התרסה צפון קוריאנית מול אוזלת יד מערבית
בהצהרתה של קוריאה הצפונית על הניסוי הגרעיני היא מבקשת להוכיח כי אף היא מעצמה גרעינית. אך טענתה כי הניסוי היה מימני אינה עולה בקנה אחד עם עוצמתו הנמוכה יחסית של הפיצוץ, שהייתה בסדר גודל של פצצה גרעינית רגילה. פרשנות
רפאל אופק
| 07/01/2016
קוריאה הצפונית חוגגת את תחילת השנה האזרחית החדשה באמצעות ביצוע ניסוי גרעיני (6 בינואר 2016), הרביעי במספר הניסויים שערכה עד כה. לטענתה הניסוי היה מימני (תרמו-גרעיני). הניסוי התת-קרקעי בוצע באתר הניסויים Punggye-ri, באזור הררי במחוז Kilju שבצפון-מזרח המדינה.
על פי דיווח בעיתון הבריטי "טלגרף" (31 בדצמבר 2015), בתצלומי לוויין עדכניים נחשפה חפירת מנהרת ניסוי חדשה באתר Punggye-ri. היה בכך סימן מעיד על כוונת קוריאה הצפונית לבצע את הניסוי הגרעיני הנוכחי. מהסוכנות האמריקנית לסקר גיאולוגי (United States Geological Survey - USGS) נמסר כי עוצמת הרעש כתוצאה מהניסוי, אשר נמדדה בתחנה סיסמית בקוריאה הדרומית, הגיעה ל-5.1 בסולם ריכטר. ברוס בנט (Bruce Bennett), חוקר ביטחון בכיר במכון האמריקני למחקר מדיניות Rand Corporation, משער כי עוצמת מתקן הנפץ הגרעיני הייתה בין 10 ל-15 קילוטון. אך לפי Lee Cheol Woo, איש שרות הביון הלאומי של קוריאה הדרומית, היא נאמדת ב-6 קילוטון.
על פי התקשורת הבינלאומית, בעולם, מטילים ספק בהודעת קוריאה הצפונית כי הניסוי שערכה עתה היה מימני. עוצמת הניסוי הגרעיני הנוכחי הינה בסדר גודל של פצצות גרעיניות רגילות המבוססות על ביקוע אורניום מועשר או פלוטוניום – 10 עד 20 קילוטון, כגון אלה שהוטלו על הירושימה ונגסאקי ביפן במלחמת העולם השנייה. עוצמת פצצה תרמו-גרעינית אמורה להיות בסדר גודל של מגטון (אלף קילוטון) אחד או יותר. כמו כן, על פי המדווח, קהיליות המודיעין במערב העריכו, לפחות עד כה, כי רק תוך כחמש שנים תגיע קוריאה הצפונית ליכולת מימנית. על כן מומחים בעולם משערים כי אפשר ואכן הניסוי היה מיועד להיות מימני, אך הוא נכשל בחלקו. לחילופין, יש הסבורים כי הניסוי התבצע עם התקן נפץ גרעיני של אורניום או פלוטוניום אשר תוגבר (boosted) בחומר מימני.
הניסוי הגרעיני מטריד מאוד את קוריאה הדרומית ויפן, שכנותיה של קוריאה הצפונית. אולם נראה כי הוא בוצע בעיקר כהתרסה נגד ארה"ב, ואולי אף כנגד סין אשר מבקשת לרסן את קוריאה הצפונית. על כל פנים, המסר של קוריאה הצפונית ברור - היא מצהירה שגם היא מעצמה גרעינית. זאת ועוד, יש בכך להבליט ביתר שאת את אוזלת היד של הקהילייה הבינלאומית להתמודד עם מדינות סוררות.
גם אפשר לראות בכך איתות לאיראן כי אם תתחמש בנשק גרעיני, חרף הסכם הגרעין שעליו חתמה ביולי האחרון, הקהילייה הבינלאומית צפויה לעבור לסדר היום.
