דרוש שיתוף פעולה בינלאומי
דרוש שיתוף פעולה בינלאומי
Shlomo Aharonishky
| 19/05/2011
האיומים החדשים הינם מסדר גודל חסר תקדים. הם מורכבים ורב מערכתיים, ומעמידים אתגרים חדשים בפני המנהיגות והקהילות. יש להם השפעה גדולה על תחושת הביטחון האישי, שחשים האזרחים. די אם נזכיר את עוצמתם של איתני הטבע, שגבו קורבנות רבים באחרונה, כדי שניווכח שההתמודדות עם אסונות בקנה מידה נרחב מחייבת היערכות מוקדמת ארוכת טווח ומהלכים אסטרטגים תוך קביעת אחריות, יחסי גומלין, הצטיידות ומוכנות כוללת של הפרט והקהילה, שיהיו מלווה באימונים, בהכשרות ובתרגילים לאומיים.
יתירה מכך, האתגרים המתפתחים בתחום הגנת המולדת מחייבים גישה שבבסיסה שיתוף פעולה פעולה בינלאומי: על המדינות להכיר בכך שאין ביכולתן להתמודד עם אסונות מורכבים. כדי להתמודד מול אתגרים בסדר גודל של אסונות השנים האחרונות, שהיו בהאיטי, ניו זילנד או יפן, לדוגמא, יש צורך בהקצאת משאבים בהיקף בלתי מתקבל על הדעת, שמכוונים לתרחיש קיצון.
לשיתוף פעולה בינלאומי ניתן למצוא הצדקות רבות. הראשונה שבהן היא כלכלית, שכן האיומים ולצידם התרחישים המתפתחים, מחייבים מענים מורכבים הדורשים השקעות אדירות בשלבי ההתכוננות והמוכנות ובשלבי הפעולה בעת אירוע. לא נכון ולא אפשרי שכל מדינה תשקיע בעצמה את ההשקעה הדרושה כולה. שיתוף הפעולה יסייע בהשלמת הפערים בעת האירוע.
מעבר לכך, חלק מרכזי בהתכוננות חייב להתבסס על ידע רחב ולעיתים אף ניסיון באירועים דומים. שיתוף הפעולה יתרום למימד המקצועי ולהבנת האירועים. הכפר הגלובלי מייצר הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה. שיתוף הפעולה קריטי במיוחד ב" שעת הזהב" - אותו זמן קצר וקריטי להיערכות לאירוע וטיפול מיידי, המחייב היקף כוחות רחב, בעיקר בשעות ובימים הראשונים אחרי אסון, שאחריהם פותחים מאוד הסיכויים למצוא ניצולים.
שיתוף הפעולה בין המדינות מתחייב גם בגלל שטבעם של חלק מן הארועים הוא, שהם מייצרים תגובות שרשרת. לא פעם הארועים הם "מתגלגלים". אירוע במקום אחד משפיע על מקום אחר. פעולה מיידית ונכונה בשלבים ראשוניים תצמצם את הסיכון לכולם.
איך משיגים את שיתוף הפעולה הנדרש ואיך עושים אותו נכון?
היכולת ליצור שיתוף פעולה תלויה בראש ובראשונה בהיערכות הלאומית של כל מדינה. היערכות זו מבוססת על חזון, ועל בחינת השפעות ישירות ועקיפות בתחומים כלכליים, חברתיים, ביטחוניים ואחרים, תוך התייחסות להם בתכנון ההיערכות ובמענה. בהתאם לכך, נבנים הגופים שאמורים לתת מענה לכל אתגר, בשגרה ובחירום. את בניית תרחישי הייחוס, יש לעשות תוך גיבוש תחומי אחריות ויעדי היערכות. בנוסף, יש לקבוע יעדים ומטרות - בטווח הקצר, הבינוני והארוך, וזאת תוך בניית מנגנוני בקרה שבוחנים את השגת היעדים.
ההיערכות צריכה להתבסס על ארבעה מעגלים: מניעה והרתעה; מוכנות והתכוננות; פעולה ותגובה; ושיקום. יש לבנות מערך שליטה ותאום-מרכזי ואיזורי. בנוסף, צריך לגבש את מרכיבי שיתוף הפעולה- תוך יצירת תוכנית תרגילים ובניית תורות הפעלה משותפות. האזרחים חייבים להיות בציר המרכזי של הפעילות תוך יצירת שתוף פעולה מעשי ותודעתי. אם כל מדינה תתכונן נכון לאתגרים שעוד מצפים לנו, בין אם בשל אסונות טבע, מתקפות טרור או איומים אחרים, ואם רבות מהמדינות ישתפו ביניהן פעולה באופן שוטף – תחושת הביטחון האישי של כל אזרחי הכפר הגלובלי תשתפר באופן משמעותי.
