"חיל האוויר של זרוע היבשה"

קצין תותחנים ראשי בראיון מיוחד על חימוש מדוייק ותותח חדש שנדרש לחיל. "חת"ם הוא חיל לוחם, שמפעיל את כל האש היבשתית ולא רק תותחים. הוא החיבור האולטימטיבי בין זרוע האוויר ליבשה. בהמשך, יהפוך גם לחיבור בין היבשה לאש מן הים", אומר תא"ל סויסה

קתמ"ר, תא"ל דוד סויסה (צילום: מאיר אזולאי)

"כדי להבין מה השתנה בחיל התותחנים צריך פשוט לערוך סיבוב ביחידות השונות", אומר קצין התותחנים הראשי, הקתמ"ר, תא"ל דוד סויסה.

"אם מישהו היה מבקר בכל היחידות של החיל לפני 10 או 20 שנה, הוא היה מגלה ש-90 אחוז מהן היו מבוססות על תותחי שדה. כיום, חלק ניכר מהיחידות של החיל כבר פועלות בהקשר של 'אש אחרת': כלי טיס בלתי מאויישים, חימוש מונחה מדויק, רקטות וכן הלאה. בתוך שנה-שנתיים, שיעור היחידות ה'אחרות' אפילו יגדל עם הקמת יחידה חדשה של כלי טיס בלתי מאויישים לשכבה הנמוכה היבשתית (שנ"י), שתתווסף ליחידות הקיימות של כלי טיס בלתי מאויישים, שכבר משרתות בהצלחה במסגרת החיל".

את הגאווה על המפיכה, שעבר חיל התותחנים, ביטא תא"ל דוד סויסה במהלך ראיון מיוחד לביטאון "תמיד תותחן", שיצא לאור לקראת יום העצמאות, שהוא גם יום ההולדת ה-63 של החיל. סוויסה הוסיף: "הייתי אומר שכיום חת"ם הוא חיל לוחם, שמפעיל את כל האש היבשתית ולא רק תותחים. הוא החיבור האולטימטיבי בין זרוע האוויר ליבשה. בהמשך, יהפוך גם לחיבור בין היבשה לאש שבאה מן הים".

"שנה גורלית"

הראיון עם תא"ל דוד סויסה נערך במחנה גלילות במרכז הארץ, בין סיורים שהוא עורך ביחידות השונות ובין דיונים במסגרת הכנות קדחתניות, שנערכות בימים אלה בצה"ל לקראת גיבושה של תכנית רב שנתית חדשה תחת הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ. במסגרת התכנית, המכונה "חלמיש", צפויה התעצמות משמעותית נוספת של חיל התותחנים.

"השנה עומדת להיות באמת גורלית לחיל בהקשר של התכנית הרב שנתית", מאשר הקתמ"ר.

מדוע? איזה שינויים משמעותיים אתה רואה בחת"ם חמש שנים קדימה, במסגרת "חלמיש", שהיא תכנית חומש? 
"קודם כל, צה"ל צריך מערך רקטי", עונה הקתמ"ר בצורה נחרצת, "מה שיש כיום (מערך רקטות ה"מנתץ" - ע"ר) , זה לא מערך רקטי, כי יש לו מגבלות בהפעלת האש מול כוחותינו ומול האויב, בשל חשש מפגיעה בבלתי מעורבים. אנחנו מכוונים כעת להקמה של מערך רקטי מדויק. מסתמנת הבנה בצמרת צה"ל שמדובר בצורך אמיתי.

"מערך רקטי מדויק יביא למבנה שיחזק משמעותית את עוצמת האש, הן בהיבט של נשק סמי-סטטיסטי והן בהיבט של נשק מדויק.

"החזון הכולל שלנו הוא הפעלה של אש יבשתית חזקה", ממשיך סוויסה. "אנחנו בעיצומו של חיבור לחיל האוויר. כיום, ברור לכולם שחיל התותחנים הוא שמפעיל מז"לטים, ואני רוצה להתמקד בממשק עם חיל האוויר. ראש להק מסוקים בחיל האוויר אפילו קורא לי 'מח"א (מפקד חיל אוויר) יבשה' ...

