סודות האבטחה של נתב"ג

"הנחת המוצא שלנו היא שאנחנו מתעסקים עם יריב מתוחכם. כבר אין בתעופה ארועים פשוטים", אומר בראיון מיוחד תא"ל (מיל') שמואל זכאי, ראש חטיבת הביטחון בנמל התעופה בן גוריון – אחד משדות התעופה המאובטחים בעולם. זכאי חושף את תפיסת הביטחון של השדה ואת דרכי הפעולה (טוב, רק את מה שניתן לחשוף, ולא באמת את כל הסודות)

תת אלוף (מיל') שמואל זכאי (צילום: מאיר אזולאי)

רוב הישראלים סבורים כי השאלה הקצרה שהם נשאלים כאשר הם מגיעים עם רכבם לכניסה לנמל התעופה בן גוריון (משהו כמו: "מאיפה אתם מגיעים?"), נועדה לחפש סימנים מחשידים במבטא שלהם. העובדה שמיד אחרי התשובה כמעט כל הנוסעים מורשים להיכנס אל תוך מתחם שדה התעופה מחזקת את ההערכה, שזו הסיבה.

ואולם, מסתבר, שהסיבה העיקרית לעיכוב הקצר בכניסה לנמל התעופה היא דווקא מכשיר שקורא את מספר הרישוי של כלי הרכב, ומעביר בתוך שנייה וחצי אינדיקציה: האם מדובר ברכב חשוד שצריך לעכב אותו מסיבה כלשהי, או ברכב "רגיל" שניתן לאפשר לו להיכנס. המכשיר שקורא את לוחיות הרישוי (LPR - LICENCE PLATE RECOGNIZER) הוא רק אחד מתוך עשרות אמצעים טכנולוגיים שנועדו לאבטח את נמל התעופה בן-גוריון על יד תל אביב, שנחשב לאחד מהשדות המאובטחים בעולם, אם לא המאובטח ביותר.

מי ששופך אור על דרכי האבטחה של נמל התעופה בן-גוריון, בראיון מיוחד לישראל דיפנס הוא לא אחר מאשר תת אלוף (מיל') שמואל זכאי, המכהן כסמנכ"ל למנהל ולארגון ברשות שדות התעופה וכמנהל חטיבת הביטחון של הרשות - Director of security division.

***

טרמינל הטיסות בנמל התעופה בן-גוריון. התנועה הזורמת והאולמות הבוהקים והאלגנטיים, אינם חושפים את העובדה שהיקף האבטחה הוא עצום. מלחמת מוחות אינסופית מתנהלת בין גופי הביטחון בישראל ובין מי שעלולים לנסות לחבל בתעופה מישראל או אליה. חלק מהעוברים והשבים בטרמינל, שנראים כמו נוסעים לכל דבר, יכולים להיות מאבטחים בעצמם. בכל שעה כמעט נערך תרגיל שנועד לבחון את ערנותם של המאבטחים בעמדות הבידוק השונות.

"אנחנו מבססים את האבטחה שלנו על שלושה יסודות מרכזיים", חושף שמואל זכאי. "המרכיב הראשון הוא תפיסה אבטחתית סדורה, שחייבת להיות בהירה, רלוונטית, ומעודכנת בהתאם למודיעין ולהתרחשויות בעולם התעופה. היסוד השני הוא המרכיב האנושי - העובדים חייבים להיות מקצועיים, מאומנים ובעלי מוטיבציה גבוהה. היסוד השלישי הוא שימוש בטכנולוגיה מתקדמת".

"פגיעה בתעופה בישראל היא אסטרטגית" 

בוא נתחיל מהתפיסה. בישראל יש שדה תעופה בינלאומי מרכזי. במה האבטחה שלו שונה מהמקובל בעולם? 

"התפיסה שלנו מבוססת על דוקטרינה ביטחונית שמשלבת בין הגורם האנושי ליתרונות טכנולוגיים. ביסודה, התפיסה אומרת שאם אתה רוצה אבטחה אפקטיבית אתה חייב להיות אקטיבי באבטחה שלך, בניגוד לתפיסה מאוחרת כמו של משטרות בעולם, שבדרך כלל רק מגיבות לארועים וחוקרות אותם בדיעבד. אנחנו יוזמים כל הזמן. מערך האבטחה מעורר את החיכוכים.

"התפיסה שלנו נובעת מהגדרות המדינה, שלפיהן פגיעה בתעופה היא אסטרטגית. נמל התעופה בן גוריון נמצא באחריות של רשות שדות התעופה, שמעליה משרד התחבורה. מקצועית, אנחנו מונחים על ידי שני גופים - על ידי שירות הביטחון הכללי (השב"כ) ועל ידי משטרת ישראל.

