דרגה חדשה בצה"ל?

לנוכח ההעלאה הצפויה של גיל הפרישה שוקלים בצה"ל דרגה חדשה בין דרגת רב סרן לסגן אלוף

צילום: דובר צה"ל

בצה"ל שוקלים דרגה חדשה בין דרגת רב סרן לדרגת סגן-אלוף. בחינה ראשונית של הוספת דרגה נערכת באגף כוח האדם בצה"ל. הרקע: הדחייה של גיל הפרישה משירות הקבע שצפויה במהלך השנים הבאות, ואשר תגרום לכך שיותר ויותר משרתים יישארו במשך שנים רבות בדרגת רב-סרן, ורבים מהם לא ייזכו לדרגת סגן אלוף עד גיל פרישה.

 

על העלאת גיל הפרישה הוחלט לאחר דיונים ממושכים בין מערכת הביטחון ומשרד האוצר, במסגרת תקציב המדינה לשנת 2011. על פי המתווה שסוכם, יועלה גיל הפרישה הממוצע של כלל אנשי הקבע מ-45.5 כיום ל-50 בשנת 2029. הגיל המינימאלי לפרישה לחיילים שאינם לוחמים, למעט המערך הטכנולוגי ואוכלוסיות ייחודיות, יעלה ל-48 החל משנת 2020. גיל הפרישה המינימאלי ללוחמים יוותר ללא שינוי- 42. כיום, גיל הפרישה המינימאלי לכלל אנשי הקבע עומד על 42. בנוסף להעלאת גיל הפרישה סוכם כי במסגרת תוכנית ההתייעלות של מערכת הביטחון, צה"ל יקדם אזרוח של 750 תפקידי מטה ועורף עד שנת 2020.

 

"כמו בסינגפור"

 

השינויים במודל השירות של צבא הקבע, והארכת גיל הפרישה שהחלה בפועל לפני כמה שנים, כבר גורמים לגידול במספר אנשי הקבע בדרגת רב סרן, ומפחיתים את הסיכוי של קצינים בדרגה זו לזכות בדרגת סגן אלוף.

 

על מנת למנוע מצב שבו יגבר התסכול של קצינים ש"ייתקעו" בדרגת רב סרן בוחנים באגף כוח האגם שורה של צעדים, שנועדו להגביר את ה"מוטיבציה" שלהם. כך, הונהג בשנה החולפת קורס מיוחד בן שלושה שבועות לקצינים בדרגת רב סרן במסגרת המכללה לפיקוד ומטה (פו"ם). 

 

הצעד שנבחן כעת - לקבוע דרגה חדשה בצה"ל או מעין "דרגת משנה" - עשוי להיות משמעותי יותר. המודל שנבחן כעת בצה"ל לקוח מצבא סינגפור שם הונהגה בשנים האחרונות דרגה של "סגן אלוף בכיר", שמאפשרת סממנים חיצוניים (כמו קשירת עניבה) לקצינים ותיקים בדרגה זו, שלא זכו בדרגת "קולונל" (אלוף משנה). במקרה של סינגפור מדובר ב"דרגת ביניים" ולא בדרגה חדשה על כל המשמעויות הכרוכות בכך. בחינת מכלול הצעדים שמיועדים להגביר את המוטיבציה של קצינים בדרגת רב-סרן נמצאת בעיצומה.

 

You might be interested also