פועלים ברמת סיכון גבוהה
במקרה של אירוע חירום לאומי, כגון רעידת אדמה, מתנדבי יחידות החילוץ של משטרת ישראל אמורים להיות החוליה המקשרת בין המשטרה לקהילה. בשגרה הם מחלצים כ-1,500 איש בשנה. ישראל דיפנס בהצצה לפועלן של היחידות הללו
הגנה לישראל
| 06/12/2014
באירועי ירי הרקטות האחרונים לעבר העיר אילת, השתתפו באיתור מקומות הנפילה גם מתנדבים של יחידת החילוץ אילת. במקרה אחד שבו גם לאחר סריקות נרחבות כוחות הביטחון התקשו לאתר את מקום הנפילה, רק מתנדבי היחידה שמכירים היטב את השטח, הצליחו לבסוף לאתר את מקום.
תחת המטריה של משטרת ישראל פועלות כיום 12 יחידות חילוץ, מתוכן שתי יחידות צוללנים, שמתמודדות עם למעלה מ-500 אירועים בשנה, בהם מחולצים כ-1,500 איש. מדובר במערך של 700 מתנדבים ומתנדבות בעיקר באזורי פריפריה כגון ערבה, גולן ועוד, במקומות לכוחות המוסדיים יותר קשה להגיע.
לדברי רב פקד עופר שחר, מפקד יחידות החילוץ הארציות, והאדם היחיד במערך שהוא אינו מתנדב, מדובר ביחידות שמהוות חוליה מקצועית המקשרת בין המשטרה לקהילה, במקומות שבהם אין מענה מוסדי. מתנדבי היחידה הם לרוב תושבי אותו אזור ועל כן מכירים היטב את השטח בו הם פועלים. "במלחמת לבנון השנייה המתנדבים שלנו עזרו בתצפיות ואיתור נפילות טילים. בגלל המומחיות והכרת השטח, הם אפילו לא היו צריכים מפה אלא הסתכלו וידעו איפה נפל הטיל. אנחנו לא מתמחים בחילוץ מבניינים אך יכולים לעזור למשטרה ולפיקוד העורף במצבי חירום דוגמת מלחמה, לסייע בהעברת ציוד, פינוי אזורים, חלוקת מים ועוד".
לדברי רב פקד שחר, יחידות החילוץ של משטרת ישראל מתמחות באיתור נעדרים בשטח, בחילוץ עם חבלים של מטיילים שנפלו לוואדי, חילוץ באירועי שטפונות ועוד. "אנחנו הגוף היחיד בארץ שפועל במצב שצריך לחלץ לכודים במקרה של שיטפונות, רק לאחרונה גם כיבוי אש נכנס לתמונה, אבל במרבית האירועים כשנחלים בנגב מוצפים, אלה מתנדבי יחידת החילוץ שפועלים וגם יכולים לספק מענה רפואי ראשוני בשטח. יש לנו יכולת לפעול במאגרי מים מזוהמים, גם לסייע בהצלת חיים וגם לסייע באיסוף ראיות, ושתי יחידות הצוללים שלנו פועלות גם בים התיכון או טביעה בכנרת.
מה התפקיד שלכם במצבי חירום כגון מלחמה או רעידת אדמה?
"מי שאחראי על העורף בהיבט של נפגעים זו משטרת ישראל. היא הגוף שאמור לפקד על זירות במצבי חירום. אם אנחנו עובדים בשיטת המעגלים בזירה, הפיקוד הכללי יהיה של משטרת ישראל, אבל הפיקוד בזירה, הטיפול במעגל הפנימי – איך מושכים חבלים, מה צריך לעשות קודם ועוד, יהיה של מפקד יחידת החילוץ. יחידת חילוץ מגילות ים המלח ויחידת חילוץ עין גדי, שתיהן יושבות על השבר הסורי-אפריקאי וברור לנו שאם חס וחלילה תהיה רעידת אדמה קשה, האזור הזה ינותק. אנחנו עובדים בשילוב עם המועצות, מחסני הציוד וגם מיקום היחידה הם חלק ממערך החירום של הרשות המקומית. בין היתר, אנחנו היחידים היום במדינת ישראל שעושים סריקות לאיתור נעדרים בתוך ים המלח." לדברי רב פקד שחר כמחצית ממתנדבי היחידה הם אנשי מילואים. "מפקד יחידת חילוץ גולן הוא תת אלוף במילואים, יש לנו גם טייסים ביחידות ועוד מתנדבים שמחזיקים בתפקידים חשובים שונים בצבא. בשעת חירום יתכן ורבים מהם יגוייסו ואנחנו נצטרך להסתמך על מי שנותר".
