חשיפה: "אנו עוסקים בפתרונות בלתי מאויישים לפתיחת צירים"
ראש חטיבת היבשה החדשה שהוקמה בחברת אירונאוטיקס, אל“מ (מיל') דודי רוקח חושף לראשונה את תחומי פעילותה
Nir Dvori
| 19/05/2011
אלוף משנה (מיל') דודי רוקח, ראש חטיבת יבשה באירונאוטיקס (צילום: מאיר אזולאי)
"חברת אירונאוטיקס מרחיבה את פעילותה בתחום היבשה", כך מאשר אל"מ (מיל') דודי רוקח, שעומד בראש חטיבת יבשה חדשה בחברה, המזוהה בראש ובראשונה, עם תחום המטוסים הבלתי מאויישים.
אירונאוטקיס נחשבת לאחת החברות הביטחוניות גדולות בישראל. אל“מ (מיל') רוקח שימש עד לשנה האחרונה כראש מחלקת אמצעי הלחימה (אמל"ח) בזרוע היבשה של צה"ל, ובמהלך החודשים האחרונים גיבש לחטיבה החדשה של אירונאוטיקס תכנית פעולה, שאותה הוא מציג לראשונה -בשיחה עם ישראל דיפנס. לדבריו, חטיבת היבשה של החברה תפעל בהתאם לאסטרטגיה הכללית של אירונאוטיקס, ש"עיקריה הם ניצול פלטפורמות קיימות ושיתוף פעולה עם תעשיות המתמחות במוצרי קצה רלוונטים. אירונאוטיקס משקיעה ברכישת חברות חיצוניות המתמחות במוצר ייחודי ומתבססת על יכולות קיימות מבית", אומר רוקח.
מה זה אומר בפועל? מהם התחומים ביבשה, שאתם מתכוונים להיכנס אליהם?
"מספר רב של תחומים. בתחום כלי הרכב הבלתי מאויישים (כרב“מים), אנחנו בוחנים בימים אלה שיתוף פעולה עם חברות רכב גדולות בחו"ל ובישראל. אנחנו מעריכים כי בתוך שנה נוכל להציג מערכות בעלות ביצועים, שיוכלו להתחרות בחברות וותיקות יותר בתחום זה. כרב“מ שאנחנו מתכננים, יוכל לשמש גם למשימות צבאיות וגם למשימות אזרחיות. הרעיון שעומד מאחורי הפיתוח הוא תפירת מערכת רובוטית המתאימה לדרישות הלקוח: לתצפית בלבד או לתצפית ואש, סיור ואיסוף.
"הקמנו גם צוות שיאפיין רכב איסוף לא מאוייש, בנוסף לפיתוח מערכות תצפית על כלי רכב מאוישים, באמצעות תורן ומצלמה. אירונאוטיקס מתכוונת להיכנס גם לתחום הרובוטים הקטנים והבינוניים - עם מערכות במשקל עד 300 ק“ג מכמה סוגים, שמפותחים לשימושים צבאיים. כמו כן אנחנו בוחנים פיתוחים שיהפכו טנקים וכלים הנדסיים לכלי רכב בלתי מאויישים".
מה לגבי עולם החי“ר?
"אנחנו עוסקים בפתרונות בלתי מאויישים לפתיחת צירים, באמצעות שליחת משמר קדמי לכוח המתמרן, בין אם מדובר ברובוט, במטוס ללא טייס או במסוק ללא טייס, שמאבטחים את הצירים ויש להם מערכות רואות ויורות. בפיתוח נמצאות כעת גם מערכות שו“ב (שליטה ובקרה) לחיבור בין כלי רכב בלתי מאוייש למסוק בלתי מאוייש.
"בנוסף, אנחנו עוסקים במערכות לאיכון מטרות, תוך שימוש במערכות קיימות ושידרוגן למערכות נשק לאיכון מדויק ולתקיפה. מדובר באיכון ובשו“ב לארטילריה, לחי“ר ולכוחות מיוחדים. בהולנד התחלנו שיתוף פעולה עם חברת “טאלס“ בתחום זה, ועברנו כבר מספר ניסויים בהצלחה בצבא הולנד וגם בצה“ל“.
רוקח מספר עוד כי חברת אירונאוטיקס, שרכשה כבר לפני ארבע שנים את חברת "RT" לייצור בלוני תצפית, מפתחת כעת מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) ומערכת תצפית, בשיתוף פעולה עם חברת קונטרופ הישראלית. “אנחנו מציעים יכולת להתקין מערכות תצפית, מכ“מ- בשיתוף פעולה עם מפעל אלתא של התעשייה האווירית, ציין לייזר וממסרי תקשורת על הבלון. מכרנו כבר מערכות משולבות של בלון ומכ“מ עם מצלמות סורקות לקנדה, למקסיקו, לגרמניה ולפינלנד. כעת, נמצא בפיתוח בלון נישא על גב לחייל החי"ר, כדי ליצור יכולת טקטית של ‘תצפית מעבר לגבעה’.
"בנוסף, נמצא בפיתוח בלון תצפית שיופרח מספינה, עם ניסויים שיתחילו בחודש הבא. לקוחות פוטנציאלים לבלון כזה, יכולים להיות צבאות ומשמרות חופים ברחבי בעולם".
אתם עוסקים גם במערכות לתחום המתפתח של הגנת המולדת - HLS?
"אנחנו עוסקים במערכת שו“ב לניהול מצבי חירום אזרחיים, כאשר לקוחות פוטנציאליים הם ראשי ערים, שצריכים לנהל עיר במצבי חירום כמו רעידת אדמה או אסונות אחרים. חלק נכבד מן המוצרים שלנו יכול לשמש לא רק צבאות אלא גם את תחום הגנת המולדת. מדובר בתחום שהולך ומתפתח לנוכח אירועי טרור קשים ואסונות טבע".
