התרסקות המטוס המצרי - הלקח שמעולם לא הופנם

בשדות התעופה לא הפנימו את התובנה שלא מספיק לבדוק אמצעי לחימה וחומרי נשק. בלי לבדוק את כוונות הנוסעים, אנשי הצוות, הטיסים ואפילו את עובדי שדה התעופה - יהיה קשה מאד לסכל פיגועים במטוסים אזרחיים. דעה

facebook.com/EGYPTAIR

אם אכן היה זה פיגוע שהביא להתרסקות מטוס איגפט אייר מפריז למצרים, פיגוע כזה מציף שוב את הבעיה שנראית כל כך ברורה לעין - הלקח המרכזי של כל הפיגועים במטוסים לא הופנם - לא די בחיפוש אחר חומרי נפץ או נשק.

ניתן היה לצפות שאירועי 9/11 והאפקט הדרמתי שהיה להם על תחום התעופה האזרחית, הכלכלה העולמית ועל התנועה הג'יאדיסטית הגלובלית יותירו רושם בל ימחה ויובילו למסקנות הכרחיות. התרסקותו של המטוס המצרי השבוע, המטוס הרוסי לפני כמה חודשים, המפגע הניגרי בכריסמס 2009 ומקרים אחרים מוכיחים שתעשיית התעופה העולמית לא הפיקה את הלקחים המתבקשים.

הלקח המרכזי והבסיסי שלא הופנם הוא שהשקעת משאבים באיתור חומרי נפץ ומתכות בכבודת הנוסע היא הכרחית אבל רחוקה מלהספיק. אם לא די בכך שההתקפה בספטמבר 11 לא הייתה כלל באמצעות כלי נשק או חומר נפץ, הרי שוב ושוב הוכח שלמרות כל האמצעים שננקטו בכדי לאתר אמצעי חבלה, שוב ושוב מצליחים הטרוריסטים לבצע את זממם.

יש לכך כמה סיבות. ניתן לפגע ביעילות מאוד גבוהה במטוסים ללא גרם אחד של חומר נפץ או נשק – כפי שהוכח. בנוסף ללא תחכום רב מצליחים המחבלים להבריח חומרים או מתקני נפץ מאולתרים. למען האמת מעט מאוד ניסיונות להבריח אמצעי חבלה לצרכי פיגוע נכשלו. בבדיקות שערכו ל- TSA עובדיו נכשלו בכ- 97% בניסיונם לאתר חומרי חבלה מוברחים. עובדי שדה התעופה יכולים להיות יעילים עוד יותר מהנוסעים בהחדרת אמצעי חבלה למטוס. עובד קבלן שמזדהה עם דעאש אך לא נמצא ברשימות המודיעיניות, יכול להתקבל בקלות לחברה קבלנית שאחראית על ניקוי המטוסים ולהבריח כל אמל"ב בבטן שואב האבק.

אם לא די בחיפוש אחר חומרי נפץ או נשק מה נותר לעשות בכדי למנוע פיגועים?

בכדי לבצע פיגוע יש צורך בשני דברים בסיסיים: יכולת וכוונה. יכולת במקרים רבים משמעה אמצעי. בתפיסה הקלאסית פיגוע יתרחש אם המחבלים יחשבו שהם יכולים להבריח כלי נשק או חומר נפץ למטוס. אירועי ספטמבר 11 הוכיחו שדי בכוונה של המפגעים. נשק הוא לא הכרח לביצוע פיגוע. לכן, השיעור הנלמד המתבקש הוא שרשויות הביטחון חייבות להתמקד בכוונה מעבר לניסיונות איתור נשק, מתכות, בקבוקים עם נוזל או חומר נפץ מאולתר.

בארה"ב ה- TSA ורשויות בטחון תעופה אחרות לא הפנימו את הלקח. עדיין ישראל היא המדינה האחת אשר אינה מסתפקת בחיפוש אחר אמצעי חבלה ומנסה להתחקות אחרי כוונת המפגעים. הסלקטור של אלעל מחפש סימנים מחשידים לא רק בהתנהגות הנוסע שמגיע לשדה אלא גם בודק אותו ומנסה לפענח את כוונותיו של הנוסע.

שיטה דומה נהוגה גם בשדה התעופה בסכיפול והוכנסה לשדה באמסטרדם על ידי חברת בטחון תעופה ישראלית בשם ICTS לפני כעשרים שנה. בשאר שדות התעופה בעולם מחפשים בעיקר אמצעים או התנהגות חריגה של הנוסעים המעידה על עצבנות.

בכל מקרה, הנוסעים אינם היחידים המסכנים את המטוס. הצוות האווירי ובצוות הקרקע מהווים כר אפשרי לגיוס מפגעים אפקטיביים לא פחות ואף יותר מהנוסעים עצמם. לפחות 4 מטוסים הופלו בשנים האחרונות על ידי טייסים ממניעים שונים. מקרים של הברחת אמל"ח למטוסים לצורך הברחה בעיקר מתרחשים חדשות לבקרים בשדות תעופה שונים בארה"ב ובמקומות אחרים. המטען שגרם לפיצוץ המטוס הרוסי בסיני הועלה למטוס על ידי עובד בשדה התעופה. ניתן לשער ששימוש בעובדים של שדה התעופה בכדי להחדיר מטען למטוס יקרה שוב ושוב בשנים האחרונות.

יש שני סוגים עיקריים של עובד המסייע לפיגוע – סייען מודע ומשוטה. המשוטה הוא עובד שמקבל כסף או משוכנע על ידי גורם כלשהו להבריח למטוס מטען במחשבה שהוא שותף להברחה. העובד שמסייע לפיגוע מתוך מודעות יכול להיות מגויס טרי לדעאש או מזדהה עם המטרה שמחליט על דעת עצמו לפעול.

קל לבקר את רשויות הביטחון בתחום התעופה קשה יותר להציע פתרונות. מסתבר שיש כיום אמצעים טכנולוגיים לחקירה אוטומטית בכל השפות וללא חוקר אנושי. מערכות כאלה יכולות לבדוק את כל העובדים בשדה ובמיוחד עובדי קבלן ולגלות אם מי מהם הצטרף לתמיכה בגורמי טרור. יותר מכך, גם נוסעים המעלים חשד יכולים להיבדק מערכות מעין אלה בכדי לוודא שאין להם כוונת זדון גם אם לא נמצא בכבודתם או על גופם אמצעי חבלה בר זיהוי.

דווקא בישראל יש שלוש חברות שפועלות בתחום ושמוכרות את מוצריהן למדינות מתקדמות טכנולוגית כגון סינגפור ואפילו חברות תעופה אמריקניות בודקות את עובדיהן באמריקה הלטינית בטכנולוגיות כאלה כדי לוודא שאין בקרבם משתפי פעולה עם ארגוני הפשע או טרור.

מערב אירופה וארה"ב עדיין לא אמצו טכנולוגיות כאלה לשימוש במדינותיהן. הנימוק המועלה על ידי מקבלי ההחלטות שטכנולוגיות אפקטיביות כאלה חודרות לפרטיות של הנבדקים ועומדות בסתירה לזכויות הפרט. 

אולי יעניין אותך גם