גדי אייזנקוט שלא הכרנו

לקראת כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל הבא – האלוף גדי אייזנקוט, עמיר רפפורט בטור שבועי מיוחד עם כמה סיפורים שלא הכרנו משנות שירותו של הגולנצ'יק בצה"ל

זה קרה בשנת 1985: מפקד פלוגת ה"עורב" של גולני סירב להחזיר את חייליו מחופשת "רגילה" של שבוע, כדי לקחת חלק ביום ספורט שהיה אמור להיערך בראשון לציון. בתגובה, הדיח אותו מפקד החטיבה, אל"מ צבי פולג, מן התפקיד. למזלו של הקצין הצעיר, מפקד בית הספר לקצינים באותם ימים, אילן בירן, שהעריך אותו מאוד, "משך" אותו אליו ומינה אותו מיד למפקד מחלקת צוערים. בכך ניצלה הקריירה הצבאית שלו.

כעבור יותר מעשור סירב אותו קצין, גדי אייזנקוט, לכוונתו של אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין, למנות אותו למפקד החטיבה המזרחית של גזרת גבול לבנון, המוכרת במספרה 769. לוין נטר לאייזנקוט על הסירוב וכאשר דן במינוי מפקד חדש לחטיבת גולני, שהיה אז על הפרק, העדיף על פניו את עמוס בן אברהם, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר. הרמטכ"ל בזמנו, אמנון ליפקין-שחק, שבר את המילה של אלוף הפיקוד, ומינה את אייזנקוט בניגוד לעמדתו.

כמפקד גולני עמד גדי אייזנקוט בראש מבצע של הסיירת החטיבתית בכפר קבריחה שמצפון לרצועת הביטחון, שהייתה מוחזקת באותם ימים בדרום לבנון. המבצע נכשל לחלוטין והכוח חזר מבלי לבצע את המשימה. האשמה נפלה על יחידת "יפתח" של צה"ל, שסיפקה מטעני חבלה למבצע. לא על המח"ט. ואלה רק שלושה סיפורים פחות מוכרים מן הדרך הארוכה שעשה גדי אייזנקוט עד ללשכת הרמטכ"ל, שאליה ייכנס ביום שני בשבוע הבא.

מבחינת מרבית הציבור, גדי אייזנקוט הוא אניגמה, דמות לא מוכרת באמת, שלמרות שמילא בעשור האחרון שלושה תפקידים בכירים במטה הכללי: ראש אגף המבצעים (כולל במהלך מלחמת לבנון השנייה), מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל. בארבע שנות הכהונה שלו כרמטכ"ל יוביל אייזנקוט את את צה"ל למערכות הבאות. המערכה מול החיזבאללה בחזית הצפון, עלולה לפרוץ לפי הערכות המודיעין כבר בשנה הקרובה. גם הנושא האיראני עלול להתחמם בחודשים הקרובים, על רקע הדיונים בין איראן למעצמות בנושא הסכם ארוך טווח, שעלול להשאיר בידי איראן את יכולת העשרת האורניום.

אייזנקוט נכנס לתפקיד בתקופה המתוחה, כאשר לצה"ל אין תכנית רב שנתית מאושרת ואף לא תקציב שנתי. לאן יוביל את הצבא?

סיפורים והתנסויות מתחנות שירותו הארוך שופכות אור נוסף על עשר התכונות הבולטות שמאפיינות את הרמטכ"ל החדש של צה"ל.

1.      נטול אגו : העיסוק של אייזנקוט בתדמיתו אינו אובססיבי. הוא אמנם מודע היטב למה שאומרים וכותבים עליו, אבל האגו שלו אינו מהמנופחים. אייזנקוט אינו נוהג להסתכל בעיניים של בני שיחו, מה שיכול להיתפס אפילו כסוג של ביישנות.

הרמטכ"ל הבא סולד מאירועים פומביים גדולים וממסיבות קוקטייל, ומעדיף להימנע מהרצאות ומשיחות באנגלית (למרות שהאנגלית שלו בכלל לא רעה). בדרך כלל יעדיף מפגש בארבע או שש עיניים על פני פורום בינלאומי רחב, ואם יש משהו אזוטרי בחיי צה"ל שעלול להטריד אותו מאוד זה הנוהג שהרמטכ"ל מוביל ריצת של 3000 מטר במסגרת יום הספורט השנתי למפקדים במכון וינגייט. אייזנקוט אינו בנוי כספורטאי ואינו ספורטאי בנשמה, והוא מן הסתם יעדיף שמפקד אחר יוביל את הריצה.

 

2.      למרות שאייזנקוט נחשב לאבי "דוקטרינת הדאחייה" – פעולת ההפצצה ברובע החיזבאללה במלחמת לבנון השנייה והאיומים להסב נזק כבד ללבנון במלחמה הבאה, לאמיתו של דבר הוא מתון. תכניותיו של אייזנקוט כאלוף פיקוד הצפון, שלא עמדו למבחן, לא היו הרפתקניות. גם בסוגיית הגרעין האיראני, לא נחשב אייזנקוט כתומך נלהב של הפצצת המתקנים הגרעיניים.

