על איכות ותקציב
על איכות ותקציב
שמואל גורדון
| 06/12/2014
משום מה, רבים רואים ניגוד בין איכות וכמות, כאלו שכמות אפשר למדוד בעוד שאיכות איננה ברת מדידה. ברוח זאת קיבלתי תגובות לא מעטות על המאמר הקודם האמת היא שאיכות הינה ברת מדידה כמו כמות ואולי אף יותר.
לדוגמה, ארטילריה מסורתית נמדדת בעיקר במספר התותחים ובכמות התחמושת, אך עקב כושר ההשמדה הנמוך שלה לא ניתן למדוד את "התוצרת" שלה, כלומר את מספר הטנקים המושמדים.
לעומת זאת, כאשר מפעילים ממערכת נשק איכותית כמו משגר של נשק מדויק (מטוס, סטי"ל או משגר יבשתי) המדד החשוב הוא מספר המטרות המושמדות ומהן נגזר מספר הטילים והמשגרים. לפי הסבר זה מדדי האיכות מדויקים יותר מאשר מדדי הכמות.
לבן במקרים רבים עדיף לבחור במערכות איכותיות על פני מערכות כמותיות-סטטיסטיות. נימוקים אלו עומדים גם בזכות כוח אדם איכותי – לוחמים, תומכי לחימה, מפתחי מערכות ובמיוחד מפקדים.
ומכאן למדד חיוני – תקציב: משום מה ישנם רבים הסוברים כי הקריאה להקטנת הצבא משמעותה הישירה היא צמצום התקציב והנחה זו אינה נכונה כלל וכלל. יש לעשות הפרדה תפיסתית חדה בין הדגשת מרכיבים איכותיים לבין גודל ההקצאה.
מערכות מתקדמות וכוח אדם מצטיין מחייבים השקעה גדולה, לא פחות מאשר הגדלת סדר הכוחות המסורתיים. תהליך פיתוח של מערכת חדשה שואב משאבים ניכרים, תהליך הקליטה שלה ורכישת מספר נתון של חימושים גם הוא יקר להחריד. הכשרה ואימון של לוחמים ומפתחים כשרוניים גם הם דורשים השקעת משאבים. עד כדי כך שהם עלולים להשתוות להקצאה להחזקת צבא גדול ומיושן.
לפיכך אסור לגזור גזרה שווה בין גודל הצבא לגודל התקציב.
הסוגיה שעומדת על הפרק מזה שנים רבות היא הצורך למהפכה בתפיסת אופיו של צה"ל ועתידו. העתיד - ולמעשה ההווה, ומנסיוני, גם העבר מאז מלחמת לבנון הראשונה טמון בשילוב של מערכות עשק, מערכות שליטה וכוח אדם מתקדמים לשלמות חדשה, אפקטיבית לאין ערוך מזו המיושנת שעדיין שולטת בהווה. בעיקר בכוחות היבשה.
ואל נא תאמרו לי שמרכבה 4 מייצגת את המהפכה הזו מכיוון שהיא משולה לפיל שהוסיף לעצמו שכבות של עור להגנה על עצמו (רין לי כוונה להעליב אלא רק להמחיש את הרעיון), בעוד אנו זקוקים למאכים שלוחים.
כאשר נפסיק להצטייד באמצעים שאבד עליהם הכלח, נצמצם יחידות מעוטות תועלת, מחסנים, חלקי חילוף ומערכים לוגיסטיים כבדים ויקרים, נוכל לחסוך במשאבים ולהפנות חלק מהם לפיתוח ורכש מערכות מתקדמות.
ועל משרד האוצר, זדון ליבו והתעלמותו מצורכי יסוד של המדינה ואזרחיה, נכתוב בפעם אחרת ובמקום כפפות של משי, נשתמש בכפפות אגרוף.
על איכות ותקציב
שמואל גורדון
| 06/12/2014
משום מה, רבים רואים ניגוד בין איכות וכמות, כאלו שכמות אפשר למדוד בעוד שאיכות איננה ברת מדידה. ברוח זאת קיבלתי תגובות לא מעטות על המאמר הקודם האמת היא שאיכות הינה ברת מדידה כמו כמות ואולי אף יותר.
לדוגמה, ארטילריה מסורתית נמדדת בעיקר במספר התותחים ובכמות התחמושת, אך עקב כושר ההשמדה הנמוך שלה לא ניתן למדוד את "התוצרת" שלה, כלומר את מספר הטנקים המושמדים.
לעומת זאת, כאשר מפעילים ממערכת נשק איכותית כמו משגר של נשק מדויק (מטוס, סטי"ל או משגר יבשתי) המדד החשוב הוא מספר המטרות המושמדות ומהן נגזר מספר הטילים והמשגרים. לפי הסבר זה מדדי האיכות מדויקים יותר מאשר מדדי הכמות.
לבן במקרים רבים עדיף לבחור במערכות איכותיות על פני מערכות כמותיות-סטטיסטיות. נימוקים אלו עומדים גם בזכות כוח אדם איכותי – לוחמים, תומכי לחימה, מפתחי מערכות ובמיוחד מפקדים.
ומכאן למדד חיוני – תקציב: משום מה ישנם רבים הסוברים כי הקריאה להקטנת הצבא משמעותה הישירה היא צמצום התקציב והנחה זו אינה נכונה כלל וכלל. יש לעשות הפרדה תפיסתית חדה בין הדגשת מרכיבים איכותיים לבין גודל ההקצאה.
