הביון הבריטי מתגייס למאבק של קמרון נגד אמצעי הצפנה

ראש הMI6, שירות הביון הבריטי, טוען כי הארגון שלו נמצא במלחמה טכנולוגית מול החבר'ה הרעים. ובעוד הם פועלים ללא מגבלות אתיות או חוקיות, הוא נאלץ לפעול על פי ערכי החברה הבריטית והוא מבקש מהציבור הבריטי לסמוך עליו. בעידן פוסט סנאודן, זו בקשה די קשה ליישום

Alex Younger ראש שירות הMI6. מקור: ויקיפדיה

סוכנויות ריגול נמצאות ב"מירוץ חימוש טכנולוגי" עם מחבלים ופושעים, כך אומר הראש החדש של הMI6 (המוסד הבריטי), Alex Younger, ביום שני האחרון בתגובה הפומבית הראשונה שלו מאז שנכנס לתפקיד. 
 
יונגר הגן על השימוש בנתונים שעושה הMI6, לאחר שארגוני ביון מסביב לעולם, וגם אלו של בריטניה, בייחוד הGCHQ (גוף הסיגינט של בריטניה) ספגו ביקורת על איסוף הנתונים הלא חוקי שהם עושים ברשת האינטרנט. הביקורת הציבורית הגיעה בעקבות פרסומים שונים של קבלן הNSA לשעבר אדוארד סנאודן. 
 
"שימוש בנתונים כראוי ובמידתיות מציע לנו הזדמנות יקרה מפז להיות אפילו יותר מכוונים וממוקדים במה שאנחנו עושים, וכך להיות טובים יותר בהגנה על הסוכנים שלנו ועל המדינה הזאת", אמר יונגר. 
"החדשות הרעות הן כי אותה טכנולוגיה בידיים של הצד השני, שלעתים קרובות פועל ללא שיקולי אתיקה ומשפט, מאפשרת לו לראות מה אנחנו עושים ולשים את האנשים והסוכנים שלנו בסכנה. אז כן, אנחנו מוצאים את עצמנו במרוץ חימוש טכנולוגי".
 
יונגר אמר כי אמון הציבור הסתמך על פיקוח של הוועדה של הפרלמנט למודיעין וביטחון, שזכתה לביקורת כלא יעילה בריסון סוכנויות הביון. "מה שבאמת מבדיל אותנו מהיריבים שלנו הוא שאנחנו חיים על הערכים של המדינה הזאת ומוסדרים על ידי חוקיה, אפילו כאשר אנו פועלים בסתר. זה היתרון החיוני שלנו", אמר יונגר.
 
"הצוותים שלנו מתבקשים לקבל החלטות מורכבות במרחב אתי ומשפטי קשה. הם עושים זאת בביטחון יוצא דופן. אם אנחנו עושים טעויות, אנו לומדים מהן. העיקרון המנחה הוא ברור - אנחנו לא יכולים להגן על הערכים שהמדינה הזאת מייצגת, אם נערער אותם בתהליך. ואנחנו לא יכולים לקוות לאמון הציבור, אלא אם כן הוא יודע כי העיקרון הזה נמצא בפיקוח יעיל". 
 
פרטיות או ביטחון? 
 
אמנם בארץ לא מתקיים דיון ציבורי בשאלת המגבלות שיש על שירותי הביון ועל צה"ל בכל הקשור לאיסוף מידע דיגיטלי, אבל בחו"ל הארגונים הללו נתונים ללחץ ציבורי כבד. גם בארה"ב וגם באירופה, בעיקר מאז שסנאודן חשף את המעשים של שירותי הביון, חלקם עוברים את גבול הטעם הטוב. יתרה מכך, גם אין תמיד הוכחות שפגיעה בפרטיות עזרה לסיכול טרור ולכן גופים אזרחיים נלחמים בממשל כדי לאפשר לאזרח לשמר את פרטיותו ברשת, בעיקר באמצעות הצפנה. 
 
בצורה מסוימת, ההצפנה הפכה להיות הגבול בין חופש הפרט לעריצות השלטון, ובעוד הקהילה הטכונלוגית רוצה הצפנה כדי להסתתר מהממשל, גופי הביון רוצים בדיוק ההפך. לכן, את דבריו של יונגר כדאי לשים בהקשר רחב יותר - הרצון של הממשל הבריטי לאסור את ההצפנה ברשת האינטרנט. עבור אלו שלא בקיאים בנושא, נזכיר כי דויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, רוצה לאסור את ההצפנה ברשת, בצורה כזו ששירותי הביון הבריטיים יוכלו לגשת לכל פיסת מידע שהם רוצים. הוא אף התבטא כך באופן פומבי
 
כאשר היוזמה שלו נתקלה בביקורת ציבורית, קמרון החליט לשלוח את ראשי קהילת הביטחון שיאמרו לציבור שאם לא יהיה איסוף נתונים - לא יהיה ביטחון אישי. בהקשר זה, יונגר כראש הMI6 הוא חלק מהמאמץ של קמרון. בלי קשר כמובן לעובדה שכראש שירות ביון הוא רוצה יכולת איסוף מוחלטת. אם יאמר אחרת, הוא חוטא לתפקידו. עוד איש ביטחון שנשלח על ידי קמרון הוא ראש היורופול, המשטרה של האיחוד האירופאי, Rob Wainwright. גם הוא אמר שעבודת ניטור הנתונים ברשת היא הכרחית לצורך המאבק בטרור
 
אין ספק כי המאבק בין הממשל לחברה האזרחית על הזכות לפרטיות רחוק מלהסתיים, אך כדאי תמיד לקחת התבטאויות בנושא בערבון מוגבל, ולשים אותן בהקשר הנכון. על השאלה האם פרטיות חשובה או לא אין תשובה אחת, וזו בדרך כלל עילה לדיונים קולניים, לא משנה באיזה חלל הם מתקיימים. 

אולי יעניין אותך גם

מנכ"ל האיגוד, עו"ד יורם הכהן. צילום: איגוד האינטרנט הישראלי

בקרוב: כתובת מלאה בעברית לאתרי אינטרנט ישראלים עם הסיומת ".ישראל"

הגוף הבינלאומי שמנהל את השמות וכתובות האינטרנט בעולם אישר את בקשת איגוד האינטרנט הישראלי להקצות את ".ישראל" כסיומת המדינתית לשמות המתחם (דומיינים) בעברית. בעתיד הקרוב ניתן יהיה להשתמש בשמות מתחם בשפה העברית באופן מלא