ההכנות האיראניות למלחמה

איראן הודיעה ביום שישי על שיגור לוויין חדש במשקל 50 ק"ג. פרויקט מיוחד של ישראל דיפנס מעלה כי האיראנים מתכוננים לקראת אפשרות של תקיפת מתקני הגרעין האיראניים במבצע צבאי נרחב. זוהי תמונת המצב של ההכנות האיראניות - בים, באוויר, ביבשה וגם בחלל ובמרחב הלחימה הקיברנטי. פרויקט מיוחד

שיגור טיל C-802 נגד ספינות (צילום: AP)

כפי שנכתב לפני כשבועיים ב"ישראל דיפנס" איראן שיגרה הלילה לוויין נוסף לחלל, כחלק מחגיגות "עשרת ימי השחר" שמציינות 34 שנים לניצחון המהפכה האסלאמית. מדובר בלוויין קטן יחסית במשקל 50 ק"ג שאינו מסוגל להפיק תוצרים בעלי ערך צבאי או ביטחוני ממשי.

עם זאת, עצם הצלחתה של אירן לשגר לוויין לחלל באמצעות טיל עשויה להעיד על יכולותיה הטכנולוגיות וההתקדמות בתוכנית הטילים שלה. במקביל המנהיג העליון של איראן האייתולה עלי חמינאי ממשיך ומצהיר כי הסנקציות לא יגרמו לאיראן לסגת מתוכנית הגרעין שלה וכי המשטר הציוני שאותו השווה חמינאי ל"גידול סרטני", יוסר.

כבר בתחילת נובמבר 2011 חמינאי הצהיר כי אם מדינה כלשהי תתקוף את איראן "היא חייבת להיות מוכנה לסבול את נחת זרועם של הכוחות המזוינים האיראניים. כל מי שחושב לרגע על פלישה לרפובליקה האיסלאמית של איראן, חייב להיות מוכן לחטוף את הסטירה החזקה ואת אגרוף הפלדה מידי משמרות המהפכה והצבא האיראני”,

דו”ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א), שהתפרסם רק זמן קצר קודם לכן, קבע שאיראן נמצאת במרחק של חודשים ספורים מהרכבת פצצת גרעין ראשונה מרגע שתחליט על כך, והיווה את יריית הפתיחה לדיון בישראל ובמערב האם צריך לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים במסגרת מתקפה כוללת.

כלי התקשורת במערב עוסקים רבות בשאלה מהן ההכנות שנעשות בישראל ובמערב לקראת אפשרות של תקיפה - אבל מהן ההכנות שהאיראנים עושים לקראת ההתנגשות שאולי תהיה בלתי נמנעת?

במהלך השנים האחרונות עורכים האיראנים ניסויים ומיצגים, שנועדו להמחיש את יכולותיהם בזירה הצבאית, ולהרתיע את מי שישקול לתקוף אותם. האיראנים אף דואגים לחשוף מפעם לפעם אמצעי לחימה חדשים, בין אם כאלה שפותחו על ידם ובין אם כאלה שמתבססים על טכנולוגיות וידע זרים, אותם הם מגדירים לא פעם כ”אמצעים הטובים ביותר שפותחו עד כה”.

“על פניו, המצב של הכוחות הצבאיים הקונבנציונאליים של איראן הוא די עלוב”, אומר יפתח שפיר, חוקר בכיר וראש פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). “מבחינת מערך הכוחות הקונבנציונאליים יש להם צבא גדול אבל מאוד מיושן, צבא שסבל גם מקשיים כלכליים וגם מסנקציות בשנים האחרונות. הם מתקשים להשיג נשק, ולכן עוסקים בייצור עצמי. אנחנו שומעים כל חודשיים על מערכת חדשה שהם הכניסו: מטוסי קרב ומסוקים, טילים, מערכות נשק, מכ”מים וכולי.

“נכון שאי אפשר לזלזל ביכולת של התעשייה האיראנית, שבהתחלה קיבלה סיוע מקוריאה הצפונית וכיום כבר מזרימה ידע בכיוון ההפוך בתחומים מסויימים, אבל יש לקחת בערבון מוגבל את הפרסומים שלהם. צריך לשאול את השאלה מה באמת קיים? ומה באמת שמיש?” אומר שפיר.

