"נעזור לחיל האוויר בכך שנצמצם את התלות בו"

ההשתנות של האויב גרמה לכך שלחלק מאמצעי הלחימה שברשותנו יש בעיה בסביבה החדשה", אומר מפקד זרוע היבשה של צה"ל, אלוף סמי תורג'מן, בראיון מיוחד ל"ישראל דיפנס"

אלוף סמי תורג'מן, מפקד זרוע יבשה (צילום: מאיר אזולאי)

ההשתנות של האויב גרמה לכך שלחלק מאמצעי הלחימה שברשותנו יש בעיה בסביבה החדשה", אומר מפקד זרוע היבשה של צה"ל, אלוף סמי תורג'מן, בראיון מיוחד ל-ישראל דיפנס. הוא גם מציג את הפתרון - טפח מרשימת היכולות שהזרוע רוצה להשיג במהלך הדיונים על תכנית רב שנתית חדשה לצה"ל, שיחלו בקרוב.

בתוך מגירה במכתבתו של מפקד זרוע היבשה מונח אחד הספרים המעניינים שנכתבו בצה"ל בשנים האחרונות. כותרתו: "היכולות הנדרשות ביבשה - 2020 ".

הספר מסכם עבודה ממושכת שנעשתה בזרוע היבשה, במטרה לחלק את היכולות שאותן מעוניינת הזרוע לרכוש עד לשנת 2020 – לשלוש קבוצות: קבוצה של יכולות המוגדרות "חיוניות" - כלומר הכרחיות, קבוצה של יכולות "חשובות" וכן רשימה של יכולות "רצויות".

דוגמא ליכולת חיונית, שבה מאוד מעוניינים בזרוע היבשה של צה"ל, זו פגיעה מדויקת, במידת הצורך, בקומה אחת או אף בחדר מסוים מתוך בניין שלם - גם באמצעים שמשוגרים מהקרקע (ולא רק באמצעות "פצצות חכמות" של חיל האוויר). במילים אחרות, הצורך הוא ברקטת קרקע-קרקע בעלת טווחים של עד 150 קילומטרים, עם רמת דיוק של ג'י.פי.אס. היכולת הזאת נדרשת מאוד כחלק מתפיסה שבמסגרתה שואף צה"ל לנהל לחימה שבה היעדים יוגדרו כמטרות עם נקודות ציון (נ.צ) בנות 12 ספרות, כלומר בעלות דיוק של מטרים ספורים, להבדיל מלחימה ב"מרחבים", שמשתרעים על פני קילומטרים רבים במפות הקרב.

"ספר 'היכולות הנדרשות ביבשה 2020' הוא בעיניי מסמך מכונן", אומר מפקד זרוע היבשה של צה"ל, אלוף שלמה (סמי) תור'גמן בראיון מיוחד ל- ישראל דיפנס. "אחרי עבודה ממושכת אנחנו יודעים כעת בדיוק מה אנחנו רוצים ומה אנחנו צריכים בשנים הבאות - ועכשיו ניתן לקיים על כך דיון גם במטה הכללי. אני בטוח שכל היכולות שהוגדרו על ידי זרוע היבשה כ'חיוניות' אכן יהיו ברשותנו בהמשך, בהיקף הנדרש".

הספר מתבסס על מסמך קודם, מקיף, שחובר בשנת 2009, וניסח תפיסת יסוד חדשה לזרוע היבשה בעידן שאחרי מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה".

מפקד הזרוע, האלוף תורג'מן, 46, שיציג בקרוב את היכולות הנדרשות ליבשה בדיונים על תכנית רב שנתית (תר"ש) חדש לצה"ל, עלה לישראל בגיל חצי שנה ממרוקו. הוא התחיל את דרכו בצה"ל בשנת 1982 כאיש צוות טנק מהשורה. לפני שהתמנה למפקד זרוע היבשה, שימש כקצין שיריון ראשי, כראש חטיבת המבצעים במטה הכללי וכמפקד עוצבה גדולה בגזרת רמת הגולן. 

"תמרון מהיר וקטלני"

האלוף תורג'מן, בעידן שבו מדברים בצה"ל על מטרות ברמת דיוק של נ.צ, מה מקומו של התמרון היבשתי הנרחב?
"לאור השינויים במאפייני העימות אנחנו בהחלט זקוקים לתמרון מהיר וקטלני. ההבנה הזאת התחזקה במלחמת לבנון השנייה וב'עופרת יצוקה'. ראינו כי במקומות שבהם יכולנו להפעיל תמרון מהיר וקטלני, גם עמדנו במשימה וגם עשינו זאת ביחסי שחיקה נמוכים בינינו ובין האויב. בנוסף, צמצמנו את האיום על העורף. תמרון מהיר וקטלני מקצר את משך הלחימה וגם משמר את העיקרון העתיק אצלנו בתפיסת הביטחון - של העברת הפעולה לשטחו של האויב כמה שיותר מהר. לאור כל זאת, התמרון המהיר והקטלני הוא הליבה של תפיסת היסוד לזרוע היבשה".


את הסיפור המלא ניתן לקרוא בגיליון הראשון של ישראל דיפנס

You might be interested also