רפורמה בטיפול בנפגעי "הלם קרב"
השינויים – בעקבות המלצות ועדת בדיקה מיוחדת
Moriya Ben-Yosef
| 19/05/2011
צמצום מספר הבדיקות, תמריצים שיעודדו יציאה לעבודה, וכן "סל שיקום" שיותאם לצרכי הנפגע ומשפחתו, הם חלק מהשינויים המתוכננים במערך השיקום של נפגעי "הלם קרב" - פדויי שבי או לוחמים שעברו חוויות טראומטיות בשדה הקרב.
התוכנית החדשה לטיפול בנפגעי "הלם קרב" צפויה לצאת לדרך בחודשים הקרובים על ידי האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון. לפי התוכנית, מספר הבדיקות, שיידרשו לעבור הנפגעים, יצומצם וכן יוגדר "סל שיקום" שיותאם לצרכי הנפגע, וייקח בחשבון גם את ההשפעה של הפגיעה בהם ובבני משפחותיהם.
הרפורמה המתוכננת היא פרי המלצותיה של ועדה מקצועית, שמינה לפני מספר חודשים חבר וועדת החוץ והביטחון של כנסת וסגן ראש השב"כ לשעבר, ח"כ ישראל חסון (קדימה), אשר משמש כיום כיו"ר ועדת המשנה לבחינת מערך השיקום במערכת הביטחון. הוועדה, בראשות אל"מ (מיל') ד"ר גדי לובין, ראש מערך שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ולשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה, בחנה בחודשים האחרונים את תהליך ההכרה והזכאות ואת אופן הטיפול בנפגעי הלם קרב ופדויי שבי במערכת הביטחון. נקודת המוצא של הוועדה הייתה, שתופעת ה"הלם קרב" (סוג של PTSD על פי המונח המקצועי), היא פגיעה נפשית, שמצריכה טיפול שונה מאשר הטיפול הניתן לשאר נכי צה"ל, הסובלים מפגיעות פיסיות.
הוועדה הגישה את המלצותיה לפני מספר ימים. בין השאר, התייחסו חבריה לתהליך הבירוקרטי, שכולל בדיקות מרובות, אשר חושפות את הנפגע לטראומה באופן תדיר, וכן לידע המקצועי המוגבל שמפגינים בתחומים אלה חלק מן היועצים, חברי הוועדות הרפואיות באגף השיקום של משרד הביטחון.
ההמלצות העיקריות של וועדת לובין הן איחוד שלבי התביעה, ההכרה ודיוני הוועדה הרפואית, על מנת לקצר את ההליך; הקמת צוות רפואי שיורכב משני אנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום העיסוק בטראומה נפשית - האחד פסיכיאטר והשני עובד סוציאלי או פסיכולוג; ויצירת תמריצים, שידרבנו נפגעים של "הלם קרב" לצאת לעבודה מבלי לפגוע בקצבת הנכות, שלה הם זכאים. בנוסף, יש כוונה להגדיר "סל שיקום" ייחודי עבור הנפגעים, מתוך הבנה שאופי הטיפול שונה בין אדם לאדם, וכן מתוך הכרה שהפגיעה משפיעה באופן משמעותי וישיר גם על בני המשפחה ולא רק על הנכים עצמם.
"המטרה היא להתחיל לטפל בנכה מיד עם הפנייה שלו, ולא להגביל אותו עם בירוקרטיה", אמר ח"כ חסון ל"ישראל דיפנס". "במקום מספר רב של רמות פגיעה, צריך לחלק את הנפגעים לשלושה מדרגים בלבד, דבר שיחסוך בזמן ובפרוצדורות השונות, כאשר אנחנו מתכוונים לקחת בחשבון את כל המסגרות הטיפוליות הרלוונטיות. אני מקווה שתוך כחודשיים כבר ניתן יהיה ליישם את ההמלצות". חסון אמר עוד, כי "הרפורמה נעשית יד ביד עם נציגי אגף השיקום במשרד הביטחון. כל המהלכים הם בשיתוף ובתיאום".
