כולם היו פקודיו

ראיון עם רנ"ג טאיטו שחוגג יום הולדת 70, ואינו מתכנן פרישה

כולם היו פקודיו

רנ"ג יצחק טאיטו והרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ (צילום: דובר צה"ל)

"כולם היו פקודיי. רבים וטובים טיפחתי. יום ההולדת ה-70 הוא רק תמריץ עבורי להמשיך ולשרת בתפקידי", כך אמר הרס"ר המיתולוגי של בה"ד 1, יצחק טאיטו, שזומן ביום שני לישיבת מטכ"ל - לרגל יום הולדתו ה-70.

טאיטו קיבל תעודת הוקרה מהרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, שהיה בעצמו פקוד שלו. זה, כמובן, אינו מפתיע, לאור העובדה שה"רס"ר" (שדרגתו היא בעצם רנ"ג - רב נגד) אחראי על המשמעת בבית הספר לקצינים כבר מאז שנת 1964. למעשה, כל הקצינים המשרתים כיום בצה"ל, ודורות רבים לאחור, היו תחת פיקודו.

טאיטו, עלה לארץ בגיל 8 מטוניס, והוא וותיק משרתי הקבע בצה"ל. לשירות הצבאי סדיר הוא התגייס כבר לפני 52 שנה.

"נוכחתי בהרבה טקסים, בהם גם הטקסים הממלכתיים לאורך השנים, ותמיד התרגשתי, אך הטקס שנערך לכבודי במטכ"ל היה מרגש במיוחד, בעיקר בגלל שלא היה לי שום מושג על הכוונה לערוך אירוע שכזה לכבודי", אמר רנ"ג טאיטו לישראל דיפנס.

האם ניכר הבדל בין הדור הנוכחי של צוערי צה"ל ובין הדורות הקודמים?
טאיטו: "קשה לעשות השוואה שכזאת, אבל כיום זהו הדור מאוד ביקורתי. החיילים דורשים הסבר לכל דבר. פעם היו מבצעים הכל ללא עוררין. למזלי, גדולתה של המשמעת היא שהיא עוסקת למעשה בחיי אדם.לטובת הגנתו של החייל, עליו להיות קפדן בנשיאת נשק, לשמור על כללי נסיעה בטרפים ושאר ההוראות שאני נותן. יש לי את הכוח והסבלנות להסביר מה עומד מאחורי האיסורים השונים."

לא נמאס לך לשרת בצה"ל כל כך הרבה שנים?

"התחושה שאני מצליח ללמד ולחנך את מיטב הנוער נותנת לי כוח. כאשר בכיר בצה"ל מתקשר אלי שאתן לו ייעוץ, כאשר אני מקבל פידבק חיובי, זה שווה מבחינתי יותר מכמה משכורות. המטרה היא לטפל בחייל, בצוות, בפלוגה, בגדוד - כך חונכתי.

"בכל מקום אני פוגש אנשים שהיו תחת פיקודי. לא מזמן נסעתי באוטובוס בדרכי לאירוע מסוים, כשלפתע ניגש אלי גבר ואמר לי 'דע לך הרס"ר, כשהייתי צעיר אתה הכנסת אותי למעצר'. חשבתי לרדת מהאוטובוס בגלל תחושת אי נוחות, אבל אז אותו נוסע הוסיף משפט משמעותי: 'צדקת. אני לא הייתי בסדר', הוא אמר לי, ואני הבנתי מכך שעשיתי את עבודתי נאמנה, ושיודעים להעריך זאת."

עד מתי אתה מתכוון להמשיך?
"זה מידע מסווג אפילו מבחינת אשתי וילדיי. אבל, אין ספק שעוד יבוא יום שבו אגיד תודה, להתראות, עשיתי את שלי. בינתיים, היום הזה עדיין לא הגיע".