לחימת יבשה זה לא 'פאסה'
דווקא כאשר מקצצים תקציבים לזרועות יבשה, הושלם ברפאל שינוי מבני, שבמסגרתו הוקמה חטיבת יבשה שאחראית גם על תחומי משנה - ים ו"סקיוריטי". ראש החטיבה, גיורא כץ, חושף את השיקולים מאחורי הקמתה ואת הפיתוחים שעל הפרק
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
הצורך בלוחמת יבשה לא נעלם בשדה הקרב המודרני, זו רק צורת הלחימה שהשתנתה"; כך אומר גיורא כץ שמונה לעמוד בראש חטיבת יבשה שהוקמה באחרונה בחברת רפאל.
הקמת החטיבה היא חלק משינוי נרחב במבנה החברה, שיוצא לפועל בקיץ 2013, 12 שנה אחרי שהפכה מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית לכל דבר. במסגרת השינוי המבני הוקמה ברפאל גם חטיבת מחקר ופיתוח, ונעשו מספר צעדים נוספים, אבל יש לציין כי הקמת החטיבה, שמיועדת לרכז פיתוחים ותפיסות ללוחמת יבשה, נמצאת בלב השינוי.
עד כה רוכזו פרויקטים מרכזיים של רפאל, שייעודים לוחמת יבשה, בעיקר בחטיבת הטילים הגדולה וכעת עוברת גם מנהלת הים - שהייתה אף היא כפופה לחטיבת הטילים - לחטיבה החדשה. בנוסף, החטיבה קיבלה לידיה גם את האחריות לתחום ה"סקיוריטי", שמן ברפאל של מערכות שמיועדות לכוחות התערבות בעצימות נמוכה ולהגנה על מתקנים ותשתיות (זאת לעומת הכינוי המקובל בדרך כלל -HLS; מדוע זה הכינוי? עוד נגיע לכך).
נתחיל מהשינוי המבני. מדוע רפאל החליטה עליו?
"מדובר במהלך שמתאים את הארגון למציאות שהשתנתה באופן דרמטי", אומר כץ, שאת רוב הקריירה שלו עשה בחיל הים; בזמנו, הוא היה ממונה על התקשוב בחיל בדרגת אלוף משנה, ולימים פרש והצטרף לרפאל, שבה כבר מילא שורה של תפקידים בכירים. "בכל העולם אנחנו רואים ירידה במערכים ובכוחות גדולים, ירידה במלחמות בעצימות גבוהה ומעבר למלחמות בעצימות נמוכה, שמתנהלות גם בין המלחמות. יש יותר טרור, יותר צורך ב'סקיוריטי', יותר צורך בנשק מדויק ומהיר ופחות באמצעים מסורתיים שהיו בעבר. נדרשת גם הרבה מאוד קישוריות בלחימה ברשת.
לדברי כץ, כל התהליכים האלה הובילו את רפאל לחשיבה אסטרטגית, שמהותה הדרך שבה החברה מבקשת להיערך לשדה הקרב העתידי ולשוק העתידי.
"יש הרבה פחות פלטפורמות גדולות", מוסיף כץ, "לדוגמא, בכל העולם ניתן לראות שכמות הטנקים יורדת, כשמנגד - כמות הרכבים היותר קלים עולה. מעבר לכך, סוג המערכה משתנה, והנשק כבר אמור להיות כירורגי. הלקוחות לא מרשים לעצמם לפגוע 'ליד' המטרה; הם רוצים להיות יותר קטלניים, יותר מדויקים ויותר מהירים, ואנחנו, בהתאם לכך, צריכים לכוון את סוג האמל"ח לצרכים המתהווים.
"המוצרים שלנו הם, ברובם המכריע, Combat proven, כלומר הוכחו בשדה הקרב, וכולם הובילו להצלחות מרשימות במערכות, הן בארץ והן בעולם. כעת נדרש עוד רובד של הראייה המערכתית ושל קישוריות בין הדברים.
