אלוף (מיל') הרצל בודינגר: "המלאך של בית שאן"

מפקד חיל האוויר לשעבר, נשיא ויו"ר חברת ראדא, הוא דמות השנה הביטחונית של ישראל דיפנס, ביום העצמאות ה-63. מדוע? כיוון שהקדיש 14 שנה להצלת 40 מקומות עבודה בעיירה מוכת האבטלה בצפון. רק אחרי מסע מפרך הוא יכול להכריז: "החברה ניצלה, ומוכנה להמריא"

אלוף (מיל') הרצל בודינגר: "המלאך של בית שאן"

אלוף (מיל') הרצל בודינגר

לקראת יום העצמאות ה-63 החליטה מערכת ישראל דיפנס להכריז על האלוף (מיל') הרצל בודינגר כ"דמות השנה" במערכת הביטחונית.

בודינגר הוא איש השנה שלנו לא בגלל מבצע צבאי כלשהו, ואפילו לא בגלל הישגים כלכליים נדירים (החברה שבראשה הוא עומד, ראדא תעשיות אלקטרוניקה, רשמה בשנת 2010 רווח תפעולי שהסתכם ב-1.9 מיליון דולר בסך הכל), אבל לדעתנו הוא ראוי לבחירה כיוון שהצליח במאמץ נדיר להציל חברה שהייתה אמורה לפשוט רגל כבר מזמן. יותר נכון, בראייתו, הוא הציל 40 מקומות עבודה בעיירת הפיתוח בית שאן.

את הסיפור אנחנו מתחילים בבית שאן, שם אנחנו פוגשים את אותם עובדים, חציים נשים וחציים גברים, כולם מעל גיל 40. המפעל של ראדא ממוקם בלב אזור התעשייה המוזנח של העיירה מוכת האבטלה, והעובדים כמעט חונקים את בודינגר מאהבה. ואולם, כדי להבין מי האיש צריך לחזור עשרות שנים לאחור, לתקופת חיל האוויר שלו.

בודינגר, בן לאב ממוצא רומני ולאם שעלתה מהודו, הגיע לחיל האוויר די במקרה, אחרי שהתכוון להתגייס בכלל לשיריון. הוא מופנם ושתקן, ובקלות ניתן לחשוב שהוא מתנשא, בהתאם לתדמית הטייסים. גם כותב שורות אלה היה נופל לטעות הנפוצה, אלמלא הכיר ממקור ראשון סיפור משלהי מלחמת יום הכיפורים.

בודינגר הוזעק אז לפקד על טייסת המיראז'ים 101 בבסיס חצור, במקום סא"ל אבי לניר, שנפל בשבי הסורי (רק כחצי שנה אחרי המלחמה התברר כי לניר עונה על ידי הסורים עד מותו, אך לא הסגיר סוד גדול שהיה ידוע לו. על שתיקתו עוטר אחרי מותו בעיטור העוז. בסיום המלחמה עדיין לא היה ברור האם הוא בין החיים או שמת בשבי). מה שמדהים בסיפור הוא העובדה שאחת הפעולות הראשונות שהרצל בודינגר עשה כמפקד טייסת הייתה לדאוג לילד קטן בן חמש, בנו של מפקד הטייסת החסר, לניר. בודינגר גילה עם הגעתו לטייסת, כי ילדיו של סגן מפקד הטייסת, שמילא את מקום לניר במשך כשבועיים, אסרו על הילד להיכנס לממלכתו של אביו, ופגעו בו בכך קשות. בודינגר מיד קרא לילד הפגוע וקירב אותו אליו למשך שנים ארוכות. כיום, הבן של מפקד הטייסת המת מוכר כאיש העסקים נעם לניר. עבור נעם ואימו מיכל, הרצל בודינגר הוא לא פחות ממלאך.