לדברי סא”ל (מיל’) מיקי סגל, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ”ן וכיום חוקר בכיר בחברת טרוג’נס ובמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, גם המהפכות בעולם הערבי (“ההתעוררות האיסלמית”, כפי שמכנים זאת באיראן) משחקת לידי האיראנים, בראייתם. “הם רואים שהמשטרים הישנים נדחקים החוצה ובמקומם עולים ארגונים איסלאמיים. מבחינתם, הם הדבר ‘הגדול הבא’ שעומד לקרות לעולם. הנשק הגרעיני אמור לתת להם עוד גושפנקה”.

הגנה, הגנה, הגנה

ברחבי איראן פרוסים כיום עשרות מתקני גרעין שהשלטון האיראני משקיע מאמצים רבים בהסתרתם. המרכזיים שביניהם הם המתקן להעשרת אורניום בנתאנז, מקבילו החפור במנהרות ליד העיר קום, המתקן להמרת אורניום באיספהאן (שבו אירע פיצוץ באוקטובר 2011, אולם לא ברור האם נפגע), תחנת הכוח הגרעינית בבושהר, והכור שנמצא היום בבניה ליד העיר אראק וחשוד שישמש לייצור פצצות גרעין מפלוטוניום.

רבים מהמתקנים מצויים באתרים תת קרקעיים, שמעליהם בונים תקרה מבטון מזוין וחומרים קשיחים אחרים, אחדים בעומק של עד כ-20 מטר מתחת לאדמה. הדו”ח האחרון של סבא”א קובע כי איראן החלה להעביר חומר גרעיני לבונקרים התת-קרקעיים.

“הם מלכתחילה בנו את המתקנים הקריטיים שלהם מתחת לאדמה והם מרכזים את עיקר היכולת שלהם בהגנה אווירית סביב מתקני הגרעין”, אומר ד”ר אפרים קם, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). איראן משקיעה רבות בהסוואה. כך, על פי הערכות במערב, רוסיה מספקת לאיראן אמצעים שיסייעו לה להסתיר את מתקני הגרעין שלה. מדובר ברשתות מיוחדות שפותחו ברוסיה בתקופת המלחמה הקרה ונועדו למנוע צילום מהמצלמות המצויות על גבי לווייני ריגול או כלי טיס.

רשתות אלו אמורות לשבש את הפעולה של החיישנים התרמיים שנמצאים על גבי אמצעי הריגול המערביים וכן את השימוש במערכת מכ”מ מפתח סינטטי (SAR), המותקנים על לוויין הריגול הישראלי החדיש. ייתכן, כי איראן עושה שימוש גם באמצעים מתקדמים יותר המיועדים “לשבור” צורות גיאומטריות של מתקנים, כך שלא ניתן יהיה לזהותם מלוויין ריגול או ממל”ט המצויד במטע”ד אופטי. מעבר להסוואה, איראן משקיעה משאבים עצומים במערך ההגנה האווירית. היא שמה דגש רב על מערכות נ”מ, אשר ברובן, בדומה לתחומים אחרים, מתבססות על טילי נ”מ ישנים אותם קיבלה בעבר או יצרה בעצמה על בסיס הטכנולוגיה.

ביניהם, טילי הנ”מ הרוסיים SA-5 לטווחים בינוניים עד ארוכים וה- SA-2 לגובה רב ולטווח בינוני, וכן טילי ה”הוק” האמריקאים שהגרסה האיראנית שלהם מכונה “שאהין” ומגיעה, לדברי האיראנים, עד לגובה 40 ק”מ. האיראנים מחזיקים גם בכמה טילי הנ”מ SA-15 הנחשבים בעלי יכולות מתקדמות, שאותם רכשו לפני כחמש שנים מרוסיה. האיראנים אף דאגו להפיץ תמונה של סוללות SA-15 שפרוסות ליד מתקן הגרעין בנתאנז. “מרבית המערכות שקיימות אצלם אינן מהוות איום ממשי נגד המטוסים המתקדמים של המערב”, אומר טל ענבר, ראש המרכז לחקר כלי טיס בלתי מאוישים והחלל במכון פישר.

