יחסי ברזיל-ישראל - לאן?

יחסי ברזיל-ישראל - לאן?

ההשתתפות המסיבית של חברות ישראליות בתערוכת LAAD בברזיל (12-15 באפריל 2011) ממחישה כי היחסים הכלכליים והביטחונים בין הארצות הולכים ומתהדקים. זאת, למרות שלפני מספר חודשים שיגר נשיא ברזיל, לולה דה סילבה, מכתב אל ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ובו הבהיר לו, שברזיל מכירה במדינת פלסטין העצמאית בגבולות 1967. בעקבות ברזיל הלכו מדינות נוספות בדרום אמריקה.

הצעד של ברזיל אינו צריך להפתיע. הוא משתלב במגמה בולטת במדיניות החוץ שלה בתקופת נשיאותו של לולה: ברזיל רואה את עצמה כמעצמה עולמית, שטווח הענין והאינטרסים שלה חורגים הרבה מעבר ליבשת אמריקה בכלל, ולדרום אמריקה בפרט. היא מבקשת למלא תפקיד מרכזי בסוגיות בינלאומיות מגוונות במקביל לארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת. תביעתה לקבלת מעמד מדיני במסגרת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני לוותה באמירות, המבהירות כי החסות האמריקאית-אירופאית הניתנת עתה לתהליך השלום, אינה מספיקה כדי להוביל למימושו של הסדר ישראלי-פלסטיני, וכי יש לשלב במסגרת זו גורמים נוספים במערכת הבינלאומית.

ממשלת ישראל הביעה צער על מהלכיה של ברזיל בהקשר זה. יחד עם זאת, פעלה בתבונה רבה בכך שלא הקצינה את מחאתה מעבר להתבטאויות מילוליות.

מבחינת ישראל, מעוררת דאגה הרבה יותר הקריאה של ברזיל לישראל ללכת בעקבות מדינות דרום אמריקה, שנמנעות מפיתוח אופציה גרעינית, וגישתה המפויסת, באורח הפגנתי, כלפי איראן. הנשיא לולה ממש יצא מגדרו כדי להבליט את יחסיו הקרובים עם צמרת המשטר האיראני, בראשות מחמוד אחמדיניגא'ד. הוא הזמין את אחמדיניג'אד לברזיל, והוא עצמו ערך ביקור מתוקשר מאוד באיראן. לולה אף ביקש להגיע עם איראן להסכמים בנושא הגרעיני, שמכרסמים הלכה למעשה במעטפת הסנקציות והלחצים הבינלאומיים שיוזמת ארצות הברית נגד איראן, בניסיון לכפות עליה את הפסקת הפעילות הגרעינית שלה.

יחד עם זאת, אסור שעמדות אלה של ברזיל – למרות אופיין המתריס והקנטרני – תשפענה על המשך פיתוח הקשרים בינה ובין ישראל, והרחבתם.

תביעתה של ברזיל למעמד בינלאומי בכיר זוכה למשנה תוקף בין השאר על רקע העובדה, שנבחרה לארח את משחקי הגביע העולמי (המונדיאל) ב-2014 ואת האולימפיאדה ב-2016. בחירה זו מהווה הכרה בינלאומית גם במעמדה הכלכלי ההולך ומתעצם של ברזיל על רקע "הנס הכלכלי" שהתרחש בתקופת כהונתו של הנשיא לולה.

אני סבור, שישראל יכולה להרשות לעצמה לתרום, ולו באורח מוגבל, למימוש שאיפתה של ברזיל להעצמת מעורבותה באזור לצד מעצמות אחרות. ברזיל, צריך לזכור, מאמינה בעקרון של דיאלוג פתוח, גם עם יריבים. מימושו של עקרון זה יכול לסייע לקידום עמדותיה של מדינת ישראל ואת תביעתה למשא ומתן ישיר ובלי תנאים בינה ובין הרשות הפלסטינית.

מעבר לכל, צריך לזכור שברזיל אינה יוצרת קשר בין עמדותיה במישור המדיני לבין רצונה המודגש בהידוק הקשרים עם ישראל במיגוון רחב של תחומים, כולל במישור הבטחוני והתעשייתי. הרצון הבולט של ברזיל לקדם את מעמדה הכלכלי ואת יכולותיה המדעיות-טכנולוגיות, והאתגרים הניצבים בפניה על רקע התפשטות הטרור הבינלאומי, כמו גם הצורך שלה להבטיח את השקט והיציבות בשטחי הענק שלה, יוצרים כר נרחב לשיתוף פעולה, לתועלת שתי המדינות. יש לקוות שההנהגות של ברזיל וישראל יידעו לנצל את ההזדמנות שנקרתה בפניהם, ולממש את הפוטנציאל.

You might be interested also