"הגדרתי בכמה הזדמנויות, שהתותחנים הופכים להיות חיל האוויר של היבשה, לא רק בהיבט של האש, אלא גם בתרבות, החיל דומה יותר לחיל האוויר. בלי לפרט יותר מידי, חת"ם ייחודי באש ובדייקנות".

האם הקמת מערך רקטות מדויקות תסייע גם לחיל האוויר בכך שתוריד את עומס המשימות שמוטלות עליו? 
"אם יש יכולת של אש מדויקת לרמת מטר אחד, אז גם במצב שאין לך עליונות אווירית, או כשיש מגבלות מזג אוויר, אתה מסייע לחיל האוויר להתפנות למשימה של השגת עליונות אווירית, ואז לשלוח מטוסים לסייע בקרב היבשה.

"דרך אגב, המעבר לאש יותר ויותר מדויקת הוא מהפיכה תפיסתית במסגרת החיל. אם בעבר היינו רגילים לרמת דיוק 'ארצית' של 20 מטר סביב המטרה, ועוד אחרי שעשינו 'חיתוכים' ותקענו יתדות בקרקע, הרי שכיום, בלחימה במרחבים האורבאניים, רמת הדיוק הנדרשת היא של מטר אחד או לכל היותר עשרה מטר. פגיעה במרחק של 20 מטר מהמטרה כלל אינה נחשבת מדויקת, שכן אם רוצים לפגוע בבית המסוים, זה יכול להיות כל ההבדל בין פגיעה במחבלים לבין פגיעה בגן ילדים שממוקם סמוך מאוד אליהם, או במילים אחרות ההבדל בין צל"ש לטר"ש".

ומה לגבי אש מן הים? הזכרת בראשית דבריך גם את הכיוון הזה. 
"אכן, להערכתי, בהמשך יצטרכו להיות אנשי יבשה גם על ספינות של חיל הים, ותפקיד הקישור בין מערך היבשה לבין האש שבאה מן הים צריך להיות של חיל התותחנים, כמו החיבור בין היבשה לאוויר. יש כיום על גבי ספינות של חיל הים תותחים בקוטר 76 מ"מ, אבל צריכה להיות מופעלת מכיוון הים אש הרבה יותר משמעותית. כאשר שימשתי כראש מטה פיקוד הדרום כבר התחלנו לפתח את הכיוון הזה, במסגרת הלחימה ברצועת עזה".

דרוש תותח חדש

בוא נדבר על מערך התותחים, שהוא עדיין הגדול מבין מערכי חיל התותחנים, בסדיר ובוודאי במילואים. אפשר להאריך בעוד כמה שנים את השירות של תותחי ה-M-109, שנקלטו בצה"ל כבר לפני כארבעים שנה?

"הגיעה העת להחליף את התותחים שלנו", אומר הקתמ"ר. ושוב ללא היסוס. "בעבר, במסגרת תכניות חומש קודמות, היו דיונים האם להשקיע בפלטפורמה חדשה או בחימוש, ולאורך השנים עברנו עם התותחים שלנו מ'רוכב' ל'דורס' ול'דוהר', אבל בשורה התחתונה, מדובר באותה פלטפורמה, שנמצאת כבר יותר מ-40 שנה על הכביש. כדי להחליף אותה באופן הדרגתי יידרשו עוד 40-20 שנה. להערכתנו, צריך להתחיל בכך עכשיו".

האם אי אפשר לראות ברקטות המדויקות שאתם מתכננים, תחליף הולם לתומ"תים הוותיקים?
"לדעתי, לא, שכן לעולם יידרשו שני יסודות של תותחנות בשדה הקרב: יסוד הדיוק ויסוד המסה. תמיד יהיו מצבים שמג"ד יצטרך 60 או 80 פגזים על מטרה בשטח, ואת זה לא ניתן יהיה להשיג באמצעות רקטות, גם בגלל המחיר שלהן, שהוא הרבה יותר גבוה".

