משהו זז במצרים
פרס הטיפשות של השבוע - למעורבים בפטפטת על האחים עופר, הפלשתינים מתגעגעים לדיסקין, הפצ"ר חילץ שלושה מינויים תקועים במטכ"ל אבל נותר בן ערובה בין גנץ לברק, "יום הנכסה" מאיים על צה"ל, והכי חשוב: משהו בעניינו של גלעד שליט זז במצרים. עמיר רפפורט, טור סיכום שבועי מזווית אחרת - כל יום חמישי ב- 14:00
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
בקרוב צפוי שר הביטחון להודיע מי הם הזוכים בפרסי ביטחון ישראל לשנה זו. רבים היו בטוחים כי השותפים לפיתוח "כיפת ברזל" בתוך פחות משנתיים וחצי יקחו את כל הקופה. ובכן, לא. משיקוליה, חברת רפאל, מפתחת המערכת, לא הגישה את "כיפת ברזל" כמועמדת לפרס. ה"כיפה" תזכה בפרס בשנה הבאה. השנה, המאבק עדיין פתוח.
ואולם, אילו היה מחולק השבוע פרס טיפשות ישראל, היו זוכים בו ללא שום מאבק כל מי שנטלו חלק בפסטיבל התקשורתי סביב עגינת האוניות של האחים עופר באיראן. אנשי משרד הביטחון פירסמו את ממצאי הבדיקה שערכו, לפיה אין בעגינת האוניות שום עבירה ביטחונית, ואולם ראש הממשלה אמר מה שאמר, ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן (שוב) דיבר, היחצ"נים של האחים עופר ידעו לספר, באופן בלתי רשמי כמובן, כי הם עשו רבות למען המדינה, והצנזורה לא עמדה בפרץ. חבל. גם אם האחים עופר הם גדולי הנוכלים בעולם - האפשרות שאוניות בבעלות ישראלית עוגנות באופן שוטף באיראן היא נושא שמוטב לא לדבר עליו. לפחות לא בתקשורת.
מאיראן למצרים: נראה כי שם מתרחשים הדברים החשובים באמת בימים האלה. השבוע הזה נפתח בהחלטה של המצרים לפתוח את מעברי הגבול בינם ובין רצועת עזה ברפיח. פתיחת המעברים היא סטירת לחי מצלצלת לישראל. לא בגלל עצם פתיחתם אלא בשל התקדים, שבמסגרתו המצרים פשוט מצפצפים על הסכם כתוב איתנו (וגם עם ארצות הברית), לפיו, כל עוד החמאס שולט בעזה, המעבר יופעל רק בפיקוח בינלאומי, אם יפתח בכלל.
למרות הפרת ההסכם החד משמעית, ישראל מעדיפה לחשוב שיורד עליה גשם (ולא נוזל אחר). כך, ביום רביעי, לפי מקורות פלשתינים, ראש המטה המדיני-ביטחוני בלשכת שר הביטחון, אלוף עמוס גלעד, כבר היה בביקור במצרים. מה נעשה כאשר המצרים יצפצפו על הסכם אחר שלהם איתנו (זה משנת 1979), ורק יכניסו כוחות צבא לעומק סיני בנגיוד למה שכתוב בו? על פי התקדים מהשבוע, נאלץ לקבל גם הפרה כזאת בהכנעה, ובהכרת תודה שהמצרים בכלל מדברים איתנו.
לגופו של עניין, במערכת הביטחון עצמה לא באמת בטוחים אם פתיחת המעברים גורמת נזק לישראל או טובה לה. מצד אחד, יש את התקדים השלילי והחשש כי גורמי טרור ינצלו את פתיחת המעברים כדי להבריח אנשים ואמצעי לחימה. מצד שני, פתיחת המעבר משחררת לחץ (גם מישראל, שהטענות כנגד המצור שהיא מטילה על רצועת עזה ילכו ויתגברו ככל שיתקרב המשט הבא של ה"מרמרה"), ואף אחד לא באמת חושב שהחמאס באמת צריך את המעברים הרשמיים בשביל תעשיית ההברחות שלו. מתחת לפני השטח ובכל רחבי סיני ממילא רוחשת טיילת סואנת.
