"התעשייה צריכה להתאים עצמה לצה"ל"

"קופסת גפרורים", גשרים, רקטות, פצצות מרגמה מדויקות ו"חתול פרא" הם חלק מן הפיתוחים החדשים בתעשייה הצבאית (תעש). תא"ל (מיל') צביקה פוקס, סמנכ"ל האסטרטגיה של החברה, מסביר איך זה קשור לתכניות של צה"ל. ראיון

תא"ל (מיל') צביקה פוקס מגלם את השילוב הייחודי, הקיים רק בישראל, בין מילוי תפקידים בכירים בתעשיות הביטחוניות ובצה"ל – במקביל: פעם בכמה ימים הוא עוזב את לשכתו כסמנכ"ל הפיתוח האסטרטגי בתעשייה הצבאית (התעש), לובש מדי צה"ל, ונוסע לפיקוד המרכז, שם הוא משמש כמפקד מרכז (הפעלת) האש בחירום. בשירות הצבאי הסדיר שלו, ממנו פרש לפני מספר שנים, פוקס היה קצין תותחנים, שאת תפקידו האחרון מילא כאחראי על ההדרכה ועל האימונים במפקדת זרוע היבשה (מז"י).

"כאשר אנחנו מדברים על סוגייה של בניין כוח, צריך להבין דבר בסיסי, שזה לוקח זמן ותמיד צריך לקחת בחשבון שאולי תבנה כוח שלא יהיה רלוונטי להתרחשויות החדשות", אומר פוקס. "בעצם, מתקיים דיסוננס תודעתי, מחשבתי וביצועי - איך לבנות את הכוח כשכל הזמן אתה מדמיין איך יראה שדה הקרב העתידי.

"מדינת ישראל מתמודדת כמעט עם כל איום אפשרי - טרור, גרילה ומלחמות התשה - ולכן, בשונה ממדינות אחרות, אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש, וכשאתה צריך להיות מוכן לכל, אתה חייב לעשות פשרות וליצור איזונים בין הגורמים השונים. אנחנו מחפשים את המכנה המשותף בין בניין הכוח לביטחון שוטף ובין בניין הכוח למצב לחימה, ומנסים לייצר אמצעים ורסטיליים.

"יחד עם זאת, אנחנו צופים שכמעט בכל תרחיש עתידי תתקיים לוחמה בשטח בנוי ובסביבה אורבאנית, כך שאם נבנה אמצעי לחימה שיאפשרו לחימה בסביבה כזו, כנראה שיהיה בהם צורך".

אז הכיוון הוא בראש ובראשונה פיתוח אמצעי לחימה ורסטיליים?
"ערכנו תחקיר, והפקנו את הלקחים מהמלחמות שערכה ישראל, כולל העימותים האחרונים, וגם בדקנו מה קורה בצבאות זרים. על סמך כל זאת, ניסינו לבחון בתעש מהם הפערים שקיימים. על בסיס התחקיר הזה ועל בסיס המוצרים שכבר קיימים בתעש, הבנו מה צריכים להיות כעת כיווני הפיתוח. כל אמצעי חדש שאנחנו מפתחים ללחימה בשטח בנוי, מיועד לתת מענה גם ללחימה במתארי לחימה אחרים, בשדה פתוח, באזור הררי וכולי.

"דוגמא קלאסית לכך, היא פצצת מרגמה (פצמ"ר) מדויקת, שאנחנו מפתחים. אין צורך להרחיב את הדיבור בנושא תרומתה של פצצת המרגמה המדויקת ללחימה אורבנית. הפצצה מונחית על ידי GPS ובשלב שני באמצעות ציין לייזר. הנתונים מוזנים למרעום של הפצצה, ומכוונים את השיוט שלה עד לפגיעה במטרה בדיוק נקודתי. זה משהו שצה"ל עדיין לא הצטייד בו, אבל בראייתנו אנחנו מפתחים אמצעי שמשתלב בתפיסת ההפעלה של הצבא בלחימה בשטח בנוי, ואשר יתאים גם לכל צורת לחימה אחרת.

