מינוי האלופה: מוקדם לשמוח
מינוי האלופה: מוקדם לשמוח
איל אפרתי
| 19/05/2011
תקרת הזכוכית עדיין קיימת מינויה המבורך של תא"ל אורנה ברביבאי לתפקיד ראש אגף כוח האדם וקידומה לדרגת אלוף, הם חידוש חשוב ומרענן בהיסטוריה של פיתוח הקצונה הנשית בצה"ל.
אך האם החלטה נחשונית זו מבשרת את פריצתם של מחסומי הקידום בפני הנשים? והאם ישתנה מעתה מעמד המשרתות בצה"ל?
למרבה הצער, עוד לא. נדמה, כי מוקדם לתלות תקוות בהשפעתו העתידית של המינוי, מבלי לזלזל בחשיבותו הסימבולית. למרות המינוי, חייבים להכיר בכך שצה"ל לא הצליח לשנות בעשור האחרון את אחוז הנשים המאיישות תפקידים בדרגים בכירים (אל"מ ומעלה), למרות ניסיונות מזדמנים והצהרות קבועות כי בכוונת המטה הכללי לעשות זאת. מזה מספר שנים שיעור הנשים המאיישות תפקידים בתקן אל"מ נע סביב שלושה אחוזים בלבד מסך כלל הקצינים בדרגה זו. שיעור הנשים המאיישות תפקידים בתקן תא"ל הוא דומה, כאשר אחת מן הקצינות הינה קצינה פוליטית לענייני נשים או בניסוח הצבאי "יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים - יוהל"ן" ( בעבר נקרא התפקיד קצינת ח"ן ראשית).
גם עתה, עם הרמת תקרת האפשרויות העומדות בפני נשים, עדיין קיימים בצה"ל, לכל הפחות, שני מחסומים, אשר יקשו גם בעתיד על נשים לזכות בהזדמנות שווה לקידום. מחסום מרכזי ראשון קשור למבנה הארגון המונע מנשים כבר בראשית הדרך הצבאית מלהגיע לחלק מן התפקידים והמקצועות, ולפיכך גם להתקדם בהם. מחסום שני הינו תרבותי, ומושפע מן ההגמוניה הגברית בצה"ל, אשר לאורך שנים התקשתה לעודד קידום, פיתוח או שימור של הפוטנציאל הנשי בארגון.
לכן, כדי שבעתיד נוכל לחזות באחוז משמעותי יותר של נשים בתפקידים בכירים בצה"ל, וכדי שאירוע משמח, כדוגמת הענקת דרגה לקצינה מוכשרת וראויה כמו תא"ל אורנה ברביבאי יהווה סימן לבאות, דרושים שני שינויים מרכזיים הקשורים אחד בשני. ראשית, שינוי של מבנה הארגון אשר יאפשר פתיחתם של מקצועות נוספים בפני נשים. שנית, שינוי ערכי אשר יעודד פיתוח וקידום שוויוני של גברים ונשים. כדי ששני שינויים אלה אכן יתרחשו, ותיפרץ "'תקרת זכוכית" של קידום הנשים - יהיה על צה"ל להשלים גם את פריצת הקירות העבים של סטריאוטיפים, אמונות ופחדים.
האפשרות שנשים מוכשרות תשתלבנה בתפקידי פיקוד בכירים תלויה באופן ישיר בבניית מערכת הבנות עם קבוצות בעלות השפעה ואינטרס בארגון. כך , לדוגמא, נדרש סט בהיר של הסכמות עם הקצונה הדתית, לגבי ה"שילוב הראוי" של נשים וגברים ביחידות סגורות, ובמקביל מתן מענה לדרישות הקידום של קצונת השדה הגברית המצפה לאייש את אותם התפקידים.
עד שכל התהליכים האלה יתרחשו, תישמר ההגמוניה התרבותית של גברים לוחמים, ונשים יוסיפו לקשט בחן גם בעתיד, דיונים מעובי דרגות וגדושי טסטוסטרון.