"אני חושב שלרפאל ישנן כמעט כל היכולות ששדה הקרב המודרני מצריך. חלק מתפקידה של חטיבת היבשה החדשה הוא להציג תפיסות מגובות בפתרונות ובאמצעים, שיהיו מובילים מסוגם בעולם".
"הגנה מרחבית"
זאת אומרת שתתמקדו בתפיסות חדשות ולאו דווקא רק בפיתוח אמצעים חדשים?
"אכן" .
למשל, "הגנה מרחבית" היא תפיסה שמדברים עליה ושמזוהה אתכם. במסגרתה, קבוצת כלים יכולים להגן אלה על אלה ולא להסתמך רק על אמצעי הגנה אקטיבית שנמצא על הכלי עצמו, כמו מערכת "מעיל רוח", שגם אותה פיתחתם. אתה יכול להסביר יותר?
"הגנה מרחבית היא תפיסה שאינה ממומשת על ידי מוצר ספציפי וגם לא סנסור כזה או אחר ששמים באיזה שהוא מקום ושעושה את כל העבודה.
"מעיל רוח' היא כן מערכת הגנה; יש לה מערכת גילוי ומיירט, אבל כשמדברים על 'הגנה מרחבית', צריך לשבת יפה בשטח ולהגיע למצב שבו בכל רגע נתון רואים את כל האלמנטים שקיימים בשטח - ועוד יותר את הדברים שמשתנים. אתה צריך להיות מסוגל לדעת מי עמית ומי אויב בכל זמן נתון, ולזהות מטרה בצורה מדויקת עד כדי חלון של בית ולא הבית כולו. צריך לסגור מעגלי אש בזמן אמת, צריך לדעת לבצע זאת בדיוק מהיר ולאו דווקא שכל האלמנטים יהיו במקום אחד. משמעות הדבר היא, שהסנסורים, ה'שוטרים' ושאר המערכות המקשרות יכולים להיות מבוזרים ושכל אחד יבצע את תפקידו".
לתפיסתכם, כל רכיבי ה'הגנה המרחבית' האלה חייבים להיות רפאליים'?
" לא בהכרח; אנחנו לא שחקן בודד בשום תחום. במה שיש לנו יתרון יחסי - אנחנו משתמשים בפתרונות של רפאל, אבל אנחנו גם משתפים פעולה עם חברות שונות כדי להביא את הפתרון המלא".
מה לגבי "מעיל רוח"? היא מערכת שנחשבת ההגנה האקטיבית דור א' של צה"ל, ופיתחתם אותה בצמוד למפא"ת. עכשיו החלו לדבר על דור ב'
"'מעיל רוח' נחשבת למערכת דור א' בעולם ולא רק בישראל. עד לרגע זה לא קיימת בעולם כולו איזושהי מערכת מבצעית של הגנה אקטיבית, וזה נכון גם היום למרות ש'מעיל רוח' מתפקדת כמערכת מבצעית כבר ארבע שנים. זה מלמד אותך על היכולת הטכנולוגית של מדינת ישראל ועל החזון שיש לנו פה בתעשיות הביטחוניות, ובהחלט אפשר לומר שהקדמנו את העולם. הגענו ראשונים למערכת מבצעית וכולנו זוכרים לפחות שני האירועים שהתפרסמו בתקשורת, שבמהלכם צוות טנק ניצל בשני מקרים שונים בזכות המערכת. זה לא דבר של מה בכך.
"מדובר במערכת שנוסעת בשטח כשהיא טעונה, לא נצורה ויורה אוטומטית. במהירות של 300 מטר לשנייה ומטווח של 200-300 מטר, קשה מאוד להגיב בקבוע אם הירי אינו אוטומאטי."
איך אחוזי היירוט של המערכת?
"גבוהים מאוד. מטבע הדברים, יהיה דור שני ובמערכות כאלה - גם שלישי, זאת כשהדור הבא שעליו אנחנו עובדים נכון לעכשיו יהיה זול יותר כי למדנו הרבה מאוד לקחים. הוא ישפר אלמנטים שונים במערכת שלמדנו שצריך לשפר - אגב, לא בביצועים שלנו אלא באלמנטים שישפיעו על המחיר. המערכות האלה נבנות על זה שאתה כל הזמן נמצא בתהליך שיפורים מתמיד - צריך לשפר את הסנסור, את האפקטור, את הסיסטם, כשבנוסף, הזירה והאיומים משתנים. העבודה נדרשת כל הזמן".
