגלים: הגל הראשון בזיקה לכלים החקלאיים, הגל השני – המלחמה התעשייתית, והגל השלישי, שכבר הושפע מן המחשוב ולוחמת המידע. לקראת שנות השמונים של המאה הקודמת איפשרו הטכנולוגיה וצרכי השעה את קיומה של המהפיכה בעניינים הצבאיים (RMA – Revolution in Military Affairs) ונתנו בה אותם סימנים המוכרים לנו כ-C4ISR. לאחרונה כבר מקובל על רבים כי ה-C החמישי בנוסחה הוא הסייבר (Cyber).

אך מול האתגרים הביטחוניים שציינתי בתחומי Security, HLS ו-Defense אני סבור כי אין די בכך. על מנת לרתום את כלל ההזדמנויות הטכנולוגיות שלפנינו לכלל מענה אפקטיבי מול היריב העכשווי, עלינו להביא למהפיכה הבאה בעניינים הצבאיים, לראות בה בעיקר מהפיכה תפיסתית-ארגונית ולבנות ארגונים צבאיים-ביטחוניים המתאימים לאתגר המיוחד שלפנינו. לא שינויים ארגוניים של "התאמות" ו"בניית יכולות" נדרשים - אלא הסטת מרכז הכובד של בניין הכוח ושינוי מבני-ארגוני-טכנולוגי של ארגוני הביטחון של המדינות.

מערכות חותרות תמיד לסימטריה, ומול אתגרים א-סימטריים אנו בונים יכולות המקזזות את ההבדל (ראו למשל 'כיפת ברזל' מול איום תלול מסלול). בספרו המרדף אחרי ה-WOW טוען טום פיטרס כי "זמנים מטורפים מצריכים ארגונים מטורפים", ואכן עלינו להתאים עצמנו במהירות, ולבנות מחדש סימטריה מול הא-סימטריה שלפנינו. מול היריב המיוחד עלינו לבנות ארגונים מיוחדים ולראות בהם את עיקר הכוח לעת הזו – "עוצבות" שעיקרן שילוב נכון בין הטכנולוגיה לבין שלושה 'סוגי כוחות' קומנדו, כוחות מיוחדים ושירותים חשאיים; אף שהם שונים זה מזה הם משלימים זה את זה ומביאים למיצוי מיטבי את מושג הכוח הבין ארגוני.

כיוון שכבר התרגלנו לאות C... נשתמש בה כדי לייצג את התבנית הזו בכללותה ועל כן ה-C השישי אותו יש להוסיף לנוסחה המקובלת הוא ה-C מכוון לפיכך לקומנדו (Commando)! מדינת חוק דמוקרטית אינה יכולה להפעיל טרור וחתרנות. אלו העושות זאת כמדיניות מוגדרות חברות ב"ציר הרשע'". בבואה של המדינה להשיב מלחמה שערה עליה להציב מענה שיקזז את הא-סימטריה הזו ואף ישיג יתרון. הגרסה הרשמית-מדינתית-צבאית לחתרנות וטרור (מבחינת הגמישות והאפקטיביות) היא הכוחות המיוחדים, יחידות הקומנדו והשירותים החשאיים (כוחות ה-C השישי). אלה מתבססים בראש ובראשונה על מצב הדעת (State of mind), על גישה שונה, על זריזות, על נכונות ומסוגלות להסתכן באופן מחושב ואחראי. הם עשויים לפעול תחת חקיקה ונהלים המיוחדים להם, הם מחונכים לאלתר, לפתח ידע רלבנטי, ליזום ולהשתנות באופן מתמיד.

יש להם היכולת לפתח בהקשר רלבנטי שיטות, אמצעי לחימה מתקדמים ורעיונות מבצעיים יצירתיים תוך הקפדה על אימונים והכשרות הקרובים מאוד למציאות. בכוחות כאלה מחויבים מיון קפדני, כוח אדם איכותי ביותר, וכמובן רמה גבוהה במיוחד של פיקוד, שליטה ומנהיגות. נראה כי הם היחידים המסוגלים להתמודד אפקטיבית מול אופיו וקצבו של היריב, כפי שתואר לעיל. אם בעבר נהנו מן ה-RMA בעיקר חילות אוויר, מערכי מודיעין, ים וכוחות משוריינים, הרי שטכנולוגיות מתקדמות (המיזעור למשל) ודרישות "מהשטח" יאפשרו להביא יכולות חדשניות וחדשות אל "עוצבות ה-C6".