תקרת הזכוכית עדיין קיימת מינויה המבורך של תא"ל אורנה ברביבאי לתפקיד ראש אגף כוח האדם וקידומה לדרגת אלוף, הם חידוש חשוב ומרענן בהיסטוריה של פיתוח הקצונה הנשית בצה"ל.
אך האם החלטה נחשונית זו מבשרת את פריצתם של מחסומי הקידום בפני הנשים? והאם ישתנה מעתה מעמד המשרתות בצה"ל?
למרבה הצער, עוד לא. נדמה, כי מוקדם לתלות תקוות בהשפעתו העתידית של המינוי, מבלי לזלזל בחשיבותו הסימבולית. למרות המינוי, חייבים להכיר בכך שצה"ל לא הצליח לשנות בעשור האחרון את אחוז הנשים המאיישות תפקידים בדרגים בכירים (אל"מ ומעלה), למרות ניסיונות מזדמנים והצהרות קבועות כי בכוונת המטה הכללי לעשות זאת. מזה מספר שנים שיעור הנשים המאיישות תפקידים בתקן אל"מ נע סביב שלושה אחוזים בלבד מסך כלל הקצינים בדרגה זו. שיעור הנשים המאיישות תפקידים בתקן תא"ל הוא דומה, כאשר אחת מן הקצינות הינה קצינה פוליטית לענייני נשים או בניסוח הצבאי "יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים - יוהל"ן" ( בעבר נקרא התפקיד קצינת ח"ן ראשית).
גם עתה, עם הרמת תקרת האפשרויות העומדות בפני נשים, עדיין קיימים בצה"ל, לכל הפחות, שני מחסומים, אשר יקשו גם בעתיד על נשים לזכות בהזדמנות שווה לקידום. מחסום מרכזי ראשון קשור למבנה הארגון המונע מנשים כבר בראשית הדרך הצבאית מלהגיע לחלק מן התפקידים והמקצועות, ולפיכך גם להתקדם בהם. מחסום שני הינו תרבותי, ומושפע מן ההגמוניה הגברית בצה"ל, אשר לאורך שנים התקשתה לעודד קידום, פיתוח או שימור של הפוטנציאל הנשי בארגון.
לכן, כדי שבעתיד נוכל לחזות באחוז משמעותי יותר של נשים בתפקידים בכירים בצה"ל, וכדי שאירוע משמח, כדוגמת הענקת דרגה לקצינה מוכשרת וראויה כמו תא"ל אורנה ברביבאי יהווה סימן לבאות, דרושים שני שינויים מרכזיים הקשורים אחד בשני. ראשית, שינוי של מבנה הארגון אשר יאפשר פתיחתם של מקצועות נוספים בפני נשים. שנית, שינוי ערכי אשר יעודד פיתוח וקידום שוויוני של גברים ונשים. כדי ששני שינויים אלה אכן יתרחשו, ותיפרץ "'תקרת זכוכית" של קידום הנשים - יהיה על צה"ל להשלים גם את פריצת הקירות העבים של סטריאוטיפים, אמונות ופחדים.
האפשרות שנשים מוכשרות תשתלבנה בתפקידי פיקוד בכירים תלויה באופן ישיר בבניית מערכת הבנות עם קבוצות בעלות השפעה ואינטרס בארגון. כך , לדוגמא, נדרש סט בהיר של הסכמות עם הקצונה הדתית, לגבי ה"שילוב הראוי" של נשים וגברים ביחידות סגורות, ובמקביל מתן מענה לדרישות הקידום של קצונת השדה הגברית המצפה לאייש את אותם התפקידים.
עד שכל התהליכים האלה יתרחשו, תישמר ההגמוניה התרבותית של גברים לוחמים, ונשים יוסיפו לקשט בחן גם בעתיד, דיונים מעובי דרגות וגדושי טסטוסטרון.
