מאחורי הקלעים של הפרטת תעש
פרשנות של עמיר רפפורט, וגם ביקורת על התנהלות אהוד ברק בסוגיה
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
יו"ר ומנכ"ל תעש עם מנכ"ל משרד רוה"מ. צילום: תעש
לפני שנים ספורות, כאשר נדמה היה שאהוד ברק יעזוב את תפקיד שר הביטחון בנסיבות פוליטיות שעמדו אז על הפרק, הוא הפתיע גורמים בכירים במערכת הביטחון כאשר נתן הנחיה להאיץ את המהלכים להפרטת תעש. התחושה הכללית הייתה שהנושא בוער בעצמתיו של ברק, ואולם כאשר הוא נשאר בסופו של דבר שר ביטחון בממשלת בנימין נתניהו הקודמת, הדחיפות של ההפרטה פחתה באופן פתאומי. בשנה האחרונה לכהונתו כשר הביטחון היו אפילו כאלה שטענו כי שר הביטחון מעכב בכוונה את ההפרטה, שעמדה כבר על הפרק.
האם יכול להיות שברק האיץ את ההפרטה כאשר חשב שהוא עומד להיות אזרח ועיכב אותה כאשר המתין עד לפרישה מן החיים הפוליטיים כדי להיות מעורב בתהליך ההפרטה ולגזור עליו קופון? יכול להיות שכן ויכול להיות גם שזו סתם חשדנות מוגזמת, אבל הפרסומים על כך שאהוד ברק אכן מעורב בתהליך ההפרטה בעצם ימים אלה הם בכל מקרה שערוריה.
וזה הסיפור על רגל אחת: ההפרטה של תעש בשלה כבר למעלה משנתיים, בהתאם למתווה שסוכם בין משרד הביטחון ומשרד האוצר, ובזכות הסכם עם העובדים ועם ההסתדרות. ואולם, בשנתיים האחרונות לכהונת ברק כשר ביטחון עוכבה ההפרטה בעיקר בנימוק שצריך להבטיח סודות ביטחוניים במידה שהמפעל יעבור מידיים ממשלתיות לבעלות פרטית (בשילוב משקיעים בינלאומיים).
אלא שמיד לאחר פרישת אהוד ברק ממשרד הביטחון נפתרה הבעיה הביטחונית באופן פלאי, כך שיו"ר תעש הנוכחי, אלוף מיל' אודי אדם, יציג בפני ועדת שרים מיוחדת ב-15 באוקטובר את המתווה המלא להפרטה. עלות הרכישה של החברה, לאחר שהמדינה תמחק את כל חובותיה, ולאחר שיפוטרו כ-900 עובדים לא הכרחיים, מוערכת ב-2 מיליארד שקל. עכשיו, כאשר ההפרטה נראית רצינית ומוחשית מתארגנות לא מעט קבוצות שמתכוונות להתחרות על הרכישה (מתווה ההפרטה המדויק יובא לאישור ועדת הכספים בתוך כחודש וחצי, והתהליך ייקח עוד שנה, לפחות)
על פי הפרסומים השבוע ב"כלכלסיט", אהוד ברק חבר למליארדר האמריקאי איירה רננט במאמץ לקנות את תעש (על פי פרסום נוסף, ב"גלובס", אויבו גבי אשכנזי, שגם היה מעורב בקביעת עתיד תעש כמנכ"ל משרד הביטחון בעברו, עשוי להיות חלק מקבוצה מתחרה בראשות חברו, מאיר שמיר).
הוחלט על ידי משרד האוצר ומשרד הביטחון כי את את תעש לא יקנו חברות ממשלתיות כמו רפאל והתעשייה אווירית, כדי להעביר את החברה מבלות ממשלתית אחת לאחרת, אבל לא מן הנמנע שברק יחבור בהמשך גם לקבוצת רוכשים פוטנציאלים שונה, אולי קבוצה שתכלול את החברה הציבורית אלביט מערכות.
על מכרז תעש צפויים להתחרות גם איש העסקים סמי קצב (קנה בעבר מתעש את מפעל הנשק IWI והפך אותו למשגשג) וגם שמואל שמלצר ממספנות ישראל, כמו גם גורמים ב בינלאומיים נוספים.
ועכשיו לשאלות הפתוחות: גם אם אהוד ברק מעולם לא הושפע בהיותו שר הביטחון משיקולים הקשורים למעורבות עתידית בהפרטת תעש, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש לו יתרון במכרז כמי שמכיר מבפנים את כל הפרטים ואת כל הסודות של החברה (כוללל סודות שאפילו בכירים במערכת הביטחון אינם יודעים ובטח לא שאר הרוכשים הפוטנציאליים).
שורה תחתונה: המערבות של אהוד ברק בהפרטת תעש מאוד בעייתית. בלשון המעטה.
