בדרך למלחמת יום הכיפורים

43 שנה לאחר המלחמה חוזר גדעון מיטשניק, שכיהן כר' ענף ההיסטוריה והמורשת באמ"ן אל השלבים השונים לקראת , ערב ובמהלך המלחמה
הכתבה נכתבה בשיתוף המרכז למורשת המודיעין: 

אוקטובר 1970 - לאחר פטירת מנהיגה הכריזמטי של מצרים, נאצר, נבחר במפתיע להחליפו סאדאת, סגנו "האפור".  מרגע זה מתחיל סאדאת בשורת מהלכים לבניית כוחו ובהמשך לבניית המערכה מול ישראל.

יוני 1971 - על 1971 הכריז סאדאת כ"שנת ההכרעה" ובמהלכה הכריע בעד האופציה הצבאית (אך המשיך לפעול בזירה המדינית). כך, בדיון במועצה הצבאית העליונה הציג סאדאת והסביר את תכניות המלחמה וכוונותיו:

 "אני רוצה שנתכנן את המתקפה במסגרת יכולתנו המבצעית ולא יותר מכך. חצו את התעלה וכבשו אפילו רצועת חוף של עשרה סנטימטרים בסיני,.

24 אוק' 1972 - המקור "המלאך" דיווח שבישיבה סודית ב-24 אוק' 1972 הודיע סאדאת שיצא למלחמה גם ללא השלמת תנאי הסף. סאדאת הורה להיערך למלחמה ודרש מבריה"מ אמל"ח מתקדם אך לצד זאת המשיך לנסות לקדם המו"מ עם ישראל באמצעות קיסינג'ר והאו"ם.

ראשית 1973 - מס' מקורות דיווחו שלאור חילוקי דיעות בין סאדאת לשר המלחמה, צאדק, ובכירים אחרים הודחו השר והרמטכ"ל בשל עמדתם "התבוסתנית". כמו כן, נמסר שסאדאת הינחה את השר והרמטכ"ל החדשים להכין את הצבא למלחמה מבלי לחכות לאמל"ח נוסף (חלק מהקונספציה). אותם מקורות העבירו גם מידע מחדש על תכנית התקיפה המצרית.

פברואר- אפריל 1973 - זורמות  ידיעות רבות על החלטות והיערכות ליזמה מצרית למלחמה (ויש גם מועד קונקרטי- 19 מאי 1973).

ב-23 אפר' 1973 - הגיע נשיא סוריה, אסד, לביקור חשאי במצרים וביקש מסאדאת לדחות פתיחת המלחמה בשל אי מוכנות הצבא הסורי. סאדאת קיבל הבקשה ודחה ל"סוף הקיץ". כשבוע לאחר הפגישה דיווח המקור הבכיר של "המוסד" במצרים, שמצרים וסוריה החליטו לדחות התקיפה ל"סוף הקיץ".

מאי-אוגוסט 1973 - כוננות "כחול לבן"- על רקע הידיעות שהגיעו מאז ראשית השנה מתנהלת מחלוקת בצה"ל (בעיקר בין הרמטכ"ל לר'אמ"ן) ובמערכת הבטחון בשאלה האם צפויה מלחמה. הרמטכ"ל מעריך שהמידע מהימן ושעל צה"ל להיערך למלחמה. שר הביטחון דיין ור' המוסד, צבי זמיר, שותפים לדעתו. 

ר' אמ"ן, אלי זעירא, מתנגד להערכה (קונספציה קונספציה) מאותן סיבות שיתנגד באוק' ובין השאר בטיעונים להידר יכולת צבאית של סוריה ומצרים . הקבינט של גולדה מאשר את עמדת שהב"ט וב-17 מאי מכריז הרמטכ"ל –באישור שהב"ט-על כוננות "כחול לבן" להגברת המוכנות בצה"ל במספר מאפיינים. בין השאר מתבצע גם גיוס מילואים בהיקף של לפחות שתי חטיבות וצה"ל מקבל הזרמת שיא של 60 מליון לירות שמשמשות למספר מהלכי חיזוק מיידיים.

15 יולי 1973 - אלוף שמוליק גורודיש מתמנה לאלוף פיקוד הדרום ומחליף את אריק שרון, שפורש מצה"ל ומקבל מינוי חירום כמפקד אוגדה. גם חסידיו של שרון מודים כי את התשתית ותכניות הלחימה שקיימות בפיקוד ב-אוק' לא ניתן לייחס רק לגורודיש.

12 אוגוסט - ביטול כוננות "כחול לבן"- רק שלושה חדשים לאחר הההכרזה עליה מבוטלת הכוננות. "נצחון פירוס" טרגי, שכן ההישג המודיעיני של ר' אמ"ן וחיזוק ממדו שלו ושל המחקר באמ"ן הפך ל"קללה" באוקטובר. תוצאות לוואי נוספות: הערכות הרמטכ"ל ושהב"ט לגבי הסבירות למלחמה התערערו. שהב"ט, דיין, עבר להערכת קיצון שבעשור הקרוב לא תפרוץ מלחמה (וגם לא שלום).