***
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר
בהצהרתה של קוריאה הצפונית על הניסוי הגרעיני היא מבקשת להוכיח כי אף היא מעצמה גרעינית. אך טענתה כי הניסוי היה מימני אינה עולה בקנה אחד עם עוצמתו הנמוכה יחסית של הפיצוץ, שהייתה בסדר גודל של פצצה גרעינית רגילה. פרשנות
רפאל אופק
| 07/01/2016
קוריאה הצפונית חוגגת את תחילת השנה האזרחית החדשה באמצעות ביצוע ניסוי גרעיני (6 בינואר 2016), הרביעי במספר הניסויים שערכה עד כה. לטענתה הניסוי היה מימני (תרמו-גרעיני). הניסוי התת-קרקעי בוצע באתר הניסויים Punggye-ri, באזור הררי במחוז Kilju שבצפון-מזרח המדינה.
על פי דיווח בעיתון הבריטי "טלגרף" (31 בדצמבר 2015), בתצלומי לוויין עדכניים נחשפה חפירת מנהרת ניסוי חדשה באתר Punggye-ri. היה בכך סימן מעיד על כוונת קוריאה הצפונית לבצע את הניסוי הגרעיני הנוכחי. מהסוכנות האמריקנית לסקר גיאולוגי (United States Geological Survey - USGS) נמסר כי עוצמת הרעש כתוצאה מהניסוי, אשר נמדדה בתחנה סיסמית בקוריאה הדרומית, הגיעה ל-5.1 בסולם ריכטר. ברוס בנט (Bruce Bennett), חוקר ביטחון בכיר במכון האמריקני למחקר מדיניות Rand Corporation, משער כי עוצמת מתקן הנפץ הגרעיני הייתה בין 10 ל-15 קילוטון. אך לפי Lee Cheol Woo, איש שרות הביון הלאומי של קוריאה הדרומית, היא נאמדת ב-6 קילוטון.
על פי התקשורת הבינלאומית, בעולם, מטילים ספק בהודעת קוריאה הצפונית כי הניסוי שערכה עתה היה מימני. עוצמת הניסוי הגרעיני הנוכחי הינה בסדר גודל של פצצות גרעיניות רגילות המבוססות על ביקוע אורניום מועשר או פלוטוניום – 10 עד 20 קילוטון, כגון אלה שהוטלו על הירושימה ונגסאקי ביפן במלחמת העולם השנייה. עוצמת פצצה תרמו-גרעינית אמורה להיות בסדר גודל של מגטון (אלף קילוטון) אחד או יותר. כמו כן, על פי המדווח, קהיליות המודיעין במערב העריכו, לפחות עד כה, כי רק תוך כחמש שנים תגיע קוריאה הצפונית ליכולת מימנית. על כן מומחים בעולם משערים כי אפשר ואכן הניסוי היה מיועד להיות מימני, אך הוא נכשל בחלקו. לחילופין, יש הסבורים כי הניסוי התבצע עם התקן נפץ גרעיני של אורניום או פלוטוניום אשר תוגבר (boosted) בחומר מימני.
הניסוי הגרעיני מטריד מאוד את קוריאה הדרומית ויפן, שכנותיה של קוריאה הצפונית. אולם נראה כי הוא בוצע בעיקר כהתרסה נגד ארה"ב, ואולי אף כנגד סין אשר מבקשת לרסן את קוריאה הצפונית. על כל פנים, המסר של קוריאה הצפונית ברור - היא מצהירה שגם היא מעצמה גרעינית. זאת ועוד, יש בכך להבליט ביתר שאת את אוזלת היד של הקהילייה הבינלאומית להתמודד עם מדינות סוררות.
גם אפשר לראות בכך איתות לאיראן כי אם תתחמש בנשק גרעיני, חרף הסכם הגרעין שעליו חתמה ביולי האחרון, הקהילייה הבינלאומית צפויה לעבור לסדר היום.
***
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא מומחה לפיזיקה והטכנולוגיה של הגרעין. בעברו הוא שירת בקהיליית המודיעין הישראלית כחוקר ומנתח בכיר