לשכת ברק לא הגיבה לפרסומים השבוע , לשכת אשכנזי מסרה כי "הנושא אינו מוכר"
לפני שנים ספורות, כאשר נדמה היה שאהוד ברק יעזוב את תפקיד שר הביטחון בנסיבות פוליטיות שעמדו אז על הפרק, הוא הפתיע גורמים בכירים במערכת הביטחון כאשר נתן הנחיה להאיץ את המהלכים להפרטת תעש. התחושה הכללית הייתה שהנושא בוער בעצמתיו של ברק, ואולם כאשר הוא נשאר בסופו של דבר שר ביטחון בממשלת בנימין נתניהו הקודמת, הדחיפות של ההפרטה פחתה באופן פתאומי. בשנה האחרונה לכהונתו כשר הביטחון היו אפילו כאלה שטענו כי שר הביטחון מעכב בכוונה את ההפרטה, שעמדה כבר על הפרק.
האם יכול להיות שברק האיץ את ההפרטה כאשר חשב שהוא עומד להיות אזרח ועיכב אותה כאשר המתין עד לפרישה מן החיים הפוליטיים כדי להיות מעורב בתהליך ההפרטה ולגזור עליו קופון? יכול להיות שכן ויכול להיות גם שזו סתם חשדנות מוגזמת, אבל הפרסומים על כך שאהוד ברק אכן מעורב בתהליך ההפרטה בעצם ימים אלה הם בכל מקרה שערוריה.
וזה הסיפור על רגל אחת: ההפרטה של תעש בשלה כבר למעלה משנתיים, בהתאם למתווה שסוכם בין משרד הביטחון ומשרד האוצר, ובזכות הסכם עם העובדים ועם ההסתדרות. ואולם, בשנתיים האחרונות לכהונת ברק כשר ביטחון עוכבה ההפרטה בעיקר בנימוק שצריך להבטיח סודות ביטחוניים במידה שהמפעל יעבור מידיים ממשלתיות לבעלות פרטית (בשילוב משקיעים בינלאומיים).
אלא שמיד לאחר פרישת אהוד ברק ממשרד הביטחון נפתרה הבעיה הביטחונית באופן פלאי, כך שיו"ר תעש הנוכחי, אלוף מיל' אודי אדם, יציג בפני ועדת שרים מיוחדת ב-15 באוקטובר את המתווה המלא להפרטה. עלות הרכישה של החברה, לאחר שהמדינה תמחק את כל חובותיה, ולאחר שיפוטרו כ-900 עובדים לא הכרחיים, מוערכת ב-2 מיליארד שקל. עכשיו, כאשר ההפרטה נראית רצינית ומוחשית מתארגנות לא מעט קבוצות שמתכוונות להתחרות על הרכישה (מתווה ההפרטה המדויק יובא לאישור ועדת הכספים בתוך כחודש וחצי, והתהליך ייקח עוד שנה, לפחות)
על פי הפרסומים השבוע ב"כלכלסיט", אהוד ברק חבר למליארדר האמריקאי איירה רננט במאמץ לקנות את תעש (על פי פרסום נוסף, ב"גלובס", אויבו גבי אשכנזי, שגם היה מעורב בקביעת עתיד תעש כמנכ"ל משרד הביטחון בעברו, עשוי להיות חלק מקבוצה מתחרה בראשות חברו, מאיר שמיר).
הוחלט על ידי משרד האוצר ומשרד הביטחון כי את את תעש לא יקנו חברות ממשלתיות כמו רפאל והתעשייה אווירית, כדי להעביר את החברה מבלות ממשלתית אחת לאחרת, אבל לא מן הנמנע שברק יחבור בהמשך גם לקבוצת רוכשים פוטנציאלים שונה, אולי קבוצה שתכלול את החברה הציבורית אלביט מערכות.
על מכרז תעש צפויים להתחרות גם איש העסקים סמי קצב (קנה בעבר מתעש את מפעל הנשק IWI והפך אותו למשגשג) וגם שמואל שמלצר ממספנות ישראל, כמו גם גורמים ב בינלאומיים נוספים.
ועכשיו לשאלות הפתוחות: גם אם אהוד ברק מעולם לא הושפע בהיותו שר הביטחון משיקולים הקשורים למעורבות עתידית בהפרטת תעש, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש לו יתרון במכרז כמי שמכיר מבפנים את כל הפרטים ואת כל הסודות של החברה (כוללל סודות שאפילו בכירים במערכת הביטחון אינם יודעים ובטח לא שאר הרוכשים הפוטנציאליים).
שורה תחתונה: המערבות של אהוד ברק בהפרטת תעש מאוד בעייתית. בלשון המעטה.
לשכת ברק לא הגיבה לפרסומים השבוע , לשכת אשכנזי מסרה כי "הנושא אינו מוכר"