כל האמור לעיל לגמרי שולי לעומת העניין החשוב באמת שבו מעורב בימים אלה השלטון החדש במצרים: נסיון לתפור עסקה בין ישראל לחמאס בפרשת גלעד שליט. ברק רמז השבוע בנאום בלטרון כי "השינויים במזרח התיכון פותחים סדק שיקרה משהו" בעניינו של גלעד שליט. שגריר מצרים בישראל לשעבר, מוחמד בסיוני, הרחיק לכת ביום חמישי, כשאמר לתקשורת המצרית שהעסקה להחזרת שליט לביתו היא "עניין של שעות". איפה האמת? נקווה שאיפשהו באמצע.
***
בינתיים, בשב"כ: "ראש הממשלה החליט למנות את נ' בן ה-51 לתפקיד סגן ראש השירות", נמסר בהודעה מטעם הארגון. נ', איש מבצעים ברמ"ח אבריו, אינו חובש כיפה, אבל מועמדים אחרים למשרת הסגן, ראשי אגפים, בהחלט יש. רבים בארגון מעלים אפשרות שמישהו אחר היה מתמנה לסגן ראש השירות אילו ראש השב"כ, יורם כהן, לא היה חובש כיפה בעצמו, שכן מינוי ראש וסגן ששניהם חובשי כיפה הוא "בעייתי". (מאמר מעניין בנושא, מאת אל"מ יוסי לחמני, פורסם במדור הדעות של אתר זה).
בכל מקרה, כדאי לשים לב לכך, שמי שהכי רגישים לכיפה שעל ראש השב"כ הם דווקא הפלשתינים. מסיבות ששמורות עימם, מרבית הפלשתינים (כולל הבכירים ביותר בארגוני הביטחון של הפת"ח) אינם תופסים את הכיפה כביטוי טבעי לאמונה דתית, כמו אצלנו, אלא כסמל למתנחלים ולדיכוי. העובדה שכהן חובש לראשו כיפה גורמת להם אי נחת. עובדה זו רק תורמת לכך, שהפלשתינים מתגעגעים לדיסקין, שנערץ על ידי רבים מהם, כמי שהיה מוכן לקחת לא מעט סיכונים לטובת הידוק שיתוף הפעולה בין המנגנונים משני הצדדים.
***
בזירת מינויים אחרת, זו של צמרת צה"ל, מצא את עצמו חובש כיפה אחר, הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), אלוף אביחי מנדבליט, במעמד של "בן ערובה" במאבק הכוחות הראשון המתנהל בין אהוד ברק ובין רא"ל בני גנץ כרמטכ"ל צה"ל.
כפי שנחשף בראשונה בטור זה בשבוע שעבר, בין ברק לגנץ שוררת מחלוקת בשאלת מינוי מחליפו של מנדבליט, שביקש לסיים את תפקידו כבר לפני מספר חודשים. גנץ רוצה למנות לתפקיד את סגנו של מנדבליט, אל"מ שרון אפק, אבל ברק הטיל וטו. אפק מזוהה בסביבת ברק באופן כללי עם מנדבליט ועם הרמטכ"ל הקודם, רא"ל (משבוע שעבר- מיל') גבי אשכנזי. שר הביטחון רוצה בתפקיד (שיכול לחרוץ את התייחסות צה"ל לדו"ח מבקר המדינה הצפוי בפרשת מסמך בועז הרפז) את איש הפרקליטות הצבאית אל"מ אבי לוי.
מה שעדיין לא פורסם זה, שהפצ"ר מנדבליט עצמו ממש אילץ את שר הביטחון ברק לאשר את סבב המינויים הראשון בעידן נגץ, שפורסם ביום חמישי שעבר. במסגרת הסבב הוחלט כי אלוף יאיר גולן ימונה לממפקד פיקוד הצפון, אורנה ברביראי תהיה האלופה הראשונה בתולדות צה"ל (כראש אכ"א) ואייל אייזנברג יועלה לדרגת אלוף גם כן (כמפקד פיקוד העורף).
שר הביטחון הסכים למינויים רק אחרי שעל שולחנו הונחה חוות דעת משפטית, פרטי עטו של האלוף מנדבליט, לפיה עיכוב המינויים על ידו (עד שהרמטכ"ל יאשר את הפצ"ר המקובל עליו), מהווה פגיעה בלתי חוקית ולא הוגנת באלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט (שהיה אמור לסיים את תפקידו לפני שבועות ארוכים), ובראש אכ"א אלוף אבי זמיר (שהיה אמור לצאת לחופשת פרישה בחודש מאי).