אוגוסט 1973 - פריסת 25 סוללות טק"א ברמת הגולן. מודיעין חיל האוויר מוציא לקט המדגיש את המשמעויות על הגבלת פעילות מטוסי חה"א.

22-26 אוגוסט 1973 - המועצה העליונה המשותפת של הכוחות המיוחדים של מצרים וסוריה התכנסה במצרים לתיאום תכניות ומועדים לפתיחה במלחמה. המודיעין לא קיבל מידע על הכינוס.

ראשית ספטמבר 1973:

בגיחות צילום מעל רמה"ג ניכר תיגבור משמעותי בהיקף הכוחות הסוריים. אל"מ חגי מן, קמ"ן פיקוד הצפון, מעריך ומתריע -בניגוד לדעת מח' המחקר של אמ"ן- כי סוריה נערכת למהלך צבאי התקפי.

13 בספטמבר - הפלת 12 מיגים סוריים ע"י מטוסי חיל האוויר הישראליים. הגזרה מתחממת, מה שישמש בהמשך כטיעון שהסורים חוששים ונערכים למגננה.

17 בספטמבר - הערכת אלוף אלי זעירא, ר' אמ"ן,  בדיון בפורום מטכ"ל:" ...הערכה ערבית שכוחות האוויר שלהם אינם מספיקים למלחמה עם איזה סיכוי להצלחה..."

24,26 בספטמבר - מפקד פצ"ן, האלוף חופי, מתריע בדיון מטכ"ל (עפ"י עדכוני הקמ"ן שלו ) על הגידול בעוצמת הצבא הסורי בחזית  ופריסת ה-טק"א

25 בספטמבר - במהלך חריג מגיע חוסיין מלך ירדן לפגישה חשאית ודחופה ב"מדרשה" ומעביר לראמ"מ ישראל, גולדה מאיר, "התרעה" אישית על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במתקפה אם לא תחול תזוזה מדינית משמעותית. כך דיווח למפקדיו באמ"ן מהפגישה, שאורגנה ע"י המוסד, רע"ן ירדן במחקר, זיזי קניאזר(נפטר לאחרונה)  שהאזין לפגישה. האחרון העביר את תכני השיחה גם לר' ענף 5 (ללא הרשאה) וננזף על כך. גם ע' עוזר ר'אמ"ן למבצעים, אל"מ (אז) אהרון לברן, נכח במקום (אם כי לא כשומעישיר) ומסר שלפי מה שדיווח לו אחד מעוזרי המלך, סייג זה דבריו לגבי צבא סוריה:"הצבא הסורי אכן בהיערכות מלאה ובעמדות זינוק להתקפה ...יש לי את הספקות שלי ואיש לא יכול להיות בטוח." רוב שרי הממשלה מודרו מהפגישה גם זמן רב לאחר קיומה. תוכן הפגישה דווח בתפוצה מצומצמת במודיעין ובדרג בכיר בלבד. (כך, לא דווח גם לקמ"ן פצ"ן). גולדה בדקה עם דיין שבדק באמ"ן והרגיעה : לא צפויה מלחמה.

26 בספטמבר (ערב ראש השנה) - בהמשך להערכתו כי סוריה נערכת ללחימה מבקש מפקד פצ"ן ,חופי, מהרמטכ"ל תיגבור כוחות מיידי. במסגרת זו עלו 2כבר באותו יום  2 פלוגות מ גד' 77 (חט' 7) לרמה"ג. ובהמשך אלמנטים נוספים מחט' 7(סה"כ 44 כלים עד לערב יום הכיפורים)  נוכחות גד' 77 בגבול הצפון ב-6 אוק' היתה קריטית.

29 בספטמבר - דיווח שירות מודיעין זר בכיר כי בסוף ספט' צפויה מתקפה סורית לכיבוש רמת הגולן. בידיעה נמסר גם פירוט תכנית התקיפה וההכנות. הידיעה התייחסה לסוריה בלבד ולא הביאה לשינוי בהערכת אמ"ן. גם ידיעה זו לא דווחה לקמ"ן פצ"ן.

