"המלחמה הבאה לא תימשך יומיים ולא תהיה אירוע קצר"

בנפה הסדירה של פיקוד העורף מבינים שכל עימות עתידי עם חיזבאללה יכלול ירי מאסיבי לעבר יישובים בישראל. מפקד הנפה בראיון מיוחד 

כאשר צה"ל כולו נכנס לפני כחודשיים לכוננות ודריכות מחשש להתדרדרות בחזית הצפונית עד כדי מלחמת לבנון השלישית, מתברר עכשיו שגם כוחות פיקוד העורף, בדגש על גדודי החילוץ וההצלה הסדירים שלו, נכנסו לכוננות ומוכנות ועלו צפונה.

זמן קצר לפני החיסול בסוריה, בו נהרגו מספר אנשי חיזבאללה וגנרל ממשמרות המהפכה האיראניות, ושיוחס לישראל, ופיגוע טילי הקורנט נגד כוחות גבעתי בהר דב, גדוד "שחר" ביצע תרגיל גדודי המדמה תרחיש "מהלומה" כפי שהוא מכונה בצה"ל,  נפילה מרובה בו זמנית של ירי טילים, מהלומה שהחיזבאללה מכין לעורף הישראלי עם פתיחת המערכה הבאה בלבנון.  התרגיל, בו השתתף גדוד "שחר של הנפה" הסדירה, דימה תרחיש בו נורה מטח רקטות אל עבר העורף הישראלי ויוצר מספר רב של מוקדי הרס.

בפיקוד העורף מבינים כי מערכה בזירה הצפונית תיראה אחרת ממה שראינו מהמערכה האחרונה ״צוק איתן״. לחיזבאללה קיימת כמות גדולה יותר ואיכותית יותר של טילים ורקטות, כמאה אלף במספר, המכסות את כל הארץ, ולכן קיימת ההבנה כי לא יהיה ניתן ליירט את כל הטילים, וכנראה שגם נראה יותר נפילות בריכוזי אוכלוסייה בישראל ועל כן גם פיקוד העורף נערך לתרחיש זה בו כוחות החילוץ וההצלה יצטרכו להגיע בו זמנית למספר אתרי נפילות. 

התרגיל הזה נעשה בהמשך לתהליך נרחב שנעשה במטרה להפוך את כלל גדודי החילוץ וההצלה לכשירים בעבודה במחלקות כמענה לאתרי הרס רבים. מוקדי ההרס המרובים מצריכים כוחות חילוץ רבים, ועבודה במחלקות ולא בפלוגות כפי שהיה נהוג בעבר. 

"באירוע 'מהלומה', בו הגדודים שלנו נדרשים לתפקד כמחלקות עצמאיות המטפלות באירוע הרס, בשיטת העבודה החדשה, מפקדי המחלקות הופכים לגורם הבכיר בשטח והם נדרשים לטפל בכמות גדולה של אתרי הרס במקביל", אומר אל"מ יורם לרדו מפקד הנפה הסדירה של פיקוד העורף, הטרמינולוגיה הפקע"רית לחטיבה סדירה. 

"מן הידועות היא שצבאות תמיד מתכוננים למלחמה שהייתה. בנפה הזו מנסים עכשיו לחשוב קדימה למלחמה שאולי תהיה", אומר לרדו בראיון לישראל דיפנס, "אנחנו מבינים איך תיראה המלחמה הבאה. במלחמת לבנון השנייה גם אנחנו וגם החיזבאללה הבנו את הלקחים. חיזבאללה הבין שלושה לקחים מ-2006: הלקח הראשון הוא שהעסק עבד לו. הוא יצר מערכת מבוזרת, מערכת אש שידעה לייצר אש על העורף, בלי שידענו להשפיע על ההיקפים שהוא ירה. הלקח שלו הוא שהמערכת שהוא יצר היא 'פיקוד מוכוון משימה' וזה עבד בצורה אקטיבית. יחד עם הלקח החיובי הזה יש לו שני לקחים שליליים: הוא מבין שהסיפור היה קצר מדי ושהיכולת שלו ליצור אפקט משמעותי זה למקד פגיעות בין חדרה לגדרה, כאשר במלחמת לבנון השנייה הכי רחוק שלו הגיע עד חדרה. 