 

3.       מתייעץ. גדי אייזנקוט נוטה להתייעץ לפני קבלת החלטות חשובות. והרבה. אחד מיועציו הקרובים ביותר במשך שנים היה אל"מ (מיל') ד"ר גדי סיבוני, איש גולני לשעבר, שסיבך אותו בפרשת מסמך הרפז (סיבוני היה מעורב בהעברת עותק מהמסמך שראה אצל אייזנקוט לידי חדשות ערוץ 2. המעורבות הטילה צל על אייזנקוט בעיני שר הביטחון הקודם, אהוד ברק, במשך שנים). מאז הפרשה, סיבוני אינו נמנה על חוג מקורביו של אייזנקוט. יועץ קרוב  הוא השריונר תמיר היימן, שמונה השבוע למפקד גיס בדרג אלוף.

 

4.        לא כריזמטי. בצה"ל נהוג לחלק את המפקדים בין אלה שיש להם מנהיגות סוחפת ובין אלה שהמנהיגות שלהם נחשבת "שקטה", בגלל שהפקודות ניתנות בקול נמוך וללא מעטפת של רעש וצלצולים. אייזנקוט נמנה על הקבוצה השנייה. יש שיטענו כי "מנהיגות שקטה" היא חוסר מנהיגות, אבל אייזנקוט לא היה מגיע ללשכת הרמטכ"ל ללא תכונות מנהיגותיות (וקצת מרפקים ועיסוק ב"פוליטיקה" פנימית).

 

5.      לא מסתדר עם יאיר: אחת הבעיות שיעיבו על כהונת הרמטכ"ל, לפחות בשנה הראשונה, היא חוסר הכימיה שלו עם סגנו, אלוף יאיר גולן. יש הטוענים כי חוסר הכימיה ביניהם החלה כאשר גולן כיהן כמפקד עוצבת הגליל ואייזנקוט ניסה לשכנע אותו למנות לתפקיד בכיר קצין שנתפס בינוני בעניו, רק בגלל שהיה איש גולני. חשוב יותר: גולן החליף את אייזנקוט כמפקד פיקוד הצפון, ושני הקצינים הבכירים מחזיקים בגישות סותרות לגבי ניהול הזירה והפיקוד. הערכה רבה אין שם.

 

 

6.      לא סובלני לתקלות: זה אולי לא מסתדר עם התדמית השקטה, אבל אייזנקוט לא מגלה סבלנות רבה מידי לתקלות, מבצעיות או מנהלתיות. הוא יערוף ראשים פה ושם. הרמטכ"ל היוצא, בני גנץ, סלחני יותר ממנו לתקלות שנובעות מחוסר מקצועיות או שיקול דעת לקוי.

 

7.      לא בחירה של נתניהו: מינויו של אייזנקוט התעכב במשך חודשים ארוכים בגלל שראש הממשלה בנימין נתניהו לא התלהב מהמועמד שהציג לו שר הביטחון, משה יעלון. הבחירה שלו הייתה יאיר גולן (גדי אייזנקוט היה יכול להתמנות לרמטכ"ל, אגב כבר לפני ארבע שנים, אך חשב שבני גנץ ראוי ומתאים ממנו לתפקיד). יכול להיות שנתניהו לא התלהב מאייזנקוט גם שבגלל שהוא נתפס כמי שלא יתמוך באופציית התקיפה באיראן. בכל מקרה, כל עוד נתניהו יישאר ראש ממשלה יהיו לו לא מעט שעות מפגשים בארבע עיניים עם הרמטכ"ל שאותו מינה בהתלהבות מועטה.

 

8.      לא וורקוהוליק: גם זה אולי לא מסתדר עם התדמית, אבל אייזנקוט לא נחשב אחד שעובד בלי הפסקה. 6יש לו חיים, והוא גם איש משפחה, אב לחמישה ילדים, לא פחות מאשר הוא איש צבא. למרות זאת, בתפקידו הבא יהיה לו מעט מאוד זמן לילדים ולאישה.

 

9.      נטול שאיפות פוליטיות: גדי אייזנקוט באמת לא רואה את כיסא הרמטכ"ל כתחנת בדרך לפוליטיקה וללשכת ראש הממשלה. זה לא בדי.אנ.איי שלו, פוליטיקה, והוא ברח ממנה גם כשהיה מזכיר צבאי של ראש הממשלה, אריאל שרון. זה יכול לעזור להשכין יחסים טובים עם ראשי ממשלה ושרי ביטחון בתקופת כהונתו.

 

10.  גולנצ'יק: אייזנקוט אומנם אינו "גולנצ'יק" טיפוסי, אבל הוא לפני הכול ואחרי הכול איש החטיבה המיוחדת הזאת. על כל המשתמע מכך.