"קול קורא" לייצור רקטה מדויקת
משרד הביטחון הישראלי ביקש מתעשיות ביטחוניות, שיגבשו הצעות לפיתוח נשק מסייע קרבי מדויק, עבור כוחות החי"ר ברמת הגדוד והחטיבה
אפרת כהן
| 19/05/2011
כוחות צה"ל בפעילות קרקעית (צילום: מתן חכימי, דובר צה"ל)
משרד הביטחון פירסם "קול קורא" לתעשיות הביטחוניות, כדי שיגבשו הצעות לפיתוח נשק מסייע קרבי מדויק עבור כוחות החי"ר ברמת הגדוד והחטיבה.
פניית משרד הביטחון נובעת מצורך שהוגדר בצה"ל - לפתח טיל או רקטה, שיתאימו ללחימה במתאר אורבאני, וזאת בלוח זמנים מהיר ככל שניתן. הכוונה היא לפתח נשק שיאפשר דיוק מוחלט (עד רמה של מטר אחד) גם בירי מטווחים של כ- 15 קילומטרים, וזאת כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים בלחימה. הצורך בנשק כזה התחדד בצה"ל לאחר מבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009. טילים או רקטות מדויקות אמורים לאפשר פגיעה במטרה כמו חדר מסוים בתוך בית, ממרחק רב ואף ללא "קשר עין" עם היעד, וזאת כתחליף למשימות שיכולות להתבצע כיום אך ורק על ידי מטוסי חיל האוויר. על פי הצרכים המבצעיים שהוגדרו, זמן השיגור של הנשק המדויק אל מול מטרה יצטרך להיות קצר מאוד.
בעקבות ה"קול הקורא" בוחנות כעת מספר תעשיות ביטחוניות בישראל פיתוח אמצעים, שיתאימו לצרכים שהוגדרו על ידי מערכת הביטחון הישראלית. כיום כבר קיימים, בשלבים שונים של פיתוח, אמצעים שעשויים להיות מוצעים כמענה ל"קול הקורא" לאחר התאמות.
כך, למשל, חברת רפאל השיקה פרויקט לפיתוח רקטה בעלת דיוק נקודתי על בסיס טכנולוגיה של השוואת תמונות. המערכת תדע לזהות את היעד של הרקטה על פי תמונה ש"תוזן" מראש לזיכרון של ראש הביות, ולאחר איתור היעד תתביית על המטרה בדיוק מוחלט. טכנולוגיה זו תאפשר פגיעה ביעד גם במקרה שיהיו ניסיונות לשבש מערכות ירי מדויקות המבוססות על מקלטי ג'י.פי.אס. מאידך, היא נחשבת יקרה ומתאימה בעיקר לפגיעה במטרות איכותיות במיוחד.
בתוך כך, התעשייה הצבאית – תע"ש, נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של "כידון קסום" - רקטה מדויקת לטווחים גדולים של כ–45 ק"מ. משקל ראש הקרב של הרקטה הוא 35 ק"ג. היא מונחית על ידי ג'י.פי.אס ורמת הדיוק הממוצע שלה הוא פיזור של כעשרה מטר סביב היעד ( CEP).
גם לתעשייה האווירית יש פרויקט של נשק מדויק עבור כוחות יבשה לטווחים גדולים מן הנדרש ב"קול הקורא" – עד כ-50 קילומטר. המדובר ב"מנתר" – מערכת טילים הנורים מתוך זבילים ופוגעים במדויק במטרות. המערכת כוללת שמונה זבילי טילים ויחידת תקשורת בקרה וניהול, ואינה דורשת פלטפורמת שיגור ייעודית ותפעול על ידי צוות חיילים. הטיל, שארכו 180 ס"מ וקוטרו 15 ס"מ, מצויד בהנחיית GPS/INS (מערכת ניווט אינרציאלית מדויקת), ומנוהג באמצעות ארבעה כנפוני היגוי בזנבו. כמו כן, הטיל יכול להתביית על כתם לייזר, כדי לאפשר השגת אפקט משמעותי מול מגוון מטרות גם בשטח עירוני, תוך כדי נזק סביבתי מוגבל.
ל-IsraelDefense נודע כי החלטה על פרויקט לפיתוח ולייצור של רקטה או טיל לדרג החי"ר הטקטי צפויה להיות חלק מן התכנית הרב שנתית "חלמיש", שתגובש בצה"ל לשנים 2012-2016. הדיונים הסופיים לקראת גיבוש התכנית צפויים להתחיל בחלק השני של שנה זו.