"הלקח השלישי הוא שהגברה של טפטופים של רקטות בקצבים הולכים וגדלים גם לא עבדה. אם הוא היה יודע לרכז מטחים ולירות עם כל מה שיש עם כל העוצמה מיד בפתיחה ולא לפספס ולפוגג את האפקט את 'התשלומים' אלא עדיף מהלך פותח. זו מחשבה שכלתנית: מה שהוא לא יירה בשלבים הראשונים לא יהיה לו לשלבים האחרונים. אנחנו נערכים למהלומת אש ולריכוז אש בטווח מאד קצר באזור המרכז. יש פה ניסיון לפני עתיד ולצפות מה הולך להיות".

איך ההבנה של אתגרי העתיד משליכה על בנייה של פיקוד העורף?

"חגגנו זה מכבר שנה להיווסדה של הנפה הסדירה. פיקוד העורף הוקם ב-92 כחלק ממלחמת המפרץ הראשונה והסתמך ביותר מ-95 אחוזים ממנו  על סד"כ מילואים. זה טוב ויפה כשיש מילחמה קונבנציונאלית ואז יש זמן לגייס מילואים. כשהעסק התחיל להשתנות הבינו שצריך סד"כ סדיר לפיקוד העורף. אתה צריך סד"כ שיידע לפעול גם בארוע של שלג וגם בקריסת בית בעכו.

"ב-2008 הקימו את הגדוד הסדיר הראשון של פיקוד העורף, גדוד 'שחר' שיודע לעשות גם חי"ר ברמה של רובאי 03, גדוד מעורב של בנים ובנות, 30 אחוזים זה לוחמות בנות שחותמות שנה שלישית, הם יודעים לעשות גם לוחמת  אב"כ. עם הזמן, ראו כי טוב ועד 2013 הוקמו עוד שלושה גדודים, גדוד שחר, קדם, רם, ותבור. ב-2013 העסק הגיע לרוויה. אם יש ארבעה גדודים צריך הכשרה ארוכה שמצריך בט"ר, בסיס טירונים, וצריך מכ"ים והשלמת קצונה. זו כבר לא יחידת נישה. ואז החליטו להקים מפקדת חטיבה סדירה. באוגוסט 2013 הכרזנו על הקמתנו. זה מערך של ארבעה גדודים שרוב השנה הם עושים תעסוקה באיו"ש, אבל מחזיקים צוותי כוננות מידיים שיודעים להגיע תוך חצי שעה לכל אירוע".

איך תופעל הנפה הסדירה במלחמה?

"אם תפרוץ בהפתעה מלחמה, כמו שאנחנו מכירים את המציאות ואיך אירועים יכולים להתדרדר במהירות, אז יש מענה מיידי של פיקוד העורף להפעיל מאסות מול מצב של רב הרס ורב מוקדי שצריך להכיל אותו בתוך זמן קצר. זה הסיפור של נפת אלון, הנפה הסדירה. יחידה זה לא אנשים ומכוניות אלא מה האתוס שמניע אותם ומה השייכות שיש להם כלפי האנשים והמשימה. אני גאה שהצלחנו להביא את האנשים להאמין ביכולות. הספקנו להיות בהרבה אירועים מבצעיים שליחידות אחרות לוקח זמן להגיע אליהם". 

איזה ניסיון עורף כבר צברתם?

"בסופת השלגים בירושלים הייתה הפעם הראשונה, טבילת האש, או יותר נכון טבילת הקרח. קיבלנו אחריות על ציר 1 ופתחנו את הציר. מספר שבועות אחרי זה מצאנו את עצמנו במשלחת בפיליפינים במזג אוויר שרבי בקצה אחר של העולם במשלחת סיוע של מדינת ישראל לפיליפינים. היתה לנו נציגות של 17 איש מהנפה עם בית חולים שדה וסייענו לתושבים לשקם שם את חייהם ואת ההריסות.