מתאמנים על תרחישים לא קונבנציונליים
"כשיש חשש שסלעים גדולים יפלו על קבוצת מטיילים שנתקעו בוודאי אנחנו נכנסים. בתקופות שיא יש עשרות ומאות כיתות בית ספר שמטיילות בכל רגע נתון. אם עכשיו קורה משהו חלילה, אנחנו יודעים לעבוד בזירות האלה ולתת סיוע.
"בשנה שעברה, מתנדב שלנו, בן 27, היה באימון שגרתי וסלע נפל לו על הראש. הוא נותר משותק מהצוואר ומטה. אנחנו עובדים ברמת הסיכון מאוד גבוהה. זו פעילות קרבית לכל דבר ועניין. זה לא אמבולנס שעכשיו בא ומפנה. אנחנו מתאמנים גם על דברים לא קונבנציונליים, הידע והיכולת שלנו להשתלב בתוך המשטרה נותנים לנו ניסיון מבצעי מאוד חשוב". כיום נכנסות לשימוש אצל היחידות גם טכנולוגיות מתקדמות שאמורות לאפשר בין היתר, גיוס מהיר של המתנדבים, תקשורת רציפה ועוד.
"יש לנו היום מערכות שמאפשרות לגייס את המתנדבים בזמן אירוע באמצעות שליחת מסרונים וגם מערכות שמספקות איכון של האנשים בשטח. בנוסף לאלה, אנחנו עובדים על מערכות קשר שלא מבוססות ממסרים, מעין 'ווקי טוקי' שנוכל להשתמש בו גם אם רשתות הקשר יפלו. "אנחנו גם כל העת מחפשים פתרונות ברחבי העולם, היום למשל הכל נעשה ידנית ואנחנו מתעתדים להכניס לשירות גם מנופים חדשים שאותם ניתן להביא לשטח ולעבוד בצורה יעילה, כי אני לא יכול לסחוב על הגב גנרטור או מנוף לדוגמא. כמו כן, אנחנו פועלים הרבה מאוד פעמים בחום גדול או בקור גדול וגם לכך אנחנו מחפשים פתרונות, למשל יש לנו שמיכה שיכולה לחמם את הפצוע ולחלופין בגדים מווסתי חום שמסייעים למחלצים בימים חמים במיוחד ועוד.
"המתנדבים שלנו מגיעים מכל רבדי החברה דתיים, חילוניים, בני מיעוטים, ויש לנו גם לא מעט נשים מתנדבות. יש לנו מתנדבת אחת שבעצם מפקדת על בעלה ובנה".
במקרה של אירוע חירום לאומי, כגון רעידת אדמה, מתנדבי יחידות החילוץ של משטרת ישראל אמורים להיות החוליה המקשרת בין המשטרה לקהילה. בשגרה הם מחלצים כ-1,500 איש בשנה. ישראל דיפנס בהצצה לפועלן של היחידות הללו
הגנה לישראל
| 06/12/2014
באירועי ירי הרקטות האחרונים לעבר העיר אילת, השתתפו באיתור מקומות הנפילה גם מתנדבים של יחידת החילוץ אילת. במקרה אחד שבו גם לאחר סריקות נרחבות כוחות הביטחון התקשו לאתר את מקום הנפילה, רק מתנדבי היחידה שמכירים היטב את השטח, הצליחו לבסוף לאתר את מקום.
תחת המטריה של משטרת ישראל פועלות כיום 12 יחידות חילוץ, מתוכן שתי יחידות צוללנים, שמתמודדות עם למעלה מ-500 אירועים בשנה, בהם מחולצים כ-1,500 איש. מדובר במערך של 700 מתנדבים ומתנדבות בעיקר באזורי פריפריה כגון ערבה, גולן ועוד, במקומות לכוחות המוסדיים יותר קשה להגיע.