לתפקיד המלאך של עובדי ראדא הרצל בודינגר התגלגל די במקרה. בשנת 1996הוא סיים קדנציה מוצלחת כמפקד חיל האוויר, וקיבל את ההצעות הרגילות לגנרלים במעמדו שיוצאים לאזרחות: הוא היה מועמד לנהל את חברת אל על או את חברת החשמל, אבל התחבר דווקא לאתגר של ניהול החברה הקטנה, שסבלה מקשיים חמורים החל מסגירת פרויקט הלביא בשנת 1986. בודינגר חשב שמצב החברה הוא עגום, אבל גילה שהוא אנוש ממש, דווקא כאשר הצליח לרתום את ענקית התעופה בואינג מארצות הברית - לשותפות במיזם שהיה אמור להפוך את ראדא לחברה המתמחה בשירותים מתקדמים למטוסי תעופה אזרחיים בכל רחבי העולם. בכירי בואינג, שהתכוונו להשקיע בראדא לא מעט כסף, ערכו לחברה בדיקת נאותות, שבעקבותיה המליצו למפקד חיל האוויר לשעבר באופן חד משמעי: לברוח. בודינגר לא שעה לעצתם.

"לא יכולתי לעזוב את החברה גם כאשר התברר לי כמה חמור מצבה, כי גורלם של העובדים בבית שאן היה לנגד עיניי" בודינגר משחזר. "בבואינג אמרו לי שדברים כאלה אינם מוקבלים בארצות הברית, אבל הם מאוד העריכו את מה שאמרתי להם, והבטיחו שישתדלו לעזור בהזמנת עבודות מראדא - גם אם לא ישקיעו בחברה".

העובדים עצמם משחזרים ערב בלתי נשכח שבו נשיא החברה שלהם הגיע לבית שאן, אסף אותם באולם הייצור המרכזי, והמם אותם. "החברה במצב קשה מאוד. אם יש צבע יותר שחור משחור, הוא מתאים לתאר את מצב החברה כעת. אבל, אם נעשה כולנו ביחד מאמץ עליון, יכול להיות שנוכל להציל את החברה. מי שלא מוכן למאמץ הזה - שירים את היד. מי ששיישאר יוכל לדעת בתוך כשנתיים אם החברה בדרך להיחלץ מן המשבר. גם אם ניכשל - לפחות נדע שעשינו כל מה שאפשר כדי להציל את החברה", אמר בודינגר. אף אחד לא הצביע.

צעדי קיצוץ חריפים, שעליהם הכריז בודינגר, כללו הפחתה של כשליש בשכרו של בודינגר עצמו, אבל העיקרון היה שאיש מהעובדים לא יפוטר. "זו הייתה פעם ראשונה שסיפרו לנו בגובה העיניים מה מצב החברה, החלטנו ללכת אחרי הרצל באש ובמים", אומרת אילנה כהן בת ה-46, שעובדת בראדא מגיל 20. "לא הייתה לנו ברירה חוץ מלהילחם על מקום העבודה, כי אין אלטרנטיבה בבית שאן, אבל בכל מקרה כולנו האמנו שבודינגר יציל אותנו".

כאשר בודינגר חשף את מצב החברה בפני העובדים, חובותיה נאמדו ב-25 מיליון דולר והכנסותיה היו זעומות. בודינגר הצליח לשכנע משקיע סיני בחברה, הווארד יונג (שעד היום לא הגיע מעולם לישראל), להגדיל את השקעתו בה מ-5 מיליון דולר ל-10 מיליון. יונג מחזיק כיום בכ-60 אחוז ממניות החברה אחרי שהזרים לה מיליוני דולרים גם בימים שבאם נחשבה אבודה, תוך שהוא אומר לבודינגר רק שלוש מילים: "אני סומך עליך".

מסע הייסורים של ראדא נמשך לא שנתיים מאותו ערב דרמטי במפעל, אלא 14 שנים. לשיא השפל הגיעה החברה באחת השנים, שבהן רשמה הכנסות של 3 מיליון דולר בלבד- והפסד ענק של 36 מיליון. מכל בחינה חשבונאית, החברה הייתה אמורה להפוך לחדלת פירעון, כלומר לפושטת רגל, אלמלא בודינגר נלחם את מלחמתה גם מול הבנקים, והצליח להביא לה ישועה דווקא מחברת לוקהיד מרטין, יריבתה של בואינג, שהחליטה בתחילת שנות ה-2000 להכניס תיבת תחקור מתוצרת ראדא (מעין "קופסא שחורה שמאפשרת תחקור של כל נתוני הטיסה בדיעבד) – לכל מטוסי האף-16 שיוצרו על ידה עבור לקוחות בכל רחבי העולם.

