הסכם הגרעין עם איראן: מסתגלים למציאות חדשה

ניצול הזדמנויות, יצירת שיתופי פעולה אזוריים ומניעת מרוץ חימוש קונבנציונלי וגרעיני במזח התיכון – אלו הסוגיות שישראל צריכה להתמקד בהן. מאמר מיוחד של אל"מ (מיל') ד"ר שאול שי

הסכם הגרעין עם איראן: מסתגלים למציאות חדשה

הסכם הגרעין ההיסטורי שנחתם ב – 14 ביולי 2015  בווינה  בין איראן לבין  6 המעצמות  (ארה"ב, סין, בריטניה, צרפת ,רוסיה וגרמניה ) פותח עידן חדש במזרח התיכון ומחייב את ישראל להערכת מצב מחודשת וזאת על מנת למזער את הנזקים ,לצמצם ככל הניתן את הסיכונים ולנסות למצות הזדמנויות אסטרטגיות במציאות החדשה שנוצרה.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון הביעו את דאגתם והתנגדותם להסכם והקבינט המדיני - ביטחוני הכריז כי ישראל אינה מחויבת להסכם. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קבעה בתום דיון בנושא כי להסכם ''משמעויות שליליות רבות-משקל על ביטחון ישראל וההסכם מכשיר את תכנית הגרעין הבלתי-חוקית שקידמה איראן, תוך הפרת החלטות חוזרות ונשנות של מועצת הביטחון של האו"ם ושל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. הסרת הסנקציות מעל כלכלת איראן צפויה להזרים לקופתה מאות מיליארדי דולרים, שחלקם עלול להיות מופנה לחיזוק מערכי הטרור הגלובלי של איראן ולהתעצמות החמאס, חיזבאללה והג'יהאד האסלאמי".
הוועדה קראה לממשלה ולכנסת להמשיך לעקוב מקרוב אחר מימוש דקדקני ונוקשה של הסעיפים המטילים מגבלות על תכנית הגרעין של איראן, ''על-מנת לוודא שאיראן לא מוסיפה להתל בקהילה הבינלאומית כבעבר, וזאת תוך טיפוח הברית ההיסטורית בין ארצות הברית לבין ישראל".

ישראל אינה לבדה בביקורת שהיא מותחת על ההסכם. ערב הסעודית ומרבית מדינות ערב (הסוניות המתונות), רואות באיראן איום חמור לביטחונן הלאומי  וליציבות האזור והביעו במהלך כל תקופת המשא ומתן את התנגדותן להסכם. יחד עם זאת ההתבטאויות של מדינות אלה בעקבות ההסכם היו מאופקות יחסית. עורך העיתון אל-שרק אל-אווסט היוצא לאור בלונדון ומייצג את עמדות בית המלוכה הסעודי, פרסם מאמר תחת הכותרת "ההסכם יפתח את שערי הרוע" בו הוא מתריע מפני ההשלכות החמורות של ההסכם על האזור . העיתון ציטט גם את דבריו של הגנרל בדימוס דיוויד פטראוס, שאמר כי "איראן היא יותר מסוכנת מדאעש".

למרות ההתנגדות הגורפת להסכם בישראל וכוונת ישראל לנסות ולסכל את אישור ההסכם בבית הנבחרים האמריקאי, נראה כי מדובר בקרב מאסף שספק אם יביא לביטול ההסכם. לפיכך מאמר זה מבוסס על הנחת עבודה לפיה ישראל תצטרך להסתגל למציאות החדשה ולהתוות את המהלכים שישרתו את האינטרסים האסטרטגיים שלה.

להלן הסוגיות המרכזיות בהן צריכה ישראל להתמקד:

שיפור היחסים עם ארה"ב –  היחסים המיוחדים של ישראל עם ארה"ב הם הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של מדינת ישראל. המשך ההתמודדות למניעת נשק גרעיני מאיראן  במסגרת ההסכם, המציאות הכאוטית של המזרח התיכון ומאמצי אויבי ישראל ליצור דה לגיטימציה של עצם קיומה,  מגבירים ביתר שאת את תלותה של ישראל בארה"ב ולפיכך חיוני לשקם את היחסים ואף לשפרם על מנת שישראל תוכל להישען על תמיכתה של ארה"ב בזירות ההתמודדות המורכבות בפניהן ניצבת ישראל.

