המאמצים למצוא את רון ארד כמעט ופסקו לחלוטין
27 שנה אחרי נפילתו בשבי של הנווט, ונראה כי במערכת הביטחון התעייפו מהמאצים לאתרו. מדוע זה קרה?
עמיר רפפורט
| 06/12/2014
27 שנים אחרי נפילתו בשבי של רון ארד, מערכת הביטחון התעייפה: המאמצים לגלות מה עלה בגורלו פסקו כמעט לגמרי. כולם עייפים, והערכה היא שרון ארד ממילא אינו בחיים כבר מאז חודש מאי 1988. מדוע התעייפה מערכת הביטחון? כנראה בגלל שכל המאמצים לגלות קצה חוט למקום הימצאו עלו בתוהו במשך שנים רבות, וגם בגלל שהמשפחה כבר אינה לוחצת להמשיך ולחקור.
ואלה העובדות: רון ארד נפל בשבי ארגון אמל לפני 27 שנים (פחות יום). במשך תקופה ארוכה נראה היה כי ניתן להחזיר אותו הביתה במחיר זול יחסית (שחרור 400 אסירים ועוד כמה מיליוני דולרים) , אלא ששר הביטחון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, יצחק רבין ז"ל, דחה את מימוש העסקה כתגובת נגד לטראומת עקסת חילופי השבויים עם ארגונו של ג'יבריל, שנעשתה במחיר שערורייתי כמה שנים קודם לכן.
ההערכה המקובלת כיום בצה"ל היא שרון ארד נחטף או נהרג ביום שבו ערכו הצנחנים פשיטה על העיר מיידון. ייתכן שהוא הועבר מידי ארגון אמל לידיים איראניות. מה שבטוח זה, שמאז מאי 1988 אבדו עקבותיו. בשנות ה-90 התכוונו בצה"ל להכריז על רון כעל חלל שמקום קבורתו לא נודע, בעקבות מידע על מותו שהגיע מאיראן, בתיווך גרמניה. המשפחה דחתה את הבשורה בהיעדר הוכחה חד משמעית למותו של רון. ועדות שבחנו לאחר מכן את כלל המידע בפרשה, קבעו כי הסיכויים שרון ארד עודנו בחיים הם אפסיים, אבל לא ניתן להכריז על מותו מעל לכל ספק.
כך או כך, במשך שנים רבות השקיעה המדינה הון עתק ומאמצים אדירים בניסיון לגלות מה עלה לרון ארד, גם אם הוא אינו בחיים. המאמצים כללו מבצעים של המוסד ואפילו הקמה של עמותה שהציעה פרס בסך עשרה מיליון דולר למי שיביא פרטים חדשים, שיאירו את התעלומה. המידע שהגיע במשך למעלה מ-25 שנה היה בעיקר כוזב. העמותה "לחופש נולד" פורקה בשנה שעברה.
בעשור שעבר עשה המוסד תחת מאיר דגן כמה מבצעים שנועדו לברר מידע על גורלו של רון ארד, אבל גם הם לא פתרו את העלומה. בשנה האחרונה, אומרים גורמים ביטחוניים, נראה כי ישנה עייפות כללית מהפרשה. המאמצים למצוא את רון פסקו כמעט לגמרי. אפילו התקווה של הבקיאים ביותר בחקירת הפרשה, כבתה.
באופן פורמאלי, מי שאחראי כעת על הטיפול בנושא השבויים והנעדרים הוא איש המוסד, דוד מידן. התיק עדיין פתוח, ואפילו קוראים בו מידי פעם באגף המודיעין וביחידה לאיתור נעדרים (אית"ן). יכול להיות שגם המוסד ממשיך במבצעים פה ושם לאסוף מודיעין על הפרשה. באופן מעשי, הנושא מת. איש כבר אינו מאמין שניתן יהיה למצוא את רון.
איך שהדברים נראים כעת, אם לא יקרה נס - הפרשה תישאר סתומה לנצח.
27 שנה אחרי נפילתו בשבי של הנווט, ונראה כי במערכת הביטחון התעייפו מהמאצים לאתרו. מדוע זה קרה?
עמיר רפפורט
| 06/12/2014
27 שנים אחרי נפילתו בשבי של רון ארד, מערכת הביטחון התעייפה: המאמצים לגלות מה עלה בגורלו פסקו כמעט לגמרי. כולם עייפים, והערכה היא שרון ארד ממילא אינו בחיים כבר מאז חודש מאי 1988. מדוע התעייפה מערכת הביטחון? כנראה בגלל שכל המאמצים לגלות קצה חוט למקום הימצאו עלו בתוהו במשך שנים רבות, וגם בגלל שהמשפחה כבר אינה לוחצת להמשיך ולחקור.
ואלה העובדות: רון ארד נפל בשבי ארגון אמל לפני 27 שנים (פחות יום). במשך תקופה ארוכה נראה היה כי ניתן להחזיר אותו הביתה במחיר זול יחסית (שחרור 400 אסירים ועוד כמה מיליוני דולרים) , אלא ששר הביטחון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, יצחק רבין ז"ל, דחה את מימוש העסקה כתגובת נגד לטראומת עקסת חילופי השבויים עם ארגונו של ג'יבריל, שנעשתה במחיר שערורייתי כמה שנים קודם לכן.