הייתם שוקלים להחליף את המיירט לאחר, נניח זה של "חץ דורבן", מערכת ההגנה האקטיבית שתעש מפתחת, כמו שמשרד הביטחון רצה או הציע?
"בימים אלה נעשית חשיבה שמתרכזת בשיפור היירוט והגילוי, ובהתאמה – גם בשיפור הסיסטם. יש מספר אופציות למערכות עתידיות, ואני רוצה להגיד לך שהאויב של הטוב הוא תמיד ה'עוד יותר טוב'. למערכת הזאת יש רק בעיה קשה אחת, שנובעת מהעובדה שהיא מבצעית וככלל, עובדת היטב. במקביל ל"מעיל רוח" ולרק"מ הכבד, רפאל פיתחה מערכות הגנה אקטיבית גם לרכב קל ובינוני; למעשה, אנחנו מכסים את כל הפלחים של השוק – כלי רכב כבים קטנים, בינוניים וגדולים. כל אחד מקבל את מה שמתאים לו".
אז אתה מאמין בשוק הזה של ההגנה האקטיבית?
"אני חושב שכל נושא ההגנה הוא שוק שעתיד לצמוח, וזה מהסיבה הפשוטה שראינו - גם במלחמות ישראל האחרונות – שבלי הגנה אין תמרון. ההגנה נועדה רק למטרה אחד - לאפשר את התמרון; אנחנו עובדים על עצמנו, משפרים ומתכוונים לשמור על ההובלה לאורך זמן. מדובר בחלק מהיעדים שלנו".
מה לגבי תחום הלייזר? יש לו עתיד בשדה הקרב מעבר לציון מטרות, למרות שהספידו את התחום?
"כן, בהחלט. יש לו עתיד, אבל אני מעדיף לא להרחיב על זה".
ים וכלים בלתי מאוישים
נפנה לים. מה יהיה לכם להציע במסגרת מנהלת הים שכפופה לחטיבה?
"קודם כל, נושא ה'פרוטקטור', כלי השיט הבלתי מאויש (כשב"ם) של רפאל, שלמעשה נמצא כבר חמש שניפ בשירות מבצעי ושאולי כבר נחשב ותיק.יחד עם זאת, עדיין מדובר בחלוץ שמתפתח. ככלל, המערכות הימיות הבלתי מאוישות עדיין לא עשו פריצה בעולם כמו שעשו מטוסים בלתי מאוישים, אבל אני מניח שזה יקרה יותר בשנים הקרובות. ב'פרוטקטור' אנחנו כבר עם דור רביעי של שיפורי המערכות, ונכון להיום יש לנו מערכת מאוד חזקה שכוללת סירות דו מנועיות ומודלי משימה שונים, לרבות סירות באורך 9 ו-11 ואפילו גדולים יותר. מגוון המשימות של הכלים הבלתי מאוישים בים נעשה רחב מאוד".
דווקא נראה שיש תחושת אכזבה מנושא הכשב"מים, מהמיצוי שלהם, מהמכירות, מהחדירה. אתה לא מאבד אמון?
"סבלנות, זמנם עוד יגיע. אין לי ספק שהטכנולוגיה הבשילה ושזה רק עניין של זמן עד שהתחום יפרוץ".
גם ביבשה תהיה לדעתך פריצה של כלים בלתי מאוישים?
"התחום פרץ בתחילה באוויר, כי שם הכי קל וכי התווך האווירי פשוט יחסית. אחריו ישנו התחום התת-מימי, שלמעשה קצת דומה לאוויר; החיכוך אמנם גדול אבל עדיין יותר קל. התחום הבא אחריו (בקושי) הוא ה-USV מערכות ימיות, והקשה ביותר הוא המערכות הבלתי מאוישות ביבשה - UGV. לכן, גם סדר ההבשלה ככל הנראה מגיע בהתאם, כשביבשה, צריך לומר, נתקלים בהכי הרבה קשיים. עם זאת, בכל המקומות הנושאים האלה הבשילו.