לדברי רב פקד עופר שחר, מפקד יחידות החילוץ הארציות, והאדם היחיד במערך שהוא אינו מתנדב, מדובר ביחידות שמהוות חוליה מקצועית המקשרת בין המשטרה לקהילה, במקומות שבהם אין מענה מוסדי. מתנדבי היחידה הם לרוב תושבי אותו אזור ועל כן מכירים היטב את השטח בו הם פועלים. "במלחמת לבנון השנייה המתנדבים שלנו עזרו בתצפיות ואיתור נפילות טילים. בגלל המומחיות והכרת השטח, הם אפילו לא היו צריכים מפה אלא הסתכלו וידעו איפה נפל הטיל. אנחנו לא מתמחים בחילוץ מבניינים אך יכולים לעזור למשטרה ולפיקוד העורף במצבי חירום דוגמת מלחמה, לסייע בהעברת ציוד, פינוי אזורים, חלוקת מים ועוד".
לדברי רב פקד שחר, יחידות החילוץ של משטרת ישראל מתמחות באיתור נעדרים בשטח, בחילוץ עם חבלים של מטיילים שנפלו לוואדי, חילוץ באירועי שטפונות ועוד. "אנחנו הגוף היחיד בארץ שפועל במצב שצריך לחלץ לכודים במקרה של שיטפונות, רק לאחרונה גם כיבוי אש נכנס לתמונה, אבל במרבית האירועים כשנחלים בנגב מוצפים, אלה מתנדבי יחידת החילוץ שפועלים וגם יכולים לספק מענה רפואי ראשוני בשטח. יש לנו יכולת לפעול במאגרי מים מזוהמים, גם לסייע בהצלת חיים וגם לסייע באיסוף ראיות, ושתי יחידות הצוללים שלנו פועלות גם בים התיכון או טביעה בכנרת.
מה התפקיד שלכם במצבי חירום כגון מלחמה או רעידת אדמה?
"מי שאחראי על העורף בהיבט של נפגעים זו משטרת ישראל. היא הגוף שאמור לפקד על זירות במצבי חירום. אם אנחנו עובדים בשיטת המעגלים בזירה, הפיקוד הכללי יהיה של משטרת ישראל, אבל הפיקוד בזירה, הטיפול במעגל הפנימי – איך מושכים חבלים, מה צריך לעשות קודם ועוד, יהיה של מפקד יחידת החילוץ. יחידת חילוץ מגילות ים המלח ויחידת חילוץ עין גדי, שתיהן יושבות על השבר הסורי-אפריקאי וברור לנו שאם חס וחלילה תהיה רעידת אדמה קשה, האזור הזה ינותק. אנחנו עובדים בשילוב עם המועצות, מחסני הציוד וגם מיקום היחידה הם חלק ממערך החירום של הרשות המקומית. בין היתר, אנחנו היחידים היום במדינת ישראל שעושים סריקות לאיתור נעדרים בתוך ים המלח." לדברי רב פקד שחר כמחצית ממתנדבי היחידה הם אנשי מילואים. "מפקד יחידת חילוץ גולן הוא תת אלוף במילואים, יש לנו גם טייסים ביחידות ועוד מתנדבים שמחזיקים בתפקידים חשובים שונים בצבא. בשעת חירום יתכן ורבים מהם יגוייסו ואנחנו נצטרך להסתמך על מי שנותר".
מתאמנים על תרחישים לא קונבנציונליים
"כשיש חשש שסלעים גדולים יפלו על קבוצת מטיילים שנתקעו בוודאי אנחנו נכנסים. בתקופות שיא יש עשרות ומאות כיתות בית ספר שמטיילות בכל רגע נתון. אם עכשיו קורה משהו חלילה, אנחנו יודעים לעבוד בזירות האלה ולתת סיוע.