חוות הדעת המשפטית אכן חילצה את זמיר ואייזנקוט מתפקידהם, ואיפשרה לקדם את גולן, ברביבאי ואייזנברג, אבל הפצ"ר עצמו נותר "תקוע" בין גנץ לברק. גם הוא כבר רוצה הביתה. כנראה, שלברק ולגנץ לא תהיה ברירה אלא להתפשר לבסוף על מועמד מחוץ לפרקליטות הצבאית, שיהיה הפרקליט הצבאי הראשי. על הדרך הם עשויים להתפשר גם בנושא מינוי משרה שפחות מטרידה את מנוחתם: זו של היועץ הכספי לרמטכ"ל. לתפקיד זה גנץ רוצה למנות איש כספים מחיל האוויר בעוד שברק רוצה כלכלן מן האזרחות.
הפתעה בנכסה?
עם כל הכבוד למינויים, המבחן המשמעותי באמת למערכת הביטחון בשבוע הבא יחול כבר ביום ראשון, שיהיה יום השנה הלועזי לפרוץ מלחמת ששת הימים ("יום הנכסה" בפי הפלשתינים). כוחות צה"ל בכל הגזרות נערכים בצורה מוגברת ועם לא מעט אמצעים לפיזור הפרות סדר, לקראת תרחיש שבמסגרתו יחזרו הנסיונות הפלשתיניים לבצע "תהלוכות עממיות" ולחצות גבולות (פיקוד הצפון אף הכריז על אזור הגבולות כשטח צבאי סגור) כמו ב"יום הנאכבה" בחודש שעבר. באותה מידה, חיל הים חשף השבוע את הכנותיו המצויינות לקראת אפשרות שתסריט משט "המרמרה" משנה שעברה יחזור על עצמו בסוף החודש הזה. נשאר רק לקוות שהפלשתינים אינם מכינים לצה"ל הפתעה נוספת מסוג אחר לגמרי, כמו שתפסו אותו בלתי מוכן ב"מרמרה 1" ובאירועי יום הנאכבה.
***
תמונות:
מעבר הגבול ברפיח (צילום: AP)
גלעד שליט (צילום: AP)
הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף אביחי מנדבליט (צילום: דובר צה"ל)
לכל הטורים של עמיר רפפורט
בקרוב צפוי שר הביטחון להודיע מי הם הזוכים בפרסי ביטחון ישראל לשנה זו. רבים היו בטוחים כי השותפים לפיתוח "כיפת ברזל" בתוך פחות משנתיים וחצי יקחו את כל הקופה. ובכן, לא. משיקוליה, חברת רפאל, מפתחת המערכת, לא הגישה את "כיפת ברזל" כמועמדת לפרס. ה"כיפה" תזכה בפרס בשנה הבאה. השנה, המאבק עדיין פתוח.
ואולם, אילו היה מחולק השבוע פרס טיפשות ישראל, היו זוכים בו ללא שום מאבק כל מי שנטלו חלק בפסטיבל התקשורתי סביב עגינת האוניות של האחים עופר באיראן. אנשי משרד הביטחון פירסמו את ממצאי הבדיקה שערכו, לפיה אין בעגינת האוניות שום עבירה ביטחונית, ואולם ראש הממשלה אמר מה שאמר, ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן (שוב) דיבר, היחצ"נים של האחים עופר ידעו לספר, באופן בלתי רשמי כמובן, כי הם עשו רבות למען המדינה, והצנזורה לא עמדה בפרץ. חבל. גם אם האחים עופר הם גדולי הנוכלים בעולם - האפשרות שאוניות בבעלות ישראלית עוגנות באופן שוטף באיראן היא נושא שמוטב לא לדבר עליו. לפחות לא בתקשורת.
מאיראן למצרים: נראה כי שם מתרחשים הדברים החשובים באמת בימים האלה. השבוע הזה נפתח בהחלטה של המצרים לפתוח את מעברי הגבול בינם ובין רצועת עזה ברפיח. פתיחת המעברים היא סטירת לחי מצלצלת לישראל. לא בגלל עצם פתיחתם אלא בשל התקדים, שבמסגרתו המצרים פשוט מצפצפים על הסכם כתוב איתנו (וגם עם ארצות הברית), לפיו, כל עוד החמאס שולט בעזה, המעבר יופעל רק בפיקוח בינלאומי, אם יפתח בכלל.