האיומים החדשים הינם מסדר גודל חסר תקדים. הם מורכבים ורב מערכתיים, ומעמידים אתגרים חדשים בפני המנהיגות והקהילות. יש להם השפעה גדולה על תחושת הביטחון האישי, שחשים האזרחים. די אם נזכיר את עוצמתם של איתני הטבע, שגבו קורבנות רבים באחרונה, כדי שניווכח שההתמודדות עם אסונות בקנה מידה נרחב מחייבת היערכות מוקדמת ארוכת טווח ומהלכים אסטרטגים תוך קביעת אחריות, יחסי גומלין, הצטיידות ומוכנות כוללת של הפרט והקהילה, שיהיו מלווה באימונים, בהכשרות ובתרגילים לאומיים.
יתירה מכך, האתגרים המתפתחים בתחום הגנת המולדת מחייבים גישה שבבסיסה שיתוף פעולה פעולה בינלאומי: על המדינות להכיר בכך שאין ביכולתן להתמודד עם אסונות מורכבים. כדי להתמודד מול אתגרים בסדר גודל של אסונות השנים האחרונות, שהיו בהאיטי, ניו זילנד או יפן, לדוגמא, יש צורך בהקצאת משאבים בהיקף בלתי מתקבל על הדעת, שמכוונים לתרחיש קיצון.
לשיתוף פעולה בינלאומי ניתן למצוא הצדקות רבות. הראשונה שבהן היא כלכלית, שכן האיומים ולצידם התרחישים המתפתחים, מחייבים מענים מורכבים הדורשים השקעות אדירות בשלבי ההתכוננות והמוכנות ובשלבי הפעולה בעת אירוע. לא נכון ולא אפשרי שכל מדינה תשקיע בעצמה את ההשקעה הדרושה כולה. שיתוף הפעולה יסייע בהשלמת הפערים בעת האירוע.
מעבר לכך, חלק מרכזי בהתכוננות חייב להתבסס על ידע רחב ולעיתים אף ניסיון באירועים דומים. שיתוף הפעולה יתרום למימד המקצועי ולהבנת האירועים. הכפר הגלובלי מייצר הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה. שיתוף הפעולה קריטי במיוחד ב" שעת הזהב" - אותו זמן קצר וקריטי להיערכות לאירוע וטיפול מיידי, המחייב היקף כוחות רחב, בעיקר בשעות ובימים הראשונים אחרי אסון, שאחריהם פותחים מאוד הסיכויים למצוא ניצולים.
שיתוף הפעולה בין המדינות מתחייב גם בגלל שטבעם של חלק מן הארועים הוא, שהם מייצרים תגובות שרשרת. לא פעם הארועים הם "מתגלגלים". אירוע במקום אחד משפיע על מקום אחר. פעולה מיידית ונכונה בשלבים ראשוניים תצמצם את הסיכון לכולם.
איך משיגים את שיתוף הפעולה הנדרש ואיך עושים אותו נכון?
היכולת ליצור שיתוף פעולה תלויה בראש ובראשונה בהיערכות הלאומית של כל מדינה. היערכות זו מבוססת על חזון, ועל בחינת השפעות ישירות ועקיפות בתחומים כלכליים, חברתיים, ביטחוניים ואחרים, תוך התייחסות להם בתכנון ההיערכות ובמענה. בהתאם לכך, נבנים הגופים שאמורים לתת מענה לכל אתגר, בשגרה ובחירום. את בניית תרחישי הייחוס, יש לעשות תוך גיבוש תחומי אחריות ויעדי היערכות. בנוסף, יש לקבוע יעדים ומטרות - בטווח הקצר, הבינוני והארוך, וזאת תוך בניית מנגנוני בקרה שבוחנים את השגת היעדים.
ההיערכות צריכה להתבסס על ארבעה מעגלים: מניעה והרתעה; מוכנות והתכוננות; פעולה ותגובה; ושיקום. יש לבנות מערך שליטה ותאום-מרכזי ואיזורי. בנוסף, צריך לגבש את מרכיבי שיתוף הפעולה- תוך יצירת תוכנית תרגילים ובניית תורות הפעלה משותפות. האזרחים חייבים להיות בציר המרכזי של הפעילות תוך יצירת שתוף פעולה מעשי ותודעתי. אם כל מדינה תתכונן נכון לאתגרים שעוד מצפים לנו, בין אם בשל אסונות טבע, מתקפות טרור או איומים אחרים, ואם רבות מהמדינות ישתפו ביניהן פעולה באופן שוטף – תחושת הביטחון האישי של כל אזרחי הכפר הגלובלי תשתפר באופן משמעותי.