צמצום מספר הבדיקות, תמריצים שיעודדו יציאה לעבודה, וכן "סל שיקום" שיותאם לצרכי הנפגע ומשפחתו, הם חלק מהשינויים המתוכננים במערך השיקום של נפגעי "הלם קרב" - פדויי שבי או לוחמים שעברו חוויות טראומטיות בשדה הקרב.
התוכנית החדשה לטיפול בנפגעי "הלם קרב" צפויה לצאת לדרך בחודשים הקרובים על ידי האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון. לפי התוכנית, מספר הבדיקות, שיידרשו לעבור הנפגעים, יצומצם וכן יוגדר "סל שיקום" שיותאם לצרכי הנפגע, וייקח בחשבון גם את ההשפעה של הפגיעה בהם ובבני משפחותיהם.
הרפורמה המתוכננת היא פרי המלצותיה של ועדה מקצועית, שמינה לפני מספר חודשים חבר וועדת החוץ והביטחון של כנסת וסגן ראש השב"כ לשעבר, ח"כ ישראל חסון (קדימה), אשר משמש כיום כיו"ר ועדת המשנה לבחינת מערך השיקום במערכת הביטחון. הוועדה, בראשות אל"מ (מיל') ד"ר גדי לובין, ראש מערך שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ולשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה, בחנה בחודשים האחרונים את תהליך ההכרה והזכאות ואת אופן הטיפול בנפגעי הלם קרב ופדויי שבי במערכת הביטחון. נקודת המוצא של הוועדה הייתה, שתופעת ה"הלם קרב" (סוג של PTSD על פי המונח המקצועי), היא פגיעה נפשית, שמצריכה טיפול שונה מאשר הטיפול הניתן לשאר נכי צה"ל, הסובלים מפגיעות פיסיות.
הוועדה הגישה את המלצותיה לפני מספר ימים. בין השאר, התייחסו חבריה לתהליך הבירוקרטי, שכולל בדיקות מרובות, אשר חושפות את הנפגע לטראומה באופן תדיר, וכן לידע המקצועי המוגבל שמפגינים בתחומים אלה חלק מן היועצים, חברי הוועדות הרפואיות באגף השיקום של משרד הביטחון.
ההמלצות העיקריות של וועדת לובין הן איחוד שלבי התביעה, ההכרה ודיוני הוועדה הרפואית, על מנת לקצר את ההליך; הקמת צוות רפואי שיורכב משני אנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום העיסוק בטראומה נפשית - האחד פסיכיאטר והשני עובד סוציאלי או פסיכולוג; ויצירת תמריצים, שידרבנו נפגעים של "הלם קרב" לצאת לעבודה מבלי לפגוע בקצבת הנכות, שלה הם זכאים. בנוסף, יש כוונה להגדיר "סל שיקום" ייחודי עבור הנפגעים, מתוך הבנה שאופי הטיפול שונה בין אדם לאדם, וכן מתוך הכרה שהפגיעה משפיעה באופן משמעותי וישיר גם על בני המשפחה ולא רק על הנכים עצמם.
"המטרה היא להתחיל לטפל בנכה מיד עם הפנייה שלו, ולא להגביל אותו עם בירוקרטיה", אמר ח"כ חסון ל"ישראל דיפנס". "במקום מספר רב של רמות פגיעה, צריך לחלק את הנפגעים לשלושה מדרגים בלבד, דבר שיחסוך בזמן ובפרוצדורות השונות, כאשר אנחנו מתכוונים לקחת בחשבון את כל המסגרות הטיפוליות הרלוונטיות. אני מקווה שתוך כחודשיים כבר ניתן יהיה ליישם את ההמלצות". חסון אמר עוד, כי "הרפורמה נעשית יד ביד עם נציגי אגף השיקום במשרד הביטחון. כל המהלכים הם בשיתוף ובתיאום".
