האתגר הבלתי צפוי של יחידת טילי ה"תמוז"

יחידת "מיתר" המצוידת בטילי "תמוז", הוקמה במקור כדי לבלום טורי שיריון של האויב, אבל מוצאת את עצמה מעורבת עמוק בלחימה בצד הסורי של רמת הגולן. אור הלר ביקר ביחידה שנחשבה סודית עד לאחרונה, ושוחח עם המג"ד, סא"ל תומר. מיוחד

יחידת "מיתר" המצוידת בטילי "תמוז", הוקמה במקור כדי לבלום טורי שיריון של האויב, אבל מוצאת את עצמה מעורבת עמוק בלחימה בצד הסורי של רמת הגולן. כדי להבין את קשת המשימות העדכני של היחידה, שסיפורה מובא כאן באופן מקיף בפעם הראשונה, צריך לחזור 40 שנה לאחור, לתקופת מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973.

יחידת "מיתר" הוקמה כלקח מהמלחמה ההיא. טיל ה"תמוז" (spike בשמו הבינלאומי) שפותח ברפאל כלקח מרכזי, היה לאחר מכן סודי ביותר במשך שנים ארוכות. בתקופה הסודית שלו הוא הוא נחשב לאחד מהקלפים שצה"ל מחזיק בשרוול לקראת מלחמה עתידית. אלא שעם הזמן טבע המלחמות השתנה, נחתם שלום עם מצרים ומול סוריה נשמר שקט יציב, לפחות עד לפני כשנתיים. במלחמת לבנון השנייה הייתה עסוקה יחידת מיתר באופן אינטנסיבי.

בחודשים האחרונים, על רקע מלחמת האזרחים שמתנהלת בסוריה, היא מצאה את עצמה מבצעת ירי לעבר מטרות מעבר לגבול כחלק מ"ביטחון שוטף". זהו מצב שונה לחלוטין מהתרחיש המקורי שיועד ליחידה – ירי לעבר טנקי T-72 סוריים או לעבר טנקים מצריים בסיני. וכך התנהל תהליך הירי באחד המרים האחרונים: התצפית זיהתה שיגור של פצצות מרגמה שנורות לעבר ישראל ממוצב של הצבא הסורי שיושב ארבעה קילומטרים מזרחית לגבול, סמוך לכפר הסורי ביר עג'אם. פקודת ירי טיל התמוז הגיעה ישירות מהחייל מספר 1 - הרמטכ"ל בני גנץ, שמקבל לכך אישור מהדרג המדיני, ולבסוף נופלת האחריות על סגן אלוף תומר, מפקד יחידת "מיתר", שקיבל את הפיקוד רק חודש וחצי קודם לכן.

"כשהגעתי ליחידה היא הייתה פרוסה בחטיבה המרחבית גולן. חודש לאחר מכן עשינו אימון שבמסגרתו שמרנו על כוננות ייעודית בקו, וזו הייתה הפעם הראשונה שבה ביצענו ירי של טילי תמוז לעבר סוריה, ב-11.11.12, תאריך שקל לזכור", מספר סא"ל תומר בשיחה מיוחדת עם ישראל דיפנס במהלך ביקור בגדוד.

"רוב הגדוד היה בכלל בתרגיל אוגדתי בבקעת הירדן, שגם שם בוצע ירי חי של תמוז כחלק מהאימון. השארנו סד"כ ייעודי בקו הגבול עם סוריה, אך הקשב לשם היה מינימלי, אחרי 40 שנה של שקט, ניתן לנו אישור לירות 'תמוז' לתוך שטח סוריה".

מי בעצם ביצע את הירי ביחידה?

"סגן מפקד פלוגה שהיה שם. אתה מוצא את עצמך בתרגיל בבקעת הירדן, מדבר עם אותו סמ"פ בטלפון אדום ונותן לו אישור ירי שהגיע אליך ישירות מלמעלה. היכולת לגשר על המרחק היא מאתגרת כמפקד יחידה, אך אחד הדברים שמאוד היה חשוב לי לעשות כשנכנסתי לתפקיד מפקד היחידה, זה לאזן בין פעילות יעודית לבין פעילות מבצעית. עד לתקרית בנובמבר 2012, לא ביצענו ירי כארבע שנים, מאז מבצע 'עופרת יצוקה' ברצועת עזה (ינואר 2009).