לאורך שנים, מופעלים כוחות קומנדו ומיוחדים כ"תבלינים" על תכנית התמרון. עיקר המלאכה מבוססת על תמרון יבשתי דומינאנטי, על מודיעין או מהלומות אש מן האוויר, מהיבשה ומהים. בהיסטוריה הצבאית מוטל הכוח המיוחד בדרך כלל כדי לתמוך בתמרון, לגשר או להשלים פערים ולעתים למשימות אסטרטגיות. אני סבור כי ניתן כבר להתקדם לשלב הבא.

המהפכה הבאה בעניינים הצבאיים עשויה להביא אל הזירה תפיסה חדשה ובה תבניות מבצעיות חדשות, במסגרתן יבוצעו תמרוני מיוחדים, מהלכים אופרטיביים שלמים שעיקרם קומנדו, ושינוי משמעותי בביטויים האופרטיביים של צורות קרב, תורות לחימה וטכניקות קרביות. אם בעבר היה בסיס הפירמידה מושתת על הכוח התקני ובקדקודה נוספו "תבליני הקומנדו", הרי הטכנולוגיה הזמינה והתנהגות היריב עשויים ואף מחייבים להביא להיפוכה של הפירמידה. הכוח המיוחד יכול להוות בסיס התמרון ולהביא בתרמיליו אל המערכה את מלוא יכולותיו של הצבא התקני, ואף יותר. כך ה"קטן" (כוחות C6) הופך לגדול מאוד, ולעומתו ה'גדול' (הצבא התקני), כשהוא מתמודד עם יריב מאתגר, הופך לקטן מאוד.

גם המושגים הוותיקים של תבניות מבצעיות-ארגוניות - גדוד, חטיבה, אוגדה וכולי - עשויים לקבל משמעות אחרת אם נתיך אותם עם המילה "מיוחדים" ועם טכנולוגיה חדשנית, על כל המשתמע מכך. "'עוצבת C6ISR" עשויה להביא אל שדה הקרב עוצמה של אוגדה, ואף יותר, אך הרכב הכוח שלה יהיה שונה לחלוטין. עוצבה מיוחדת כזו תביא בסד"כ לוחמים קטן מאוד, יכולות ועוצמות גדולות מאוד לרבות הנדרש מכוח יבשתי בהיבטי כיבוש והחזקת שטח - בסדר כוחות קטן יותר אך אפקטיבי יותר.

עוצבות אלה תהיינה וורסטיליות ויותאמו לצורת העימות ולשדה הקרב, בין אם מלחמה רחבת היקף, מוגבלת או תקיפת בסיסיו של ארגון פשיעה או טרור. בכך, לכאורה, אין חדש, שהרי אנו דנים כבר שנים בלוחמה מבוזרת ובעוצמה הגלומה בכוח קטן וקטלני (ומוכרת בעניין זה גישתם של האלוף ידידיה יערי וחיים אסא בספרם על הלוחמה המבוזרת) אלא שהיריב הולך ומשתכלל, הטכנולוגיה מתקדמת, וכבר נכון ליזום ולהציב רגל אחת בעתיד, להקדים את היריב ולחולל שינוי. אנו רוצים לשבור את הסימטריה, להביא "שובר שוויון" ולשנות את כללי המשחק. על מנת לשנות כללי משחק נדרשים גם שחקנים חדשים ולוחות משחק חדשים, ומכאן, שאנו נדרשים לבניין כוח אחר-לתבניות כוח חדשות ,לצורות תמרון אחרות, וכן, גם לכיווני מו"פ וטכנולוגיה חדשים.