“לאור סירובה של רוסיה לספק לאיראן מערכות מתקדמות ממשפחת S-300 (טווח שיגור של יותר מ-100 ק”מ) בעקבות לחץ של ארצות הברית וישראל, איראן טוענת כי הצליחה לפתח באופן מזורז מערכת משופרת של S-300 המכונה ’באבאר 373’. גורמים איראנים רשמיים ציינו כי מערכת זו היא בעלת ביצועים משופרים לעומת הטילים הרוסים. זו, כמובן, טענת סרק”, אומר ענבר. עם זאת, ישנה אפשרות שהאיראנים הצליחו לשים את ידם על חיקוי סיני של מערכת S-300 שנקרא HQ9, ועל בסיס חיקוי זה פיתחו מערכת משל עצמם. גורמים בישראל אף אמרו לאחרונה כי באיראן מתחילה להיווצר מערכת רב שכבתית שתקשה על כל פעילות נגד מתקני הגרעין. כמו כן, ידוע כי איראן ניסתה לקבל כמה מערכות של טיל הנ”מ “פאנטסיר-1” הרוסי. מדובר במערכת שפותחה במימון איחוד האמירויות, נכנסה לשימוש בצבא רוסיה בשנה שעברה, וכלל לא ברור אם יוצאה למדינות אחרות.

מטוסים 

מרבית מטוסי חיל האוויר האיראני הם מתוצרת רוסית. מדובר במטוסים ישנים שעברו מעיראק לאיראן בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, ובמטוסי פאנטום ישנים שהאמריקאים העבירו לאיראן בתקופת שלטון השאה. מטוסי הקרב העיקריים שנמצאים כיום ברשות איראן הם מיג 29 שהועברו מרוסיה בתחילת שנות ה-90 ומטוסי F-14, בסוף 2007 הודיעה איראן כי היא פיתחה שני מטוסי קרב מתוצרתה AZARAKHSH ו-SAEGHEH (בפרסית - “ברק”) המבוסס על מטוס הקרב האמריקאי הישן מדגם F-5.

“הם טוענים שהוא יותר טוב מה-F-18, אבל בסך הכול זה נראה כמו F-5 ששמו לו זנב שדומה ל-F-18. ספק רב אם הם הצליחו לפתח את המערכות האוויוניות ואחרות ההופכות פלטפורמה אווירית למערכת נשק של ממש. עם זאת, לאיראן יש הישגים טובים בשמירת שמישות של מערכות, באלתורים וברכישת חלקי חילוף בשוק שחור. הם גם עושים ‘קניבליזציה’ של מטוסים או טילים - מפרקים 20 מטוסים ישנים על מנת להחזיק 30 מטוסים טסים”, אומר יפתח שפיר.

איראן מחזיקה גם בכמה עשרות מסוקי קרב “קוברה” משנות ה-70, מסוקי בל 205 ו-214 וכן מסוקי MI-171 שנרכשו לפני כ-10שנים מרוסיה. יש לציין, כי האיראנים עשו בשנים האחרונות קפיצת דרך משמעותית בפיתוח ובייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), שחלקם בעלי יכולת לשאת חימוש לעבר היעד. בשנה האחרונה האיראנים הצהירו שפיתחו מל”ט תקיפה נושא פצצה. מדובר במל”ט שמבוסס על מל”ט מטרה אמריקני שיוצר לאחר מכן בדרום אפריקה. לדברי מיקי סגל, האיראנים מרבים להתייחס לשני סוגים של מל”טים: מל”ט תקיפה ואיסוף מודיעין בשם ABABIL (שמן של ציפורים מפרשה בקוראן שזרקו אבני בוץ שנקראו סאג’יל כשם הטיל האיראני, על מלך תימן ופגעו קשות בצבא שלו) ומזל”ט התקפי בשם KARRAR. ככל הנראה, מזל”טים אלה מתוכנתים מראש ולא מופעלים בזמן אמת.