"בשנה שעברה, מתנדב שלנו, בן 27, היה באימון שגרתי וסלע נפל לו על הראש. הוא נותר משותק מהצוואר ומטה. אנחנו עובדים ברמת הסיכון מאוד גבוהה. זו פעילות קרבית לכל דבר ועניין. זה לא אמבולנס שעכשיו בא ומפנה. אנחנו מתאמנים גם על דברים לא קונבנציונליים, הידע והיכולת שלנו להשתלב בתוך המשטרה נותנים לנו ניסיון מבצעי מאוד חשוב". כיום נכנסות לשימוש אצל היחידות גם טכנולוגיות מתקדמות שאמורות לאפשר בין היתר, גיוס מהיר של המתנדבים, תקשורת רציפה ועוד.
"יש לנו היום מערכות שמאפשרות לגייס את המתנדבים בזמן אירוע באמצעות שליחת מסרונים וגם מערכות שמספקות איכון של האנשים בשטח. בנוסף לאלה, אנחנו עובדים על מערכות קשר שלא מבוססות ממסרים, מעין 'ווקי טוקי' שנוכל להשתמש בו גם אם רשתות הקשר יפלו. "אנחנו גם כל העת מחפשים פתרונות ברחבי העולם, היום למשל הכל נעשה ידנית ואנחנו מתעתדים להכניס לשירות גם מנופים חדשים שאותם ניתן להביא לשטח ולעבוד בצורה יעילה, כי אני לא יכול לסחוב על הגב גנרטור או מנוף לדוגמא. כמו כן, אנחנו פועלים הרבה מאוד פעמים בחום גדול או בקור גדול וגם לכך אנחנו מחפשים פתרונות, למשל יש לנו שמיכה שיכולה לחמם את הפצוע ולחלופין בגדים מווסתי חום שמסייעים למחלצים בימים חמים במיוחד ועוד.
"המתנדבים שלנו מגיעים מכל רבדי החברה דתיים, חילוניים, בני מיעוטים, ויש לנו גם לא מעט נשים מתנדבות. יש לנו מתנדבת אחת שבעצם מפקדת על בעלה ובנה".
תחת המטריה של משטרת ישראל פועלות כיום 12 יחידות חילוץ, מתוכן שתי יחידות צוללנים, שמתמודדות עם למעלה מ-500 אירועים בשנה, בהם מחולצים כ-1,500 איש. מדובר במערך של 700 מתנדבים ומתנדבות בעיקר באזורי פריפריה כגון ערבה, גולן ועוד, במקומות לכוחות המוסדיים יותר קשה להגיע.
לדברי רב פקד עופר שחר, מפקד יחידות החילוץ הארציות, והאדם היחיד במערך שהוא אינו מתנדב, מדובר ביחידות שמהוות חוליה מקצועית המקשרת בין המשטרה לקהילה, במקומות שבהם אין מענה מוסדי. מתנדבי היחידה הם לרוב תושבי אותו אזור ועל כן מכירים היטב את השטח בו הם פועלים. "במלחמת לבנון השנייה המתנדבים שלנו עזרו בתצפיות ואיתור נפילות טילים. בגלל המומחיות והכרת השטח, הם אפילו לא היו צריכים מפה אלא הסתכלו וידעו איפה נפל הטיל. אנחנו לא מתמחים בחילוץ מבניינים אך יכולים לעזור למשטרה ולפיקוד העורף במצבי חירום דוגמת מלחמה, לסייע בהעברת ציוד, פינוי אזורים, חלוקת מים ועוד".
לדברי רב פקד שחר, יחידות החילוץ של משטרת ישראל מתמחות באיתור נעדרים בשטח, בחילוץ עם חבלים של מטיילים שנפלו לוואדי, חילוץ באירועי שטפונות ועוד. "אנחנו הגוף היחיד בארץ שפועל במצב שצריך לחלץ לכודים במקרה של שיטפונות, רק לאחרונה גם כיבוי אש נכנס לתמונה, אבל במרבית האירועים כשנחלים בנגב מוצפים, אלה מתנדבי יחידת החילוץ שפועלים וגם יכולים לספק מענה רפואי ראשוני בשטח. יש לנו יכולת לפעול במאגרי מים מזוהמים, גם לסייע בהצלת חיים וגם לסייע באיסוף ראיות, ושתי יחידות הצוללים שלנו פועלות גם בים התיכון או טביעה בכנרת.