"אגב, גם אנחנו עוסקים בתחום הרובוטיקה - גם בים וגם ביבשה. למרות זאת, יש לנו דברים מעניינים מאוד בתחום הרובוטיקה היבשתית, שרק ילכו ויתפתחו, וגם סוג של רחפן בתחום היבשה, שמכונה 'נבוט'".
Security
נדבר על תחום האחריות השלישי של החטיבה הסקיוריטי. רפאל לא מיהרה בעבר להגדיר אותו בשמו המקובל - HLS - כנושא מרכזי לעיסוק?
"נכון".
אז מה השתנה?
"כולם עברו איזשהו שלב, כבר אחרי פיגועי התאומים ב-2001, שיצרו ציפייה ל'בום' אדיר ושהביאו הרבה תעשיות להקמת חטיבות, אם כי בסוף לא יצא מזה דבר. הייתה תקופה של שפל, אבל עכשיו לאט לאט חוזרים.
"אז מה השתנה? בהרבה מקומות בעולם רואים חברות שהן יותר עשירות ממדינות, ואלה זקוקות לאבטחה. מעבר לכך, תעשיות מהסוג שלנו הבינו איפה היתרון שלהן בתחום האבטחה; יש תחומים שהם מאוד פשוטים, ובהם אין לנו בעצם מה לעשות.
"לדעתי, יש שוק למוצרי 'סקיוריטי', והוא רק ילך ויגדל. לרפאל יש הרבה מאוד מה להציע עם היכולות שהיא פיתחה - בניית סנסורים חכמים, היכולת לנתח מתוכם את המידע וגם יכולת התערבות מהירה וחכמה. בהרבה מאוד מקרים, זה עשוי להביא את היתרון באבטחה שחסר בחברות אחרות, ויש לנו כבר כמה הצלחות בנושא".
ולמה אתה קוראים לזה אבטחה, סקיוריטי, ולא HLS כמו כולם?
"ליתר דיוק, אנחנו קוראים לתחום, SIS – Security Integrated System. מה שאולי מצביע על level אחד טיפה יותר גבוה מ- HLS, שבעינינו מדבר גם על המצלמות המאוד פשוטות לנושאים פשוטים. SIS משמעו שילוב מספר מערכות בצורה חכמה.
לדוגמא, יש לנו מערכת 'טרה-סוניק' שיודעת לזהות אם מישהו מתקרב לצינור דלק והיכן בדיוק מנסים לגעת בו. המערכת מבוססת על תחכום מסוים שפיתחנו בעצמנו, החיישן שבה אקוסטי, והעניין כולו מיועד לקווי אנרגיה ארוכים - שוק מטורף. גם השוק של הגנת קידוחים בלב ים מתפתח מאוד, כמו גם הגנת נמלים ותחומים רבים נוספים".
מה שמקובל לכנות "אחיזת שטח" (מעקב רצוף אחר הנעשה בתא שטח מסוים במאצעות סנסורים מגוונים ומערכות שו"ב) נכנס גם כן לתוך תחום ה-SIS?
"מדובר באותן תפיסות ובאותן אבני בניין בלגו; חלק מהלגו של תפיסת האחיזה ששטח מתאים לאבטחה ב-Levels יותר נמוכים, והלגו כולו מתאים לדיפנס.
"בסופו של דבר, בכל מקום שבו אתה צריך להגן על השטח - בין אם זה גבול, בין אם זה מתקן ובין אם אזורים אחרים, עליך להשתמש באותן טכנולוגיות. אתה צריך לגלות, לבנות תמונה לאורך זמן, לא לגלות חד פעמי, לזהות שינויים ולהיות מסוגל להתערב איפה שאתה רוצה להתערב, כי בסוף, הכול נע סביב העניין הזה. ישנם פה הסנסורים של הגילוי, ישנה תפיסת ההפעלה, ישנם סנסורי ההתערבות וישנה הרשת שמקשרת בין הדברים; עכשיו צריך לבנות את זה בצורה הכי יעילה, הכי cost effective ללקוח. אגב, אנחנו עובדים חזק מאוד על כך שנהיה אטרקטיביים גם במחיר.
