בין "עיר בטוחה" לביטחון לאומי

בין "עיר בטוחה" לביטחון לאומי

בעבר, העיסוק בסוגיות ביטחון התמקד רובו ככולו בנושאים הקשורים ללחימה בין צבאות סדירים או בסיכול טרור. רמת הביטחון נמדדה בראש ובראשונה על פי מדדים כמו כמות טנקים ומטוסים. בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שהביטחון הלאומי מורכב ממרכיבים רבים הכוללים גם טרור, פשיעה, ביטחון כלכלי וסוציאלי, אירועי חירום ואף אסונות טבע.

מקובל יותר ויותר לבחון מה הם הגורמים שמשפיעים על הביטחון האישי ולטפל בהם. יותר ויותר ברור, שגם אם מדינה כלשהי תיחשב למעצמה צבאית, אבל אזרחיה לא יוכלו להסתובב בלי חשש ברחובות, או שהם לא יהיו מאורגנים למקרי חירום כמו התקפה על העורף – תהיה לכך השפעה שלילית מכרעת על ביטחון העורף ועל רמת הביטחון הלאומי.

כך, ההתפתחות של השנים האחרונות, בכל העולם ובישראל, מובילה לעיסוק המוגבר בסוגיית "העיר הבטוחה", ה- SAFE CITY.

סוגיית "העיר הבטוחה" מורכבת, למעשה, ממכלול שלם של נושאים שעיקרם הביטחון האישי. המטרה היא הרתעה, לצד טיפול באיומים על הביטחון האישי והעירוני - באמצעות תכניות אינטגרטיביות של כלל הגופים העירוניים בשיתוף גופי החירום הלאומיים.

העיסוק הוא לא רק באירועים מקומיים בשגרה אלא גם בתרחישים של מלחמה והתקפה על העורף. זו הסיבה שערים רבות בונות מערך שליטה מרכזי, שיוכל לפעול גם בשגרה וגם בחירום. במקום מוקד אחד לחירום ומוקד לשגרה, המערך המרכזי יכול לעבור משגרה לחירום אפילו בתוך דקות ספורות.

תפיסת ה"עיר הבטוחה" כוללת תוכנית אסטרטגית המתרכזת בנושאי מודיעין ומידע, יכולת תגובה, שילוב מערכות תומכות חינוך והסברה. "העיר הבטוחה" פורסת רשת של מצלמות וסנסורים. כוחות שנמצאים בשטח, יודעים לקלוט מידע ולטפל בו באופן מיידי. אבל, הלב של כל העניין הוא הניהול, שכן כמויות המידע שנאספות הן כמעט אינסופיות, וצריך לבנות ממשק שבו כולם "רואים ונראים".

המשטרה, שאחראית על בטחון הפנים, היא הגוף שצריך לרכז את סוגיות "העיר הבטוחה" בשגרה ובחירום – בשותפות מלאה עם הרשויות המקומיות ושאר הרשויות. אם רוצים לקחת כדוגמא מערך מרכזי חזק של "עיר בטוחה", שבו נאסף מידע רב על מה שקורה בעיר מסוימת, אפשר לחשוב גם על המקרה של דובאי, שם הציג מפקד המשטרה המקומית, שלב אחרי שלב, את השתלשלות ההתנקשות בבכיר החמאס, מחמוד אל מבחוח.

אני סבור כי בראייה של "עיר בטוחה" המקרה של דובאי מעיד דווקא על כישלון ולא על הצלחה. החוכמה הגדולה היא להגיע למערכת שתאפשר מניעה של התרחשויות בלתי רצויות או שלפחות תתריע על האיומים בזמן אמת – ולא למערכת שתאפשר תיחקור מדויק לאחור - מצוין ככל שיהיה.

You might be interested also

The prime minister of Italy, Mario Draghi. Photo: REUTERS/Remo Casilli

Italy establishes national cyber agency

PM Draghi warned that the level of Russian interference online "has become truly alarming", while the Minister of Innovation said that 95% of public administration servers do not have adequate protection