מה התפקיד שלכם במצבי חירום כגון מלחמה או רעידת אדמה?
"מי שאחראי על העורף בהיבט של נפגעים זו משטרת ישראל. היא הגוף שאמור לפקד על זירות במצבי חירום. אם אנחנו עובדים בשיטת המעגלים בזירה, הפיקוד הכללי יהיה של משטרת ישראל, אבל הפיקוד בזירה, הטיפול במעגל הפנימי – איך מושכים חבלים, מה צריך לעשות קודם ועוד, יהיה של מפקד יחידת החילוץ. יחידת חילוץ מגילות ים המלח ויחידת חילוץ עין גדי, שתיהן יושבות על השבר הסורי-אפריקאי וברור לנו שאם חס וחלילה תהיה רעידת אדמה קשה, האזור הזה ינותק. אנחנו עובדים בשילוב עם המועצות, מחסני הציוד וגם מיקום היחידה הם חלק ממערך החירום של הרשות המקומית. בין היתר, אנחנו היחידים היום במדינת ישראל שעושים סריקות לאיתור נעדרים בתוך ים המלח." לדברי רב פקד שחר כמחצית ממתנדבי היחידה הם אנשי מילואים. "מפקד יחידת חילוץ גולן הוא תת אלוף במילואים, יש לנו גם טייסים ביחידות ועוד מתנדבים שמחזיקים בתפקידים חשובים שונים בצבא. בשעת חירום יתכן ורבים מהם יגוייסו ואנחנו נצטרך להסתמך על מי שנותר".
מתאמנים על תרחישים לא קונבנציונליים
"כשיש חשש שסלעים גדולים יפלו על קבוצת מטיילים שנתקעו בוודאי אנחנו נכנסים. בתקופות שיא יש עשרות ומאות כיתות בית ספר שמטיילות בכל רגע נתון. אם עכשיו קורה משהו חלילה, אנחנו יודעים לעבוד בזירות האלה ולתת סיוע.
"בשנה שעברה, מתנדב שלנו, בן 27, היה באימון שגרתי וסלע נפל לו על הראש. הוא נותר משותק מהצוואר ומטה. אנחנו עובדים ברמת הסיכון מאוד גבוהה. זו פעילות קרבית לכל דבר ועניין. זה לא אמבולנס שעכשיו בא ומפנה. אנחנו מתאמנים גם על דברים לא קונבנציונליים, הידע והיכולת שלנו להשתלב בתוך המשטרה נותנים לנו ניסיון מבצעי מאוד חשוב". כיום נכנסות לשימוש אצל היחידות גם טכנולוגיות מתקדמות שאמורות לאפשר בין היתר, גיוס מהיר של המתנדבים, תקשורת רציפה ועוד.
"יש לנו היום מערכות שמאפשרות לגייס את המתנדבים בזמן אירוע באמצעות שליחת מסרונים וגם מערכות שמספקות איכון של האנשים בשטח. בנוסף לאלה, אנחנו עובדים על מערכות קשר שלא מבוססות ממסרים, מעין 'ווקי טוקי' שנוכל להשתמש בו גם אם רשתות הקשר יפלו. "אנחנו גם כל העת מחפשים פתרונות ברחבי העולם, היום למשל הכל נעשה ידנית ואנחנו מתעתדים להכניס לשירות גם מנופים חדשים שאותם ניתן להביא לשטח ולעבוד בצורה יעילה, כי אני לא יכול לסחוב על הגב גנרטור או מנוף לדוגמא. כמו כן, אנחנו פועלים הרבה מאוד פעמים בחום גדול או בקור גדול וגם לכך אנחנו מחפשים פתרונות, למשל יש לנו שמיכה שיכולה לחמם את הפצוע ולחלופין בגדים מווסתי חום שמסייעים למחלצים בימים חמים במיוחד ועוד.
"המתנדבים שלנו מגיעים מכל רבדי החברה דתיים, חילוניים, בני מיעוטים, ויש לנו גם לא מעט נשים מתנדבות. יש לנו מתנדבת אחת שבעצם מפקדת על בעלה ובנה".