"כל יחידה מבצעית רוצה לבצע את הפעילות המבצעית שלשמה היא הוקמה. זה דבר חשוב ודבר ששומר על עירנות והתמקצעות. זה אולי עידן חדש ביחידה, ואנחנו גם כל הזמן לומדים את הלקחים במטרה להשתפר לקראת הפעם הבאה".

ואכן, מאז הירי הראשון בנובמבר, מצאה את עצמה יחידת מיתר מבצעת שבעה אירועי ירי בשנה האחרונה לעבר סוריה, כאשר היא משמשת ככוח האש העיקרי של צה"ל בגבול הסורי, באירועים בעלי פוטנציאל נפיץ מאוד. בניגוד לתקיפות מאגרי הנשק בסוריה, המיוחסות רק בתקשורת הזרה לחיל האוויר הישראלי, הרי שירי טילי התמוז נעשה באופן גלוי, וישראל עומדת מאחוריו. כל ירי שכזה מלווה בהודעה רשמית מפי דובר צה"ל, מה שלכאורה יכול להעלות את הסיכון לתגובה של הצבא הסורי על הירי. המטרה היא לאותת שישראל אינה מוכנה להשלים עם זליגה של מלחמת הזארחים מסוריה לעבר שטחה. בתצפיות של צה"ל בגבול סוריה זה ניראה כהבזק שאליו מצטרף עשן. תוך כמה שניות מגיע הדיווח על איכון הירי ואז מגיעה פקודת הירי הצהלי"ת. משגר טיל התמוז מחובר למכ"ם שמאכן את הירי, ומקבל נתונים גם מתצפיות שרואות מהיכן ירה האויב ומה בדיוק נורה. מפעיל הטיל משתמש במעין 'ג'ויסטיק', כמו במשחקי מחשב, ורואה כל העת את מה שהטיל רואה בעצם, באמצעות הראש האלקטרו-אופטי של הטיל. הוא מכוון את כוונת הצלב השחור בהתאם למטרה. הטיל צולל מן הגובה ופוגע הישר במטרה. הוא שקט לחלוטין. כאשר מבחינים בו, זה בהכרח מאוחר מדי. ברגע הפיצוץ, הופך מסך המפעיל ל"שלג". התמוז אינו מפספס. הדיוק הוא ברמה של נקודה.

בראיון לישראל דיפנס אומר עוד סא"ל תומר, כי מדיניות הירי בקו בסוריה מאד ברורה: "כל האירועים שבהם ירינו את טיל התמוז היו לעבר מטרות סוריות שסיכנו אותנו ואת כוחותינו, או יישובים ישראלים סמוכים. בחלק מהמקרים הירי הסורי בוצע ממש לעבר כוחותינו, ממקלעים או ירי ארטילרי שנפל במרחבי רמת הגולן, ובכל האירועים, בלי יוצא מן הכלל, היה מדובר בירי מאוד ממוקד, כלומר נגד מטרה ספציפית שנמצאה מבצעת ירי לעברנו. זה לא היה ירי תגובה, אלא ירי להסרת איום".

כשאתם יורים, נלקחת בחשבון גם האופציה שזה יכול להתפתח לכדי חילופי ירי ממשיים?

"היתה כוננות לפני הירי הראשון. זה היה ירי חריג לא רק לגדוד אלא לכל הגזרה, אבל הכוונה היא לא לייצר הסלמה. לא להיכנס לסכסוך בסוריה, ולא כל הירי משם הוא ירי מכוון. יש הוראות פתיחה באש מאד ברורות בגזרה. תהליך אישור הירי כולל זיהוי של מקור הירי ודורש שהוא יהווה סכנה לכוחותינו או לאזרחים. אנחנו מזהים את מקור הירי בהרבה אמצעים של איכון ותצפיות, חלקן של הגדוד וחלק מיחידות אחרות של הקו. אנחנו מבינים מהו מקור הירי ואז יש את שרשרת האישורים שיכולה להגיע לרמות בכירות מאוד. אנחנו לא מעוניינים לתפוס צד בין הצבא הסורי למורדים, אלא לשמור על ביטחון כוחותינו ואזרחינו.

"כתוצאה מאירועי הירי האחרונים הבנו שהפלטפורמה של טילי התמוז היא אמל"ח מאוד רלוונטי ומתאים בצורה מצוינת לאתגרים שיש בגזרה הסורית. הגדוד שלנו יכול לספק זמינות מיידית של אש מדויקת. זה לא מסוק קרב שבא, יורה, והולך. אנחנו מספקים פגיעה מדויקת בנזק סביבתי נמוך יחסית".

