דובר צה"ל מודיע
מבחר עצום מהודעות דובר צה"ל משנת 1948 ועד היום.
הגנה לישראל
| 19/05/2011
"דובר צה"ל מודיע" הוא פרויקט נדיר, עשיר ומרתק, המרכז בתוכו מבחר עצום מהודעות דובר צה"ל משנת 1948 ועד היום. מאות ההודעות המופיעות בספר משקפות את פניה של מדינת ישראל ב-62 שנותיה – דרך המלחמות, המבצעים, האירועים ההיסטוריים, הפרשות, האסונות, ההסתבכויות, הניצחונות והכישלונות.
הודעות דובר צה"ל הן חלק בלתי נפרד מחיינו בישראל למודת המלחמות, הפיגועים והאסונות. אוזנו של כל אזרח ישראלי מורגלת לשמוע ולפענח את הביטויים המוכרים שחדרו לשפת היומיום. הלב מחסיר פעימה בין "חילופי אש כבדים מתנהלים משעות הבוקר" ועד "לכוחותינו אין נפגעים" או חלילה "הודעה נמסרה למשפחות". כולנו זוכרים איפה היינו כששמענו "זוהי אזעקת אמת. עקב התקפת טילים על ישראל הציבור מתבקש לפתוח את ערכות המגן", וכולנו אחוזי צמרמורת כשאנו שומעים תזכורת להודעת דובר צה"ל ההיא: "היום בשעה שתיים פתחו הכוחות המצריים והסוריים בהתקפה בסיני וברמת הגולן".
הספר "דובר צה"ל מודיע" מציג מבחר עשיר מהודעות דובר צה"ל ההיסטוריות, המרגשות, העצובות, המסעירות והדרמטיות ביותר. מההודעות הראשונות במלחמת העצמאות מפיו של "דובר צבא ההגנה", דרך רצף האירועים המשמעותיים בתולדות מדינת ישראל, ועד השנים האחרונות כשדובר צה"ל מפרסם את הודעותיו באינטרנט. מ"צה"ל פרץ היום לעיר העתיקה", דרך "לילה שקט עבר על כוחותינו בתעלה", ועד "שמו של החייל הנעדר הוא גלעד שליט".
במלחמת ששת הימים למשל אפשר לראות איך צה"ל בעצמו אינו מעכל את גודל הניצחון ואת משמעות ההישג הצבאי. ההודעה על כיבוש העיר העתיקה קטנה יותר והרבה פחות מפורטת מההודעה על קרב ימי שניהל חיל הים מול ספינות מצריות.
במלחמת יום הכיפורים למשל אפשר לראות איך בימים הראשונים למלחמה מנסח דובר צה"ל הודעות שאין קשר ביניהן ובין המציאות הטרגית בזירות הלחימה. באינתיפאדה השנייה אפשר לראות כמעט בכל ההודעות הראשונות את הכעס ותחושת הבגידה של צה"ל מול הרשות הפלשתינית.
בהודעות לאחר חטיפת גלעד שליט או לאחר חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב (מלחמת לבנון השנייה) אפשר לראות את הביטחון של צה"ל שיוכל להשיב את החטופים באמצעות הפעלת לחץ צבאי על החמאס או על חיזבאללה.
ניתוח הודעות דובר צה"ל ומבט עמוק עליהן בפרספקטיבה היסטורית יכולים ללמד הרבה מאוד על ההתנהלות הצה"לית הכללית ברגעי משבר: מה מדווחים לציבור, מה עיקר ומה טפל, מה מופיע בהודעה ומה לא מופיע בה. יש הודעות קלאסיות שכולנו מכירים: "מטוסינו שבו בשלום לבסיסם", "לכוחותינו לא היו נפגעים", "כוחותינו השיבו אש למקורות הירי", "צה"ל הודיע למשפחות ההרוגים", "במקרה של אזעקת אמת תישמע צפירה עולה ויורדת". כל אלה הם ביטויים מתוך הודעות דובר צה"ל.
הספר הוא למעשה ההיסטוריה הצבאית-מדינית של מדינת ישראל, וממנה כידוע נגזר הכול. אלה האירועים שעיצבו את חיינו, וזה פס-הקול שליווה אותם.