"חברת אירונאוטיקס מרחיבה את פעילותה בתחום היבשה", כך מאשר אל"מ (מיל') דודי רוקח, שעומד בראש חטיבת יבשה חדשה בחברה, המזוהה בראש ובראשונה, עם תחום המטוסים הבלתי מאויישים.
אירונאוטקיס נחשבת לאחת החברות הביטחוניות גדולות בישראל. אל“מ (מיל') רוקח שימש עד לשנה האחרונה כראש מחלקת אמצעי הלחימה (אמל"ח) בזרוע היבשה של צה"ל, ובמהלך החודשים האחרונים גיבש לחטיבה החדשה של אירונאוטיקס תכנית פעולה, שאותה הוא מציג לראשונה -בשיחה עם ישראל דיפנס. לדבריו, חטיבת היבשה של החברה תפעל בהתאם לאסטרטגיה הכללית של אירונאוטיקס, ש"עיקריה הם ניצול פלטפורמות קיימות ושיתוף פעולה עם תעשיות המתמחות במוצרי קצה רלוונטים. אירונאוטיקס משקיעה ברכישת חברות חיצוניות המתמחות במוצר ייחודי ומתבססת על יכולות קיימות מבית", אומר רוקח.
מה זה אומר בפועל? מהם התחומים ביבשה, שאתם מתכוונים להיכנס אליהם?
"מספר רב של תחומים. בתחום כלי הרכב הבלתי מאויישים (כרב“מים), אנחנו בוחנים בימים אלה שיתוף פעולה עם חברות רכב גדולות בחו"ל ובישראל. אנחנו מעריכים כי בתוך שנה נוכל להציג מערכות בעלות ביצועים, שיוכלו להתחרות בחברות וותיקות יותר בתחום זה. כרב“מ שאנחנו מתכננים, יוכל לשמש גם למשימות צבאיות וגם למשימות אזרחיות. הרעיון שעומד מאחורי הפיתוח הוא תפירת מערכת רובוטית המתאימה לדרישות הלקוח: לתצפית בלבד או לתצפית ואש, סיור ואיסוף.
"הקמנו גם צוות שיאפיין רכב איסוף לא מאוייש, בנוסף לפיתוח מערכות תצפית על כלי רכב מאוישים, באמצעות תורן ומצלמה. אירונאוטיקס מתכוונת להיכנס גם לתחום הרובוטים הקטנים והבינוניים - עם מערכות במשקל עד 300 ק“ג מכמה סוגים, שמפותחים לשימושים צבאיים. כמו כן אנחנו בוחנים פיתוחים שיהפכו טנקים וכלים הנדסיים לכלי רכב בלתי מאויישים".
מה לגבי עולם החי“ר?
"אנחנו עוסקים בפתרונות בלתי מאויישים לפתיחת צירים, באמצעות שליחת משמר קדמי לכוח המתמרן, בין אם מדובר ברובוט, במטוס ללא טייס או במסוק ללא טייס, שמאבטחים את הצירים ויש להם מערכות רואות ויורות. בפיתוח נמצאות כעת גם מערכות שו“ב (שליטה ובקרה) לחיבור בין כלי רכב בלתי מאוייש למסוק בלתי מאוייש.
"בנוסף, אנחנו עוסקים במערכות לאיכון מטרות, תוך שימוש במערכות קיימות ושידרוגן למערכות נשק לאיכון מדויק ולתקיפה. מדובר באיכון ובשו“ב לארטילריה, לחי“ר ולכוחות מיוחדים. בהולנד התחלנו שיתוף פעולה עם חברת “טאלס“ בתחום זה, ועברנו כבר מספר ניסויים בהצלחה בצבא הולנד וגם בצה“ל“.
רוקח מספר עוד כי חברת אירונאוטיקס, שרכשה כבר לפני ארבע שנים את חברת "RT" לייצור בלוני תצפית, מפתחת כעת מערכת שליטה ובקרה (שו"ב) ומערכת תצפית, בשיתוף פעולה עם חברת קונטרופ הישראלית. “אנחנו מציעים יכולת להתקין מערכות תצפית, מכ“מ- בשיתוף פעולה עם מפעל אלתא של התעשייה האווירית, ציין לייזר וממסרי תקשורת על הבלון. מכרנו כבר מערכות משולבות של בלון ומכ“מ עם מצלמות סורקות לקנדה, למקסיקו, לגרמניה ולפינלנד. כעת, נמצא בפיתוח בלון נישא על גב לחייל החי"ר, כדי ליצור יכולת טקטית של ‘תצפית מעבר לגבעה’.
"בנוסף, נמצא בפיתוח בלון תצפית שיופרח מספינה, עם ניסויים שיתחילו בחודש הבא. לקוחות פוטנציאלים לבלון כזה, יכולים להיות צבאות ומשמרות חופים ברחבי בעולם".
אתם עוסקים גם במערכות לתחום המתפתח של הגנת המולדת - HLS?
"אנחנו עוסקים במערכת שו“ב לניהול מצבי חירום אזרחיים, כאשר לקוחות פוטנציאליים הם ראשי ערים, שצריכים לנהל עיר במצבי חירום כמו רעידת אדמה או אסונות אחרים. חלק נכבד מן המוצרים שלנו יכול לשמש לא רק צבאות אלא גם את תחום הגנת המולדת. מדובר בתחום שהולך ומתפתח לנוכח אירועי טרור קשים ואסונות טבע".
