"האסטרטגיה שלנו היא לייצר מערכות שיכולות לשמש גם למשימות צבאיות וגם לביטחון פנים"
אומר תא"ל (מיל') אמנון סופרין, ראש החטיבה החדשה שהוקמה בתעשייה האווירית לתחום הגנת המולדת (HLS)
הגנה לישראל
| 19/05/2011
![](/sites/default/files/styles/slideshow_large/public/sofrin%281%29.jpg.webp?itok=ckBMtscQ "תא"ל (מיל') אמנון סופרין (צילום: אולפני ראשון)")
תא"ל (מיל') אמנון סופרין (צילום: אולפני ראשון)
אמנם זה נשמר כסוד מסחרי מאובטח, אך לפני כשנתיים הקימה התעשייה האווירית חטיבה שתתמקד בתחום ביטחון הפנים, Home Land Security- HLS. כעת, בראיון לישראל דיפנס, אומר תת-אלוף (מיל') אמנון סופרין, ראש החטיבה שיוצאת לאור, כי האסטרטגיה בתעשייה האווירית אינה לפתח מוצרים חדשים, אלא ליצור יישומים של ביטחון פנים למוצרים הצבאיים שברשותה.
בין שלל תפקידיו בעבר, סופרין היה קצין מודיעין שדה ראשי בצה"ל וראש אגף המודיעין במוסד. לדבריו, לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, החלו מדינות להשקיע יותר כספים ומשאבים בהגנה על גבולות, נמלי תעופה ומתקנים רגישים. במסגרת זו התפתחה תחרות, שרק הולכת וגדלה, על שוק "הגנת המולדת".
סופרין אומר כי בתעשייה האווירית מנסים בעיקר להתאים אפליקציות של שליטה ובקרה (שו"ב), כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) ורדארים לשוק המתפתח. "האסטרטגיה שלנו היא ליצור מערכות שיש בהן גמישות ואשר יכולות להיות בעלות שימוש כפול- הן למטרות צבאיות והן למטרות של ביטחון פנים" אומר סופרין.
דוגמא לשימוש כזה, היא רכישתו באחרונה של הכטב"מ Heron 1, על ידי המשטרה הפדרלית הברזילאית בעסקה של 350 מיליון דולר. ה-Heron שפותח בידי התעשייה האווירית במקור למשימות אסטרטגיות, משמש בצה"ל לאיסוף מידע מודיעיני. דוגמא נוספת לשימוש הכפול, היא ההחלטה לשווק את הרדאר ELM 2112, המיוצר בידי חברת הבת של התעשייה האווירית, אלתא מערכות (שבה גם מרוכזת פעילות ה-HLS), למשימות של ביטחון פנים. רדארים אלה יכולים לכסות טווח שבין 300 מטרים ל-20 קילומטרים לגבי דמויות אדם, ולזהות כלי רכב גם בטווחים של 40 ק"מ. צה"ל כבר התקין מערכות רדאר כאלה לאורך גבולות רצועת עזה בשנת 2010. לדברי סופרין, ניתן להשתמש במערכות הרדאר גם כדי להגן על נמלים, כורים גרעיניים, בסיסים ותחנות כוח.
"לא הרגשנו צורך לפתח יכולות חדשות, כיוון שיש לנו מפעלים שיודעים לייצר אפליקציות שונות לביטחון, שניתן להסב אותן למטרות אחרות כמו אבטחה היקפית", אומר סופרין.
הוא מספר עוד כי כחלק מתהליך ההקמה של החטיבה החדשה, התעשייה האווירית ערכה ניתוח של שוק ביטחון הפנים ומצאה כי שוק ביטחון הפנים יכול לנגוס נתח של כ-300 מיליון דולר בקירוב, מדי שנה.
למרות שהכוונה אינה להתמקד בפיתוח מערכות חדשות, בתעשייה האווירית דואגים לייסד שיתופי פעולה עם מספר חברות ישראליות קטנות כגון C-True, אשר פיתחה תוכנה חדשנית לזיהוי פנים, שיכולה להיות בשימוש, לדוגמא, בשדות תעופה ונמלים. שותפות נוספת קיימת בין התעשייה האווירית ובין -El-Far Electronic Systems, המתמחה בגדרות אלקטרוניות "חכמות", עבור הצבא ומתקנים אזרחיים.
בנוסף להתאמת האפליקציות למערכות הקיימות, התעשייה האווירית פועלת "לתפור" ללקוחות פוטנציאליים חליפות של ביטחון פנים, באמצעות מערך שמורכב ממוצרים שונים, וישמש להגנה על עיר שלמה, או אפילו על מדינה. "יש לנו כטב"מים טקטיים, רכבים בלתי מאוישים, כמו גם מערכות שליטה ובקרה וניהול משברים, אשר יחדיו יכולים לספק ללקוח כל דבר שהוא צריך", אומר סופרין.
הוא אומר עוד כי בימים אלה נערכת התעשייה האווירית להתמודדות על מכרזים בברזיל, אשר צפויה להשקיע מיליארדי דולרים בביטחון פנים, לקראתמשחקי הגביע העולמי בכדורגל בשנת 2014 והאולימפיאדה בשנת 2016.
"אחד האתגרים העיקריים, הוא לתת מחירים אטרקטיביים ללקוחות פוטנציאליים", אומר סופרין. "גורמים בתעשייה מאמינים שקל יותר לתעשיות של משרד הביטחון לקבל אישורי ייצוא עבור מוצרים שקשורים לביטחון פנים, כיוון שהם לא נתפסים כמי שמסכנים את ביטחונה של ישראל. אולם, בשוק הזה עובדים מול אזרחים ולא מול קציני צבא, ולהם בדרך כלל אין את הרקע הטכני הנדרש. הם מצפים למערכות יעילות ומוכחות, במחיר אטרקטיבי".