"בניגוד למצב המקובל בעולם, למשטרה בישראל אין שום אחריות ביטחונית על הנעשה בנמל התעופה בן גוריון. כל האחריות הביטחונית, החל מתהליך הבידוק של הנוסעים ועד להמראה, וכן האחריות על כל הנעשה במתחם שדה התעופה ובסביבתו, נמצאים בידי חטיבת הביטחון של נתב"ג. לשם הדוגמא, בארצות הברית הגוף שאחראי על הבידוק הוא רשות פדראלית (TSA - Transportation Security Administration) ולגבי האבטחה הפיסית האחריות משתנה משדה לשדה. כך, גם בכל מקום אחר בעולם, האחריות משתנה מגורם לגורם.

"אנחנו, לעומת זאת, קיבלנו אחריות מלאה וכבדה מהמדינה, על פי חוק. האחריות הראשונה והחשובה ביותר היא למנוע כל התקפה על מטוס הממריא מתנב"ג. בנוסף, אנחנו אחראים למנוע התקפות טרור בשטח השדה, בין אם מדובר בהחדרה של מכונית תופת, פיגוע ירי, דקירה או כל פיגוע אחר, וכמו כן אנחנו אחראים למנוע הברחת אמצעי לחימה לישראל בדרך האוויר. כדי לממש את האחריות הזאת, השב"כ מנחה אותנו בכל מה שקשור לבידוק הביטחוני של הנוסעים וכבודתם, וכן לגבי האבטחה הפיסית באולמות הנוסעים ובשטחים הקריטיים של הטיסה. המשטרה מנחה אותנו לגבי כל השטחים הציבוריים של שדה התעופה, ולגבי הגדרות ההיקפיות. "אנחנו אחראים על האבטחה של כל הטיסות הממריאות מישראל, לא משנה אם מדובר בחברות תעופה ישראליות או זרות. לעומת זאת, אגף האבטחה של חברת אל-על הוא שאחראי על אבטחת הטיסות הישראליות מנמלי תעופה בחו"ל. טיסות לישראל של חברות תעופה זרות מאובטחות באחריות אותן חברות.

"רק בשביל הפרופורציה - במונחים בינלאומיים, נמל התעופה בן גוריון נחשב שדה בינוני, עם 11.5 מיליון נוסעים בשנה ושלושה מסלולים. חטיבת הביטחון היא הגדולה מתוך ארבע חטיבות של רשות שדות התעופה, ועובדים בה כ-2400 עובדים."

ומיהן היחידות של חטיבת הביטחון, שמבצעות את האבטחה בפועל? 

"לחטיבה יש שני אגפים מבצעיים", אומר זכאי. "אגף אחד (Armed and physical security (branch אחראי על מניעת טרור פיסי בשטח הנמל, והשני Passenger security branch אחראי למנוע כל פגיעה במטוסים שממריאים מנתב"ג. "היום-יום האבטחתי מתבצע בעזרת משמרות האבטחה", ממשיך זכאי. "יש כאן מפקד (Duty security manager) שהוא בוגר קורס קב"טי תעופה של השב"כ, והוא אחראי 365 יום בשנה, 24 שעות ביממה, על כל הניהול האבטחתי. המשמרת המבצעית כפופה אליו ויש לו סמכות מוחלטת. הוא יכול לסגור את השמיים האוויריים בהחלטה אחת. תחתיו פועלים שני סגנים. הראשון הוא ראש משמרת בידוק ביטחוני, שאחראי למנוע פגיעה במטוסים, והשני - ראש משמרת אבטחה פיסית, שאחראי על אבטחת השדה.

"בכל רגע נתון פועלות בשדה התעופה בן גוריון לא פחות מארבע יחידות ביטחון", ממשיך לספר עוד שמואל זכאי. "שתיים מן היחידות הן חמושות ושתיים בלתי חמושות.

 
"אנשי היחידה הראשונה, יחידת המאבטחים החמושים (Armed security guards), עוברים קורסי אבטחה במשך שלושה וחצי חודשים במסגרת שירות הביטחון הכללי. בתום הקורס, הם מגיעים אלינו לחודש של הסמכה בשטח. כל המאבטחים של יחידה זו הם עובדי רשות שדות התעופה, אבל במקביל הם שייכים גם למאגר האבטחה הלאומי של מדינת ישראל. יש להם חוזים מול השב"כ במקביל להסכם העבודה אתנו. כאשר השב"כ מגייס אותם למשימותיו, בארץ או בחו"ל, הוא זה שמשלם להם את שכרם. כל המאבטחים ביחידה זו חייבים להיות בוגרי קורס פיקודי ביחידות לוחמות של צה"ל בשירותם הצבאי, לפחות ברמה של מפקד כיתה.

