הסוללה השביעית של "כיפת ברזל" נכנסה לפעילות תוך כדי לחימה

האם "דור ב'" של המערכת מוביל לתוצאות יירוט טובים יותר מאשר ב"עמוד ענן"? ניתוח ראשוני של חיל האוויר מראה שכן

אין ספק שההצלחה הגדולה של מערכת "כיפת ברזל" ביירוט רקטות המשוגרות מרצועת עזה לעבר יישובים בישראל, תורמת לתחושת התסכול של חמאס מאז החל מבצע "צוק איתן". ניתן לראות במערכת ההגנה האווירית כאחת ההצלחות הגדולות ביותר של התעשייה הביטחונית הישראלית בשנים האחרונות.

מאז החל המבצע פרוסות סוללות "כיפת ברזל" ברחבי הארץ במטרה להגן על תושבי היישובים המאוימים על ידי חמאס. בימים האחרונים, תוך כדי פעילות, הוכנסה לשימוש סוללה שביעית באמצעות גיוס של אנשי מילואים של מערך ההגנה האווירית.

אחוזי היירוט של המערכת במהלך מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012 עמדו על למעלה מ-80 אחוזים. אז זה נחשב להצלחה בכל קנה מידה. אחוזי היירוט עד כה במבצע הנוכחי עומדים כבר על 90 אחוזים. השיפור המשמעותי באחוזי היירוט הוא תוצאה של הליך שדרוג שעברה המערכת בשנה האחרונה, שיושם בכל הסוללות.

מערכת "כיפת ברזל", פותחה על ידי חברת רפאל המייצרת את המיירטים, חברת אלתא (חברת בת של התעשייה האווירית) המייצרת את המכ"מ של הסוללה וחברת mPrest שייצרה את מערכות השליטה ובקרה. הפיתוח נעשה בשיתוף מפא"ת במשרד הביטחון.

בימים האחרונים, מאז התגברות הירי מרצועת עזה, עובדים בחברות המפתחות מסביב לשעון על מנת לשפר את הביצועים של המערכת ו"ללמוד" את הטווחים החדשים של הרקטות שחמאס ירה לעבר יישובים שבעבר נחשבו מחוץ לטווח.

רק בתחילת השבוע, במהלך כנס אוויר, חלל והגנה מפני טילים, שהתקיים בגני התערוכה בתל אביב ביוזמת ישראל דיפנס, אמר פיני יונגמן מרפאל, ראש מנהלת מערכות הגנה מטילים ברפאל, כי אנשיו עובדים בעיקר על מיצוי היכולות מכל המערכות. "מדובר אתגר במרחב רב מימדי – מבחינת טווח, גובה וסוג איום", הוא אמר בנאומו. "יש מערכות שפותחו לאיום מסוים ובגמר הפיתוח הוא כבר לא בזירה. הדור הבא הוא מיצוי של מערכות. אנחנו בעידן של רב ממדיות בהגנה. צריך מערכות שיודעות לעשות מגוון משימות. טיפול באיומים עם מהירות כניסה מאוד גבוהה".
 
יונגמן המשיך ואמר כי "כלכלת קרב היא מרכיב חשוב. צריך מרכז שליטה אחד שיאפשר לנהל כלכלת קרב . האדם צריך לצאת מהלופ. היום המערכות עתירות כוח אדם. המערכות צריכות להיות אוטומטיות. בעתיד יהיה צריך פחות אנשים להפעיל אותן. האדם גם לא יכול להתמודד עם קצב האירועים שמתרחשים בזירה – המערכות לעומת זאת – מסוגלות". לטענתו של יונגמן כרגע העבודה היא על הענקת כיסוי מיטבי עד לטווח המקסימלי של המערכות.


 
"השילוב של מערכות וסנסורים בין מערכות שונות מאפשר מיצוי יותר טוב. הגנה מפני איומים רב ממדיים היא אתגר גדול. השילוב של המערכות הקיימות יכול לתת את התשובה. לא צריך לפתח מערכות חדשות", אמר יונגמן.