30 בספטמבר - בהתייעצות בלשכת הרמטכ"ל בנושא המצב בחזית סוריה אומר ר'אמ"ן: "צבא סוריה ערוך כולו במערך המתאים, עפ"י הדוקטרינה הסובייטית למגננה ולהתקפה גם יחד ואולם לא יצא למלחמה הן בשל חולשתו מול צה"ל והן לנוכח ההתניה במצרים, שאיננה מתכוונת להילחם." לאחר הדיון זימן ס' הרמטכ"ל את ר' אמ"ן ורמ"ח מחקר וניסה לשכנעם בדבר סכנה למתקפה סורית בגולן. השניים לא קיבלו דעתו. ר' מח' מחקר בחיל הים, אל"מ רמי לונץ, מציג בפני מח"י ומטה חיל הים הערכתו כי צפויה מלחמה וכי התרגיל המצרי מהווה הונאה, וזאת בניגוד להערכת אמ"ן. למחרת, מח"י הציג הערכה זו לר'אמ"ן, אלי זעירא, ששלל ההערכה וקבע כי מדובר בתרגיל. למרות זאת, בחיל הים ירדה ההתרעה באותו יום לכל יחידות החיל והחיל נערך לקדם פני המלחמה ובניגוד לאחרים היה מוכן לה. גם בחיל הקשר, שמפקדו, אלוף שלמה ענבר, היה מפקדה הקודם של יח' ההאזנה 848 וקיבל עידכונים ממפקדה ערב המלחמה, יואל בן פורת על "הסימנים המעידים" היתה היערכות למלחמה. כך גם בפיקוד צפון.

1 באוקטובר 02:00 בלילה - דיווח ממקור טוב בצבא מצרים כי צבאות מצרים וסוריה ,תחת פיקוד מצרי, עומדים לפתוח במלחמה בבוקר. הידיעה דווחה לר'אמ"ן ולגורמים נוספים במחקר ולאור חריגותה נבדק במהלך הלילה האם נעשו הכנות בצבא מצרים ללחימה .לאחר התשובות מהשטח ומשנמצא שלא קיימת היערכות למלחמה, סיכם אמ"ן שלא נראים סימנים לפתיחה במלחמה למחרת בבוקר. הידיעה לא דווחה במהלך הלילה לרמטכ"ל ולשהב"ט אלא רק למחרת בבוקר.

למחרת, ה-2 באוקטובר דיווח אותו מקור כי תרגיל הצליחה ישמש בסיס ליציאה למלחמה אם ישראל תבצע מהלך עויין.

1 באוקטובר 0400 לפנות בוקר– בהמשך להיערכות הסורית החריגה החל מראשית ספטמבר ובעקבות הדיווח שקיבל על הידיעה בסעיף הקודם מרע"ן 5 במחקר, אביעזר ייערי, על "מלחמה  (  1 אוק.)מחר   בבוקר" מתריע קמ"ן פצ"ן בפני מפקדו אלוף פצ"ן, יצחק חופי, כי פני הסורים  למלחמה.

א' פצ"ן מכריז על כוננות ומבקש מאג"מ מבצעים שחט' 179 שהיתה בתרגיל אותו לילה בפילון תעלה לרמה"ג. על התרעה זו ננזף קמ"ן פצ"ן ע"י רמ"ח מחקר.  רע"ן 5 ננזף על העברת המידע.

1 אוקטובר  דיווחים על הימצאות חריגה של חטיבת טנקים 47 ב-רמ"הג (חט' חדשה) ועל ציוד גישור ברמ"הג (לא נדלקת "נורת אזהרה" לגבי חט' 47 למרות מידע שעלה בחקירת עצורי מבצע "ארגז 3"שלפיו אם תגיע חט' 47 לרמה"ג הרי זו מלחמה. עמוס גלבוע ש"מצלצל" בפעמון "נזרק" מחדר הדיונים.  קמ"ן פצ"ן טוען גם כיום שגם את המידע הזה לא קיבל). הדיון במטכ"ל בנושא התחזית הרב-שנתית מסתיים בסימן ההערכה כי הסבירות למלחמה ע"י סוריה ומצרים נמוכה.

"תחריר 41"- ("הכל תרגיל") צבא מצרים פותח בתרגיל "תחריר 41" . אמ"ן מעריך כי מדובר בתרגיל לכל דבר ומאז, לאורך כל השבוע, נהדפים כל המתריעים והמדווחים על סימנים חריגים מאד בגזרה המצרית "זה רק תרגיל". דיעות אחרות באמ"ן נהדפות.

2 באוקטובר – 2הדיב. המשורינות הסוריות יצאו ממחנות הקבע לשטחי כינוס או הערכות. קמ"ן פצ"ן מתריע אך באמ"ן מחקר מסבירים זאת בהיערכות סורית לאור חשש ממהלך צבאי ישראלי.

3 אוקטובר - סגן סימנטוב בנימין, קצין המערך של פד"מ, כותב לקט שהצביע על הפעילות החריגה בצבא המצרי, שכותרתו "תכונה בצבא המצרי-אפשרות חידוש לחימה". במוקד המסמך היתה הההערכה, שהפעילות בצבא מצרים אינה תרגילית אלא מסווה להכנות למלחמה. מסמך דומה כתב גם ב-3 אוק'. קמ"ן הפיקוד, סא"ל דוד גדליה, השמיט את ההערכה מהלקט. סימנטוב שפונה למפקד פד"מ גורודיש "נבעט" מהפיקוד לאוגדה ובמהלך המלחמה אף מועמד לדין.