עורך אחראי: דב איכנולד
עורכת: מירב הלפרין
מנהלת פרויקט: רות בן ארי
הוצאת משכל- ידיעות אחרונות (2011). 288 עמודים
"דובר צה"ל מודיע" הוא פרויקט נדיר, עשיר ומרתק, המרכז בתוכו מבחר עצום מהודעות דובר צה"ל משנת 1948 ועד היום. מאות ההודעות המופיעות בספר משקפות את פניה של מדינת ישראל ב-62 שנותיה – דרך המלחמות, המבצעים, האירועים ההיסטוריים, הפרשות, האסונות, ההסתבכויות, הניצחונות והכישלונות.
הודעות דובר צה"ל הן חלק בלתי נפרד מחיינו בישראל למודת המלחמות, הפיגועים והאסונות. אוזנו של כל אזרח ישראלי מורגלת לשמוע ולפענח את הביטויים המוכרים שחדרו לשפת היומיום. הלב מחסיר פעימה בין "חילופי אש כבדים מתנהלים משעות הבוקר" ועד "לכוחותינו אין נפגעים" או חלילה "הודעה נמסרה למשפחות". כולנו זוכרים איפה היינו כששמענו "זוהי אזעקת אמת. עקב התקפת טילים על ישראל הציבור מתבקש לפתוח את ערכות המגן", וכולנו אחוזי צמרמורת כשאנו שומעים תזכורת להודעת דובר צה"ל ההיא: "היום בשעה שתיים פתחו הכוחות המצריים והסוריים בהתקפה בסיני וברמת הגולן".
הספר "דובר צה"ל מודיע" מציג מבחר עשיר מהודעות דובר צה"ל ההיסטוריות, המרגשות, העצובות, המסעירות והדרמטיות ביותר. מההודעות הראשונות במלחמת העצמאות מפיו של "דובר צבא ההגנה", דרך רצף האירועים המשמעותיים בתולדות מדינת ישראל, ועד השנים האחרונות כשדובר צה"ל מפרסם את הודעותיו באינטרנט. מ"צה"ל פרץ היום לעיר העתיקה", דרך "לילה שקט עבר על כוחותינו בתעלה", ועד "שמו של החייל הנעדר הוא גלעד שליט".
במלחמת ששת הימים למשל אפשר לראות איך צה"ל בעצמו אינו מעכל את גודל הניצחון ואת משמעות ההישג הצבאי. ההודעה על כיבוש העיר העתיקה קטנה יותר והרבה פחות מפורטת מההודעה על קרב ימי שניהל חיל הים מול ספינות מצריות.
במלחמת יום הכיפורים למשל אפשר לראות איך בימים הראשונים למלחמה מנסח דובר צה"ל הודעות שאין קשר ביניהן ובין המציאות הטרגית בזירות הלחימה. באינתיפאדה השנייה אפשר לראות כמעט בכל ההודעות הראשונות את הכעס ותחושת הבגידה של צה"ל מול הרשות הפלשתינית.
בהודעות לאחר חטיפת גלעד שליט או לאחר חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב (מלחמת לבנון השנייה) אפשר לראות את הביטחון של צה"ל שיוכל להשיב את החטופים באמצעות הפעלת לחץ צבאי על החמאס או על חיזבאללה.
ניתוח הודעות דובר צה"ל ומבט עמוק עליהן בפרספקטיבה היסטורית יכולים ללמד הרבה מאוד על ההתנהלות הצה"לית הכללית ברגעי משבר: מה מדווחים לציבור, מה עיקר ומה טפל, מה מופיע בהודעה ומה לא מופיע בה. יש הודעות קלאסיות שכולנו מכירים: "מטוסינו שבו בשלום לבסיסם", "לכוחותינו לא היו נפגעים", "כוחותינו השיבו אש למקורות הירי", "צה"ל הודיע למשפחות ההרוגים", "במקרה של אזעקת אמת תישמע צפירה עולה ויורדת". כל אלה הם ביטויים מתוך הודעות דובר צה"ל.
הספר הוא למעשה ההיסטוריה הצבאית-מדינית של מדינת ישראל, וממנה כידוע נגזר הכול. אלה האירועים שעיצבו את חיינו, וזה פס-הקול שליווה אותם.
עורך אחראי: דב איכנולד
עורכת: מירב הלפרין
מנהלת פרויקט: רות בן ארי
הוצאת משכל- ידיעות אחרונות (2011). 288 עמודים
