אתגרי המודיעין בעידן הטרור

שירותי המודיעין נאלצים להתמודד עם האתגר של הטרור הגלובלי באמצעות שיתופי פעולה תוך מדינתיים ובין לאומיים כאחד. בעבודה מודיעינית הדוקה יותר, יתכן ופיגועי הטרור באורלנדו, בבלגיה ובפריז יכלו להימנע. שלמה מופז על האתגרים החדשים של עולם המודיעין במציאות הטרור הנוכחית

צילום: AP

אמצעי האיסוף העומדים לרשות ארגוני המודיעין בהתמודדות מול טרור דומים לאלה העומדים לרשותם בהתמודדות בין מדינות, אך המינון ותיעדוף האמצעים שונה. כלי איסוף מרכזי בכל צורות ההתמודדות הוא ה"סיגינט"; אמצעים אלקטרוניים, הכוללים יכולות ציטוט והאזנה, איכון, וכלי האינטרנט למיניהם. יחד עם זאת, הטכנולוגיות בחלקן אינן רק טכנולוגיות ביטחוניות, והן כוללת גם טכנולוגיות "אזרחיות" הזמינות לכל דורש, וכמובן גם לטרוריסטים המודעים לחלק מהיכולות כמו האזנה לטלפונים סלולריים, איכון הדוברים וחדירה לתכנים בטלפון ובמחשב. חשיבותו של המידע הגלוי הינה קריטית כיום במאבק בטרור כדוגמת הטרור הגלובלי המובל ע"י דאעש; הרשתות החברתיות משמשות את ארגוני הטרור להפצת רעיונותיהם, לגיוס פעילים, לתכנון הפיגועים ולהפצת מסרי איום והפחדה. על מנת להתמודד עם אתגר זה יש צורך לאסוף ולאגור כמויות עצומות של מידע ולעבד אותו במהירות (ביג-דאטה). מעבר לצרכים הטכנולוגיים אין להתעלם מיכולות רב שפתיות ותרבותיות שיתמכו ביכולות הטכנולוגיות ויאפשרו גיבוש תובנות, התרעות ומענה סיכולי. בפיגועים הקטלניים בפריז (14/11/2015) ובבלגיה (22/3/2016) שבוצעו ע"י דאעש, התקשורת והתיאומים בין המחבלים בוצעו בין השאר ברשתות חברתיות, טלפונים סלולאריים וקונסולות משחקים של סוני-פלייסטיין. 

 

פיגועי ה"זאבים הבודדים"

על מנת לנסות להיכנס לראשם של המפגעים הפוטנציאליים לא די באמצעים טכנולוגיים אלא יש גם צורך בהבנת הלכי הרוח, "בתי הגידול" רקע סוציו אקונומי וגורמים סביבתיים, אלה מחייבים הבנה תרבותית, שפתית ומנטלית. מפגעים בפועל, ומפגעים פוטנציאליים, לא בהכרח משויכים לאורך זמן לארגון או התארגנות טרוריסטית ממוסדת ולעיתים משייכים עצמם לארגון טרור בסמוך לפיגוע במהלכו או לאחריו. זוהי "השתייכות רעיונית" לתפיסה ואידאולוגיה של ארגון קיצוני מבלי שהמפגע גויס מראש ע"י ארגון הטרור וזה האחרון נוטל אחריות על הפיגוע בשם הארגון ומשתמש בו להגברת התהודה והשפעה על דעת הקהל. תופעת ה"זאבים הבודדים" מאפיינת את סוג המפגעים המשייכים את עצמם רעיונית לארגון או תפיסה קיצונית. ספיגת הרעיונות הקיצוניים במוחו של המפגע, וקבלת החלטה לצאת לפיגוע עצמאי, או עם שותפים בודדים, בלוח זמנים קצר המקשה על איתור המפגע בפרק זמן זה. אירועים מסוג זה התרחשו גם ברחבי העולם, כדוגמת פיגועי הבודדים באורלנדו ארה"ב במועדון להט"ב בו נרצחו 49 אזרחים ועשרות נפצעו, בפריז רצח של שוטר ורעייתו, ובישראל במסגרת "טרור הבודדים" בשנה האחרונה. 

ניתן לאתר סימנים מעידים אצל בודדים או קבוצות קטנות טרם ביצוע הפיגוע. לעיתים הסימני ם יכולים להיות ביקור במדינות בהן פועל ארגון הטרור כדוגמת סוריה ועיראק במקרה של דאעש, מעורבות בפעילות פלילית ומעצרים קודמים של המפגע או נראות בולטת ברשתות החברתיות. 

