תפקידים בלי סמכות

הממשלה החליטה השבוע לאחד את המשרד לענייני מודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד אשר ייקרא משרד המודיעין ולמנות את רם בן ברק לתפקיד המנהל הכללי של המשרד. זו הזדמנות להזכיר כמה ניסיונות לתיאום-על בקהילת המודיעין במהלך השנים

(צילום: באדיבות המרכז למורשת המודיעין)

בתולדות המודיעין הישראלי היו בדיקות שונות למסגרת של תיאום בין הגופים השונים ובין הקברניט, ראש הממשלה. כבר ב-1947 עמד בן-גוריון על הצורך לבצע שינוי ממשי בארגון שירותי המודיעין של המדינה העתידה לקום והטיל את המשימה על אלוף יגאל ידין עם מינויו לראש אגף המבצעים (אג"ם). ידין הקים אז את המודיעין הצבאי כמחלקה באג"ם (אג"ם -3). 

לימים הפך הארגון לשירות מודיעין, ממנו למחלקת מודיעין ובדצמבר 1953, עם מינויו של משה דיין לרמטכ"ל, לאגף המודיעין במטה הכללי. ביולי 1952 התפטר ראש המוסד ראובן שילוח בעקבות סכסוך מתמשך עם ראש השב"כ איסר הראל ובעקבות זאת נתמנה הראל לראש המוסד . שילוח נקבע כאחראי מטעם ראש הממשלה ושר החוץ כאחראי על "תיאום עבודת הביון", אך נאלץ להתפטר גם מתפקיד זה במרץ 1953 בלחצו של הראל. איסר הראל נתמנה ממונה על שירותי המודיעין בנוסף לתפקידו כראש המוסד וכך היה אחראי גם על השב"כ. לאחר מבצע סיני הטיל בן-גוריון על יועצו הקרוב שאול אביגור לבחון את שירותי הביון במדינה בעיקר עקב הסכסוכים הרבים בין הראל לראשי אמ"ן גבלי והרכבי. 

בינואר 1957 המליץ אביגור למנות מתאם לעבודת השירותים המודיעיניים ליד ראש הממשלה. ב-31 ביולי 1963 בעקבות התעוררות מחדש של ספיחי "פרשת עסק הביש", מונתה על ידי ראש הממשלה בן-גוריון ועדה של שניים, הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין ומזכיר הממשלה לשעבר זאב שרף, לבדוק את סוגיית התיאום. הוועדה הגישה המלצותיה כבר בתקופת כהונתו של ראש הממשלה לוי אשכול . לגבי המוסד המליצה לשנות את שמו ל"מוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים". הומלץ להעביר את היחידה המבצעית מאמ"ן למוסד ואחרת מהמוסד למשרד הביטחון. 

לגבי השב"כ , שהיה כפוף באותה עת לשר הביטחון, הומלץ להכפיף ישירות לראש הממשלה. הוועדה המליצה גם לחזק את מחלקת החקר במשרד החוץ, למנות יועץ מיוחד לראש הממשלה בנושא מודיעין בעל סמכויות נרחבות ולהקים ועדת קבע של ראשי שלושת השירותים. ראש הממשלה אשכול קבל את כל ההמלצות אך לא למנות יועץ למודיעין. 

ועדת ראש השירותים (ור"ש) קיימת עד היום ובראשה עומד ראש המוסד. היא מתאמת בין גופי המודיעין את הנושאים המחייבים תיאום ומניעת כפילויות. שנתיים לאחר שעזב איסר הראל את תפקיד ראש המוסד הוא מונה ליועץ ראש הממשלה לענייני ביטחון, מודיעין ושירותים חשאיים. כעבור כשנה פרש בטענה כי לא ניתנו לו סמכויות. ועדת אגרנט אחרי מלחמת יום הכיפורים המליצה אף היא לחזק את גופי המחקר במשרד החוץ ובמוסד ולמנות יועץ למודיעין. ראש הממשלה יצחק רבין מינה במאי 1975 את רחבעם זאבי (גנדי) ואחריו את יהושפט (פטי) הרכבי ליועץ ראש הממשלה למודיעין, אך פטי התפטר זמן מה אחרי המהפך ב-1977 ומאז לא מונה איש לתפקיד. 

אלוף במילואים יצחק (חקה) חופי, ראש המוסד בשנים 1982-1974, גילה כי הציע בזמנו לראש הממשלה מנחם בגין למנות יועץ למודיעין לראש הממשלה והלה סרב. ביוני 1983 העלה ח"כ מיכאל בר-זהר הצעה לסדר היום בכנסת למנות יועץ למודיעין והיא ירדה, בהתנגדות ראש הממשלה בגין. בממשלתו הראשונה של אריאל שרון ב-2001 היה דן מרידור שר בלי תיק וממונה על קהילת המודיעין. מרידור נתמנה שוב לאחר בחירות 2009 לסגנו של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר המופקד על שירותי המודיעין והוועדה לאנרגיה אטומית. 

לאחר בחירות 2013 נתמנה יובל שטייניץ לשר לעניינים אסטרטגיים ושר לענייני מודיעין, ורק השבוע הוחלט כי יהיה שר המודיעין בלבד. המוסד ושב"כ נשארו כל העת כפופים ישירות לראש הממשלה, אמ"ן כפוף לרמטכ"ל ולשר הביטחון, כך שלבעלי התפקידים השונים – השר והיועץ לענייני מודיעין לא הייתה סמכות לגבי גופי קהילת המודיעין ותרומתם הייתה שולית רק בתיאום בנושאים שונים.

You might be interested also