ולמה לא להמשיך בכל זאת עם ה"דוהר", כדי להשיג את המסה?
"הגיע הזמן להחליף את התותחים, שכן כיום אנחנו צריכים תותחים שיהיו אוטומאטיים ולא רק אוטונומיים. צריך תותח אפקטיבי שיורה רחוק יותר, לעבר העומק האוגדתי במרחק של כ-30 ק"מ ומעבר לכך. ה'דוהר' מיצה את עצמו. גם עם מטען של כ-10 הוא יכול להגיע לכל היותר לכ- 25 ק"מ, ואי אפשר להאריך את הטווח שלו מעבר לזה. "הדבר השני שאנחנו צריכים זה קצב אש יותר גבוה מאשר ארבעה פגזים בדקה, שיכול לירות ה'דוהר', אבל, בעיניי, הכי חשוב זה שאנחנו צריכים תותח, שיהיה 'חסכוני' הרבה יותר בכוח אדם. חייבים להבין שאין כיום בצה"ל אמצעי לחימה כמו ה'דוהר', שכדי להפעיל אותו צריך צוות של עשרה אנשים, שחלקם מבצעים פעולות שיכולות להתבצע על ידי מכונות - כמו טעינה של פגזים וחנ"ה. היעד שלי הוא לעבור לצוות של חמישה לוחמים במקום עשרה, כמו שתפעול טנק 'מרכבה' אינו מצריך יותר מ-4-3 לוחמים, וגם זה יותר מדיי. הדבר יאפשר לנו למצות את כוח האדם של החיל בצורה טובה יותר. אין לנו כמות אנשים בלתי מוגבלת, ואני מתכוון להסיט כוח אדם ממערך התותחים למערכים האחרים של החיל".

איזה יכולות היית רוצה לראות בתותח חדש שייקלט בחיל?

"הרעיון הוא שיהיה תותח על זחלים, שעושה חלק מעבודת הצוות בצורה אוטומטית, עם קנה בקליבר 52 לעומת 35 כיום, ועם קצב אש 7-6 פגזים בדקה. קוטר הקנה יכול להישאר 155 מ"מ".

ומה לגבי המיגון? תותח חדש צריך להיות ממוגן יותר?

"אנחנו לא מתכוונים להשקיע במיגון, שכן כאשר יהיה לנו טווח ירי גדול יותר, נוכל ממילא לקחת את הכלים מעט אחורה ובכך לשפר את השרידות שלהם. מבחינת החיל, השרידות אינה מבוססת על שכבות של שיריון אלא בראש ובראשונה על ניידות. המתכון של התותחנים הוא שהכול נייד. ברגע שאתה בתנועה אתה יותר יעיל וגם יותר מוגן".

אתה יכול לראות במרגמות ניידות בקוטר 120 מ"מ, שנקלטו בשנים האחרונות במערך החי"ר ומכוּנות "קשת", כתחליף מסוים לתפקיד שהאש הארטילרית אמורה למלא בשדה הקרב?
"אני חושב שהמערך הזה אינו חליפי לתומ"תים. הוא מחליף מרגמות 81 מ"מ, ששימשו את החי"ר, ובא לחפות בראש ובראשונה על פער בהפעלת אש ברמה הטקטית של 7-6 ק"מ. אם בודקים בהיסטוריה של החיל, אז רבים בוודאי זוכרים שחיל התותחנים הפעיל בעבר מרגמות 120 מ"מ, אבל אני חושב שכיום חת"ם אינו צריך לקחת אחריות על 'ארטילרית הכיס' של החי"ר. עם זאת, אנחנו עוזרים להם לתפעל את המערך הזה, ולחשוב בצורה שהיא יותר 'תותחנית' ופחות 'חי"רית' בעת הפעלת המרגמות".

כטב"מים ואיכון

הזכרת בתחילת דבריך גם את הקמת מערך השנ"י - שכבה נמוכה יבשתית, במסגרת חיל התותחנים. כיצד הוא משתלב בכלל מערך כלי הטיס הבלתי מאויישים (הכטב"מים), שהחיל מפעיל? 