הצורך בלוחמת יבשה לא נעלם בשדה הקרב המודרני, זו רק צורת הלחימה שהשתנתה"; כך אומר גיורא כץ שמונה לעמוד בראש חטיבת יבשה שהוקמה באחרונה בחברת רפאל.
הקמת החטיבה היא חלק משינוי נרחב במבנה החברה, שיוצא לפועל בקיץ 2013, 12 שנה אחרי שהפכה מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית לכל דבר. במסגרת השינוי המבני הוקמה ברפאל גם חטיבת מחקר ופיתוח, ונעשו מספר צעדים נוספים, אבל יש לציין כי הקמת החטיבה, שמיועדת לרכז פיתוחים ותפיסות ללוחמת יבשה, נמצאת בלב השינוי.
עד כה רוכזו פרויקטים מרכזיים של רפאל, שייעודים לוחמת יבשה, בעיקר בחטיבת הטילים הגדולה וכעת עוברת גם מנהלת הים - שהייתה אף היא כפופה לחטיבת הטילים - לחטיבה החדשה. בנוסף, החטיבה קיבלה לידיה גם את האחריות לתחום ה"סקיוריטי", שמן ברפאל של מערכות שמיועדות לכוחות התערבות בעצימות נמוכה ולהגנה על מתקנים ותשתיות (זאת לעומת הכינוי המקובל בדרך כלל -HLS; מדוע זה הכינוי? עוד נגיע לכך).
נתחיל מהשינוי המבני. מדוע רפאל החליטה עליו?
"מדובר במהלך שמתאים את הארגון למציאות שהשתנתה באופן דרמטי", אומר כץ, שאת רוב הקריירה שלו עשה בחיל הים; בזמנו, הוא היה ממונה על התקשוב בחיל בדרגת אלוף משנה, ולימים פרש והצטרף לרפאל, שבה כבר מילא שורה של תפקידים בכירים. "בכל העולם אנחנו רואים ירידה במערכים ובכוחות גדולים, ירידה במלחמות בעצימות גבוהה ומעבר למלחמות בעצימות נמוכה, שמתנהלות גם בין המלחמות. יש יותר טרור, יותר צורך ב'סקיוריטי', יותר צורך בנשק מדויק ומהיר ופחות באמצעים מסורתיים שהיו בעבר. נדרשת גם הרבה מאוד קישוריות בלחימה ברשת.
לדברי כץ, כל התהליכים האלה הובילו את רפאל לחשיבה אסטרטגית, שמהותה הדרך שבה החברה מבקשת להיערך לשדה הקרב העתידי ולשוק העתידי.
"יש הרבה פחות פלטפורמות גדולות", מוסיף כץ, "לדוגמא, בכל העולם ניתן לראות שכמות הטנקים יורדת, כשמנגד - כמות הרכבים היותר קלים עולה. מעבר לכך, סוג המערכה משתנה, והנשק כבר אמור להיות כירורגי. הלקוחות לא מרשים לעצמם לפגוע 'ליד' המטרה; הם רוצים להיות יותר קטלניים, יותר מדויקים ויותר מהירים, ואנחנו, בהתאם לכך, צריכים לכוון את סוג האמל"ח לצרכים המתהווים.
"המוצרים שלנו הם, ברובם המכריע, Combat proven, כלומר הוכחו בשדה הקרב, וכולם הובילו להצלחות מרשימות במערכות, הן בארץ והן בעולם. כעת נדרש עוד רובד של הראייה המערכתית ושל קישוריות בין הדברים.
"אני חושב שלרפאל ישנן כמעט כל היכולות ששדה הקרב המודרני מצריך. חלק מתפקידה של חטיבת היבשה החדשה הוא להציג תפיסות מגובות בפתרונות ובאמצעים, שיהיו מובילים מסוגם בעולם".