אמנם זה נשמר כסוד מסחרי מאובטח, אך לפני כשנתיים הקימה התעשייה האווירית חטיבה שתתמקד בתחום ביטחון הפנים, Home Land Security- HLS. כעת, בראיון לישראל דיפנס, אומר תת-אלוף (מיל') אמנון סופרין, ראש החטיבה שיוצאת לאור, כי האסטרטגיה בתעשייה האווירית אינה לפתח מוצרים חדשים, אלא ליצור יישומים של ביטחון פנים למוצרים הצבאיים שברשותה.
בין שלל תפקידיו בעבר, סופרין היה קצין מודיעין שדה ראשי בצה"ל וראש אגף המודיעין במוסד. לדבריו, לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, החלו מדינות להשקיע יותר כספים ומשאבים בהגנה על גבולות, נמלי תעופה ומתקנים רגישים. במסגרת זו התפתחה תחרות, שרק הולכת וגדלה, על שוק "הגנת המולדת".
סופרין אומר כי בתעשייה האווירית מנסים בעיקר להתאים אפליקציות של שליטה ובקרה (שו"ב), כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) ורדארים לשוק המתפתח. "האסטרטגיה שלנו היא ליצור מערכות שיש בהן גמישות ואשר יכולות להיות בעלות שימוש כפול- הן למטרות צבאיות והן למטרות של ביטחון פנים" אומר סופרין.
דוגמא לשימוש כזה, היא רכישתו באחרונה של הכטב"מ Heron 1, על ידי המשטרה הפדרלית הברזילאית בעסקה של 350 מיליון דולר. ה-Heron שפותח בידי התעשייה האווירית במקור למשימות אסטרטגיות, משמש בצה"ל לאיסוף מידע מודיעיני. דוגמא נוספת לשימוש הכפול, היא ההחלטה לשווק את הרדאר ELM 2112, המיוצר בידי חברת הבת של התעשייה האווירית, אלתא מערכות (שבה גם מרוכזת פעילות ה-HLS), למשימות של ביטחון פנים. רדארים אלה יכולים לכסות טווח שבין 300 מטרים ל-20 קילומטרים לגבי דמויות אדם, ולזהות כלי רכב גם בטווחים של 40 ק"מ. צה"ל כבר התקין מערכות רדאר כאלה לאורך גבולות רצועת עזה בשנת 2010. לדברי סופרין, ניתן להשתמש במערכות הרדאר גם כדי להגן על נמלים, כורים גרעיניים, בסיסים ותחנות כוח.
"לא הרגשנו צורך לפתח יכולות חדשות, כיוון שיש לנו מפעלים שיודעים לייצר אפליקציות שונות לביטחון, שניתן להסב אותן למטרות אחרות כמו אבטחה היקפית", אומר סופרין.
הוא מספר עוד כי כחלק מתהליך ההקמה של החטיבה החדשה, התעשייה האווירית ערכה ניתוח של שוק ביטחון הפנים ומצאה כי שוק ביטחון הפנים יכול לנגוס נתח של כ-300 מיליון דולר בקירוב, מדי שנה.
למרות שהכוונה אינה להתמקד בפיתוח מערכות חדשות, בתעשייה האווירית דואגים לייסד שיתופי פעולה עם מספר חברות ישראליות קטנות כגון C-True, אשר פיתחה תוכנה חדשנית לזיהוי פנים, שיכולה להיות בשימוש, לדוגמא, בשדות תעופה ונמלים. שותפות נוספת קיימת בין התעשייה האווירית ובין -El-Far Electronic Systems, המתמחה בגדרות אלקטרוניות "חכמות", עבור הצבא ומתקנים אזרחיים.
בנוסף להתאמת האפליקציות למערכות הקיימות, התעשייה האווירית פועלת "לתפור" ללקוחות פוטנציאליים חליפות של ביטחון פנים, באמצעות מערך שמורכב ממוצרים שונים, וישמש להגנה על עיר שלמה, או אפילו על מדינה. "יש לנו כטב"מים טקטיים, רכבים בלתי מאוישים, כמו גם מערכות שליטה ובקרה וניהול משברים, אשר יחדיו יכולים לספק ללקוח כל דבר שהוא צריך", אומר סופרין.
הוא אומר עוד כי בימים אלה נערכת התעשייה האווירית להתמודדות על מכרזים בברזיל, אשר צפויה להשקיע מיליארדי דולרים בביטחון פנים, לקראתמשחקי הגביע העולמי בכדורגל בשנת 2014 והאולימפיאדה בשנת 2016.
"אחד האתגרים העיקריים, הוא לתת מחירים אטרקטיביים ללקוחות פוטנציאליים", אומר סופרין. "גורמים בתעשייה מאמינים שקל יותר לתעשיות של משרד הביטחון לקבל אישורי ייצוא עבור מוצרים שקשורים לביטחון פנים, כיוון שהם לא נתפסים כמי שמסכנים את ביטחונה של ישראל. אולם, בשוק הזה עובדים מול אזרחים ולא מול קציני צבא, ולהם בדרך כלל אין את הרקע הטכני הנדרש. הם מצפים למערכות יעילות ומוכחות, במחיר אטרקטיבי".