"פצמ"ר מדויקת שנורית ממרגמה נג ררת עם חצובה קרקעית, תשיג את היעדים טוב יותר מהמרגמה הכי מתקדמת כיום בעולם שהיא ה'קשת' (מרגמה 120 מ"מ המאפשרת ירי מתוך נגמ"ש מתוצרת קבוצת אלביט מערכות- ע.ר). להערכתנו, במקום להשקיע את מרבית הכסף במרכב עצמו, עדיף להשקיע בפצצה ולהשיג את כל האפקטים הנדרשים. הניידות היא בהחלט חיונית לחלק מהמתארים, אבל בסופו של דבר איזון גדול יותר בין הפצצה למרכב, יכול לאפשר אופטימיזציה בבנין הכוח".

בכמה פצצת מרגמה מדויקת יקרה יותר מפצצה רגילה? 
"בערך פי שישה, אבל היא ללא ספק עדיפה. ככלל, להתאמת התחמושת לאמצעי האש יש חשיבות עצומה. אני זוכר שכאשר צה"ל יצא למבצע 'חומת מגן' במהלך האינתיפאדה הפלשתינית השנייה (אפריל 2002), נערכו לא מעט דיונים האם להכניס טנקים ללחימה בשטח בנוי. לבסוף, הוחלט להכניס את הטנקים, אבל זה היה מהלך חסר, כי לא הייתה להם תחמושת מתאימה ללחימה בשטח בנוי."

במשך הזמן פיתח תעש מענה שהופך את הטנק לרלוונטי ביותר ללחימה בשטח בנוי – פגז 'כלנית'. הפגז (שהיה בין הפרויקטים שזכו השנה בפרס ביטחון ישראל) ניתן לשימוש בכמה צורות הפעלה. הוא נותן מענה לאיומים השכיחים ביותר בשטח בנוי, אך גם מתאים כנגד חי"ר, כנגד מבנים, וכנגד רכב קרבי משוריין (רק"מ). הוא מאפשר גמישות הפעלה רבה, כשהשליטה בצורת ההפעלה של המרעום היא דרך מחט הירי של התותחן, ועל כן אין צורך בטעינה נוספת. גם כשהפגז בקנה אפשר לשנות את הייעוד שלו: אם אתה רואה חי"ר אתה יכול לכוון את הפגז למצב חי"ר ואם כוח האויב נכנס לתוך בניין אתה משנה את מצב ההפעלה כך שיתאים לפגיעה בבניין.

"אני יכול להגיד שבצה"ל מאוד מרוצים מה'כלנית', וגם מפיתוחים עתידיים שיש לנו בתחום תחמושת הטנקים, שלגביהם אני לא יכול לפרט יותר מדי, אך מדובר בפגזים חדשים שמגדילים את היכולות באופן ניכר". חיל רגלים "חיל הרגלים, החי"ר, זוכה לעדנה בתקופה האחרונה בעיקר בעקבות מלחמת לבנון השנייה (שנת 2006) ועופרת יצוקה (2009)", אומר תא"ל (מיל') צביקה פוקס.

"למעשה, כיום, גם בארץ וגם בעולם, הרבה נסוב סביב יכולות החי"ר, סביב החייל - זה לא מה שהיה בעבר, אז היית בונה את הכלים ואחר כך 'דוחף' את הלוחמים פנימה. כיום, דואגים להקים יחידות יותר קטנות ואלה מחזיקות ביכולות חדשות תודות לרשתות התקשורת, מערכות השליטה והבקרה ויכולות האש המדויקות. יש כאן חיבור של הרבה אלמנטים, שמאפשרים הפעלה אפקטיבית בשטח בנוי, שנחשב לזירת הביצוע הבעייתית ביותר, וכאמור, מה שמתאים לשטח בנוי בוודאות יהיה טוב גם לכל מתארי הלחימה האחרים.