ייתכן, שמפתחי מערך המל”טים יצליחו גם להפיק מידע חדש ומשמעותי, בעקבות תפיסת המל”ט האמריקני מדגם RQ-170, המכונה “החיה מקנדהאר”. המל”ט החמקן, שככל הנראה יצא מכלל שליטה במהלך משימה מעל אפגניסטן בתחילת דצמבר 2011, נתפס על ידי כוחות הביטחון האיראניים. על פי גורמים בצבא ארה”ב, “איראן זכתה בפרס גדול בהיבט הטכנולוגי, בכך שהצליחה לשים את ידה על המל”ט, הנחשב למתקדם בעולם”.

מכ”מים

איראן מחזיקה כיום מספר מכ”מים אירופאים ישנים כגון המכ”מ הבריטי AR-3D לאבטחת שדות תעופה וכן כמות לא ידועה מהמכ”מים הסיניים JY14 שאותם רכשו בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. כמו כן, ביוני השנה, במהלך תצוגת אמצעי לחימה לכבוד האייתוללה חמינאי, הוצג לראשונה באיראן גם מכ”ם מערך מופע (Phased Array Radar) הנחשב למתקדם ביותר.

לדברי טל ענבר, שהיה הראשון בארץ שזיהה את המכ”מ, “האיראנים לא חשפו את המכ”מ באופן רשמי אבל רואים אותו מבצבץ מאחורי חמינאי בתערוכה. זה אמור להיות פיתוח שלהם, ועל פניו זו נראית מערכת אמיתית”. יש לציין, כי לקראת סוף 2011 ערכו האיראנים תמרון הגנה אווירית נרחב, שמטרתו הייתה, בין היתר, להעריך את התקינות והמבצעיות של הציוד המודיעיני והתקשורתי על מנת “להגן על מרכזים רגישים במדינה”.

לדברי מיקי סגל, באותו תמרון נוסו בהצלחה מערכות חדישות לגילוי סביל בספקטרום תדרים מגוון, כולם תוצרת איראן. יחידות תגובה מהירה שישבשו מערכות מכ’’מ ותקשורת של האויב המדומה באמצעות ציוד מודרני ללוחמה אלקטרונית, וכן בוצע ניסוי של ציוד תקשורת חדיש ובציוד אלקטרואופטי של תצפיתני ההגנה האווירית. בשלב השני של התרגיל, כוחות ההגנה האווירית האיראניים הצליחו לשבש במהירות את פעולתם של מטוסי הקרב של האויב המדומה ולשמר באמצעים פעילים וסבילים את קווי התקשורת הבטוחה ואת רשת המכ’’מ של איראן.

הגנה ימית

מאמץ מיוחד מושקע על ידי האיראנים גם כדי למנוע מתקפה עליהם מכיוון הים. איראן פועלת כל העת לפיתוח מערכות טילים נגד אוניות, כגון הגרסא האיראנית של ה-C-802 וכן טיל המכונה “חליג’ פארס” (‘המפרץ הפרסי’), נגזרת של טיל קרקע-קרקע, שיוצר איום חמור על כלי שיט ובעיקר על ספינות אמריקאיות המשייטות סמוך לחופי איראן. לפני מספר חודשים חשפה איראן גם טיל שיוט חדש לטווח של 200 ק”מ, אותו ניתן לשגר מסוללות קרקעיות ומכלי שיט. באותו זמן נחשף גם פיתוח של מערכת טילי טורפדו בשם “ולפג’ר” (שחר), שאמור לשאת ראשי קרב במשקל של 220 ק”ג ולפגוע בספינות מלחמה גדולות.

“במקרה של פעולה צבאית נרחבת נגדה, איראן תפעל לחסום את מייצרי הורמוז ולמנוע סחר בנפט” אומר טל ענבר. “לצורך חסימת המפרץ הפרסי היא גם השיקה מספר צוללות ננסיות שהיא מייצרת (צוללות קטנטנות של 2-3 אנשים שנקראות גאדיר), טילי טורפדו מסוגים שונים וכלי שיט מהירים, הכול במטרה להרוות את האזור בעשרות עד מאות טילים שישבשו את התנועה הימית ויהוו מטרות לספינות האמריקאיות”.