מתן מענה לאתגר הגרעין האיראני -  קיום ופיתוח יכולות מודיעיניות עצמאיות למעקב אחר פרויקט הגרעין האיראני על מנת להתריע על הפרות ההסכם ובעיקר על מעבר איראן ממצב של מדינת סף גרעינית למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית. במקביל ,ישראל צריכה גם לקיים יכולת לפעול צבאית במידה ותידרש לכך נגד איום הגרעין האיראני.

מניעת מרוץ חימוש גרעיני אזורי -  ההסכם בין המעצמות לאיראן עלול לדחוף מדינות נוספות באזור ובהן מצרים, ערב הסעודית  וטורקיה, לפתח יכולות גרעיניות "אזרחיות" בדומה ליכולות הקיימות בידי איראן בהתאם להסכם. ישראל צריכה לפעול בעיקר באמצעות ארה"ב וידידותיה באירופה למנוע תהליך מעין זה אשר עומד גם בניגוד לאינטרסים שלהן.

צמצום מרוץ חימוש קונבנציונלי אזורי – המדינות הערביות הסוניות במזה"ת ובהן מצרים, ערב הסעודית ,ירדן ומדינות המפרץ מצויות במאבק צבאי מול שני איומים מרכזיים: איום המדינה האסלאמית  שמוקדו כיום בסוריה ועיראק אך הוא מאיים כבר עתה גם על מצרים, ערב הסעודית, לבנון ותימן, והאיום האיראני\שיעי בזירות של סוריה, עיראק ותימן.

המדינות הערביות הסוניות מעריכות כי הסרת הסנקציות מאיראן תעודד את המשך התוקפנות האיראנית באזור  ותאפשר לה להקצות משאבים ניכרים  לתמיכה בארגוני החסות שלה באזור דוגמת חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחמאס. הסרת האמברגו על מכירת נשק לאיראן תאפשר לה להתחמש באמצעי לחימה מתקדמים בעיקר מרוסיה וסין ,אשר ישמשו אותה וכן את בעלי בריתה באזור.

המדינות הערביות הסוניות הגבירו עוד לפני ההסכם את רכישות אמצעי הלחימה בעיקר במדינות המערב (ארה"ב, בריטניה וצרפת) ומגמה זו  עלולה לצבור תאוצה ככל שתחריף תחושת האיום. לנוכח מציאות זו, קשה יהיה למנוע מרוץ חימוש אזורי ולפיכך ישראל תצטרך לפעול בעיקר מול ארה"ב לשמירת יתרונה האיכותי ותאלץ להמשיך ולהקצות  משאבים ניכרים לשמירת ביטחונה.

יצירת שיתופי פעולה ובריתות אזוריות – המדינות הערביות הסוניות המתונות מצויות כיום במאבק קשה על עצם קיום המשטרים השולטים בהן אל מול מגוון איומים: האיום האיראני\ שיעי, האיום של המדינה האסלאמית  (דעאש),אל קעידה וארגונים סלפיים אחרים והאיום של תנועת האחים המוסלמים והחמאס.

על מנת להתמודד עם אתגרים אלה מתקיים שיתוף פעולה בין הממשלות המאוימות וכן עם שחקנים חיצוניים מקרב המדינות הערביות והמוסלמיות (דוגמת מרוקו ופקיסטן), וכן עם ארה"ב ומדינות אירופאיות.

האינטרסים האסטרטגיים והביטחוניים של ישראל, בעת הזו, תואמים במידה רבה לאלה של מדינות הגוש הסוני המתון. הן ישראל והן מדינות אלה רואות  בשאיפות האיראניות להשיג נשק גרעיני והגמוניה אזורית ובהתפשטות המדינה האסלאמית איום על האינטרסים החיוניים שלהן. ישראל בדומה למצרים רואה בחמאס ,השלוחה הפלסטינית של תנועת האחים המוסלמים , ארגון טרור המאיים על ביטחונה.

האינטרסים האסטרטגיים המשותפים, יחד עם יוזמת השלום הערבית, יכולים להוות בסיס לשיתוף פעולה בין ישראל לגוש הסוני המתון אל מול האויבים המשותפים, במישור הגלוי או הסמוי. מצרים וירדן, להן הסכם שלום עם ישראל, יכולות למלא תפקיד מרכזי בקידום שיתוף פעולה בין ישראל ליתר מדינות הגוש הסוני המתון. זוהי עם כן הזדמנות היסטורית של ישראל לבסס את מעמדה במזרח התיכון ולהרחיב את קשריה עם העולם הערבי על מנת להתמודד בצורה מיטבית עם האיומים הניצבים בפניה.

אולי יעניין אותך גם