המודיעין לפני הקמת המדינה

לקראת יום העצמאות וקורות המדינה בדרך מוגשת תזכורת על התארגנות המודיעין בתקופת הישוב, לפני הקמת המדינה. אפרים לפיד מעדכן

 

צילום: ארכיון ההגנה של משרד הביטחון

 בתקופת הישוב פעלו מספר גופי מודיעין במנותק זה מזה ללא תפיסה משותפת לכולם באשר לתהליך העבודה המודיעיני. באותה תקופה לא הייתה אבחנה ברורה בין איסוף ומחקר ובין שיטות האיסוף השונות. התקיים קשר ישיר ובלתי ממוסד בין מקבלי ההחלטות ובין אנשי המודיעין. עד הקמת המדינה היו ל"ישוב" שני ארגוני מודיעין עיקריים:

המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אשר הושפעה מהתפיסה הבריטית שבה היה למשרד החוץ מעמד דומיננטי. במסגרתה התקיים מנגנון של איסוף, מחקר, קשרים עם שרותי מודיעין זרים וייזום פעולות מבצעיות לסיכול פעילות עוינת. המידע שנאסף היה בנושאים כלכליים, ביטחוניים ופוליטיים על הפלסטינים והמדינות השכנות. המחלקה גם עקבה אחר פעילות זרים בארץ ישראל. עם הקמת המדינה שולבה המחלקה המדינית במשרד החוץ, אך משימותיה המודיעיניות פוצלו בקרב ארגוני המודיעין החדשים שהוקמו – המודיעין הצבאי, המוסד ושרות הביטחון.

הגוף העיקרי השני היה שרות הידיעות (ש"י) של ההגנה אשר תחומי הפעילות המרכזיים שלו היו ערביי ארץ ישראל, הבריטים ומדינות ערב. מערך המודיעין שבנה ארגון "ההגנה" לא הצליח לספק מודיעין בעל ערך ללחימה נגד צבאות סדירים.

 למחתרות האחרות, אצ"ל ולח"י, היו גופי מודיעין קטנים  ("דלק" באצ"ל ומסגרת מודיעין בלח"י שכונתה לימים מחלקה ו' או "הליגה")  אך עיסוקם היה מצומצם מאד.

במלחמת העולם השנייה ולאחריה המשיכו ארגוני המודיעין של הישוב, ובראשם הש"י ו "דלק" לאסוף מודיעין על הבריטים ועל הערבים. עיקר הפעילות האיסופית התבסס על הפעלת מקורות חיים (לימים - יומינט) ועל האזנה לרשתות קשר ולטלפוניה של הבריטים בארץ ושל גופים ערביים (לימים –הסיגינט).

בש"י היו שלוש מחלקות : מחלקה בריטית – מדינית בראשות בוריס גוריאל, מחלקה פנימית בראשות איסר הלפרין-הראל ומחלקה ערבית בראשות זיאמה דיבון. הש"י הערבי הפעיל רשתות של סוכנים ומודיעים בארץ ובארצות ערב הקרובות. מפקדי הש"י פעלו לגייס לארגונם קצינים וחיילים משוחררי הצבא הבריטי ממלחמת העולם השנייה בעלי נסיון במודיעין. הבולטים ביניהם, אריה ( לובה ) אליאב, יעקב כרוז ( קראוס) , נתנאל לורך, רחבעם עמיר, גליל אלישיב ושלהבת פריאר, הקימו וריכזו רשתות מודיעין שפעלו מול הבריטים ובמגזר הערבי. הוקדשו מאמצים לעקוב אחר הכנות למבצעים של הבריטים, לא תמיד בהצלחה, כמו "השבת השחורה" ב-29 ביוני 1946 בו הפתיעו הבריטים את הישוב במעצרים וחיפושים נרחבים אחר נשק. ערב מלחמת העצמאות היו לש"י ידיעות מדויקות למדי על המערכת הצבאית הבריטית בכלל ועל יחידות המודיעין שלה בפרט.

יוצאי הצבא הבריטי אשר השתלבו אחר כך בצמרת המודיעין היו חיים ( ויויאן) הרצוג, אהרון יריב, יהושפט הרכבי ויצחק (איצ'ה) בראון. האפשרות כי תהיה התנגשות עם ערביי ארץ ישראל חייבה את "ההגנה" להתכונן לקראתה גם בדרכים נוספות על ההכשרה בצבא הבריטי. בשלהי מלחמת העולם השנייה החל ארגון ההגנה לפתח יכולת מודיעינית במודיעין השטח וההסתערבות. על המחלקה הערבית של הפלמ"ח, אשר הוקמה ב 1943 וכונתה שם "מחלקת השחר" מלשון "השחורים", הוטל לשתול לוחמים יהודים בקרב ערביי ארץ ישראל. אחרים מתוך המחלקה נשלחו למשימות בעבר הירדן, בסוריה ובלבנון. פעולה בולטת הייתה בנובמבר 1947 כאשר אנשי המחלקה שוגרו למשימה מול הצבא הסורי הסדיר ברמת הגולן. ענף פעילות מקיף היה הסיורים הקרקעיים ולאחר מכן האוויריים, אשר שימשו כלי עיקרי לאיסוף מידע על השטח. מידע זה תועד בתיקי הכפרים, המסגרת הבולטת לקטלוג המידע לקראת פעילות מבצעית בכפרים בעתיד. הסיירים היו בוגרי קורס מ"כים וקורסי טופוגרפיה שנערכו באותה תקופה. ב-1946 החלה לפעול אף יחידת צילומי אויר שפעלה ממטוסים קלים אזרחיים של חברת "אוירון" משדה התעופה ברמלה וקלוב התעופה. קורס ראשון לקציני מודיעין ובו שלושים חניכים בפיקודו של זרובבל ורמל ( לימים ארבל) נפתח ביוני 1946 ונמשך ששה חודשים. רבים מבוגרי הקורס היו המניחים את היסודות להקמת מערך המודיעין בראשית מלחמת העצמאות ובמהלכה.

אולי יעניין אותך גם