מכפילים את המתקנים האסטרטגיים
בגלל חשש ממתקפת טילים הוחלט לבנות מתקני חירום לאתרי תשתית לאומיים, לבסיסים לאספקת מזון לצה"ל ואפילו לבורסה לניירות ערך
הגנה לישראל
| 19/05/2011
האלוף (מיל') יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל (צילום: חברת החשמל לישראל)
על רקע הדיווחים על הצטיידות איראן, סוריה, חיזבאללה, וחמאס, בטילים שיכולים לפגוע גם במרכז ישראל, הוחלט במערכת הביטחון על אסטרטגיה של "יתירות" - שמשמעותה לפחות הכפלה של מתקנים אסטרטגיים המבטיחים שירותים חיוניים למדינה.
כך, למשל, הוחלט לבנות עוד חדרי הפעלה מרכזיים של רשת החשמל הארצית, וכן להכפיל מרכזי הפעלה ראשיים בתחום המיחשוב, התקשורת ואספקת המים. בעקבות דיונים שנערכו בין בכירי רשות החירום הלאומית ובין בכירי המשק, לאחר תרגיל החירום הלאומי "נקודת מפנה 4", שנערך באביב בשנה שעברה, הוחלט להקים אפילו מתקן שיאפשר הפעלה חליפית של הבורסה לניירות ערך במקרה של מלחמה ממושכת. ראש תחום הביטחון במשרד האוצר, פיני דואני, אמר בהקשר לכך, כי "מחקרים ואפילו ניסיונה של בריטניה, שסגרה את הבורסה בלונדון רק למשך שישה ימים בלבד לכל אורכה של מלחמת העולם השנייה, מוכיחים כי רציפות התפקוד של המוסדות הכלכליים בזמן חירום חשובה מאוד לחוסן הלאומי. רשות החירום הלאומית, משרד האוצר והנהלת הבורסה לניירות ערך מעוניינים שהבורסה תוכל להמשיך לפעול גם במקרה של איום מוחשי על תל אביב או אפילו במקרה של פגיעה בבורסה בפועל".
מדיניות ה"הכפלה" של מתקנים חיונים תקפה גם ביחידות הלוגיסטיקה של צה"ל. קצין בכיר באגף הטכנולוגיה הלוגיסטית בצה"ל (אט"ל) אמר לישראל דיפנס כי בשל ההערכה שסוריה וחיזבאללה עלולות לשגר טילים לעבר בסיסי היערכות לוגיסטיים של צה"ל בצפון, הוחלט להכשיר במרכז הארץ מתקני אספקה, שיתווספו למתקנים שקימים ממילא בצפון. כך, תקטן הסכנה של שיבושים באסקפת המזון לצה"ל במקרה של מתקפה על העורף. כמו כן, הבסיסים בצפון הארץ, שבהם אמורים להתגייס בעת חירום חיילי המילואים של צה"ל, מוגנו מפני פגיעת רקטות וטילים, כדי לאפשר גיוס תחת אש.
על רקע הדיווחים על הצטיידות איראן, סוריה, חיזבאללה, וחמאס, בטילים שיכולים לפגוע גם במרכז ישראל, הוחלט במערכת הביטחון על אסטרטגיה של "יתירות" - שמשמעותה לפחות הכפלה של מתקנים אסטרטגיים המבטיחים שירותים חיוניים למדינה.
כך, למשל, הוחלט לבנות עוד חדרי הפעלה מרכזיים של רשת החשמל הארצית, וכן להכפיל מרכזי הפעלה ראשיים בתחום המיחשוב, התקשורת ואספקת המים. בעקבות דיונים שנערכו בין בכירי רשות החירום הלאומית ובין בכירי המשק, לאחר תרגיל החירום הלאומי "נקודת מפנה 4", שנערך באביב בשנה שעברה, הוחלט להקים אפילו מתקן שיאפשר הפעלה חליפית של הבורסה לניירות ערך במקרה של מלחמה ממושכת. ראש תחום הביטחון במשרד האוצר, פיני דואני, אמר בהקשר לכך, כי "מחקרים ואפילו ניסיונה של בריטניה, שסגרה את הבורסה בלונדון רק למשך שישה ימים בלבד לכל אורכה של מלחמת העולם השנייה, מוכיחים כי רציפות התפקוד של המוסדות הכלכליים בזמן חירום חשובה מאוד לחוסן הלאומי. רשות החירום הלאומית, משרד האוצר והנהלת הבורסה לניירות ערך מעוניינים שהבורסה תוכל להמשיך לפעול גם במקרה של איום מוחשי על תל אביב או אפילו במקרה של פגיעה בבורסה בפועל".
מדיניות ה"הכפלה" של מתקנים חיונים תקפה גם ביחידות הלוגיסטיקה של צה"ל. קצין בכיר באגף הטכנולוגיה הלוגיסטית בצה"ל (אט"ל) אמר לישראל דיפנס כי בשל ההערכה שסוריה וחיזבאללה עלולות לשגר טילים לעבר בסיסי היערכות לוגיסטיים של צה"ל בצפון, הוחלט להכשיר במרכז הארץ מתקני אספקה, שיתווספו למתקנים שקימים ממילא בצפון. כך, תקטן הסכנה של שיבושים באסקפת המזון לצה"ל במקרה של מתקפה על העורף. כמו כן, הבסיסים בצפון הארץ, שבהם אמורים להתגייס בעת חירום חיילי המילואים של צה"ל, מוגנו מפני פגיעת רקטות וטילים, כדי לאפשר גיוס תחת אש.
