"הטילים יהפכו זולים ומדויקים יותר"

ראש חטיבת היבשה ברפאל, גיורא כץ, חושף את האסטרטגיה של חברה בתחום היבשתי, ומספר על אמצעים שנמצאים בשלבי פיתוח אחרונים

אל"מ (מיל') גיורא כץ יציין בחודש יוני 2015 שנתיים כראש חטיבת היבשה ברפאל. החטיבה החדשה, שהוקמה על ידו, כוללת ארבע מינהלות, ולמרות שעיקר עיסוקה הוא ביבשה, אחת המינהלות מרכזת גם את האמצעים המפותחים לטובת הזירה הימית. דווקא המינהלת הימית מחברת את כץ לעברו הצבאי – שכן לפני שפרש לאזרחות הוא מילא תפקידים בכירים בחיל הים הישראלי.

הקמת חטיבת היבשה הייתה חלק ממהלך רחב לשינוי ארגוני ברפאל, שכלל הקמת חטיבות מקבילות לתחומי האוויר וההגנה האווירית.

"אם נבחן מה התחדש ברפאל מאז השינוי הארגוני, אני חושב שאנחנו יכולים בהחלט לראות ניצנים ראשונים של הצלחה. המיקוד של החטיבות בלקוחות יוצר התמחות מערכתית ופוטנציאל חדש, שעם הזמן עוד ילך ויגדל", אומר כץ.

"כמו שחזינו מראש, לכל שלוש החטיבות יש מערכות, לכולן יש טילים וכולן פועלות ברשת התקשורת המשולבת. התשתית ההנדסית החזקה מאוד של רפאל משרתת את כולן. במסגרת השינוי הארגוני נפתחו כל המשאבים של רפאל לכל החטיבות במקביל, וזה נתן דחיפה חזקה מאוד למיצוי של יכולות קיימות ולשימוש של חטיבות מקבילות בפיתוחים דומים. נוצר מכפיל כוח אדיר.

"ספציפית, ארבע המינהלות בתוך חטיבת היבשה הן: מינהלת שאחראית על תקיפה מדויקת; מינהלת שדות ותמרון, שאחראית על מרבית המערכות שעולות על רכב קרבי משוריין, כולל הגנה אקטיבית ופסיבית ומערכות אנרגיה ונשק; מינהלת הים; המינהלת ללחימת מסגרת, שעוסקת בקישוריות ובשילוביות ובלחימה ברשת, לטובת צוות הקרב המושלב מרמות החטיבות ומטה.

"בכל המינהלות אנחנו מתמקדים בפיתוח אמצעים לשיפור התקיפה המדויקת גם ביבשה וגם בים, ובשרידות. בנוסף, אנחנו מפתחים מערכות 'סקיוריטי' לצרכים לא צבאיים, כמו הגנה ימית והגנת גבולות. אנחנו לא משתמשים במונח המקובל HLS, כי אנחנו מכוונים למערכות מתקדמות, עם יכולות שליטה ובקרה מתקדמות. אנחנו לא נכנסים לפרויקטים שנדרשים בהם רק גדר ומצלמות. אין לנו ערך מוסף כאן, אז אנחנו משתדלים להתעסק בפרויקטים יותר מערכתיים וגדולים - כמו הגנת מתקנים רגישים, הגנת גבולות מלאה, הגנת צינורות נפט. יש לנו כוונה להביא יכולות חדשות ומיוחדות לתחום הגנת גבולות, ולוחמת מסגרת גם ליבשה וגם לים".

לדברי גיורא כץ, ההחלטה על המיקוד הזה קיבלה חיזוק במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. "אחת ממלכות הקרב בלחימה בעזה הייתה המערכת שלנו 'מעיל רוח' להגנה אקטיבית על טנקים".

מה עם המעבר לדור 2 של ההגנה האקטיבית? איך מתקדם פיתוח הדור הבא של "מעיל רוח" בשיתוף עם מערכת "חץ דורבן" של תעש ועל בסיס המכ"מ של אלתא מהתעשייה האווירית, כפי שהוחלט במשרד הביטחון? 

"אנחנו הוגדרנו על ידי משרד הביטחון כקבלן ראשי של פיתוח הדור הבא, ואנחנו פועלים כיום כדי לשלב את תעש ואת אלתא וליצור מערכת דור ב', שתביא לידי ביטוי את היתרונות הרבים של 'מעיל רוח'.

"כמובן, שהתנאי להצלחה הוא שנוזיל את עלויות המערכת. 'מעיל רוח' הוא כרגע המערכת הקיימת. היא מצוינת והוכיחה את עצמה בצורה מדהימה ב'צוק איתן'. העמידה שלה בשדה הקרב לאורך זמן יחסית ארוך, עם כמות איומים גדולה מאוד, שנורו מכל הכיוונים - הייתה מצוינת. אנחנו לא רואים בעולם אף מתחרה שמתקרב אל היכולות האלה בהגנה אקטיבית מוכחת. למעשה, לקח יותר מ-20 שנה לפתח את המערכת הזאת. זה הישג אדיר למערכת הביטחון הישראלית, ובמיוחד למפא"ת במשרד הביטחון ולרפאל. ההישג הזה חשוב במיוחד משום שהעולם רווי היום בטילים נגד טנקים, עד כדי כך שבלי הגנה אתה כמעט לא יכול לתמרן".

יש התעניינות ברכישת "מעיל רוח" על ידי צבאות זרים?

 "ההתעניינות היא רבה. אנחנו מתחילים לקבל בקשות להצעות מחיר, ואין לי ספק שהבקשות ילכו ויתרבו. בינתיים אנחנו עובדים ללא הפסקה על שיפור המערכת. 