בדיון בקבינט המדיני-בטחוני בראשות גולדה מתקבלת הערכת אמ"ן כי אין סבירות למלחמה בטווח הקרוב אך יש לתגבר את הכוחות בצפון ובדרום ע"פי הצורך.

4 באוקטובר - דיווחים ממצרים וסוריה על פינוי מואץ של משפחות היועצים הרוסיים ובני משפחותיהם באניות ומטוסים.מסוריה וממצרים .ר'אמ"ן מציע למחרת בבוקר 3 הסברים, שתרחיש ההכנות למלחמה נמצא ביניהם אך מוצג כפחות סביר.

סוכן יח' היומינט של אמ"ן, 154, בצבא סוריה מדווח שהחל מ-5 אוק. נאסר על אזרחים להתקרב לאזור הגבול.

ליל ה-4-5 באוקטובר - מפעילו של מקור הצמרת של המוסד במצרים ("בבל"/"המלאך" מעביר מברק כי הסוכן מבקש להיפגש בדחיפות עם ר' המוסד והעביר גם מילת קוד הקשורה למלחמה. המידע מדווח לר'אמ"ן ולבכירים נוספים. ר'אמ"ן מזכיר הנושא במסגרת דיווח בפורום מטכ"ל למחרת בבוקר.

5 באוקטובר - אלברט סודאי, ר' המדור המדיני בענף 6 במחקר, מוטרד מהסימנים המעידים המצטברים במצרים, וטוען בין השאר בפני בפני עמיתיו ומפקדיו, כולל רמ"ח מחקר, כי הפטור שניתן מחובת הצום לחיילים בצבא מצרים מצטרך לשורת סימנים מעידים. רמ"ח מחקר הבהיר כי זו עדיין לא סיבה לשינוי ההערכה כי מדובר בתרגיל.

12:30- ר'אמ"ן , אלי זעירא, לפורום מטכ"ל: "הסבירות למלחמה ביזמת מצרים וסוריה עדיין נמוכה..."

13:15- לקט סעיף 40

מח' מחקר הפיצה לקט, שרוב סעיפיו מתארים את ההתרחשויות החריגות אך בסעיף 40 , סעיף ההערכה המכריע נקבע:"

עם זאת, למיטב הערכתנו לא חל שום שינוי...אי לכך הסבירות שהמצרים מתכונים לחדש את הלחימה נמוכה".

1700 אחה"צ- מתקבלת ידיעה ממקור "יחמור" של יח' האזנה 848 ובה דיווח של מקור מהימן ממוסקווה שמסביר כי פינוי משפחות היועצים הסובייטיים הינו על רקע הכנות למלחמה. הידיעה מדווחת ע"י יואל בן פורת אישית לר'אמ"ן ומתחילה כתיבת לקט רל"שים בהול בנושא אך זו מעוכבת במהלך הלילה ככה"נ בהנחיית ר'אמ"ן.

ליל 5-6 באוקטובר - ב-0230 לאחר פגישת ר' המוסד עם המקור "בבל" בלונדון בה מעדכן המקור על כך שמצרים וסוריה צפויות לפתוח במלחמה ב-6 אוק' מדווח ר' המוסד לר' לשכתו וזה מעדכן את המזכירים הצבאיים של ראה"מ ושהב"ט ואת ר'אמ"ן וע' ראמ"ן למחקר.  הדיווח הטלפוני התחיל במשפט הבא:"לפי התכנית עומדים המצרים והסורים לתקוף לפנות ערב. יודעים שהיום חג וחושבים שיוכלו לנחות לפני החשיכה.. "בהמשך הפיץ המוסד ידיעה בכתב.

6 באוקטובר - 05:00 ר'אמ"ן, אלי זעירא, בדיון במטכ"ל משנה הערכתו כי "הסבירות למלחמה גבוהה..." 

07:30 - לקט בהול של ענף מצרים, שהסתמך על דיווח המוסד (הכתוב) "בכוונת המצרים לחדש את הלחימה לקראת אור אחרון היום, 6 באוקטובר 1973...

כיפורים", הוצאת "מערכות". 

*מפאת גודש ורוחב היריעה הרשימה משקפת רק חלק מהאירועים, בדגש על ההקשרים המודיעיניים.

לגבי הידיעות ההתרעתיות שמוזכרות כאן- יצויין כי חלק מהמקורות שהתריעו על מלחמה דיווחו גם קודם לכן על אפשרות למלחמה, שלא פרצה אז.

אולי יעניין אותך גם