למרות הפרת ההסכם החד משמעית, ישראל מעדיפה לחשוב שיורד עליה גשם (ולא נוזל אחר). כך, ביום רביעי, לפי מקורות פלשתינים, ראש המטה המדיני-ביטחוני בלשכת שר הביטחון, אלוף עמוס גלעד, כבר היה בביקור במצרים. מה נעשה כאשר המצרים יצפצפו על הסכם אחר שלהם איתנו (זה משנת 1979), ורק יכניסו כוחות צבא לעומק סיני בנגיוד למה שכתוב בו? על פי התקדים מהשבוע, נאלץ לקבל גם הפרה כזאת בהכנעה, ובהכרת תודה שהמצרים בכלל מדברים איתנו.
לגופו של עניין, במערכת הביטחון עצמה לא באמת בטוחים אם פתיחת המעברים גורמת נזק לישראל או טובה לה. מצד אחד, יש את התקדים השלילי והחשש כי גורמי טרור ינצלו את פתיחת המעברים כדי להבריח אנשים ואמצעי לחימה. מצד שני, פתיחת המעבר משחררת לחץ (גם מישראל, שהטענות כנגד המצור שהיא מטילה על רצועת עזה ילכו ויתגברו ככל שיתקרב המשט הבא של ה"מרמרה"), ואף אחד לא באמת חושב שהחמאס באמת צריך את המעברים הרשמיים בשביל תעשיית ההברחות שלו. מתחת לפני השטח ובכל רחבי סיני ממילא רוחשת טיילת סואנת.
כל האמור לעיל לגמרי שולי לעומת העניין החשוב באמת שבו מעורב בימים אלה השלטון החדש במצרים: נסיון לתפור עסקה בין ישראל לחמאס בפרשת גלעד שליט. ברק רמז השבוע בנאום בלטרון כי "השינויים במזרח התיכון פותחים סדק שיקרה משהו" בעניינו של גלעד שליט. שגריר מצרים בישראל לשעבר, מוחמד בסיוני, הרחיק לכת ביום חמישי, כשאמר לתקשורת המצרית שהעסקה להחזרת שליט לביתו היא "עניין של שעות". איפה האמת? נקווה שאיפשהו באמצע.
***
בינתיים, בשב"כ: "ראש הממשלה החליט למנות את נ' בן ה-51 לתפקיד סגן ראש השירות", נמסר בהודעה מטעם הארגון. נ', איש מבצעים ברמ"ח אבריו, אינו חובש כיפה, אבל מועמדים אחרים למשרת הסגן, ראשי אגפים, בהחלט יש. רבים בארגון מעלים אפשרות שמישהו אחר היה מתמנה לסגן ראש השירות אילו ראש השב"כ, יורם כהן, לא היה חובש כיפה בעצמו, שכן מינוי ראש וסגן ששניהם חובשי כיפה הוא "בעייתי". (מאמר מעניין בנושא, מאת אל"מ יוסי לחמני, פורסם במדור הדעות של אתר זה).
בכל מקרה, כדאי לשים לב לכך, שמי שהכי רגישים לכיפה שעל ראש השב"כ הם דווקא הפלשתינים. מסיבות ששמורות עימם, מרבית הפלשתינים (כולל הבכירים ביותר בארגוני הביטחון של הפת"ח) אינם תופסים את הכיפה כביטוי טבעי לאמונה דתית, כמו אצלנו, אלא כסמל למתנחלים ולדיכוי. העובדה שכהן חובש לראשו כיפה גורמת להם אי נחת. עובדה זו רק תורמת לכך, שהפלשתינים מתגעגעים לדיסקין, שנערץ על ידי רבים מהם, כמי שהיה מוכן לקחת לא מעט סיכונים לטובת הידוק שיתוף הפעולה בין המנגנונים משני הצדדים.
***
בזירת מינויים אחרת, זו של צמרת צה"ל, מצא את עצמו חובש כיפה אחר, הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), אלוף אביחי מנדבליט, במעמד של "בן ערובה" במאבק הכוחות הראשון המתנהל בין אהוד ברק ובין רא"ל בני גנץ כרמטכ"ל צה"ל.