כיום, כשאתם מאיישים באופן קבוע את הגבול הסורי, איך נראית השגרה של היחידה? 

"אנחנו משמרים כוננות קבועה בקו הסורי. בגזרת הגולן יש מלחמה רצופה עקובה מדם בין הצבא הסורי למורדים, ובאמצע תקועים האזרחים ואנחנו עדים להכל. אנחנו רואים את החיכוך יום יום. חווינו פה לחימה שמתרחשת ליד הגדר, מלחמה בעצימות גבוהה מתחת לאף שלך, זו חוויה שגרתית. היה מקרה שעקבנו אחרי מחלקה של טנקים סורים שחדרו לשטח המפורז. העלנו את הכוננות והכנו תגובה לכל אחד מהטנקים הסורים, אולם ברגע האחרון הטנקים שינו את מסלולם וחזרו לאחור".

סא"ל תומר, בן 35 נשוי ואב לשני ילדים, גדל דווקא במערך כלי הטיס הבלתי מאוישים של זרוע היבשה והגיע עד לתפקיד סגן מפקד יחידת הכטב"מים של זרוע היבשה, אשר עושה שימוש במל"ט ההרמס 450 ומקיימת שיתוף פעולה יוצא דופן עם חיל האוויר, במטרה להעניק לזרוע היבשה יכולת אווירית עצמאית. אחרי מלחמת לבנון השנייה הוא יצא ללימודים ובהמשך שימש כראש מדור כלי טיס בלתי מאויישים במפקדת קצין תותחנים ראשי. ההצטיינות בלימודים בפו"ם סייעה לו לעבור בין המערכים השונים בחיל התותחנים, ולקבל את הפיקוד על יחידת מיתר.

"רוב המפקדים של מיתר צמחו בתוך היחידה, וכשאתה מגיע מבחוץ אז אתה צריך ללמוד את הדברים מרמת הצוות עד לרמת הגדוד. בתפקידי הקודם יצא לעבוד מול היחידה אבל כאתה מגיע לפקד עליה יש הרבה דברים שצריך להשלים. עברתי חודשיים של הסבה. ביחידה הרימו גבות בהתחלה, אבל זה עבר, בעיקר לנוכח הפעילות השוטפת. כיום, אני כבר מפקד על היחידה יותר משנה".

בינואר 2011 כשהיחידה נחשפה לראשונה, נאמר כי היא ירתה כ-600 טילי תמוז במלחמת לבנון השנייה. הטיל האלקטרו-אופטי שפותח כמענה לשיריון המצרי והסורי, הפך לאימת חוליות הקסאמים והקטיושות בעזה ולבנון. עלותו של טיל בודד נאמדת בכחצי מיליון שקל והוא מגיע לטווח של 25 קילומטר ונע במהירות של 220 מטר לשנייה. הטיל הפך מבצעי כבר בשנת 1981, שנה לאחר מכן הוקמה יחידת מורן שהפעילה את הטיל ונחשבה ליחידה מובחרת ומסווגת. ב-1994 היחידה הוכפפה לחיל התותחנים ובמקומה הוקמה יחידת מיתר.

רבים מלוחמי מיתר הם כאלה שיועדו במקור לקורס טיס, קורס חובלים ולצוללות, אך לא סיימו את המסלולים ההם. רק בתום הטירונות הלוחמים נחשפים לטיל במה שמכונה "מסע חשיפה" ולאחריו הם מגיעים לבסיס מיתר במצפה רמון. בשנים האחרונות מאז שנחשפה, מספר המבקשים להגיע ליחידה עלה באופן ניכר. "כל פעילות מבצעית איכותית שנחשפת, ללא הפרטים המסווגים, תורמת לרצון להתגייס לחיל. פעם היית שואל אנשים מה זה חיל תותחנים והתשובה לרוב הייתה דבר ארכאי, היום זה חיל מודרני עם מספר רב של פלטפורמות", מציין בגאווה סא"ל תומר.

האיומים השתנו מאוד, איך מבצעים את ההתאמות הנדרשות בין לוחמה נגד צבא סדיר לבין לוחמה נגד מטרות נקודה, כמו חוליות משגרים שנמצאות בתנועה?
 