קצין בכיר אישר כי צה"ל אכן "ישקול ברצינות" הצטיידות ברקטות מדויקות, "מתוך הבנת החשיבות והצורך שלהן בשדה הקרב. הכניסה של כוחות היבשה לעולם של רקטות או טילים קצרי טווח היא מהלך נכון, שהצורך בו יילך ויתחזק", אמר הקצין.
משרד הביטחון פירסם "קול קורא" לתעשיות הביטחוניות, כדי שיגבשו הצעות לפיתוח נשק מסייע קרבי מדויק עבור כוחות החי"ר ברמת הגדוד והחטיבה.
פניית משרד הביטחון נובעת מצורך שהוגדר בצה"ל - לפתח טיל או רקטה, שיתאימו ללחימה במתאר אורבאני, וזאת בלוח זמנים מהיר ככל שניתן. הכוונה היא לפתח נשק שיאפשר דיוק מוחלט (עד רמה של מטר אחד) גם בירי מטווחים של כ- 15 קילומטרים, וזאת כדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים בלחימה. הצורך בנשק כזה התחדד בצה"ל לאחר מבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009. טילים או רקטות מדויקות אמורים לאפשר פגיעה במטרה כמו חדר מסוים בתוך בית, ממרחק רב ואף ללא "קשר עין" עם היעד, וזאת כתחליף למשימות שיכולות להתבצע כיום אך ורק על ידי מטוסי חיל האוויר. על פי הצרכים המבצעיים שהוגדרו, זמן השיגור של הנשק המדויק אל מול מטרה יצטרך להיות קצר מאוד.
בעקבות ה"קול הקורא" בוחנות כעת מספר תעשיות ביטחוניות בישראל פיתוח אמצעים, שיתאימו לצרכים שהוגדרו על ידי מערכת הביטחון הישראלית. כיום כבר קיימים, בשלבים שונים של פיתוח, אמצעים שעשויים להיות מוצעים כמענה ל"קול הקורא" לאחר התאמות.
כך, למשל, חברת רפאל השיקה פרויקט לפיתוח רקטה בעלת דיוק נקודתי על בסיס טכנולוגיה של השוואת תמונות. המערכת תדע לזהות את היעד של הרקטה על פי תמונה ש"תוזן" מראש לזיכרון של ראש הביות, ולאחר איתור היעד תתביית על המטרה בדיוק מוחלט. טכנולוגיה זו תאפשר פגיעה ביעד גם במקרה שיהיו ניסיונות לשבש מערכות ירי מדויקות המבוססות על מקלטי ג'י.פי.אס. מאידך, היא נחשבת יקרה ומתאימה בעיקר לפגיעה במטרות איכותיות במיוחד.
בתוך כך, התעשייה הצבאית – תע"ש, נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של "כידון קסום" - רקטה מדויקת לטווחים גדולים של כ–45 ק"מ. משקל ראש הקרב של הרקטה הוא 35 ק"ג. היא מונחית על ידי ג'י.פי.אס ורמת הדיוק הממוצע שלה הוא פיזור של כעשרה מטר סביב היעד ( CEP).
גם לתעשייה האווירית יש פרויקט של נשק מדויק עבור כוחות יבשה לטווחים גדולים מן הנדרש ב"קול הקורא" – עד כ-50 קילומטר. המדובר ב"מנתר" – מערכת טילים הנורים מתוך זבילים ופוגעים במדויק במטרות. המערכת כוללת שמונה זבילי טילים ויחידת תקשורת בקרה וניהול, ואינה דורשת פלטפורמת שיגור ייעודית ותפעול על ידי צוות חיילים. הטיל, שארכו 180 ס"מ וקוטרו 15 ס"מ, מצויד בהנחיית GPS/INS (מערכת ניווט אינרציאלית מדויקת), ומנוהג באמצעות ארבעה כנפוני היגוי בזנבו. כמו כן, הטיל יכול להתביית על כתם לייזר, כדי לאפשר השגת אפקט משמעותי מול מגוון מטרות גם בשטח עירוני, תוך כדי נזק סביבתי מוגבל.
ל-IsraelDefense נודע כי החלטה על פרויקט לפיתוח ולייצור של רקטה או טיל לדרג החי"ר הטקטי צפויה להיות חלק מן התכנית הרב שנתית "חלמיש", שתגובש בצה"ל לשנים 2012-2016. הדיונים הסופיים לקראת גיבוש התכנית צפויים להתחיל בחלק השני של שנה זו.
קצין בכיר אישר כי צה"ל אכן "ישקול ברצינות" הצטיידות ברקטות מדויקות, "מתוך הבנת החשיבות והצורך שלהן בשדה הקרב. הכניסה של כוחות היבשה לעולם של רקטות או טילים קצרי טווח היא מהלך נכון, שהצורך בו יילך ויתחזק", אמר הקצין.