מערכות מתקדמות וכוח אדם מצטיין מחייבים השקעה גדולה, לא פחות מאשר הגדלת סדר הכוחות המסורתיים. תהליך פיתוח של מערכת חדשה שואב משאבים ניכרים, תהליך הקליטה שלה ורכישת מספר נתון של חימושים גם הוא יקר להחריד. הכשרה ואימון של לוחמים ומפתחים כשרוניים גם הם דורשים השקעת משאבים. עד כדי כך שהם עלולים להשתוות להקצאה להחזקת צבא גדול ומיושן.
לפיכך אסור לגזור גזרה שווה בין גודל הצבא לגודל התקציב.
הסוגיה שעומדת על הפרק מזה שנים רבות היא הצורך למהפכה בתפיסת אופיו של צה"ל ועתידו. העתיד - ולמעשה ההווה, ומנסיוני, גם העבר מאז מלחמת לבנון הראשונה טמון בשילוב של מערכות עשק, מערכות שליטה וכוח אדם מתקדמים לשלמות חדשה, אפקטיבית לאין ערוך מזו המיושנת שעדיין שולטת בהווה. בעיקר בכוחות היבשה.
ואל נא תאמרו לי שמרכבה 4 מייצגת את המהפכה הזו מכיוון שהיא משולה לפיל שהוסיף לעצמו שכבות של עור להגנה על עצמו (רין לי כוונה להעליב אלא רק להמחיש את הרעיון), בעוד אנו זקוקים למאכים שלוחים.
כאשר נפסיק להצטייד באמצעים שאבד עליהם הכלח, נצמצם יחידות מעוטות תועלת, מחסנים, חלקי חילוף ומערכים לוגיסטיים כבדים ויקרים, נוכל לחסוך במשאבים ולהפנות חלק מהם לפיתוח ורכש מערכות מתקדמות.
ועל משרד האוצר, זדון ליבו והתעלמותו מצורכי יסוד של המדינה ואזרחיה, נכתוב בפעם אחרת ובמקום כפפות של משי, נשתמש בכפפות אגרוף.
לדוגמה, ארטילריה מסורתית נמדדת בעיקר במספר התותחים ובכמות התחמושת, אך עקב כושר ההשמדה הנמוך שלה לא ניתן למדוד את "התוצרת" שלה, כלומר את מספר הטנקים המושמדים.
לעומת זאת, כאשר מפעילים ממערכת נשק איכותית כמו משגר של נשק מדויק (מטוס, סטי"ל או משגר יבשתי) המדד החשוב הוא מספר המטרות המושמדות ומהן נגזר מספר הטילים והמשגרים. לפי הסבר זה מדדי האיכות מדויקים יותר מאשר מדדי הכמות.
לבן במקרים רבים עדיף לבחור במערכות איכותיות על פני מערכות כמותיות-סטטיסטיות. נימוקים אלו עומדים גם בזכות כוח אדם איכותי – לוחמים, תומכי לחימה, מפתחי מערכות ובמיוחד מפקדים.
ומכאן למדד חיוני – תקציב: משום מה ישנם רבים הסוברים כי הקריאה להקטנת הצבא משמעותה הישירה היא צמצום התקציב והנחה זו אינה נכונה כלל וכלל. יש לעשות הפרדה תפיסתית חדה בין הדגשת מרכיבים איכותיים לבין גודל ההקצאה.
מערכות מתקדמות וכוח אדם מצטיין מחייבים השקעה גדולה, לא פחות מאשר הגדלת סדר הכוחות המסורתיים. תהליך פיתוח של מערכת חדשה שואב משאבים ניכרים, תהליך הקליטה שלה ורכישת מספר נתון של חימושים גם הוא יקר להחריד. הכשרה ואימון של לוחמים ומפתחים כשרוניים גם הם דורשים השקעת משאבים. עד כדי כך שהם עלולים להשתוות להקצאה להחזקת צבא גדול ומיושן.
לפיכך אסור לגזור גזרה שווה בין גודל הצבא לגודל התקציב.
הסוגיה שעומדת על הפרק מזה שנים רבות היא הצורך למהפכה בתפיסת אופיו של צה"ל ועתידו. העתיד - ולמעשה ההווה, ומנסיוני, גם העבר מאז מלחמת לבנון הראשונה טמון בשילוב של מערכות עשק, מערכות שליטה וכוח אדם מתקדמים לשלמות חדשה, אפקטיבית לאין ערוך מזו המיושנת שעדיין שולטת בהווה. בעיקר בכוחות היבשה.
ואל נא תאמרו לי שמרכבה 4 מייצגת את המהפכה הזו מכיוון שהיא משולה לפיל שהוסיף לעצמו שכבות של עור להגנה על עצמו (רין לי כוונה להעליב אלא רק להמחיש את הרעיון), בעוד אנו זקוקים למאכים שלוחים.
כאשר נפסיק להצטייד באמצעים שאבד עליהם הכלח, נצמצם יחידות מעוטות תועלת, מחסנים, חלקי חילוף ומערכים לוגיסטיים כבדים ויקרים, נוכל לחסוך במשאבים ולהפנות חלק מהם לפיתוח ורכש מערכות מתקדמות.
ועל משרד האוצר, זדון ליבו והתעלמותו מצורכי יסוד של המדינה ואזרחיה, נכתוב בפעם אחרת ובמקום כפפות של משי, נשתמש בכפפות אגרוף.