"במתיחות מול סוריה, לפני התקיפה האמריקנית שחשבו שתהיה שלפו בשקט בשקט את כל החטיבה מגזרות הבט"ש שלה ונערכנו שאם האמריקנים יפעלו והסורים ירצו להגיב היינו מוכנים לעניין הזה. בשגרה היינו בקריסת המבנה בעכו. הכוחות חפרו את ההריסות וחלצנו את גופות ההרוגים לצערי. הרעיון היה למצוא גופות המחולצים.

איך הופעלה הנפה הסדירה במבצע "צוק איתן"?

"פיקוד העורף הצמיד ב'צוק איתן' פלוגה לכל אוגדה מתמרנת. אחד מתרחישי הייחוס של הכוחות שמתמרנים פנימה זה קריסת מבנה על יושביו. היה ב'צוק איתן' אירוע של מרפאה של אונר"א שהתמוטטה על מנהרת תופת שמוטטה מבנה בדרום הרצועה. גדוד 'שחר' נתן פלוגה בכל אוגדה בכוננות כניסה פנימה וקיבל פקודה להיכנס לסייע לחלץ אבל לצערנו התברר שלא היה את מי לחלץ ולכן הוא חוזל"ש. הוא היה בכוננות בזמן המלחמה והכניס שני צוותים.יש לנו יכולת לפצח קירות עם כלי הרס ולחתוך בטון.

"בכל מלחמה במתאר אורבני צריך לעבור בין קירות וצריך מישהו שטוב בלפצח מבנים. אפשר לעשות את זה עם טיל ואפשר עם מסור דיסק.

"צוות אחד נכנס לעזה עם חטיבת גבעתי וצוות אחד עם חטיבת ביס למכי"ם. המודל היה מוצלח ושיכפלנו את זה לצפון עם גדוד 'קדם'. לתת פלוגה לאוגדה מתמרנת. אנחנו מבינים שיהיה אותו איום בצפון וזה משהו הלוחמים יודעים לעשות". 

זה משאיר בעצם שני גדודים לעורף האזרחי

"אני מניח מן הסתם שהתמרון לא יתחיל ביום הראשון במלחמה. תהיה מהלומת אש והתמרון לא יקרה באותו רגע. יגיע מערך המילואים השלם של פיקוד העורף ויהיה אפשר להפנות את כוחותיי הסדירים והמיומנים ולהציל חיים בתוך המרחב הלחימתי". 

כמו רבים ממפקדי פיקוד העורף 2015, רבים מהמפקדים הם בוגרי יחידת קרביות: "התגייסתי לחטיבת הנחל ב-1987", מספר לרדו, "את כל התפקידים עשיתי עד לתפקיד סמח"ט של יאיר גולן. הקמתי את גדוד נחשון של חטיבת כפיר. אני הבר מזל או בין הבודדים בצה"ל שיצא לו להקים גם גדוד וגם חטיבה. זה אחד הדברים הכי מספקים בחיים. זה מזליקו. הייתי קצין אג"ם של אוגדת עזה של ישראל תחת גדי שמני ושמוליק זכאי".

מה התחזית והחזון שלך באשר לארגון פיקוד העורף?

"תוך עשר שנים מעכשיו כל פיקוד העורף יהיה תוצר של החטיבה הסדירה שגם יהיו  הרע"נים והמח"טים. בגלל שהוא מבוסס מילואים הוא לקח מכל הצבא. עכשיו זה מצב אחר. אחד הדברים שהבנו מ-2006 (מלחמת לבנון השנייה), אפשר בניתוח שלי שבשביל לנצח צריך שני תנאים: צריך ליטול מהאויב את הרצון להלחם ולהכתיב באופן קטלני. הדבר השני הוא שהציבור בארץ יגיד ניצחנו. בלי אחד משני הדברים , לא יגידו ניצחנו ואסור שהסיפור של 2006 יחזור על עצמו: שאנשם ישבו במקלטים ואף אחד לא התייחס אליהם ואנשים הרגישו נחותים. שם המשחק הוא אוכלוסייה. לחזק את האכלוסייה מהתרעה, עד הגנה פסיבית ואקטיבית ולגרום לאנשים לא לאבד את החוסן והאיתנות. 