ההערכה המקובלת כיום בצה"ל היא שרון ארד נחטף או נהרג ביום שבו ערכו הצנחנים פשיטה על העיר מיידון. ייתכן שהוא הועבר מידי ארגון אמל לידיים איראניות. מה שבטוח זה, שמאז מאי 1988 אבדו עקבותיו. בשנות ה-90 התכוונו בצה"ל להכריז על רון כעל חלל שמקום קבורתו לא נודע, בעקבות מידע על מותו שהגיע מאיראן, בתיווך גרמניה. המשפחה דחתה את הבשורה בהיעדר הוכחה חד משמעית למותו של רון. ועדות שבחנו לאחר מכן את כלל המידע בפרשה, קבעו כי הסיכויים שרון ארד עודנו בחיים הם אפסיים, אבל לא ניתן להכריז על מותו מעל לכל ספק.
כך או כך, במשך שנים רבות השקיעה המדינה הון עתק ומאמצים אדירים בניסיון לגלות מה עלה לרון ארד, גם אם הוא אינו בחיים. המאמצים כללו מבצעים של המוסד ואפילו הקמה של עמותה שהציעה פרס בסך עשרה מיליון דולר למי שיביא פרטים חדשים, שיאירו את התעלומה. המידע שהגיע במשך למעלה מ-25 שנה היה בעיקר כוזב. העמותה "לחופש נולד" פורקה בשנה שעברה.
בעשור שעבר עשה המוסד תחת מאיר דגן כמה מבצעים שנועדו לברר מידע על גורלו של רון ארד, אבל גם הם לא פתרו את העלומה. בשנה האחרונה, אומרים גורמים ביטחוניים, נראה כי ישנה עייפות כללית מהפרשה. המאמצים למצוא את רון פסקו כמעט לגמרי. אפילו התקווה של הבקיאים ביותר בחקירת הפרשה, כבתה.
באופן פורמאלי, מי שאחראי כעת על הטיפול בנושא השבויים והנעדרים הוא איש המוסד, דוד מידן. התיק עדיין פתוח, ואפילו קוראים בו מידי פעם באגף המודיעין וביחידה לאיתור נעדרים (אית"ן). יכול להיות שגם המוסד ממשיך במבצעים פה ושם לאסוף מודיעין על הפרשה. באופן מעשי, הנושא מת. איש כבר אינו מאמין שניתן יהיה למצוא את רון.
איך שהדברים נראים כעת, אם לא יקרה נס - הפרשה תישאר סתומה לנצח.
ואלה העובדות: רון ארד נפל בשבי ארגון אמל לפני 27 שנים (פחות יום). במשך תקופה ארוכה נראה היה כי ניתן להחזיר אותו הביתה במחיר זול יחסית (שחרור 400 אסירים ועוד כמה מיליוני דולרים) , אלא ששר הביטחון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, יצחק רבין ז"ל, דחה את מימוש העסקה כתגובת נגד לטראומת עקסת חילופי השבויים עם ארגונו של ג'יבריל, שנעשתה במחיר שערורייתי כמה שנים קודם לכן.
ההערכה המקובלת כיום בצה"ל היא שרון ארד נחטף או נהרג ביום שבו ערכו הצנחנים פשיטה על העיר מיידון. ייתכן שהוא הועבר מידי ארגון אמל לידיים איראניות. מה שבטוח זה, שמאז מאי 1988 אבדו עקבותיו. בשנות ה-90 התכוונו בצה"ל להכריז על רון כעל חלל שמקום קבורתו לא נודע, בעקבות מידע על מותו שהגיע מאיראן, בתיווך גרמניה. המשפחה דחתה את הבשורה בהיעדר הוכחה חד משמעית למותו של רון. ועדות שבחנו לאחר מכן את כלל המידע בפרשה, קבעו כי הסיכויים שרון ארד עודנו בחיים הם אפסיים, אבל לא ניתן להכריז על מותו מעל לכל ספק.
כך או כך, במשך שנים רבות השקיעה המדינה הון עתק ומאמצים אדירים בניסיון לגלות מה עלה לרון ארד, גם אם הוא אינו בחיים. המאמצים כללו מבצעים של המוסד ואפילו הקמה של עמותה שהציעה פרס בסך עשרה מיליון דולר למי שיביא פרטים חדשים, שיאירו את התעלומה. המידע שהגיע במשך למעלה מ-25 שנה היה בעיקר כוזב. העמותה "לחופש נולד" פורקה בשנה שעברה.
בעשור שעבר עשה המוסד תחת מאיר דגן כמה מבצעים שנועדו לברר מידע על גורלו של רון ארד, אבל גם הם לא פתרו את העלומה. בשנה האחרונה, אומרים גורמים ביטחוניים, נראה כי ישנה עייפות כללית מהפרשה. המאמצים למצוא את רון פסקו כמעט לגמרי. אפילו התקווה של הבקיאים ביותר בחקירת הפרשה, כבתה.
באופן פורמאלי, מי שאחראי כעת על הטיפול בנושא השבויים והנעדרים הוא איש המוסד, דוד מידן. התיק עדיין פתוח, ואפילו קוראים בו מידי פעם באגף המודיעין וביחידה לאיתור נעדרים (אית"ן). יכול להיות שגם המוסד ממשיך במבצעים פה ושם לאסוף מודיעין על הפרשה. באופן מעשי, הנושא מת. איש כבר אינו מאמין שניתן יהיה למצוא את רון.
איך שהדברים נראים כעת, אם לא יקרה נס - הפרשה תישאר סתומה לנצח.