"יש הרבה מאוד לקחים מ'צוק איתן'. זו מערכת שתשתפר כל הזמן כתוצאה מטכנולוגיה והתמודדות עם איומים חדשים. הגענו לבסיס מצוין, ואנחנו רוצים לקוות שנמשיך להיות בית המיגון של צה"ל. מעבר לתרומה לשדה הקרב, יש לכך פוטנציאל עסקי גדול מאוד ברחבי העולם".

בוא נדבר על טילי הנ"ט עצמם. אחת ההצלחות הגדולות בתולדות רפאל אלה טילי ה"גיל" ("ספייק"). אתה רואה איום על תפקיד הנ"ט בשדה הקרב? למשל, רחפנים חמושים שיתפסו את מקומו של הטיל?

"קודם כל, בהיבטים העסקיים אני לא רגוע אף פעם. כמנהל חטיבה ברפאל אני חייב כל הזמן לחשוש ולהסתכל על השתנות שדה הקרב. האויב הכי גדול זה להיות מרוצה מדי מהישגיך בעבר, ואז לגלות שלא סיפקת את המערכת הנכונה הבאה, והמתחרים הוציאו אותך מהשוק.

"לגבי ה'משוטטים' ועולם הטילאות, קודם כל ה'ספייק' הוא באמת אחד ההישגים היותר גדולים של מערכת הביטחון. נמכרו עשרות אלפי טילים כאלה ברחבי העולם, והתרומה שלו לצה"ל, לרפאל ולמדינת ישראל היא אדירה. 

"אנחנו רואים כיום בעולם כמה תופעות. קודם כל, נכנסים לטילאות שחקנים חדשים, שחלקם אפילו מנסים לחקות את ה'ספייק', ונכנסים גם אמצעים אחרים, כמו 'משוטטים'. בסופו של דבר צריך לראות מה נקודת העבודה האמיתית - לאן השוק ילך ולאן אנחנו צריכים ללכת.

"התחרות בעיניי היא קודם כל להוזיל את המוצרים, כדי לאפשר להם תפוצה רחבה, ואנחנו צריכים להיות ערניים. דבר שני, הדרישה היא למערכות יותר ויותר מדויקות. היום אתה לא יכול להרשות לעצמך לפגוע עם טיל במרחק שלושה מטרים מהמטרה, ולפעמים אפילו לא מטר אחד ליד. אתה רוצה לפגוע בדיוק בנקודה שהוגדרה, ולא להסביר אחר כך למה פגעת בחפים מפשע. 

"אנחנו נמצאים היום בעבודה מאוד אינטנסיבית - כדי לשפר את הדיוק ולשמור על יכולת האבחנה עד לדקה האחרונה: במה אתה פוגע, עם יכולת לבטל משימה עד הרגע האחרון. במקביל אנחנו עובדים על הקטלניות של הטילים וכאמור גם על הורדת המחיר. בהתבסס על הניסיון האדיר שצברנו בתחום הזה, אנחנו בהחלט מגיעים לשוק עם יכולות חדשות וטובות.

פרויקטים חדשים 

"יש לנו גם מספר פיתוחים של יכולות חדשות, שיבטיחו שנמשיך להיות בין המובילים בעולם בתחום הזה. אחד הפיתוחים היא מערכת 'ספייק SR' לטווח קצר. אני לא יכול לפרט מי הלקוחות של הטיל הזה, אבל יש לו שוק. מודבר ב'ספייק' לטווח מאוד קצר, עם הרבה מאוד יכולות ובמחירים יותר נמוכים מהעבר".

גיורא כץ מנוע, משיקולי ביטחון שדה, מלדבר על כל הפרויקטים שבהם עוסקת חטיבת היבשה ברפאל, אבל הוא מספר כי פרויקט ה"נבוט", רחפן לשדה הקרב, מתקדם גם בצה"ל. במקביל מסתיים הפיתוח של מערכת "להבת ברזל".

"זהו טיל מדויק מאוד עם רש"ק יחסית גדול, בסדר גודל של כ-20 ק"ג. הטווח שלו הוא יותר מ-40 ק"מ, וזה טיל עם ראש ביות סופר מדויק. הפרויקט נמצא בשלבים אחרונים".

פרויקט נוסף שכץ מספר עליו, וכולל חשיבה מחוץ לקופסא, מכונה "הדק חכם". מדובר במערכת שבה ניתן לסמן באמצעות משקפת מטרה מסוימת בשדה הקרב, ואותה מטרה תותקף מאחור על ידי  אמצעי מתוך מגוון רחב של מערכות באוויר, בים או ביבשה.

אוטונומיות כיעד 

"אתה יכול עם משקפת לציין את המטרה, להזמין את הטיל, ולא אכפת לך מאיפה הוא יגיע - העיקר שיפגע במטרה. המערכת נועדה לתת לצוותים בשטח מקסימום יכולות אוטונומיות. האוטונומיות היא יעד מרכזי שלנו".

"הדק חכם" היא מערכת שכבר פועלת או רק בגדר רעיון?

"זה דבר שקורה, ועוד איך. מסביב לזה יש עוד פיתוחים רבים לטובת המסגרת בשטח. אנחנו עובדים גם על רובוטיקה יבשתית לתחומים השונים, בעיקר כזאת שתיקח את המטע"דים של רפאל ותסייע ליכולות תקיפה וליכולות הגילוי".

אתה מאמין ברובוטים ליבשה?

"אני חושב שהטעות בתחום הזה עד כה הייתה ניסיון לתת לרכבים הרובוטיים יכולות מלאות. שאפו ליותר מדי, ולא צריך את זה באמת. בשביל להפעיל רובוט יבשתי לטווח של 3,000-2,000 מטר לא צריך רובוטים שיכולים לחצות מדבריות שלמים או מכשולים קשים".