כפי שנחשף בראשונה בטור זה בשבוע שעבר, בין ברק לגנץ שוררת מחלוקת בשאלת מינוי מחליפו של מנדבליט, שביקש לסיים את תפקידו כבר לפני מספר חודשים. גנץ רוצה למנות לתפקיד את סגנו של מנדבליט, אל"מ שרון אפק, אבל ברק הטיל וטו. אפק מזוהה בסביבת ברק באופן כללי עם מנדבליט ועם הרמטכ"ל הקודם, רא"ל (משבוע שעבר- מיל') גבי אשכנזי. שר הביטחון רוצה בתפקיד (שיכול לחרוץ את התייחסות צה"ל לדו"ח מבקר המדינה הצפוי בפרשת מסמך בועז הרפז) את איש הפרקליטות הצבאית אל"מ אבי לוי.
מה שעדיין לא פורסם זה, שהפצ"ר מנדבליט עצמו ממש אילץ את שר הביטחון ברק לאשר את סבב המינויים הראשון בעידן נגץ, שפורסם ביום חמישי שעבר. במסגרת הסבב הוחלט כי אלוף יאיר גולן ימונה לממפקד פיקוד הצפון, אורנה ברביראי תהיה האלופה הראשונה בתולדות צה"ל (כראש אכ"א) ואייל אייזנברג יועלה לדרגת אלוף גם כן (כמפקד פיקוד העורף).
שר הביטחון הסכים למינויים רק אחרי שעל שולחנו הונחה חוות דעת משפטית, פרטי עטו של האלוף מנדבליט, לפיה עיכוב המינויים על ידו (עד שהרמטכ"ל יאשר את הפצ"ר המקובל עליו), מהווה פגיעה בלתי חוקית ולא הוגנת באלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט (שהיה אמור לסיים את תפקידו לפני שבועות ארוכים), ובראש אכ"א אלוף אבי זמיר (שהיה אמור לצאת לחופשת פרישה בחודש מאי).
חוות הדעת המשפטית אכן חילצה את זמיר ואייזנקוט מתפקידהם, ואיפשרה לקדם את גולן, ברביבאי ואייזנברג, אבל הפצ"ר עצמו נותר "תקוע" בין גנץ לברק. גם הוא כבר רוצה הביתה. כנראה, שלברק ולגנץ לא תהיה ברירה אלא להתפשר לבסוף על מועמד מחוץ לפרקליטות הצבאית, שיהיה הפרקליט הצבאי הראשי. על הדרך הם עשויים להתפשר גם בנושא מינוי משרה שפחות מטרידה את מנוחתם: זו של היועץ הכספי לרמטכ"ל. לתפקיד זה גנץ רוצה למנות איש כספים מחיל האוויר בעוד שברק רוצה כלכלן מן האזרחות.
הפתעה בנכסה?
עם כל הכבוד למינויים, המבחן המשמעותי באמת למערכת הביטחון בשבוע הבא יחול כבר ביום ראשון, שיהיה יום השנה הלועזי לפרוץ מלחמת ששת הימים ("יום הנכסה" בפי הפלשתינים). כוחות צה"ל בכל הגזרות נערכים בצורה מוגברת ועם לא מעט אמצעים לפיזור הפרות סדר, לקראת תרחיש שבמסגרתו יחזרו הנסיונות הפלשתיניים לבצע "תהלוכות עממיות" ולחצות גבולות (פיקוד הצפון אף הכריז על אזור הגבולות כשטח צבאי סגור) כמו ב"יום הנאכבה" בחודש שעבר. באותה מידה, חיל הים חשף השבוע את הכנותיו המצויינות לקראת אפשרות שתסריט משט "המרמרה" משנה שעברה יחזור על עצמו בסוף החודש הזה. נשאר רק לקוות שהפלשתינים אינם מכינים לצה"ל הפתעה נוספת מסוג אחר לגמרי, כמו שתפסו אותו בלתי מוכן ב"מרמרה 1" ובאירועי יום הנאכבה.
***
תמונות:
מעבר הגבול ברפיח (צילום: AP)
גלעד שליט (צילום: AP)
הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף אביחי מנדבליט (צילום: דובר צה"ל)
לכל הטורים של עמיר רפפורט