בהמשך זכתה ראדא בפרוייקט השבחת מטוסי "סקייהוק" עבור חיל האוויר, שהכניס אותה לשוק השבחות המטוסים העולמי, וקידם את יכולותיה הטכנולוגיות.

כיום, יש לראדא 40 עובדי ייצור בבית שאן (איש מהעובדים לא פרש!) ועוד כ-60 עובדי פיתוח וניהול במטה החברה, שממוקם בנתניה.

ראדא החלה לגלות סימני יציבות בשנת 2007, ודוחות החברה לשנת 2010, שפורסמו באחרונה בבורסה שמעבר לדלפק בניו יורק (הנאסד"ק), שם היא רשומה, מעלים כי הפכה לרווחית בכל קנה מידה. הכנסותיה עומדות על 27 מיליון דולר, סל המוצרים שלה רחב, וכולל כיום עשרות מערכות ביטחוניות מתקדמות מסוגים שונים (בין השאר, החברה מפתחת מכ"מ עבור מערכת "חץ דורבן" ליירוט טליים נגד טנקים ופגזים קינטיים, שמיוצרת על ידי תעש). ראדא מתמחה במערכות נייוט וכמובן ממשיכה בייצור מערכות תחקור לכלי טיס.

בודינגר לא לבד. בשנים האחרונות מנהל את מפעל הייצור של ראדא בבית שאן סטיב הופמן. מטה החברה בנתניה מבוסס על אנשי חיל אוויר. מלבד בודינגר, גם המנכ"ל תחתיו, צביקה אלון, והסמנכ"ל, דובי סלע, הם אנשי צוות אוויר.

השיפור הדרמטי במצבה של ראדא הקפיץ את מחיר מנייתה פי חמישה – מ-60 סנט בשפל, לכמעט 3 דולר על פי רוב בשנה האחרונה.

בנו הבכור של הרצל בודינגר, אילן בוגר, עושה קריירה מפוארת בפני עצמו בחיל האוויר, ומשמש כיום כראש להק כוח אדם בחיל, לאחר שפיקד על בסיס רמת דוד, כמו האב. הרצל בודינגר מתקרב לסגור 70 שנה (בעוד שנתיים יגיע לגיל ה"עגול"). בבית שאן לא יכולים לחשוב על ראדא בלעדיו, והוא עצמו אינו מדבר על פרישה מתפקיד הנשיא ויו"ר מועצת המנהלים. להפך, הוא רק מגדיל עוד ועוד את עיסוקיו בתפקידים התנדבותיים - בינהם ראש העמותה הישראלית ל נגד טילים (עי"ט) ויו"ר מכון פישר בבית חיל האוויר.

"אחרי הדוחות השנה, זו הפעם הראשונה שבה אני יכול להגיד בוודאות שהחברה ניצלה", אומר בודינגר. "יש לה הזמנות משמעותיות ועובדים מדהימים, והיא עומדת בפני פריצת דרך במספר תחומים. בעבר, החברה הייתה מקורקעת. כיום, היא עומדת להמריא. במידת הצורך – נגדיל את מצבת העובדים. גם אם הייתי יודע מראש שמסע ההינצלות של ראדא יימשך 14 שנים, לא הייתי מרים ידיים. הסיפוק על כך שעזרתי להציל 40 מקומות עבודה בבית שאן שווה מבחינתי הרבה יותר מכל תגמול חומרי שהייתי יכול לקבל בתפקיד אחר".


צילומים: מאיר אזולאי

 

You might be interested also

The Iron Dome System. Credit: Rafael’s Spokesperson’s Office

Rafael Ends 2023 With Record NIS 14 Billion in Sales

The company also saw a net profit of NIS 588 million and a record in new orders, amounting to NIS 30 billion. It has been working intensively during the ongoing Swords of Iron War