מו"פ ל-C השישי

שינוי תפיסתי ארגוני בסדר גודל כזה הוא עניין למצביאות, ומחייב מנהיגות מרחיקת ראות – הכוונתם של בניית התפיסה ושל המו"פ דורשים חיבור רעיונות ומושגים מופשטים לפרקטיקה ובחינה מעשית של שינויים ארגוניים דרמאטיים במובנים בין זרועיים ובין ארגוניים. בעיקר נדרש אומץ הלב ללכת ל"מגרשים חדשים", למחוזות "חשוכים" ואל שטחי הפקר תפיסתיים. המצביא נדרש גם לשמור על האנשים השונים, החריגים (ה"שרוטים"...) של הארגון שלו – כאלה יש רבים בכוחות המיוחדים והם עשויים להוות נכס חשוב בבואו לפרוץ דרך.

פריצות דרך באות בדרך כלל כתולדה של מצוקה! ואכן, קבעון תפיסתי ופראדיגמה מגבילה הם בהחלט מקורות למצוקה בתנאי שמודעים לקיומן... במקום להיות נדרשים להגיב לתוצאות הקשות של הקיבעון, נעדיף לעצב, לשנות, ולפתח מסגרת פרדיגמאטית חלופית, רלוונטית להקשר באמצעות בנייתם של עוצבות C6ISR, גם אם מדובר בקריאת תיגר על תופעות הנתפסות כמכת שמיים בעולמות המלחמה. אביא למשל את הדוגמאות הבאות: החיכוך, אותו מגדיר קלאוזביץ כתופעה מרכזית במלחמה – זה המחולל את אי הוודאות והאקראיות, לא ייעלם, אך ניתן להילחם בו ולעשות רבות כדי שהכוח יגיע למשימותיו בחיכוך נמוך, ממש כסכין בחמאה. חיכוך חשוב ונחוץ כדי ללמוד את היריב ואת שדה הקרב, אך אפשר ונוכל לצמצם את החיכוך המוביל לעיכוב. היותו של היריב הא-סימטרי מהיר ונמוך חתימה מודיעינית, הביאה עלינו את גזירת "זמן חיי המטרה הקצר" (זח"מ), ועמה הקושי לחבר בזמן רלבנטי את הרואה עם היורה. הזח"מ הקצר נתפס כמכת שמיים ועל כך יש לקרוא תיגר – יש לחתור ל'סגירת מעגלים' מיידית. תופעת איזורי הספר, שטחי הפקר הנמצאים לכאורה תחת ריבונות מדינתית, אלא שזו אינה ממומשת (סיני ורמת הגולן הסורית למשל), אלה מחייבים פיתרון מבצעי שיאפשר לפעול במרחבים אלה ללא חתימה, ובאפקטיביות גבוהה.

היינו רוצים לצמצם עד למינימום את ההסתברות לקיומן של הפתעות הרות אסון במשימות בכלל, ובמשימות הבט"ש בפרט (חטיפות למשל). מסתבר, אם כן, שאתגרים יש לרוב והמענה חלקי. נדרשת רלבנטיות, ונדרש שינוי בנוסחת המענה. לא עוד צבא המתאים עצמו, אלא מערך שלם הנבנה למשימות העידן הזה. ארגון של ארגונים שהם מטורפים כמו התקופה, לדוגמאות שהצגתי ולאתגרים נוספים אני מציע את נוסחת ה-C6ISR. כדי להביא את הנוסחה העדכנית לביטוי אופרטיבי נדרש ריכוז מאמץ משמעותי במו"פ ובאפיון אמצעים לרכיב הקומנדו-מיוחדים-חשאיים, כך שיביא עצמו לביטוי מלא בשדה הקרב. הייתי מצפה מן הכוח המיוחד שיישא בתרמיליו את המיטב שבפוטנציאל הטכנולוגי, ובכל המובנים: באש, בתקשוב, בניידות, בקטלניות, בלוגיסטיקה, במודיעין ועוד. כל זאת, על מנת להיות מסוגל להשתנות, לאלתר, להתאים עצמו, לבנות מענה מיידי בהקשר קונקרטי, ובהשאלה מספרו של ביל גייטס - להיות מסוגלים לבצע מבצעים במהירות המחשבה! כבר כיום מובילות יחידות העילית בצבאות העולם בטכנולוגיה ובגישה יצירתית. זה נכון, אך לא מספיק.

