"ייצור הנמ"ר בארצות הברית יתרום לתעשיות בישראל"

אומר תא"ל ירון לבנת, ראש מנהלת תכנית המרכבה בראיון בלעדי ל"ישראל דיפנס"

"ייצור הנמ"ר בארצות הברית יתרום לתעשיות בישראל"

תת-אלוף ירון לבנת (צילום: ענת ברקאי, "במחנה")

ממש בימים אלה מתחיל הייצור הסדרתי של מאות נגמ"שי נמ"ר, שמיועדים לזרוע היבשה של צה"ל במפעלי ג'נרל דינמיקס שבעיר לימה במדינת אוהיו. תעשיות ישראליות רבות גדולות כקטנות התנגדו תחילה להחלטה לייצר את כלי העתיד של צה"ל- הנמ"ר בארצות הברית ולא בישראל, מתוך חשש לפגיעה בפסי הייצור שלהן. שיחה עם ראש מנהלת תכנית המרכבה, תא"ל ירון לבנת, מציג את החלטת משרד הביטחון דווקא כחיובית עבור התעשיות הישראליות.

"להקטנת היקף הייצור של מרכיבי הנגמ"ש מפס הייצור בתל השומר, לטובת ייצור הטנק, תהיה השפעה חיובית ומשמעותית על התעשיות הביטחוניות בישראל", אומר תא"ל ירון לבנת. לדבריו, "חברות כמו אלביט מערכות, שמייצרת עבור טנק המרכבה את מערכת בקרת האש ומערכות רבות נוספות, וכמו תעש, שמייצרת את התותח של הטנק, יגבירו את הייצור של מערכות אלה - שאינן קיימות בנגמ"ש." תא"ל לבנת אומר עוד כי בניגוד לטענות שהושמעו בעבר לפיהן העברת ייצור נגמ"שי הנמ"ר לארצות הברית תפגע פגיעה אנושה בתעשיות הביטחוניות הישראליות, הרי שבפועל חלקן של התעשיות בשני הפרויקטים - הטנק והנגמ"ש גם יחד - דווקא יגדל.

נגמ"שי הנמ"ר הראשונים יצאו מפס הייצור בתל השומר, ונכנסו לשירות מבצעי בצה"ל, במהלך שנת 2009. אז כבר היה ברור כי כדי לייצר כמות משמעותית של מאות נגמ"שים, עבור חטיבות חי"ר רבות בצה"ל, יהיה צורך להעביר חלק ניכר מן הייצור לארצות הברית. זאת, כדי לפנות מקום בפס הייצור לטנקי המרכבה, וכדי לממן את עלות הנגמ"שים בכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי, שניתן להשתמש בהם רק לטובת רכש בארצות הברית. על פי החלטת מערכת הביטחון, התקציב השקלי המיועד לייצור טנקים ונגמ"שים גם יחד בישראל גדל רק בעשרה אחוזים - ממיליארד שקל לשנה בעשור הקודם ל-1.1 מיליארד שקל בשנה בעשור זה (כ-305 מיליון דולר בשנה). במקביל, הוקצו לטובת ייצור הנגמ"שים בארצות הברית גם למעלה מ-200 מיליון דולר בשנה - מכספי הסיוע. זאת, למשך עשר שנים לפחות (בין 2011 ל-2020).

לדברי מקורות במערכת הביטחון, בגלל ויכוחים עזים בין התעשיות הביטחוניות הישראליות, סביב השאלה מי ינהל את פרויקט הנמ"ר במתכונתו החדשה, באמצעות קבלני משנה אמריקאים, הוחלט בסופו של דבר לערוך מכרז של מערכת הביטחון בארצות הברית – באופן ישיר.

ניהול המכרז היה מרתק ומהיר. באמצעות משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית, מנהלת תכנית הטנק הציגה ליצרנים האמריקאים את תכניות הנגמ"ש על גבי 24 שרטוטים, שפרטיהם תורגמו לאנגלית. שלוש חברות ניגשו להתמודדות על הפרויקט הישראלי:BEA SYSTEMS , GDLS ו-TEXTRON . בסוף שנת 2010 פורסמה זכייתה של GDLS , המיוצגת בישראל באמצעות קבוצת "אלול" של איש העסקים דוד קוליץ. הזכייה, מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, הייתה ברורה וחדה, וכמעט לא הייתה כרוכה בהתלבטויות. הצעתה של GDLS נחשבה טובה יותר מן המתחרות - באופן מובהק.

מאז הזכייה, מנכ"ל ג'נרל דינמיקס מערכות יבשה, מרק רולה, ,Mark Roualet הוא אורח קבוע בישראל. על הפרק בביקוריו התכופים בארץ בחודשים הראשונים של השנה, עמדו לא רק המגעים לקראת אפשרות להתמודדות משותפת עם משרד הביטחון הישראלי במכרז GCV האמריקאי, אלא גם תכניות לשיתוף פעולה תעשייתי.

על פי תנאי זכייתה של ג'נרל דינמיקס מערכות יבשה, היא תייצר בארצות הברית 36 מתוך 114 החלקים ("קיטים"), שמהם מורכב נגמ"ש המרכבה, כולל עשרה חלקים מרכזיים שחיבורם יחד מהווה את הפלטפורמה של הכלי. שאר 78 ה"קיטים", ימשיכו להיות מיוצרים בישראל. כלל הרכיבים, גם אלה שמיוצרים בארצות הברית וגם אלה שימשיכו להיות מיוצרים בארץ, יגיעו למפעל בתל השומר, בעוד כשנתיים, ויורכבו בו עם השלמת הייצור של הנגמש"ים ה"אמריקאיים-ישראליים" הראשונים. מאותו שלב ואילך ייצאו מפס הייצור בתל השומר נגמ"שי נמ"ר שחלקם תוצרת ארצות הברית וחלקם תוצרת ישראל - באופן שוטף.

 


את המשך הכתבה והראיון עם ירון לבנת אפשר לקרוא במהדורה המודפסת של "ישראל דיפנס", גיליון מס' 2



טנק מרכבה סימן 4 (צילום: משרד הביטחון)

You might be interested also