"הגנה מרחבית"
זאת אומרת שתתמקדו בתפיסות חדשות ולאו דווקא רק בפיתוח אמצעים חדשים?
"אכן" .
למשל, "הגנה מרחבית" היא תפיסה שמדברים עליה ושמזוהה אתכם. במסגרתה, קבוצת כלים יכולים להגן אלה על אלה ולא להסתמך רק על אמצעי הגנה אקטיבית שנמצא על הכלי עצמו, כמו מערכת "מעיל רוח", שגם אותה פיתחתם. אתה יכול להסביר יותר?
"הגנה מרחבית היא תפיסה שאינה ממומשת על ידי מוצר ספציפי וגם לא סנסור כזה או אחר ששמים באיזה שהוא מקום ושעושה את כל העבודה.
"מעיל רוח' היא כן מערכת הגנה; יש לה מערכת גילוי ומיירט, אבל כשמדברים על 'הגנה מרחבית', צריך לשבת יפה בשטח ולהגיע למצב שבו בכל רגע נתון רואים את כל האלמנטים שקיימים בשטח - ועוד יותר את הדברים שמשתנים. אתה צריך להיות מסוגל לדעת מי עמית ומי אויב בכל זמן נתון, ולזהות מטרה בצורה מדויקת עד כדי חלון של בית ולא הבית כולו. צריך לסגור מעגלי אש בזמן אמת, צריך לדעת לבצע זאת בדיוק מהיר ולאו דווקא שכל האלמנטים יהיו במקום אחד. משמעות הדבר היא, שהסנסורים, ה'שוטרים' ושאר המערכות המקשרות יכולים להיות מבוזרים ושכל אחד יבצע את תפקידו".
לתפיסתכם, כל רכיבי ה'הגנה המרחבית' האלה חייבים להיות רפאליים'?
" לא בהכרח; אנחנו לא שחקן בודד בשום תחום. במה שיש לנו יתרון יחסי - אנחנו משתמשים בפתרונות של רפאל, אבל אנחנו גם משתפים פעולה עם חברות שונות כדי להביא את הפתרון המלא".
מה לגבי "מעיל רוח"? היא מערכת שנחשבת ההגנה האקטיבית דור א' של צה"ל, ופיתחתם אותה בצמוד למפא"ת. עכשיו החלו לדבר על דור ב'
"'מעיל רוח' נחשבת למערכת דור א' בעולם ולא רק בישראל. עד לרגע זה לא קיימת בעולם כולו איזושהי מערכת מבצעית של הגנה אקטיבית, וזה נכון גם היום למרות ש'מעיל רוח' מתפקדת כמערכת מבצעית כבר ארבע שנים. זה מלמד אותך על היכולת הטכנולוגית של מדינת ישראל ועל החזון שיש לנו פה בתעשיות הביטחוניות, ובהחלט אפשר לומר שהקדמנו את העולם. הגענו ראשונים למערכת מבצעית וכולנו זוכרים לפחות שני האירועים שהתפרסמו בתקשורת, שבמהלכם צוות טנק ניצל בשני מקרים שונים בזכות המערכת. זה לא דבר של מה בכך.
"מדובר במערכת שנוסעת בשטח כשהיא טעונה, לא נצורה ויורה אוטומטית. במהירות של 300 מטר לשנייה ומטווח של 200-300 מטר, קשה מאוד להגיב בקבוע אם הירי אינו אוטומאטי."
איך אחוזי היירוט של המערכת?
"גבוהים מאוד. מטבע הדברים, יהיה דור שני ובמערכות כאלה - גם שלישי, זאת כשהדור הבא שעליו אנחנו עובדים נכון לעכשיו יהיה זול יותר כי למדנו הרבה מאוד לקחים. הוא ישפר אלמנטים שונים במערכת שלמדנו שצריך לשפר - אגב, לא בביצועים שלנו אלא באלמנטים שישפיעו על המחיר. המערכות האלה נבנות על זה שאתה כל הזמן נמצא בתהליך שיפורים מתמיד - צריך לשפר את הסנסור, את האפקטור, את הסיסטם, כשבנוסף, הזירה והאיומים משתנים. העבודה נדרשת כל הזמן".