"ככלל, יחידות כלי הטיס הבלתי מאויישים פתחו תחום מדהים בחת"ם. הם איפשרו לנו גלישה לאיסוף העילי. למשל, מערך 'רוכב שמים' שהולך ומתפתח, עם שילובם של צוותי חת"ם שמפעילים את הכטב"מ הזה (מדובר במטוס זעיר ללא טייס מסוג "סקיילארק 1" מתוצרת אלביט מערכות – ע"ר) בכל היחידות הלוחמות, מהווה, למעשה, תוספת של עוד קש"א ברמת הגדוד. כיום, יש כבר מג"דים שאינם זזים בלי הכלי הזה. צוותים של 'רוכב שמיים' משתתפים בכל אימוני החי"ר בצה"ל, וייכנסו גם לאימוני מילואים במסגרת המרכז הלאומי לאימוני יבשה (מל"י). זה תחום שיילך ויתפתח בצעדי ענק. הכטב"מ החדש 'שנ"י' (מדובר במטוס זעיר ללא טייס 'סקיילארק 2', גם הוא מתוצרת אלביט מערכות – ע"ר) יגדיל את היכולות של החיל בתחום הזה עוד יותר. הכטב"מים כבר מוכיחים את עצמם כמאוד מאוד אפקטיביים במסגרת לוחמת הביטחון השוטף – על בסיס יום-יומי".

גם בתחום האיכון הושלמה בשנה האחרונה קליטתו של כלי מהפכני – המכ"מ הרב זרועי ("רז"). מה חשיבותו העיקרית בעיניך?

"אי אפשר להמעיט בחשיבותו של הכלי הזה. אם מבחינת צה"ל לא ניתן היה לדעת עד היום מהיכן משוגרת כל האש לעברנו, הרי שמכ"מ ה'רז' מספק תמונת שיגורים של כ-120 מעלות מהשטח בכל הטווחים, 50 ק"מ למרגמות ותותחים ו-100 ק"מ לרקטות. לעובדה זו יש השפעה מכרעת על החלטות מפקדים לגבי אופן הפעלת הכוח כנגד האש של האויב. בזכות ה"רז" אמרתי למס"חים (מפקדי הסיוע החטיבתיים) שהאחריות לרישום טווח באש עוברת מהם למפקדת האגד. אם בזכות ה'רז' המס"ח לא צריך להתעסק ברישום, זה אומר שהוא יכול להתמקד אך ורק במטרה העיקרית שלו - הפעלת 'קונצרט' של אש לטובת החטיבה.

"בכך לא מסתכמים יתרונות ה'רז', שכן אחת ממשימות היסוד שלו היא גם לספק התראה על שיגור רקטות לעבר העורף. בתחום זה הוא מסייע מאוד לחיל האוויר.

"חידוש נוסף בתחום האיכון צפוי בשנה הקרובה במערך המטאורולוגיה, שם אנחנו מתכוונים לקיים שיתוף פעולה עם השירות המטאורולוגי, ולעבור לשיטה של מטאורולוגיה מרחבית במקום יחידתית. במסגרת השיטה החדשה, נגביר מאוד את התיאום גם עם מערך המטאורולוגיה של חיל האוויר, והתוצאה תהיה שיפור נוסף בדיוק האש שלנו".

"האדם שבחת"ם"

"אחרי שמבינים מה זה חיל התותחנים כיום ולאן הוא עוד עומד להתפתח, מבינים גם למה החיל צריך את האנשים הטובים ביותר", אומר עוד הקתמ"ר. "לשמחתי הרבה, אני יכול להגיד שבחיל התותחנים תמיד היו אנשים טובים, אבל השינוי הגדול הוא שכיום הם גם רוצים לשרת בחיל, וכבר מיום הגיוס. החיל משקיע המון בתהליך הגיוס. מפקדים נפגשים עם מועמדים לשירות בחיל ועם בני משפחותיהם ארבעה חודשים לפני הגיוס, ובזכות כך, וגם בזכות המערכים החדשים והיוקרתיים של החיל, הגענו למצב שבעבר לא יכולנו אפילו לחלום עליו - יחס של כמעט אחד לאחד בין המעוניינים לשרת בחיל, ובין המתגייסים אליו בפועל. גם אחרי הגיוס יש לנו נשירה של בודדים בלבד.