יש לציין, כי במהלך תרגיל “הנביא הגדול 6” שהתקיים בקיץ 2011, ערכה איראן תמרונים סמוך למייצרי הורמוז, שכללו גם ירי של טילי חוף-ים “על-קוליים” לעבר מטרות נעות בסמוך למייצרים. בצי האיראני קיימות כיום כשלוש צוללות מדגם קילו 887 (במקור צוללת רוסית) וכן, לדברי האיראנים, גם צוללת במשקל חצי טון מתוצרת עצמית שמיועדת לפעולות סיור במפרץ הפרסי ובמצרי הורמוז. כמו כן, איראן פיתחה מטוסים ימיים זעירים שנקראים באבאר 2. מדובר במטוסים שנראים כמו מטוסי אולטרלייט ויכולים גם לשאת פצצה.

אולם, לדברי מיקי סגל, אחת הטקטיקות המועדפות על ידי איראן לפגיעה בספינות נקראת Swarm (נחיל). בשיטה זו “נחילים” של עשרות ספינות מרוץ מהירות וקטנות שהאיראנים מייצרים ומצוידות בחומרי נפץ, רקטות ונשק קל, אמורות להתפוצץ על נושאות מטוסים ומשחתות אמריקאיות.

טילים ורקטות

גולת הכותרת של המענה האיראני על האיום נגדה הוא, כמובן, בצד ההתקפי: בניית מערך טילים ורקטות – בין אם כאלה שמוצבות ברצועת עזה ובלבנון ומאיימות על כל נקודה בישראל מטווחים קצרים באמצעות שליחים (חיזבאללה וחמאס), ובין אם מדובר בטילי קרקע-קרקע ארוכי טווח המוצבים באיראן עצמה.

מרבית המומחים מסכימים, כי בשנים האחרונות איראן הגיעה להישגים מרשימים בתחום הטילאות והיא אף מקדימה את קוריאה הצפונית במספר פיתוחים הקשורים בתוכניות הטילים שלה ובייחוד בתחום הטילים המונעים בדלק מוצק ובמערכות הנחייה. במהלך התרגיל “הנביא הגדול 6”, היא אף חשפה פירי שיגור תת-קרקעיים וביצעה ירי של מספר רב של טילי קרקע-קרקע לטווחים שונים. “הלחם והחמאה” של האיראנים כיום הם טילי “שיהאב 3” המסוגלים להגיע לטווח של כ-1,300 ק”מ, איראן גם מחזיקה בטילים שמכונים קאדר (‘עוצמה’ בפרסית), שהם גרסא משופרת של ה”שיאהב 3” ומסוגלים להגיע למרחק של 1,800 קילומטרים.

כמו כן, איראן גם מחזיקה מספר טילים מסוג קיאם 1, טיל בליסטי המונע בדלק נוזלי. עם זאת, האיום המשמעותי יותר הוא טיל הסאג’יל שהיא מפתחת - טיל דו שלבי המונע בדלק מוצק ומגיע לטווחים של מעל 2,000 ק”מ. איראן ביצעה מספר ניסויים בשנתיים האחרונות במסגרת פרויקט זה. איראן פועלת לייצר טילים לטווחים של אלפי קילומטרים, שיאיימו גם על שטח אירופה. לדברי טל ענבר, על בסיס דיווחים שונים נראה כי קוריאה הצפונית העבירה לאיראן טילים מסוג BM25 שנטען כי מגיעים לטווח של 3,500 ק”מ. אלה טילים המבוססים על הטיל הבליסטי הסובייטי R-27 ששוגר במקור מצוללות.

איראן לא מודה באופן רשמי שהיא מחזיקה בטילים כאלה, אך ניתוח של מתקן שיגור תת קרקעי שהוצג לאחרונה על ידי איראן, מראה כי מימדיו גדולים בהרבה מהמימדים הנדרשים לטילים המוכרים שבידי איראן, דבר שיכול לאושש את הטענות שאיראן מחזיקה גם בטילי BM25. בנוסף גם מסמכי ויקיליקס משגרירות ארצות הברית בסיאול לא מותירים ספק רב באשר להימצאות טילים אלה באיראן.