"המלחמה לא תהיה יומיים והמלחמה לא תהיה אירוע קצר. וזה התפקיד שפיקוד העורף לקח על עצמו. ההיקפים של ההרס במרחב האורבניים כמו שלא חווינו מאז 1948. נדרש לחזק את האוכלוסייה, לתמוך באוכלוסייה. התראה ממוקדת ונכונה תציל חיים. טיל שלא נצליח ליירט ייפול ויעשה הרס. כישיאיר גולן נכנס לפיקוד הוא בדק כמה טונאז' שהיה צריך בבליץ על לונדון כד להרוג בריטי אחד, כי הייתה אזעקה. בשלב השני הם ירו V2 שלא נקלט במכ"ם ולא הייתה עליו התראה. יש פי עשרה פחות הרוגים עם התראה ובלי התראה, ופיקוד העורף עשה קפיצת דרך משמעותית לחלק את הארץ ליותר מ-230 אזורי התראה. יכול ליפול טיל בשכונה בתל אביב ובשכונה ליד אנשים ימשכו את חייהם. הממ"דים תוכננו לתקן תיקני ב-92 לספוג פגיעה של סקאד של 500 ק"ג ממרחק 15 מטר. יירו עלינו מה שיירו עלינו. מי שיהה ממושמע זה מציל חיים בצורה בלתי רגילה. אנשים לא ירגישו שאין מדינה כמו ב-2006. בהבנה שלי בניתוח הנכון והמענה לאתגר אנחנו בכיוון הנכון".

בניגוד לצוק איתן שבו ראינו כל משפחה מעוטף עזה מחליטה על דעת עצמה להתפנות לקיבוצים שייארחו אותה. האם אתם שוקלים פינוי אוכלוסיה?

"הצבא יודע שהיה צריך לנהוג אחרת מול העוטף. צוק איתן הוא לא תרחיש ייחוס למה שאנחנו מתכוננים אליו.

"הנפה תעשה מה שיגידו לה. כל משימה שתציל חיים. זה לא הגיע עוד לתוכנית פרקטית לגבי הנפה הסדירה. מה שיגידו לי נעשה. מכיוון שמבינים את ריבוי האתרים וריבוי נפילות. שינניו את התפיסה. מה שיהיה ריאלי זה המון פגיעות ברמת פגיעות שונות וצריך ריבוי כוחות. אני יודע להתפצל לרמת מחלקה שתגיע לאתר הרס שיודעת להתמודד באופן איכותי וטוב. כל מחלקה מצויידת במשאית ציוד והדבר הזה יודע להגיע לכל מקום בטווח קצר, להתנפל על אתר נפילה ולחלץ את מי שצריך לחלץ. ככל שתגיע ליותר מקומות תציל יותר חיים. אנחנו משפרים מוכנות וחדות כי הזמן אם לא תמצה אותו אנשים יאבדו חיים. זה נפילות בשכונות בערים ואיפה שהחיילים גרים".

מה אתה יכול להגיד על הכוננות שהועלתה בזירת לבנון וסוריה?

"שלחנו כוחות והיינו גם אנחנו בכוננות. זה מראה לך כמה המצב נפיץ. כל הגיזרה לא יציבה. כל אירוע גבול כזה יכול להתדרדר למלחמה בהיקף מלא. זה נפיצות של המצב. עלינו לצפון והיינו עם נוכחות פיזית בצפון".

אולי יעניין אותך גם

בנין משרד הביטחון בקריה (צילום: אתר וויקיפדיה)

הביטחון של השר במשרד בראשית הדרך

עם מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו גם לשר הביטחון טוב להיזכר במהלכים להקמת המשרד כזרוע האזרחית של שר הביטחון – בטור השבועי של אפרים לפיד