היחידות המיוחדות מהוות כיום "יכולת בוטיק" ואינן עיקר המענה הלאומי. עוצבות ה-C השישי צריכות להביא מסה קריטית אל שדה הקרב ולהכריע מערכות בעצמן!

המימד הרביעי כבר כאן

התמרון היבשתי הקלאסי, המסודר בשורות ובטורים מוכוון להתנגשות סימטרית בין "צורות גיאומטריות" פשוטות ומבוססות מסה, זאת ב"מגרש משחקים" ברור ומובחן. תמרון זה, שעיקרו דו-מימדי, מבטא את שיאו של הגל השני התעשייתי. כניסתו של הגל השלישי הביאה לידי ביטוי את ה-RMA - השליטה, הבקרה, המחשוב, התקשוב, יכולות העיקוב והסיור (C4ISR), כל אלה ייצרו את התנאים לפיתוח מפגש מערכתי בין 'צורות גיאומטריות' מורכבות, בעלות זיקה רשתית, המבוסס על הבנייה ושליטה ב'מגרשי המשחקים'.

כך, הפך התמרון לתלת-ממדי, כשעל היריב להתמודד עם נוכחות מערכתית משולבת קרקע, ים, אוויר, חלל ומרחב קיברנטי. התרשים שלפנינו מציין את משמעותו של ה-C השישי ובעצם את כניסתו של הממד הרביעי. בעוד הכוחות התקניים-צבאיים פועלים על פי תבניות סדורות, אמל"ח תקני, תורות לחימה ונהלים של "רק על הקווים", עוצבות C6ISR פועלות בין הקווים, לא בדרך המלך, לא על פי המצופה מכוח צבאי ואפילו לא בתוך המסגרת. התמרון המיוחד והארגון המיוחד מרחיבים, למעשה, את מגרש המשחקים, ותפיסתית הוא פועל במרחב אחר ובמימד אחר- אלה אינם מוכרים ליריב. החוקיות חדשה ועדכנית, כללי המשחק מפתיעים ומוכתבים על ידי ה-C השישי והא-סימטריה מתבטלת. אל היכולות המתקדמות של ה-C4ISR יתווספו בעצם שתי יכולות המוסיפות עומק ליכולת הלחימה - העומק הקיברנטי (סייבר) והעומק התפיסתי שבפעולה מחוץ לתפיסה-קופסה ובכללי משחק חדשים.

בספרו "הברבור השחור" מנתח נסים טאלב את תופעת ההפתעה הבלתי צפויה בתחומים כלכליים בעיקר ומכנה את ההפתעה הזו "ברבור שחור" (שהרי מקובל היה בעולם כי קיימים רק ברבורים לבנים עד שהתגלו השחורים באוסטרליה...). בהשאלה לעולם הביטחוני - אם בעבר הביאו לנו ארגוני הטרור והחתרנות "ברבורים שחורים" והפתעות מזעזעות (וראו למשל פיגועי מנהטן, מדריד, לונדון, באלי, בסלאן, ניירובי והרשימה עוד ארוכה), אפשר שהמדינה תציב בפניהם ברבור שחור וקטלני משלה – את עוצבות ה-C6ISR בתמרון בעל ארבעה מימדים, או בתמרון ייחודי ,יצירתי ואחר-בממד הרביעי בלבד, הממד התפיסתי של אי הודאות, אי חוקיות ואי סדר, הרחק מן המצופה ומן המסגרת התפיסתית.

***
הכותב, תא"ל (מיל') גל הירש הוא בעלים ומנכ"ל חברת "דיפנסיב שילד". בעברו היה, בין היתר, מפקד יחידת "שלדג" של חיל האוויר, מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל ומפקד עוצבת הגליל (אוגדה 91) במלחמת לבנון השנייה. בשירות המילואים שלוהוא מכהן כסגן מפקד פיקוד העומק של צה"ל