הייתם שוקלים להחליף את המיירט לאחר, נניח זה של "חץ דורבן", מערכת ההגנה האקטיבית שתעש מפתחת, כמו שמשרד הביטחון רצה או הציע?
"בימים אלה נעשית חשיבה שמתרכזת בשיפור היירוט והגילוי, ובהתאמה – גם בשיפור הסיסטם. יש מספר אופציות למערכות עתידיות, ואני רוצה להגיד לך שהאויב של הטוב הוא תמיד ה'עוד יותר טוב'. למערכת הזאת יש רק בעיה קשה אחת, שנובעת מהעובדה שהיא מבצעית וככלל, עובדת היטב. במקביל ל"מעיל רוח" ולרק"מ הכבד, רפאל פיתחה מערכות הגנה אקטיבית גם לרכב קל ובינוני; למעשה, אנחנו מכסים את כל הפלחים של השוק – כלי רכב כבים קטנים, בינוניים וגדולים. כל אחד מקבל את מה שמתאים לו".
אז אתה מאמין בשוק הזה של ההגנה האקטיבית?
"אני חושב שכל נושא ההגנה הוא שוק שעתיד לצמוח, וזה מהסיבה הפשוטה שראינו - גם במלחמות ישראל האחרונות – שבלי הגנה אין תמרון. ההגנה נועדה רק למטרה אחד - לאפשר את התמרון; אנחנו עובדים על עצמנו, משפרים ומתכוונים לשמור על ההובלה לאורך זמן. מדובר בחלק מהיעדים שלנו".
מה לגבי תחום הלייזר? יש לו עתיד בשדה הקרב מעבר לציון מטרות, למרות שהספידו את התחום?
"כן, בהחלט. יש לו עתיד, אבל אני מעדיף לא להרחיב על זה".
ים וכלים בלתי מאוישים
נפנה לים. מה יהיה לכם להציע במסגרת מנהלת הים שכפופה לחטיבה?
"קודם כל, נושא ה'פרוטקטור', כלי השיט הבלתי מאויש (כשב"ם) של רפאל, שלמעשה נמצא כבר חמש שניפ בשירות מבצעי ושאולי כבר נחשב ותיק.יחד עם זאת, עדיין מדובר בחלוץ שמתפתח. ככלל, המערכות הימיות הבלתי מאוישות עדיין לא עשו פריצה בעולם כמו שעשו מטוסים בלתי מאוישים, אבל אני מניח שזה יקרה יותר בשנים הקרובות. ב'פרוטקטור' אנחנו כבר עם דור רביעי של שיפורי המערכות, ונכון להיום יש לנו מערכת מאוד חזקה שכוללת סירות דו מנועיות ומודלי משימה שונים, לרבות סירות באורך 9 ו-11 ואפילו גדולים יותר. מגוון המשימות של הכלים הבלתי מאוישים בים נעשה רחב מאוד".
דווקא נראה שיש תחושת אכזבה מנושא הכשב"מים, מהמיצוי שלהם, מהמכירות, מהחדירה. אתה לא מאבד אמון?
"סבלנות, זמנם עוד יגיע. אין לי ספק שהטכנולוגיה הבשילה ושזה רק עניין של זמן עד שהתחום יפרוץ".
גם ביבשה תהיה לדעתך פריצה של כלים בלתי מאוישים?
"התחום פרץ בתחילה באוויר, כי שם הכי קל וכי התווך האווירי פשוט יחסית. אחריו ישנו התחום התת-מימי, שלמעשה קצת דומה לאוויר; החיכוך אמנם גדול אבל עדיין יותר קל. התחום הבא אחריו (בקושי) הוא ה-USV מערכות ימיות, והקשה ביותר הוא המערכות הבלתי מאוישות ביבשה - UGV. לכן, גם סדר ההבשלה ככל הנראה מגיע בהתאם, כשביבשה, צריך לומר, נתקלים בהכי הרבה קשיים. עם זאת, בכל המקומות הנושאים האלה הבשילו.