עוד תחום שבו פעילה איראן, הוא פיתוח של טילי שיוט, על בסיס הטכנולוגיה של טילים שהגיעו אליהם לפני מספר שנים מאוקראינה. האיראנים מתכננים להתקין על טילי השיהאב ראשי קרב גרעיניים, כאשר יהיו ברשותם. כבר כיום יש להם יכולת לשגר באמצעות טילים או מטוסים נשק כימי או ביולוגי להשמדה המונית. חלק מפרויקט הטילים האיראני מפותח תחת כיסוי של “תכנית חלל”, שכן הטכנולוגיות הנדרשות לשיגור לוויין ולשיגור של טיל בליסטי הן זהות. ואולם, איראן משקיעה לא מעט מאמצים גם בפיתוח של לוויינים במטרה להגיע ללוויין ביון משמעותי מתוצרתה.

לפני כחצי שנה איראן שיגרה לחלל לוויין זעיר מתוצרתה שנקרא “ראסאד” (תצפית), ואינו יכול להפיק תוצרים בעלי ערך צבאי או ביטחוני. לוויין זה היה הלוויין השני ששוגר על ידה באופן עצמאי, הראשון, “אומיד” שוגר בפברואר 2009 והכניס את איראן למועדון החלל. האם חלים שיבושים מסתוריים בפרויקט הטילים האיראני? בחודש נובמבר 2011 אירע פיצוץ עז בבסיס טילים הממוקם מחוץ לטהרן. בפיצוץ נהרגו 17 בני אדם, ביניהם חסן טהרני-מוקדם, מי שנחשב לאחראי על המחקר ופיתוח כלי נשק וטילים במשמרות המהפיכה. הבסיס, בו אירע הפיצוץ, שעדיין לא ברור מה מקורו, ידוע כאתר אחסון של טילי “שיהאב”.

בסוף 2011 עדין לא היה ברור מה הן ההשפעות ארוכות הטווח של הפיצוץ הזה על עתיד תכנית הטילים האיראנית. מלחמת סייבר גם רשת הטרור הבינלאומית שפרסה איראן במשך שנים בכל רחבי הגלובוס מהווה חלק מן ה”זרוע הארוכה” של הרפובליקה האיסלאמית. וגם בנושא מרחב הלחימה החמישי, המרחב הקיברנטי, איראן חותרת ללא הרף ליכולות מתקדמות - הגנתיות והתקפיות.

בתחום ההגנה, במהלך השנה האחרונה הוקם בטהרן “מטה להגנת סייבר” במטה הכללי של הכוחות המזוינים, ובאוניברסיטת אמאם חסין בטהרן נחנכה מגמה להגנת סייבר. בשנה הקרובה מתוכננים תרגילים רבים בתחום הגנת סייבר במטרה לזהות נקודות תורפה במערכות הביצועיות במדינה. בתחילת 2012 מתוכננת להתקיים באיראן הוועידה הלאומית הראשונה להגנת סייבר. גורמי ביטחון בישראל מעריכים כי יכולות הלחימה ברשת של איראן הן מהמתקדמות בעולם כיום. האיראנים יודעים לפעול בתוך המרחב הקיברנטי מבלי להשאיר טביעות אצבע משמעותיות. וכיצד יגיבו האיראנים במקרה של מתקפה עליהם? כל המומחים תמימי דעים, שהם כנראה ינסו להפעיל את כל האמצעים שברשותם, בכל המרחבים והחזיתות.

תמונות:
מטוס קרב Saegheh מתוצרת איראן (צילום: AP)
הצוללת הננסית "גאדיר" (צילום: AP)
ניסוי שיגור טילים באיראן (צילום: AP)

הכתבה המלאה פורסמה בגיליון השישי של ישראל דיפנס

אולי יעניין אותך גם

תקיפת סייבר. הנקמה על התקיפה על מאגרי הנפט הסעודיים. אילוסטרציה: Bigstock

דיווח: ארה"ב ביצעה תקיפת סייבר נגד איראן

על פי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, שני גורמים אמריקניים טוענים כי ארה"ב ביצעה את המהלך בעקבות ההתקפה על מתקני הנפט של סעודיה בספטמבר. "מטרת התקיפה הייתה פגיעה ביכולת האיראנית להפצת תעמולה", אמר גורם אמריקני