על הגמישות / מאיר פינקל

החוקר והסופר, תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, איש מודיעין ברמ"ח אבריו, מנתח את ספרו של אל"מ ד"ר מאיר פינקל, שגורס כי ההפתעה היא בלתי נמנעת - וחובה לדעת איך להתאושש ממנה

כל ארגון לוחם - בין אם הוא צבא של מדינה או ארגון טרור וגרילה - מקדיש מאמצים רבים להפתיע את יריבו ולזכות כך ביתרון בשדה הקרב. החוקר, אל"מ ד"ר מאיר פינקל, מפקד ולוחם בצה"ל, טוען שמספר ההיבטים שבהם אפשר להפתיע רב מאוד, ולכן צריך להניח שבכל עימות נעמוד מול הפתעה כזאת או אחרת. בספרו בחן פינקל מערכות שונות ולמד כי רק צבאות, שבניין הכוח והתרבות הארגונית שלהם כללה גמישות מובנית, היטיבו להתמודד עם הפתעות.

ספרו של מאיר פינקל "נולד" בעקבות עבודת דוקטורט, במסגרת המכללה לביטחון לאומי ואוניברסיטת בר-אילן. ההנחה בבסיס הספר היא, שהמאמץ המתמשך לפיתרון בעיית ההפתעה הטכנולוגית ותורתית בעבר נכשל במקרים רבים. הכישלון נבע ממגוון סיבות הגורמות להסתברות הגבוהה של ההפתעה, ביניהן בולטת תפישת בניין כוח אשר מסתמכת הסתמכות יתר על ניסיון לחיזוי פניו של שדה הקרב העתידי ועל מודיעין לגבי צבאו של האויב.

מסקנתו של הכותב היא כי הפתרון המרכזי לבעיית ההפתעה הטכנולוגית והתורתית אינו מצוי בתחום חיזוי פניו של שדה הקרב העתידי, או בניסיון ללמוד את הכנות האויב למלחמה הבאה, אלא בתחום ההתאוששות מההפתעה לאחר שזו ארעה.

בהתאם, הספר "על הגמישות" מציג שיטה מגובשת ומאוזנת כיצד ראוי להטמיע מימדים שונים של גמישות - טכנולוגיים, תורתיים ותרבותיים - בתוך תהליך בניין הכוח הצבאי. בין השאר, מונה המחבר גורמים תפישתיים כמו אומנות המלחמה, גורמים פיזיים כמו ארגון הכוח והטכנולוגיה הצבאית ומאפיינים מוראליים כמו תודעת המפקדים.

לדעתי, מטה אל"מ פינקל את הפתרון לכוון הגמישות וההתאוששות. אסור שמסקנותיו יחלישו את המאמצים להכרת האויב, יכולותיו וכוונותיו. אלה יקטינו את הסבירות להפתעה, פעמים רבות לפני שהיא תביא לכישלונות בשדה הקרב.

לספר שלושה חלקים. הראשון עוסק באתגר שבבניין הכוח הצבאי נוכח הפתעות אפשריות. הפרק השני מציג את ההיבט התיאורטי של התאוששות, המבוססת על גמישות תפיסתית ותורתי, גמישות ארגונית וטכנולוגית וגמישות תודעתית-פיקודית. בחלקו השלישי של הספר, החלק האמפירי, מוצגים מקרי מבחן היסטוריים המדגימים את השפעת קיומם או היעדרם של מרכיבים אלה על מידת ההצלחה בהתמודדות עם הפתעות בשדה הקרב.

בין המקרים ההיסטוריים שנבחנו, גם ההתאוששות הגרמנית במהלך מלחמת העולם השנייה מהפתעת המוץ הבריטי. בעקבות ההפתעה, הגרמנים שינו את הטקטיקה של הלחימה במפציצים והכניסו, בשלב הראשון, תותחים היורים כלפי מעלה. לאחר מכן פיתחו מקלט המתביית על מכ“ם מוטס בריטי, שאינו מושפע מהמוץ.

התאמה נוספת להפתעה הייתה הפעילות למזעור הנזק לגרמנים מהופעת טנקי ה- 34–T בחזית הרוסית במהלך מלחמת העולם השנייה. זו הביאה לפיתוח טכניקות קרביות חדשות תוך ניצול מגוון של אמצעים, כולל החלפת תותח בטנק ה"פנצ’ר 3" ובהמשך גם פיתוח מהיר של טנקי ה"טייגר" וה"פנתר".

גם הפתעת צה"ל מלוחמת הנ"ט המצרית במהלך מלחמת יום הכיפורים, נבחנת לעומק. כבר תוך כדי המלחמה פותחו טכניקות קרביות בגדודי הטנקים, ובהמשך – גם בקרב יחידות רגלים ושל ארטילריה. עוד מקרה גמישות מובהק שמנותח היטב, הוא מזעור הנזק מלוחמת הנ"מ (נגד מטוסים) של צבאות ערב במהלך מלחמת יום הכיפורים, כאשר פותחו בטייסות חיל האוויר הישראלי טכניקות קרביות לצמצום האיום ולהקטנת החתימה התרמית של מטוס. בתוך ימים שונתה גם תורת התקיפה של החיל ועד סיום המלחמה, בתאום עם התעשייה, פוצחו גם הנתונים האלקטרוניים של טיל ה-6-SA.

You might be interested also