"התוצאה היא שמצבות כוח האדם בסוללות הלוחמות מלאות, ואילו מצד שני חסרים לנו תומכי לחימה. יש מפקדים שמציעים ללוחמים להפוך לטבחים או לאנשי חימוש, אבל רובם בדרך כלל מסרבים, כי הם מעדיפים להמשיך לשרת כלוחמים.

"חשוב להבין שנשירה נמוכה ומצבות מלאות מאפשרים השקעת משאבים רבה יותר בהכשרה של הצוותים ושל המפקדים. כשאני הייתי מפקד סוללה, לדוגמא, נאלצתי לפרק את אחד הצוותים ולהחזיק כמות מינימאלית של לוחמים בשאר הצוותים. כל הזמן ידעתי שאם אני שולח לוחמים להכשרות או אפילו לפיקוד אני מקטין את המצבה שלי עוד יותר. כיום, אין שום בעיה כזאת למפקדים בשטח.

"גם קורס הקצינים הוא אינדיקציה טובה למצב המצוין של כוח האדם בחיל. זרוע היבשה מצפה מאתנו לשלוח 70 אחוז מן צוערים עם נתונים שנחשבים 'ליבה' מבחינת איכות כוח האדם (קב"א וציון דרך כללי גבוהים – ע"ר), אבל המאבק על כל מקום בקורס מביא לכך ששיעור הצוערים שלנו שמוגדרים כ'ליבה' עומד על לא פחות מ-85 אחוז.

מה לגבי מערך הפיקוד הוותיק יותר בחיל? אתה שבע רצון ממנו? 

"בהחלט. אני רואה במכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק) אקדמיה חשובה מאוד. כיום, 30 אחוז מהקצינים הצעירים הם בוגרי המלט"ק. הפיתוח שלהם מביא מסו"לים אקדמאים ובוגרים יותר. מהלך נוסף חשוב בעיניי, קשור לכך שיותר ויותר קציני תותחנים יוצאים לשרת בצבא ה'גדול'. פעם היו אומרים שאת הטובים נשאיר בחיל ואת הפחות טובים נוציא לתפקידים בחוץ, אבל אני אומר שאת הטובים ביותר קודם כל נוציא החוצה. הסיבה לכך היא שלחת"ם יש מה לתרום לצה"ל, אבל גם לצה"ל יש מה לתרום לחת"ם. קצין שחוזר לחיל אחרי שנתיים-שלוש בצבא ה'גדול', למשל אחרי תפקיד במטה הכללי, הוא בהכרח טוב יותר. אם פעם היו סופרים את מספר הקצינים מחת"ם שמשרתים מחוץ לצה"ל, היום זה טבעי, יש הרבה קצינים כאלה. בעיניי, היתרון הגדול ביותר שלנו הוא באנשים, והפיתוח שלהם הוא המשימה מספר אחת של החיל, כי גם את מערכת הנשק הכי מדויקות מפעילים בסופו של דבר בני אדם".

 


 

פורסם לראשונה בכתב העת "תמיד תותחן", גיליון מספר 49, מאי 2011
בתמונות: הקתמ "ר תא"ל דוד סויסה עם חיילים בבסיס שבטה, וסוללת תותחי "דוהר". 

צילומים: מאיר אזולאי

You might be interested also

BIGSTOCK/Copyright: AndreyPopov

The true cost of ransomware attacks

A survey conducted by Cybereason finds that 50% of companies experienced a ransomware attack during the last year, 46% of organizations that paid the ransom did not get all of their data back, and 80% of organizations that decided to pay experienced another attack