העיסוק בפרטים היה מאז ומתמיד לחם חוקו של המודיעין בהתמודדותו מול הטרור, הדבר מקבל משנה תוקף במאה ה-21 בשל כמויות המידע העצומות ממקורות גלויים כמו רשתות חברתיות, ואתרי אינטרנט, בלוגים ועוד, שיש לאסוף ולעבד גם בזמן אמיתי. יחד עם זאת, אין לזנוח את אחד ממקורות האיסוף הקלאסיים מול הטרור - מקורות אנוש ("יומינט"). חדירה מודיעינית לארגוני טרור באמצעות סוכן אנושי הייתה תמיד מורכבת וקשה אך התמורה ערכית ביותר. בעידן הנוכחי, בו רשת האינטרנט משמשת כלי להכשרת הלבבות, כמו גם לגיוס מפגעים והעברת מסרים, הרשת מאידך,  מאפשרת למודיעין  כר פעולה להשפעה וגיוס מקורות רב גוניים. הבסיס הרב לאומי של מפגעים פוטנציאלים ברחבי העולם, בדגש על מדינות המערב -  מאתגר את ארגוני המודיעין מצד אחד באיתורם, אך מאידך יוצר הזדמנויות חדשות  ושיטות לגיוס וחדירה ללבם של ארגוני הטרור ולחיזוק ושימור  ה-"יומינט" כמרכיב איכותי ביכולות האיסוף מול גורמי הטרור. 

הטרור הגלובלי אינו מבחין בגבולות מדינתיים, ולמגוון רשויות מדינתית יש נגיעה למעקב, איתור וסיכול פיגועים. על מנת למקד ולקצר תהליכים, נדרש גם שיתוף פעולה תוך ארגוני ובין ארגוני של ארגוני המודיעין הסיכול והמבצעים; החל מארגוני המודיעין, גורמי ביטחון פנים וחוץ, צבא, גורמי אכיפת החוק, רשויות ההגירה, מכס ואוצר. רשויות אלה, במרבית המדינות, פועלות תחת מסגרות והנחיות שונות ושיתוף הפעולה ביניהם אינו שכיח, בשל תחרות, יוקרה, אגו, מגבלות חוקיות של המדינה ושמירה על מקורות. לדוגמא, המפגע באורלנדו היה מוכר לרשויות החוק בארה"ב מ-2013 וגם תושאל ע"י ה-FBI בחשד להזדהות עם ארגון המדינה האסלאמית. התיק נגדו נסגר אך הוא החזיק נשק ברישיון במסגרת עבודתו כמאבטח. גם המפגע מפריז (14/6/16) היה מוכר לרשויות החוק בצרפת ואף ישב בכלא ב-2013 בעוון חברות בארגון טרור עם קשרים לפקיסטן. מפגעים אלה ואחרים, למרות שהיו מוכרים לרשויות החוק ויתכן וגם היו במעקב הצליחו למרות זאת לבצע פיגועי טרור שיתכן והיה ניתן למנוע אותם ע"י פיקוח הדוק יותר, ושיתוף המידע בין רשויות אכיפת החוק השונות בתוך המדינות. גם שיתוף הפעולה בין מדינות יוצר אתגר לא פשוט למודיעין, אזרח עם רקע של הזדהות עם ארגון טרור המוכר לגורמי המודיעין ואכיפת החוק במדינה אחת יכול לעבור למדינה אחרת ולפעול בה באין מפריע בלא שיהיה לאותה מדינה שמץ של מושג אודות הרקע הבעייתי שלו. תופעה זו בולטת במיוחד באירופה - במסגרת אמנת "שנגן" ששמה קץ לביקורת הגבולות בין המדינות החתומות על האמנה (29 מדינות). 

שיתוף פעולה תוך מדינתי ובינלאומי נדרש גם במאבק במימון הטרור, המהווה את החמצן לפעילות ארגוני הטרור. שיתוף פעולה הדוק ותיאום בין גורמי המודיעין, האוצר והחוק. היות והמימון לארגוני הטרור נעשה בדרכים מגוונות, כמו פעילות בשוק השחור כדוגמת מכירת נפט ע"י דאעש, מעורבות בפשיעה ומכירת סמים כדוגמת חיזבאללה או תמיכת מדינה, כדוגמת תמיכת איראן בחיזבאללה. שיתוף פעולה מסוג זה מחייב עדכון חוקים, שיתוף פעולה של קהילות המודיעין עם המערכת הבנקאית המקומית והבינלאומית והטלת סנקציות מדיניות וכלכליות מתואמות על גורמים המעורבים במימון הטרור על מנת לעקוב ולהקשות על ארגוני הטרור בהשגת משאבים כספיים לפעילותם. 

