חולדות בשירות הצוללנים

מחקר חדש במכון לרפואה ימית מנסה לאבחן סימנים, שיעידו על אנשים בעלי סיכון יתר ללקות ב"דקומפרסיה" ובסיכוני צלילה נוספים

צוללני ילת"ם של חיל הים (צילום: דובר צה"ל)

במכון לרפואה ימית של חיל הים (מר"י) מנסים לאתר סימנים, שיכולים להעיד על סיכון גבוה ללקות בתופעת "שיכרון מעמקים" ובמחלות ים כמו "דקומפרסיה".

 

תופעות ה"דקומפרסיה" עלולה להיווצר בשני מצבים: כאשר צולל עולה במהירות גבוהה מהעומק אל פני המים (בדרך כלל במהירות הגבוהה מעשרה מטרים לדקה), וכן עקב שהייה ממושכת בעומק. התופעה נגרמת כתוצאה משינוי המסיסות של גזים (בעיקר חנקן והליום) ברקמות הגוף, במקביל לשינויים בלחץ הסביבה. עם ההעמקה, הלחץ שרקמות הגוף מצויות בו גדל, והדבר מעלה את כמות הגז שיכול להיות מומס בהן. שהות בעומק גורמת לחנקן להצטבר ברקמות. עם העלייה לפני המים שוב יורדת כמות החנקן שהרקמות מסוגלות לספוג, ואם העלייה מהירה מדי אז הרקמות נמצאות במצב של רוויית יתר. חלק מהחנקן עלול להשתחרר כבועיות, שמסכנות את הצולל. מחלה מתמשכת כתוצאה מכך עלולה לגרום נזק לעצמות, ללב, לריאות ולמוח. בנוסף, שהות ממושכת במים עמוקים עלולה לגרום לתופעת "שכרון מעמקים", שהיא, למעשה, הרעלה.

 

במסגרת המחקר, שנערך כעת באמצעות חולדות המוכנסות לתאי לחץ מיוחדים, מחפשים בחיל הים סימנים פיסיולוגיים שיכולים להעיד על סכנת יתר ללקות "בדקומפרסיה" וב"שכרון מעמקים" בקרב צוללנים. המטרה היא לשפר בזכות כך את תהליך המיון ליחידות הצלילה השונות, ובהן יחידת הקומנדו הימי, ולהקטין בעתיד את הסיכון של מחלות ואסונות צלילה ביחידות חיל הים. המחקר נמצא כעת בעיצומו.

You might be interested also