"אגב, גם אנחנו עוסקים בתחום הרובוטיקה - גם בים וגם ביבשה. למרות זאת, יש לנו דברים מעניינים מאוד בתחום הרובוטיקה היבשתית, שרק ילכו ויתפתחו, וגם סוג של רחפן בתחום היבשה, שמכונה 'נבוט'".
Security
נדבר על תחום האחריות השלישי של החטיבה הסקיוריטי. רפאל לא מיהרה בעבר להגדיר אותו בשמו המקובל - HLS - כנושא מרכזי לעיסוק?
"נכון".
אז מה השתנה?
"כולם עברו איזשהו שלב, כבר אחרי פיגועי התאומים ב-2001, שיצרו ציפייה ל'בום' אדיר ושהביאו הרבה תעשיות להקמת חטיבות, אם כי בסוף לא יצא מזה דבר. הייתה תקופה של שפל, אבל עכשיו לאט לאט חוזרים.
"אז מה השתנה? בהרבה מקומות בעולם רואים חברות שהן יותר עשירות ממדינות, ואלה זקוקות לאבטחה. מעבר לכך, תעשיות מהסוג שלנו הבינו איפה היתרון שלהן בתחום האבטחה; יש תחומים שהם מאוד פשוטים, ובהם אין לנו בעצם מה לעשות.
"לדעתי, יש שוק למוצרי 'סקיוריטי', והוא רק ילך ויגדל. לרפאל יש הרבה מאוד מה להציע עם היכולות שהיא פיתחה - בניית סנסורים חכמים, היכולת לנתח מתוכם את המידע וגם יכולת התערבות מהירה וחכמה. בהרבה מאוד מקרים, זה עשוי להביא את היתרון באבטחה שחסר בחברות אחרות, ויש לנו כבר כמה הצלחות בנושא".
ולמה אתה קוראים לזה אבטחה, סקיוריטי, ולא HLS כמו כולם?
"ליתר דיוק, אנחנו קוראים לתחום, SIS – Security Integrated System. מה שאולי מצביע על level אחד טיפה יותר גבוה מ- HLS, שבעינינו מדבר גם על המצלמות המאוד פשוטות לנושאים פשוטים. SIS משמעו שילוב מספר מערכות בצורה חכמה.
לדוגמא, יש לנו מערכת 'טרה-סוניק' שיודעת לזהות אם מישהו מתקרב לצינור דלק והיכן בדיוק מנסים לגעת בו. המערכת מבוססת על תחכום מסוים שפיתחנו בעצמנו, החיישן שבה אקוסטי, והעניין כולו מיועד לקווי אנרגיה ארוכים - שוק מטורף. גם השוק של הגנת קידוחים בלב ים מתפתח מאוד, כמו גם הגנת נמלים ותחומים רבים נוספים".
מה שמקובל לכנות "אחיזת שטח" (מעקב רצוף אחר הנעשה בתא שטח מסוים במאצעות סנסורים מגוונים ומערכות שו"ב) נכנס גם כן לתוך תחום ה-SIS?
"מדובר באותן תפיסות ובאותן אבני בניין בלגו; חלק מהלגו של תפיסת האחיזה ששטח מתאים לאבטחה ב-Levels יותר נמוכים, והלגו כולו מתאים לדיפנס.
"בסופו של דבר, בכל מקום שבו אתה צריך להגן על השטח - בין אם זה גבול, בין אם זה מתקן ובין אם אזורים אחרים, עליך להשתמש באותן טכנולוגיות. אתה צריך לגלות, לבנות תמונה לאורך זמן, לא לגלות חד פעמי, לזהות שינויים ולהיות מסוגל להתערב איפה שאתה רוצה להתערב, כי בסוף, הכול נע סביב העניין הזה. ישנם פה הסנסורים של הגילוי, ישנה תפיסת ההפעלה, ישנם סנסורי ההתערבות וישנה הרשת שמקשרת בין הדברים; עכשיו צריך לבנות את זה בצורה הכי יעילה, הכי cost effective ללקוח. אגב, אנחנו עובדים חזק מאוד על כך שנהיה אטרקטיביים גם במחיר.