"אנחנו מתאימים את האמל"ח למאפיינים הנוכחיים של הלחימה. למשל, הצורך לפגוע במטרות נקודה, ולא ברק"ם או בטנקים בתנועה, בטיל בודד. ככל שהמטרה יותר קטנה וניידת כך גדל האתגר. כל הרעיון של ירי למטרות נקודה זה ירי על אויב מסתגל והיכולת להיות רלוונטיים. זה מצריך מיומנות יותר גבוהה ויכולות אחרות ברמת לימוד השטח. זה דומה למה שקורה בחיל האוויר, רמת הכשירות היא על בסיס יום יומי, מדובר ביכולות קוגניטיביות וטכניות של ניוד הטיל והכרות השטח. במסגרת העימותים בשנים האחרונות, פגענו במגוון מטרות רחב, גם במלחמת לבנון השנייה וגם בעופרת יצוקה".

מה זה אומר על המוכנות של מיתר למלחמת לבנון השלישית?

"היחידה כשירה לכל משימה שתוטל עליה גם במלחמה וגם בבט"ש. היום המערכת צריכה להיות מודולרית כי הדברים משתנים באופן מהיר. במלחמה אנחנו נעסוק גם בצייד משגרי רקטות וגם בסיוע לתמרון היבשתי. הכשירות ביחידה היא גנרית: כולם יידעו לעשות הכל, אבל בסוף אתה תבחר צוות שהכי מתאים למשימה מוסימת שתטיל עליו. מה שקורה היום בקו הסורי מסייע בהעלאת הכוננות והמוכנות של היחידה למלחמה. זו גזרה מאוד מעניינת ואני שמח שאנחנו כאן. כמו כל יחידה אחרת או גדוד סדיר היום, במשך תשעה חודשים בשנה אנחנו תופסים קו ובשלושת החודשים הנוספים אנחנו נמצאים באימון. אנחנו עכשיו עוברים רענון קצר של חודש וחצי ואז נעלה חזרה לקו אחרי אימון שבו אנחנו מתרחשים מלחמה כוללת".

מתקיים היום ויכוח מרתק בין זרוע היבשה לחיל האוויר בשאלת האש המדויקת, איפה אתה נמצא בוויכוח הזה?

"כל זרוע צריכה להשאיר לעצמה יכולות שרלוונטיות למשימות שלה. היכולות של רקטות מדויקות הן חשובות, וצריכות להיות חלק מהיכולות העצמאית של זרוע היבשה. תמיד צריך למצוא איזון נכון בין התמחות באש מרחבית לבין עצמאות של מסגרות אורגניות. זרוע היבשה צריכה לשמור את היכולות שלה ואת האש שלה".

האירוע הירי האחרון שעליו פיקד סא"ל תומר היה באוגוסט 2013, אז ירתה היחידה על תותח שביצע ירי מתמשך לעבר אחד היישובים, במרחב של מושב קשת יונתן ברמת הגולן. "היה צורך להסיר את האיום הזה, ביצענו ירי לעבר התותח והשמדנו אותו מטווח של קילומטרים רבים".

הירי הבא שלכם לעבר סוריה הוא רק עניין של זמן?

"אנחנו לא בעניין של הערכות, אלא של מוכנות. אנחנו לא יודעים מתי הצד השני יירצה לפגוע בנו שוב, אבל אנחנו ערוכים וכל פעם מנסים לשכלל את היכולות שלנו, בין אם מדובר בטכניקות ובתרגולות ובין אם באמל"ח. אנחנו מנסים למצות את האמצעים עד תום. החיל עובד בשיתוף פעולה עם התעשיות, וכבר נעשו כמה מהלכים להעלות את רמת הדיוק של הטיל ואת רמת המוכנות שלנו. אנחנו חיים את היום ומוכנים למלחמה שתיפתח מחר".

אולי יעניין אותך גם

צילום מסך. טוויטר חמאס

אלוף קובי ברק מינה צוות בדיקה לאירוע ירי נ"ט לעבר האוטובוס שהסיע חיילים

באופן פרדוקסלי, סרטון אירוע ירי הנ"ט לעבר האוטובוס שהסיע חיילים, אירוע שבו נפצע קשה חייל צה"ל, הוא הסיבה למינוי צוות חקירה מטעם זרוע היבשה. ואם חמאס לא היה מפרסם את הסרטון?