"היחידה החמושה השנייה Defense Unit) peripheral), אחראית על האבטחה ההיקפית של שדה התעופה והיא מוכשרת באקדמיה של רשות שדת התעופה בקיסריה. גם ביחידה זו כל המאבטחים הם לוחמים בצה"ל לשעבר, אבל לא כולם היו מפקדים.

 

"במקביל, פועלות היחידות הלא חמושות. ביחידה אחת Scouter and researcher unit, משרתים מאבטחים שמוכשרים על ידנו לאתר מטענים חשודים. אנשיה מסתובבים בשטחי השדה במטרה לאתר מכוניות חשודות, והם מאומנים לגלות גם התנהגויות חריגות של בני אדם, לאתר דפוס פעולה של מחבלים וקשרים נסתרים בין אנשים".

  

המרכיב האנושי 

אמרת שמרכיב בסיסי נוסף בתפיסה שלכם הוא איכות כוח האדם. אתה יכול לפרט? 
"החתך של העובדים שלנו שונה לעומת מה שמקובל בעולם. קודם כל, העובדים יותר צעירים, כולם אחרי שירות צבאי. אנחנו מכוונים לפלח מאוד איכותי של אנשים, ומאמינים שאבטחה טובה היא שילוב של כמה גורמים, כשהמרכיב המרכזי הוא אנושי. מה שעצר ויעצור מפגעים בעולם, אלה תמיד בני אדם. גם אם יש טכנולוגיה נהדרת, נהלי עבודה מצויינים ומודיעין איכותי, בסוף יש אדם שעומד מול מחבל וצריך לעצור אותו.

 

"הגדרות הכשירות מאוד קשיחות אצלנו. אם העובד אינו רץ 3000 מטר בזמן שנדרש, או פוגע עם האקדח במטרה, או שהוא אינו מוריד יריב על המזרון כמו שצריך, או לא מזהה מטען בתמונת שיקוף - הוא לא ישובץ למשמרת. העובדים שצריכים לשמור על כושר גופני גבוה, מקבלים מאתנו מנוי בחדר כושר, בגדי ספורט ומדריכים - וכל מה שמצופה מהם זה להתאמן כמו שצריך.

"כשמתמודדים עם איומי תעופה לא ניתן לציין סיפוק שמבין 11 מיליון נוסעים בשנה נהרגים רק כמה עשרות, חס וחלילה. החוזק שלנו נמדד בחוליה החלשה. אתה לא יכול לקחת צ'אנס ולקוות שהמחבל לא יגיע דווקא לאותו עובד שסיים כמה ימים קודם לכן את הכשרתו, והוא עדיין אינו מספיק מיומן. לכן, כל המאבטחים צריכים להיות במאה אחוזי כשירות".

מה לגבי מכונות השיקוף והמריחנים ("סניפרים") למיניהם, שאמורים לאתר אצל מחבלים פוטנציאלים אמצעי לחימה וחומרים מסוכנים? לאור כשלים נמשכים של מערכות אבטחה בשדות תעופה אחרים בעולם, האם אתה יכול להיות סמוך ובטוח שיש את ה"סניפר האולטימטיבי", שיחשוף מבעוד מועד כל סכנה? 
"מכל ארוע שמתרחש בעולם אנחנו לומדים. אנחנו תמיד שואלים את עצמנו האם דבר כזה יכול להתרחש אצלנו, ואם כן - מהו הפער שצריך לסגור כדי למנוע אירועים דומים. אנחנו מנסים לחשוב כל הזמן גם על תרחישים "יצירתיים" אחרים שיכולים לעבור בראשיהם של מחבלים, אבל חשוב להבין שאיננו מפעילים בבידוק הביטחוני של הנוסעים רק אמצעי טכנולוגי אחד. על החסרונות שקיימים לחלק מן האמצעים, אנחנו מנסים לחפות באמצעות אמצעים אחרים, משלימים. ככל שידוע לי, לנו יש את היכולת הכי גבוהה בעולם בהיבט של גילוי ואיתור, אבל החוכמה היא לשלב בין טכנולוגיות שונות".

***
הראיון המלא פורסם בגיליון מספר 2, של ישראל דיפנס. בימים הקרובים יצא לאור הגיליון השלישי.

You might be interested also