ארגוני הטרור המובילים בעולם מאופיינים בשילוב פעילות טרור וגרילה, יש להם זרוע מדינית/פוליטית, מרכיב חברתי ושליטה על טריטוריה. ניתן להגדיר ארגון מסוג זה כארגון טרור היברידי; ארגון תת מדינתי שיש לו זרוע צבאית, פוליטית, חברתית ושולט על טריטוריה ואוכלוסייה העושה שימוש שיטתי ומכוון באלימות כלפי אזרחים ואנשי ביטחון וממסד של המדינה על מנת להשיג מטרות פוליטיות. "התמסדותם" של חלק מארגוני הטרור מאפשרת לארגוני המודיעין לאסוף מידע על התשתיות שלהם ולייצר מטרות לתקיפה - "בנק מטרות". זה האחרון אינו מהווה חידוש, אך בשל הדינמיות של ארגוני הטרור, שאינם נצמדים לשיטת פעולה אחת לאורך זמן, היות והם נוקטים בתפיסות הפעלה מגוונות, קשה  גם לגבש מולם דפ"א (דרך פעולה אפשרית) אחידה לאורך זמן ולכן יש לשמור על מעקב רציף ליצירת בנק מטרות "נושם" שיהיה עדכני כל הזמן. זמינות המידע העדכני שתזמן תפוגתו קצר, תאפשר תקיפה מיידית, של מטרות נייחות, ניידות וסיכולים ממוקדים של מפקדים ופעילים בכירים. 

 

מציאת ה"אקדח המעשן"

המודיעין ככלי מרכזי בהתמודדות מול טרור נמצא באינטראקציה מתמדת עם מקבלי ההחלטות בכל הרמות. ברמות הטקטית והאופרטיבית עם מקבלי ההחלטות בשטח בפעילות שוטפת, ולפני ובמהלך מבצעים וברמות האסטרטגיות של הדרגים הביטחוניים והמדיניים. המודיעין חייב לשמור על תקשורת ישירה ורציפה עם מקבלי ההחלטות, בגלל הדינמיות של ארגוני הטרור וזמן התפוגה הקצר של המידע  הערכת המצב בכל הרמות מחייבת עדכון מודיעין רציף והפקת תובנות מתמדת. 

דילמות מוסריות, אתיות וחוקיות עולות לא אחת בהתמודדות היום יומית מול הטרור. סוגיה בולטת היא ה"אקדח המעשן", מקרים בהם יש מידע קונקרטי על פיגוע העומד להתרחש תוך זמן קצר ובידי המודיעין עצור גורם, שיש בידיו מידע העשוי לסכל את הפיגוע, ואת המידע ניתן  להשיג רק באמצעות  אמצעי חקירה חריגים ומידיים. לחלופין, המפגע בדרכו לביצוע פיגוע, וסיכול הפיגוע עלול לגרום נזק סביבתי משמעותי או פגיעה בבלתי מעורבים. לעיתים, התרעה ממוקדת ומידית שעשויה להציל חיים, מחייבת חשיפת מקורות העלולה גם להביא לנפילת מקור ערכי ביותר, ובמקרה של סוכן אנושי, גם למותו המיידי. כך, שתשתית מודיעינית שנבנתה לאורך שנים יורדת לטמיון ולא ניתן יהיה לבנותה מחדש. גם להבאת חשודים לבית משפט והוכחת אשמתם נדרשת לא פעם הצגת ראיות הנשענות על מדע מודיעיני רגיש העלולות למנוע שימוש עתידי באותו מקור ואף לחשיפתו הפומבית שתגרום לנפילתו. 

אירועי  הטרור בתקופה האחרונה במזרח התיכון וברחבי העולם הדגישו את האתגרים שמציב הטרור הקיצוני, המקומי והגלובלי בפני מדינות המערב הדמוקרטיות ולקהיליות המודיעין שלהן. קהיליות  המודיעין מחויבות להפנים את השינויים להתאים עצמן למציאות המשתנה ולבצע שינויים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים, לעדכן תהליכי עבודה בתוך הארגונים ובין הארגונים, לתעדף נכונה את אמצעי האיסוף תוך שימת דגש על מידע גלוי לסוגיו, ומאידך לעדכן ולחזק את יכולות העיבוד והמחקר. לשיתוף הפעולה בתוך קהילות המודיעין  ברמת המדינה ולשיתוף פעולה בינלאומי חשיבות קריטית, בפרט, שהטרור הגלובלי ממשיך לשבש ולפגוע במרקם החיים של מדינות רבות ברחבי העולם.  

 

אמצעי האיסוף העומדים לרשות ארגוני המודיעין בהתמודדות מול טרור דומים לאלה העומדים לרשותם בהתמודדות בין מדינות, אך המינון ותיעדוף האמצעים שונה. כלי איסוף מרכזי בכל צורות ההתמודדות הוא ה"סיגינט"; אמצעים אלקטרוניים, הכוללים יכולות ציטוט והאזנה, איכון, וכלי האינטרנט למיניהם.

אולי יעניין אותך גם