"האסונות העולמיים הגדילו את הביקוש למערכות לאומיות לניהול משברים"

אומר מיכאל זנדמן, נשיא NESS TSG, בראיון מיוחד לישראל דיפנס

"האסונות העולמיים הגדילו את הביקוש למערכות לאומיות לניהול משברים"

מיכאל זינדרמן, נשיא NESS TSG (צילום: מאיר אזולאי)

"האסונות העולמיים הגבירו את הביקוש למערכות ניהול משברים - CMS - Crisis Managment Systems", כך אומר מיכאל זנדרמן, נשיא NESS TSG המתמחה בפיתוח מערכות תוכנה ביטחוניות.

חברת נס השלימה באחרונה מערכת ניהול משברים (CMS) חדשה, המבוססת על תוכנות שליטה ובקרה (שו"ב), שפותחו על ידי החברה עבור פיקוד העורף של צה"ל, וכן עבור גופי הצלה אזרחיים בישראל כמו המשטרה ומערך האמובלנסים של מגן דוד אדום.

"על רקע האסונות בבניו-זילנד וביפן, כבר ניתן לראות שגדלה ההתעניינות העולמית במערכות CMS", אומר זנדרמן. לדבריו, "החברה במו"מ מתקדם לאספקת מערכת כזו למדינה גדולה באסיה. המערכות אמורות לאפשר שליטה מלאה בכל גופי החירום, שצריכים לקחת חלק בהתמודדות מול אסונות לאומיים. במקביל לשליטה בכוחות הצלה, המערכות מאפשרות תקשורת מלאה ומיידית עם האוכלוסיה, על מנת להעביר לתושבים מסרים שוטפים בערוצים שונים".

מיכאל זנדרמן אומר עוד, כי מערכות הטיפול במשברים שייכות ב-NESS TSG לתחום הגנת המולדת HLS - שמהווה כ-15 אחוזים מנפח הפעילות הכוללת. עיקר הפעילות, 70 אחוז, היא בתחום ה"דיפנס"- כלומר, מערכות שליטה ובקרה צבאיות. בין היתר, החברה מפתחת ומספקת את מערכת השליטה והבקרה של המטה הכללי ושל הפיקודים בצה"ל - המכונה "טירת האגם". כמו כן, היא פיתחה את מערכות הש"וב המודיעיניות של צה"ל ומערכות שליטה ובקרה עבור סוללות הטילים נגד טילים "חץ" ו"שרביט קסמים". מערכות החברה גם הופכות מידע שמתקבל מאמצעי תצפית מוטסים - למטרות מדוייקות עבור הפעלת אש מן הקרקע או מן האוויר. בימים אלה עובדת החברה על פרויקט חדש של זרוע היבשה בצה"ל, "פותר שמיים" שמו, שבמסגרתו תינתן נקודת ציון בת 12 ספרות, שתאפשר ירי מדויק, על סמך סימון מטרה במחשב נייד של צוות קרקע במרחב הלחימה האורבאני.

נס טי.אס ג'י היא אחת מתוך ארבע חטיבות בקבוצת "נס טכנולוגיות", שהוקמה לפני 12 שנים על ידי משקיעים אמריקאיים שרכשו שש חברות תוכנה, ואיחדו אותן. כיום, מעסיקה הקבוצה כ-8000 עובדים בכל העולם - 2700 מהם בישראל.

מיכאל זנדמן, מערכת CMS לאומית הייתה יכולה להיות אפקטיבית גם במקרה של אסון ענק כמו רעידת האדמה והצונאמי ביפן?

"בהחלט. כשפיתחנו את המערכת הזאת דיברנו על תרחישים כמו צונאמי ורעידות אדמה, מתקפות טרור גדולות, הרי געש מתפרצים ואפילו כורים גרעינים שמתחילים לדלוף. לא תיארנו לעצמנו שתרחישים כאלה יתרחשו כל כך מהר במציאות. המערכות בנויות לספק למדינות את כל התשתית הדרושה לתפקוד במצבי חירום, החל מן המבנים הפיסיים שבהם יושב מרכז השליטה הלאומי, דרך מערכות התקשורת ותוכנות השו"ב".

אבל מה יקרה אם בעקבות אסון טבע קורסות גם תשתיות חשמל ורשתות תקשורת, כמו שקרה ביפן?
"המערכות יכולות לפעול על בסיס ארבע מערכות תקשורת מקבילות - רשת טלפונים, תקשורת קווית יעודית, רשת אלחוטית עם גיבוי סלולארי או תקשורת לווינית. היתירות הזאת מאפשרת תפקוד בכל תרחיש של אסון. זו הסיבה לכך שכוחות החילוץ של פיקוד העורף בצה"ל, שמצויידים במערכות דומות, היו היחידים שפעלו באופן מיידי לאחר אסון רעידת האדמה בהאיטי בתחילת שנת 2010, כאשר לכוחות חילוץ שהגיעו ממדינות אחרות לא היומערכות תקשורת מתאימות. "התחום של ניהול משברים באסונות מתפתח כל הזמן" אומר עוד זנדמן. "באחרונה קיבלנו תקציבי מחקר ופיתוח כדי לפתח מערכות עתידיות נוספות בנושא, מקרן גרמניה ישראל וגם מקרן ההשקעות האירופאית, שעבורה נרכז עבודת פיתוח שתתבצע במקביל על ידי 25 חברות ברחבי העולם".

You might be interested also