"מבחינת תעש, גולת הכותרת בתחום הזה, זו מערכת 'רפאים' (מערכת הכוללת בקרת אש מתקדמת ומד טווח לייזר, שהופכת מטול רימונים 'סטנדרטי' לנשק מדויק, ע.ר). זה ממש כמו לקחת פגז של טנק, למזער אותו ולשים אותו על רובה. 'רפאים' מעניקה לחייל החי"ר יכולת הרבה יותר אפקטיבית ללחימה בשטח בנוי על כל המאפיינים שלו", טוען פוקס. "מבחינת כלי הרכב הממוגנים, פיתחנו את 'חתול פרא' (שריונית ממוגנת העמידה בפני טילים נגד טנקים) והתאמנו אותו לסביבת הלחימה של צה"ל בגזרות השונות. לפני הפיתוח, הבאנו מח"טים ומפקדי אוגדות, הצבנו בפניהם מרכב - שלד וארבעה גלגלים - ושאלנו אותם איך הם היו רוצים שרק"מ מתאים לסביבת לוחמה אורבאנית ייראה?

"כל אחד נתן את התשומות שלו, והתוצאה ניכרת בכלי הסופי שנבנה. 'חתול פרא' מאפשר לחי"ר ניידות גבוהה בשטח בנוי ומעבר מגזרה לגזרה, יש לו חלונות שמאפשרים לראות אם מישהו תוקף מלמעלה, הכלי יכול לשמש כחפ"ק, הוא גם מאפשר פינוי מהיר והרשימה עוד ארוכה. משיחות שלנו עם קצינים רבים מאוד בצה"ל, הוא מתאים לפחות לשניים- שלושה תרחישים".

יצויין, כי צה"ל לא קיבל החלטה להצטייד ב"חתול פרא", אבל פוקס ממשיך: "יש לנו חלק משמעותי גם בנמ"ר (נגמ"ש מרכבה), ואני חושב שיש לנו את המענה הטוב ביותר בעולם כרגע להגנה אקטיבית כנגד טילי נ"ט (נגד טנקים). אני כמובן מדבר על מערכת 'חץ דורבן', שפיתחנו, ואשר בתוכה מותקנת גם מערכת הגנה רכה (Soft kill) שיודעת לשבש טילי נ"ט, ונשענת על היכולות של ההגנה האקטיבית (Hard kill).

אנחנו מחפשים מענה של הגנה אקטיבית גם לדחפור D9 שאנחנו יודעים שהוא אמצעי מאוד דומיננטי כמעט בכל צורות הקרב, ובצורות קרב מסוימות הוא מאוד פגיע לאמצעי נ"ט.

"מלבד כל אלה, יש בתעש עוד הרבה מאוד מוצרים המתאימים ללוחמת חי"ר ושריון, ברמה של הכדורים, התחמושת הזעירה וכולי", אומר פוקס.

בתמונות:
- צביקה פוקס (צילום: מאיר אזולאי)
- פגז ''כלנית'' (צילום: תעש)
- ''חתול פרא'' - שריונית ממוגנת העמידה מפני טילי נ''ט. (צילום: תעש)

 


את הראיון המלא עם צביקה פוקס ניתן לקרוא בגיליון הרביעי של ישראל דיפנס

אולי יעניין אותך גם

ד"ר ארנה ברי ופרופ' אביתר מתניה בפאנל (צילום: טישה מאיילס)

"צריך לבחון איפה צריך להשקיע. איפה יש הזדמנויות להוביל"

פרופ' אביתר מתניה וד"ר ארנה ברי השתתפו בפאנל מיוחד במסגרת כנס נקסטק 2018 המתקיים בפארק ההיי טק גם ים נגב, שעסק בתחום המחשבו הקוונטי ובינה מלאכותית